1

 

 

נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד מירב ורד מפמ"צ

הנאשם: בעצמו

מטעם המשיב: עו"ד איאד אבו אסחאק מהסנגוריה הציבורית

 

 

 

גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון מיום 05.11.2013, המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין"), וכן עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

2

2.         כעולה מכתב האישום המתוקן, ביום 8/6/2013 סמוך לשעה 13:30, בחניון יער פרוד, עסקו השוטרים, אוהד משולם (להלן: "אוהד"), אמיל גולדנשטיין (להלן: "אמיל"), וולדיסלב דובינסקי (להלן: "ולדי"), באבטחת מסיבת יער הומת קהל (להלן: "המסיבה"). הנאשם אשר שהה באותה עת במסיבה, החל להשתולל במסיבה ליד הבר תוך כדי שהוא מפריע לעובדי הבר. משנודע לשוטרים אודות התנהגות הנאשם, הגיעו השוטרים אליו בסמוך לבר, אוהד ניגש אליו והזדהה כשוטר. בתגובה חייך אליו הנאשם ואמר "אני לא רואה אותך ולא סופר אותך ואני אוכל אלף כמוך". מיד לאחר מכן, דחף הנאשם את אוהד בחזהו באמצעות שתי ידיו. כתוצאה מהמכה נפל אוהד ארצה ונחבל בכתפו ובידו. אוהד קם והודיע לנאשם כי הוא עצור בגין תקיפת שוטר. בתגובה אמר לו הנאשם "אני לא עצור ולא בא אתכם לשום מקום", והחל להשתולל, במטרה להכשיל את השוטרים או להפריע להם בביצוע המעצר. השוטרים ניסו להשתלט על הנאשם, אולם הנאשם, בתגובה תקף ושרט את אמיל, ושרט את ולדי בידו, עד שהצליחו השוטרים בכוחות משותפים לכבול את הנאשם. הנאשם החל להעליב את השוטרים במילים "בני זונות, אפסים, זבלים" וכיוב'.

עוד עולה מכתב האישום, כי בהמשך, לאחר שנכבל הנאשם, הובל לאוהל החפ"ק (חדר פיקוד) על ידי השוטרים, תוך שהוא מוסיף להשתולל ולקלל. משהוכנס לאוהל, התנגד הנאשם לביצוע חיפוש וניסה לנגוח בולדי.

כתוצאה מתקיפת הנאשם, נגרמה לאוהד חבלה בכתפו ובידו והוא נזקק לחבישה ולולדי נגרמו שריטות ושפשופים בשתי ידיו ולאמיל נגרם מכאוב בפניו, וכן שריטה ושפשוף בידו.

 

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

3.         במסגרת טיעוניו לעונש, ביקש בא כוח המאשימה להדגיש את חומרת מעשיו של הנאשם בעת האירוע, את הפגיעה בערך שלטון החוק ואת נפוצות תרבות אי כבוד החוק ונציגיו.

 

בא כוח המאשימה הוסיף והדגיש כי בעבירת אלימות כלפי נציגי החוק על בית המשפט לשדר מסר לפיו לא ניתן להשלים עם הבריונות האלימה ומפנה בעניין זה לפסיקה.

 

4.         לקביעת מתחם העונש ההולם הדגיש בא כוח המאשימה את חומרת המעשים והשתלשלות האירוע, הרחיב וטען כי המדובר ברצף של התנהגות אלימה נמשכת מצד הנאשם, אף לאחר מעצרו, שכתוצאתה נפגעו 3 שוטרים ואחד מהם נזקק לטיפול רפואי, כאשר אין בשכרותו מרצון נסיבה לקולא נהפוך הוא. המאשימה סבורה כי מתחם הענישה ההולם בנסיבות המקרה הינו בין 7 חודשי מאסר בפועל ועד ל - 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס בין 500 ₪ עד 2,000 ₪, ופיצוי הולם לשוטרים.

 

5.         בא כוח המאשימה הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן לפיו הנאשם לוקח אחריות חלקית על ביצוע העבירות ומקיום דפוסי התנהגות בעייתיים, שמתקשה הנאשם להכיר בחלקם.

