1

הנאשם הורשע בהכרעת דין מיום 25.9.17. טיעון לעונש נקבע ליום 8.1.18. ביום 29.10.17 פנתה ההגנה בבקשה, להפנות את הנאשם לפסיכיאטר המחוזי לעריכת חוות דעת אודות כשירותו לעמוד לדין ואת אחריותו למעשים בביצועם הורשע. הבקשה הועברה לתגובת המאשימה, שהתנגדה לבקשה.

איני יכול לקבל את הבקשה. בדיקת הפסיכיאטר המחוזי נועדה לברר את כשירותו של אדם לעמוד לדין ואחריותו למיוחס לו. ההגנה לא הראתה בסיס לצורך בבדיקה שכזו. המסמך הרפואי שצורף לבקשה מעלה שהנאשם פנה לפסיכיאטר וקיבל טיפול נגד דיכאון, ולא מעבר לכך. אין בו אמירות הנוגעות למבחנים לאי-כשירות או לפטור מאחריות בשל מצב נפשי. לכך יש להוסיף כי המסמך נושא תאריך 17.2.17 אך הטענה לא עלתה עד כה, ההליך נוהל והנאשם אף העיד, ללא אינדיקציות לבעיות בכשירותו. אני ער לדברים שכתבה ב"כ הנאשם אודות התרשמותה, אך לא די בכך לקבלת הבקשה.

מובן, כי פתוחה בפני ההגנה הדרך להציג ראיות בדבר מצבו הנפשי של הנאשם במסגרת הטיעון לעונש, אך לא לכך נועדה בדיקת הפסיכיאטר המחוזי.

הבקשה נדחית. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

2

ניתנה היום, י"א חשוון תשע"ח, 31 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.