1

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של תקיפה ועבירה אחת של הפרת הוראה חוקית.

על פי עובדות האשום הראשון, ביום 29.2.14 התנהל ויכוח בין הנאשם ואשתו י ד (להלן: המתלוננת) משום שהנאשם לא מצא את מפתחותיו. הויכוח הפך למאבק בין הנאשם למתלוננת במהלכו המתלוננת נפלה ארצה ואז הנאשם הטיח ראשה ברצפת הבית. כתוצאה נגרמו למתלוננת אדמומיות ונפיחות מתחת לעינה הימנית.

לאחר מכן לקח הנאשם את מפתחותיה של המתלוננת ומכשיר הטלפון הנייד שלה ויצא מן הבית.

בשל אלה הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת בת זוג, עבירה על סעיף 382(ג) לחוק העונשין.

על פי עובדות האשום השני, ביום 9.9.11 התנהל ויכוח בין הנאשם והמתלוננת. במהלך הויכוח בעט הנאשם בירכיה של המתלוננת והמתלוננת נפלה ארצה. בהמשך, השכיב הנאשם את המתלוננת על ספת הבית ואחז בחזקה בצוארה. כתוצאה נגרמו למתלוננת חבלות בצוארה, רגליה וידיה.

הנאשם נחקר במשטרה בשל המעשים וקצין משטרה שחרר אותו בתנאים ובהם הרחקה מביתו. חרף זאת, חזר הנאשם לביתו מיד לאחר חקירתו.

בשל אלה הורשע הנאשם בעבירות של תקיפת בת זוג והפרת הוראה חוקית, עבירות על סעיפים 382(ג) ו- 287(א) לחוק העונשין.

2

טענות הצדדים

ב"כ המאשימה שמה דגש על חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ופגיעתן במתלוננת. כן התיחסה לחומרתה של הפרת ההוראה החוקית. לאור אלה בקשה להשית על הנאשם עונש של שנת מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם שם דגש על ההליך הטפולי אותו עבר הנאשם, המשתקף בתסקירי שירות המבחן ולרצונו של הנאשם לשקם את חייו ואת יחסיו עם המתלוננת. כן התיחס לכך שמדובר באדם שאין לחובתו הרשעות קודמות. לאור אלה ביקש מהשתת עונש מוחשי.

מתחם העונש ההולם

חמרת מעשי הנאשם ברורה. בשני מקרים הפך הנאשם ויכוח שגרתי בין בני זוג לארוע אלים, תקף את אשתו וגרם לה לחבלות. במקרה מושא האשום השני, הנאשם הגדיל עשות ואף הפר תנאי שחרורו שנקבעו על ידי קצין משטרה. יש בכך כדי ללמד על זלזול בחוק.

אין צורך להכביר מלים על חומרתה של עבירת האלימות במשפחה. מדובר בנגע קשה, אשר חובה להאבק בו בדרך של השתת עונשים מרתיעים, אשר יהיה בהם לבטא את הסלידה מהמעשים.

עם זאת, לנוכח השונות הרבה שבנסיבותיהם האישיות של המבצעים עבירות אלו, יש לקבוע מתחם עונש רחב, אשר יכיל בתוכו גם את מי שלחובתו מעידה בודדת והפסול שבמעשים מובן לו וגם את מי שהרגיל עצמו להשליט מרותו על בני משפחתו בכח הזרוע והתנהגות זו נראית לו טבעית ומתבקשת.

לאור זאת, מתחם העונש ההולם כל אחד משני מקרי התקיפה נע בין מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל.

באשר לעבירת הפרת הוראה חוקית: ניתן בנאשם אמון, כי ניתן לשחררו לאחר חקירה וכי לא יחזור לביתו. הנאשם הפר אמון זה. יש בכך ללמד על העדר מורא חוק.

מתחם העונש ההולם את העבירה נע בין מאסר מותנה למאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

נסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה

הנאשם יליד 1979. נשוי ואב לשניים. בעל חנות מרכול. אין לחובתו הרשעות קודמות.

הנאשם קיבל אחריות למעשיו והודה במיוחס לו בכתב האשום המתוקן.

3

מתסקירי שירות המבחן שהוגשו עולה תמונה מורכבת. בתחילה הנאשם קיבל על עצמו אחריות חלקית למעשיו וגישתו לאפשרות הטיפולית היתה מסויגת. לאחר מכן חל מפנה ממשי והנאשם השתלב בהליך טיפולי לשליטה בכעסים. הנאשם השלים שלב ראשון בהליך באופן מוצלח ועתה הוא בתחילתו של השלב השני. מן התסקירים עולה באופן ברור, כי הנאשם מודע לפסול שבמעשיו ועושה מאמץ ניכר על מנת לתקן דרכיו.

שירות המבחן מעריך, כי הטלת מאסר, גם בעבודות שירות, תקשה מאוד על הנאשם בשל היותו בעל עסק עצמאי.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות האופפות את התיק ולטעוני הצדדים, ראיתי כי ההליך השיקומי אותו עבר הנאשם מצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם והשתת עונש מוחשי של של"צ בהיקף נרחב.

אל מול חומרת המעשים וכיעורם, עומדים התהליך אותו עבר הנאשם תוך כדי שמיעת התיק, כפי שמשתקף בתסקירי שירות המבחן ומאמציו להטיב דרכו. דוקא ה"חריקות" שאפיינו את תחילתו של התהליך וגישתו המסויגת של הנאשם, מלמדות על כך שהנאשם עבר תהליך ממשי בפרק הזמן שחלף מאז ניתן התסקיר הראשון בעניינו, ושאין מדובר בהבעת חרטה מהשפה ולחוץ שאין מאחוריה דבר.

אוסיף עוד, כי יש ממש בטענה, כי הטלת עונש מאסר, ולוּ בעבודות שירות, תביא לפגיעה כלכלית בנאשם ובעקיפין גם במתלוננת. אין צריך לומר כי שיקול זה אינו מרכזי ואין הפגיעה הכלכלית במתלוננת יכולה להקנות חסינות לבעל אלים, אך בהצטרף ליתר השיקולים בתיק, גם לענין זה משמעות מסוימת.

לאור אלה, ראיתי להשית על הנאשם עונש של"צ וכן מאסר מותנה, על מנת לעודדו להמשיך בדרך בה החל.

לפיכך גוזר על הנאשם את הענשים הבאים:

א.         300 שעות של"צ. העבודות יבוצעו בפיקוח שירות המבחן. ככל שיהיה צורך בשינוי מקום ביצוע העבודות ומועדן, הדבר יעשה על ידי שירות המבחן ללא צורך בצו שיפוטי נוסף.

ב.         חודשיים מאסר, אותו לא ירצה אלא אם יעבור על אחת מן העבירות בהן הורשע תוך שלוש שנים מהיום.

4

ג.         צו מבחן למשך שנה. המבחן יהיה בפיקוח שירות המבחן ללא צורך בצו שיפוטי נוסף.

הנאשם מוזהר, כי אם לא יבצע השל"צ כנדרש או לא יעמוד במבחן, הוא צפוי לגזירת דינו מחדש.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתנה היום, י"ד סיוון תשע"ד, 12 יוני 2014, במעמד הצדדים.