 

6.         בנוסף הפנה בא כוח המאשימה לעברו הפלילי של הנאשם, ולהמלצת שירות המבחן בדבר הצורך בהטלת ענישה המציבה גבולות. ב"כ המאשימה טען כי רק ענישה בדמות מאסר בפועל תשיג את המטרה, ותציב גבול ברור וראוי לנאשם.

 

3

7.         לסיכום עתר בא כוח המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל הקרוב לרף העליון של מתחם העונש ההולם, מאסר מותנה ממושך, קנס ופיצוי כספי .

 

8.         מנגד בא כוח הנאשם מבקש להקל עם הנאשם. הוא חולק על מתחם הענישה ההולם כפי שהוגדר ע"י ב"כ המאשימה. לטענתו, מתחם העונש המתאים אודות רכיב המאסר הוא ממאסר מותנה ועד לעבודות שירות, כאשר המתחם נקבע לפי נסיבות המקרה ולא רק לפי העבירות המיוחסות לנאשם.

 

9.         בא כוח הנאשם מבקש להתחשב בהודאת הנאשם, חיסכון זמן שיפוטי יקר, לקיחת אחריות וחרטת הנאשם, נסיבותיו האישיות כפי שהובאו בתסקיר שירות המבחן.

 

10.       אודות השתלשלות האירוע, בא כוח הנאשם טוען כי לא קדם לאירוע תכנון מוקדם, אלא התרחש בהיות הנאשם שתוי. ועובדה, שבחלוף השפעת האלכוהול, עוד בשלב החקירה, הנאשם הביע חרטה.

 

11.       בא כוח הנאשם חולק על מסקנת שירות המבחן בדבר הימצאות בעיית אלכוהול אצל הנאשם וכן אינו מסכים לקיום סתירה אודות שירותו הצבאי של הנאשם.

 

12.       בא כוח הנאשם טען כי לנאשם 3 הרשעות קודמות, האחת בגין אלימות משנת 2008, השנייה בגין עבירת איומים ורכוש משנת 2010 והאחרונה משנת 2013 בגין החזקת רכוש החשוד כגנוב. ב"כ הנאשם טוען כי עברו כפי שתואר לעיל אינו מלמד כי בפנינו נאשם רצידיביסט המסתבך עם החוק.

 

13.       בא כוח הנאשם מפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, וטוען כי הנאשם עלה על דרך המלך. הנאשם עושה מאמצים להקים את עסקו מחדש לאחר שבעבר הסתבך כלכלית, ולשם כך שכר משרד שמשמש אותו גם כיחידת מגורים. הנאשם גרוש אחראי לפרנסת שתי בנותיו הפעוטות. בא כוח הנאשם מוסיף כי מעשיו מוכיחים לכל הפחות היות הנאשם בעל פוטנציאל לשיקום, ומכאן, כך טוען הסנגור יש לתת עדיפות לנסיבות הנאשם על פני האינטרס הציבורי.

 

4

14.       בא כוח הנאשם מסכם ומבקש להסתפק בימי המעצר אותם ריצה הנאשם בפועל. לחלופין, לאמץ את המלצת שירות המבחן בהטלת מאסר בפועל שיומר לעבודות שירות, בהתחשב בתקופת המעצר ובתקופת מעצר הבית המלא בהם שהה הנאשם.

 

עוד ביקש בא כוח הנאשם להימנע מהטלת קנס כספי, נוכח נסיבותיו האישיות כפי שפורטו בתסקיר ולחילופין הטלת קנס כספי נמוך.

 

ולבסוף, בא כוח הנאשם מסכם ומבקש להימנע מהטלת פיצוי כספי לשוטרים, נוכח חומרת החבלות שנגרמו לנאשם ביחס לחבלות שנגרמו לשוטרים כתוצאה מהאירוע.

 

 

תסקיר שירות המבחן

 

15.       בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר ממנו עולה כי הנאשם כבן 40 , גרוש ואב לשתי פעוטות. שוהה במעצר בית אצל אמו בבת ים, ועומד בפני פתיחת עסק לעבודות שיפוצים.

 

16.       ביחסו לעבירה נשוא האישום, עולה מהתסקיר כי הנאשם קיבל אחריות חלקית על ביצוע העבירות. הנאשם מסר כי פעל מתוך חוסר שיקול דעת עקב שימוש מופרז באלכוהול.

 

17.       שירות המבחן התרשם מקשיי הנאשם לקבל סמכות ולהתאים את עצמו לדרישות החברתיות המקובלות, כאשר להערכת שירות המבחן קשיים אלה הם הרקע לתגובות הנאשם האלימות כלפי השוטרים. לא מיותר לציין, כי קשיים אלה באו לידי ביטוי במהלך שיחות קצינת המבחן עם הנאשם שגילה כלפי שירות המבחן חשדנות ועוינות. ההתרשמות היא שהנאשם התקשה לזהות דפוס התנהגות חוזר ולהכיר בחלקים בעייתיים באישיותו וממוקד בתחושת העוול והקיפוח שחווה כי נעשה כלפיו.

 

18.       בנוסף, שירות המבחן ביקש לבחון את הרגלי צריכת האלכוהול של הנאשם לאור התנהגותו הפרועה שהפגין בהיותו שתוי, אך הנאשם לא גילה עניין בבחינת כיוון טיפולי מתאים.

 

5

19.       שירות המבחן התרשם מאדם מורכב. כאשר, על אף גורמי הסיכוי לשיקום כשניתן לציין את השקעת כוחות הנאשם בפרנסת בנותיו ובניהול אורח חיים יציב יותר, שירות המבחן זיהה אצל הנאשם גורמי סיכון להישנות העבירה, ביניהם ניהול אורח חיים בלתי יציב מבחינה אישית ותעסוקתית, ביטויי חשדנות ואף תוקפנות כלפי גורמי סמכות, מעורבות קודמת בפלילים כולל בתחום האלימות וכן, התרשמות מדפוסי חשיבה בלתי בשלים הממוקדים בצרכיו האישיים תוך קושי בגילוי אמפתיה ולקיחת אחריות ממשית על אופן התנהגותו.

 

 

20.       באשר לעונש, בהעדר גילוי יכולת להתבוננות מעמיקה במניעי התנהגות הנאשם וחוסר מוטיבציה טיפולית, המליץ שירות המבחן על עונש בעל גבולות ברורים שימחיש לנאשם את חומרת מעשיו , וככל שיוטל עונש מאסר, המליץ לרצותו בעבודות שירות דבר אשר יש בו לסייע לנאשם לרכוש הרגלי עבודה יציבים, מחויבות למסגרת ומשמעת עצמית.

 

 

דיון והכרעה

 

21.       לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי מן הראוי לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, וזאת לצד עונשים נלווים. לא מיותר לציין כבר עתה שעונש המאסר המירבי אשר נקבע לעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות של 5 שנים, כך גם עונש המינימום, מעידים על החומרה שראה המחוקק בעבירה זו.

 

22.       בסעיף 40 ג' (א) לחוק העונשין נקבע כי מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שביצע הנאשם, יקבע בהתאם לעיקרון המנחה הקבוע בסעיף 40 ב' לחוק, תוך התחשבות בחומרת העבירה קרי הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות, ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

 

חומרת העבירות - הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו

23.       ספק אם יש צורך להכביר מילים אודות חומרת העבירות המכוונות כנגד שוטרים ואנשי חוק, הערך החברתי שנפגע כשעסקינן בעבירות אלימות כלפי שוטרים ומידת הפגיעה בערך זה המתבטאת בתוצאותיהן הקשות והכואבות של אותן עבירות.

 

6

24.       כידוע תפקידם של השוטרים באכיפת החוק קשה הוא, בעיקר נוכח התרבותם של אנשים כנאשם שבפניי, הנוהג בבריונות, כוחנות והפרעה לשוטרים בעת מילוי תפקידם. התופעה של הפרעה תוך נקיטת אלימות פיזית ומילולית כלפי שוטרים הפכה לנפוצה במקומותינו ונפיצותה מעידה על זלזול בסדרי החברה וביטחונם של השוטרים הנדרשים לבצע את עבודתם ללא חשש ומצוקה וכן על העדר מורא מפני החוק ומהווים קריאת תיגר מצידם של אנשים על סמכותם של השוטרים שבאו למלא תפקידם כחוק, תוך עשיית מעשים להכשלתם, כשמלבד לפגיעה הישירה בשוטרים, ישנה פגיעה עקיפה באושיות שלטון החוק.

 

25.       חומרת מעשיו של הנאשם מדברת בעד עצמה, מידת הפגיעה של הנאשם בערך החברתי המוגן משמעותית בהתחשב במעשיו ובמיוחד נוכח העובדה כי הגיע למקום הומה אדם התחיל להשתולל, דחף את השוטר אוהד, בצד, התבטאויות וגידופים שאין מן הראוי לפרטן ולבסוף בתקיפתו את שלושת השוטרים אהוד, אמיל וולדי. העבירות שביצע הנאשם קוראת תיגר על אלו העומדים בחזית אכיפת החוק ושמירתו, ועל כן פוגעות בציבור כולו.

 

יפים הדברים שנקבעו בע"פ 8704/08 הייב נ' מדינת ישראל מפי כב' השופט דנציגר, בזה הלשון:

 

"מעשיהם של המערערים, שכללו איומים ותקיפה של שוטרים הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין הינם בבחינת התנהגות פלילית חמורה ושלוחת כל רסן, אשר קוראת תיגר על אושיות שלטון החוק תוך התעלמות מופגנת מנורמות התנהגות ראויות שיש להקפיד עליהן".

 

יפים גם הדברים שנאמרו בע"פ (מחוזי-ת"א) 71106/05 ברוך נ' פרקליטות מחוז ת"א פלילי, תק-מח 2005(3), 10360, 10362:

 

"שוטרים מבצעים עבודה קשה, מתסכלת לעתים קרובות כשלוחי החברה. הם אינם אמורים להיות חשופים לא לפגיעה פיזית, לא לאלימות מילולית..."

 

 

מדיניות הענישה הנהוגה

 

7

26.       כפי שציינתי לעיל, הפרעה לשוטרים, איום עליהם ותקיפתם והעלבתם שעה שהם ממלאים את תפקידם כחוק, אינם מעשים של מה בכך ועל מערכת אכיפת החוק לשדר לשוטרים כי הם אינם נשלחים למשימותיהם ללא הגנה.

 

27.       האינטרס הציבורי עליו מגנים השוטרים, מחייב איפוא להוקיע ולשרש את העבירות המכוונות כנגדם, ואשר יש בהן כדי לפגוע בביצוע תפקידם. לצורך זה, יש להטיל ענישה שיש בה כדי לשקף את חומרת המעשים שעניינם אלימות המופנית כלפי שוטרים.

 

28.       בע"פ 70589/00 בעניין שלוש שושנה נ. מדינת ישראל, פורסם בנבו, נקבע בפסק דינה של כבוד השופטת אחיטוב כי:

 

"שומה על בית המשפט להתייחס בחומרה לעבירות כאלו, המבוצעות כלפי שוטרים ואף להעביר מסר חד משמעי למי שנמצא אשם בהפרת הוראות חוק אלו, כי גופם של משמשי ציבור איננו הפקר מרמס-לפורעי החוק".

 

29.       אומנם קביעת העונש תלויה בנסיבות וגורמים רבים, כגון מהות הפגיעה, ההפרעה לשוטרים ומידת הנזק כתוצאה מהתנהגות האדם העומד לדין. יחד עם זאת, לעולם יש לזכור כי הטלת ענישה מקלה עלולה לשדר לציבור מסר מוטעה לפיו ניתן להתייחס בסלחנות למי שמתנהג כפי שהתנהג הנאשם. בעניין זה ראיתי להפנות לדברים שנכתבו ב בע"פ (חיפה) 3365/03 מדינת ישראל נ' אינגידאשט רועי בזה הלשון :

 

"..... ראויים השוטרים להגנה מתאימה שהרי תפקידם לשמור על הסדר ולאכוף את החוק. אם העונשים בגין פגיעה בשוטרים במילוי תפקידם יהיו מתונים וקלים יתר על המידה, עלול הדבר להתפרש, חלילה, כמסר שלילי, לפיו פגיעה מעין זו איננה מעשה חמור ואזי עלולים השוטרים למצוא עצמם חשופים לאלימות בבואם למלא את תפקידם, מבלי שאלימות זו תתקבל בתגובה העונשית הראויה, שהשוטרים זקוקים לה כהגנה, לצורך האפשרות למלא את התפקידים המוטלים עליהם כחוק".

8

 

30.       מעשיו של הנאשם, הפגיעה בשוטרים, פיזית ומילולית כאחד מכילה בחובה פגיעה בשלטון החוק ויש בה כדי ללמד על אופיו של מבצע עבירה זו, בהיותו אדם שאין מורא החוק עליו וחברה מתוקנת אינה יכולה להרשות פגיעה בשליחיה, עת אלה ממלאים את תפקידם כחוק ואינה יכולה לשאת אנשים שאינם מכבדים את חוקיה.

 

בעניין זה יפים הדברים שנאמרו בע"פ 207/08, מדינת ישראל נ. בביזייב תומר, [פורסם בנבו]:

 

"... ביהמ"ש לא יתייחס בסלחנות למי שפוגע או מאיים בפגיעה בשוטרים וממלאי תפקידים על פי דין. אם ביהמ"ש יעבור לסדר היום על סוג זה של עבירות, כי אז החברה שבה אנו חיים תהפוך לתוהו ובוהו שאיש הישר בעיניו יעשה. הציבור צריך לדעת כי מי שממלא את תפקידו על פי דין, הוא שליח של רשויות השלטון... ואיום עליו הוא איום על מוסדות המדינה. מי שכך עושה, יענש בחומרה...",

 

31.       בדיקת פסיקת בתי המשפט השונים והעונשים שהושתו בעבירות של תקיפת שוטרים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, מהן בעלות חומרה רבה יותר ומהן בנסיבות קלות יותר, מעלה כי בקביעת העונש התחשבו בתי המשפט במאבק בתופעת האלימות כנגד שוטרים, הכשלתם בעת ביצוע תפקידם ותקיפתם, תוך השתת עונשים חמורים על מי שמבקש לפגוע בהתנהלות שוטרים במהלך תפקידם, החל ממאסרים לריצוי בעבודות שירות ולעיתים אף מאסר על תנאי, וכלה בעונשי מאסרים לריצוי מאחורי סורג ובריח.

 

ראה בעניין זה:

9

ת"פ 1281/09 שלום ירושלים מדינת ישראל נגד עוויוי ואח' (21/06/12) (6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות) ; ת"פ 18795-07-11 שלום פתח תקווה מ.י נ' עאסי (14.07.13) (6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות); ע"פ 337-06-11 מ.י נ' כהן 22.09.11 (5 חודשי מאסר שירוצו בפועל); ת"פ 3873/09 שלום ירושלים (09.10.10) (5 חודשי מאסר בפועל); רע"פ 1960/07 נחמני נ' מ"י (14.6.07) (7 חודשי מאסר בפועל); ת"פ38125-04-11 מדינת ישראל נ' נוביקוב (10חודשי מאסר בפועל); רע"פ 19786-12-10 יניב רחמימוב נ' מדינת ישראל (07/02/11) (18 חודשים מאסר בפועל).

 

 

 

 

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

 

32.       קריאת שורות כתב האישום מלמדת כי העבירות בוצעו על רקע של מה בכך, לאחר שהנאשם התחיל להשתולל ולהפריע במהלך מסיבה, תקף את השוטר אוהד ללא כל סיבה, התנגד פיזית למעצרו ואם לא די בכך הנאשם המשיך להשתולל ותקף את שני השוטרים הנוספים אמיל וולדי.

 

33.       על רקע כל האמור, בהיקש מהפסיקה, ובשילוב העבירות בהן הורשע הנאשם, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש נע בין מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל.

 

 

העונש הראוי

 

34.       כקבוע בסעיף 40 יא' לחוק, בגזירת העונש המתאים לנאשם יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות ושיש בהם כדי להשפיע על גזר דינו.

 

35.       בטיעוניו לעונש ביקש בא כוח הנאשם להתחשב בנאשם, בתסקיר החיובי שהוגש אודותיו ובמיוחד בהמלצת שירות המבחן להטיל עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות. כן ביקש הסנגור להתחשב בהודאת הנאשם, בחיסכון בזמן השיפוטי ולקיחת האחריות.

 

הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר. הנאשם מביע חרטה על מעשיו. מצד שני אין להתעלם מחומרת המעשה, הפגיעה בשוטרים ומהצורך להגן על השוטרים מתקיפות אלימות כגון אלו.

 

10

36.       לנאשם 3 הרשעות קודמות וחלקן בגין עבירות אלימות לרבות עבירה דומה משנת 2008 בגין תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו. יחד עם זאת, עברו של הנאשם אינו מכביד ומשנת 2008 נרשמו לחובתו שתי הרשעות, האחת בשנת 2010 בגין עבירות של איומים, ניסיון לבריחה ממשמר חוקי והעלבת עובד ציבור עבירות משנת 2005, והשניה בגין עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב עבירה משנת 2009.

 

 

            יוצא איפוא, כי הנאשם לא עבר כל עבירה משנת 2009 ועד להסתבכותו הנוכחית.

 

37.       ער אני להתנהגות האלימה של הנאשם כלפי השוטרים. יחד עם זאת בבוא בית המשפט לגזור את העונש הראוי, אין בית המשפט יכול להתעלם מהחבלות שספג הנאשם.

 

38.       עיון בתמונות שהגיש הסנגור המתעדות את החבלות, מלמד כי הנאשם נפגע באופן קשה במהלך האירוע נשוא כתב האישום. כך גם צפיה בסרטון שצילמו השוטרים ושהוגש על ידי התביעה במסגרת הטעונים לעונש, מראה שהנאשם נפגע באופן קשה ונגרמו לו פגיעות בראש, בבטן ובכתף שמאל ועוד. אין כמובן לשלול מצב, לפיו השוטרים נאלצו להשתמש בכוח סביר כדי לגבור על הנאשם שהשתולל ולאזוק אותו. יחד עם זאת, החבלות שספג הנאשם שהינן קשות ביותר מצדיקות הקלה מסויימת בעונשו.

 

39.       בנוסף, הנאשם שהה במעצר תקופת לא מבוטלת, קרוב לחודש ימים ומאז שחרורו שוהה בתנאי מעצר בית מלא וגם בכך יש כדי להקל בעונשו.

 

40.       לסיכום, לאחר ששקלתי את כל הנסיבות, נסיבותיו של הנאשם אל מול האינטרס הציבורי, חומרת העבירות, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, הענישה הנוהגת והראויה סבורני כי העונש הראוי בתיק זה הינו מאסר בפועל ברף התחתון של המתחם שיכול וירוצה בעבודות שירות במידה וימצא מתאים לכך על ידי הממונה על עבודות שירות.

 

41.       אשר על כן, הנני מורה על דחיית הדיון לקבלת חוות הממונה ומתן גזר דין סופי ליום 1.5.14 בשעה 12:00.

 

11

הממונה על עבודות שירות יגיש חוות דעת באשר ליכולתו של הנאשם לרצות עונש מאסר בעבודות שירות.

 

בהסכמת הנאשם ובא כוחו, הנני מתיר לממונה לערוך לנאשם בדיקות שתן, במידה וימצא צורך לכך.

 

 

 

 

כתובת הנאשם: …..

טלפון הנאשם: ….

ניתן לזמן את הנאשם באמצעות בא כוחו עו"ד איאד אבו אסחאק פקס: ......

 

המזכירות תעביר עותק מהחלטתי זו לממונה על עבודות שירות.

 

 

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר ב תשע"ד, 26/03/2014 במעמד הנוכחים.