1

 

 

 

כתב האישום

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952.

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 25.1.16 בשעה 10:53 בשדרות, הסיע הנאשם ברכבו תושב זר שאין בידו אישור כניסה ושהייה בישראל על פי חוק.

הסדר הטיעון

2

2.     ביום 1.11.17 הציגו הצדדים הסדר, הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן, ונשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר. המאשימה הודיעה שאינה מחוייבת להמלצות התסקיר, ההגנה ביקשה לבחון אפשרות לביטול ההרשעה.

תסקיר שירות המבחן

3.     שירות המבחן סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 44 נשוי ואב לחמישה קטינים. נולד בירדן. בשנת 1995 עבר לישראל. עובד בחברת חקלאות, לומד לתואר במחשבים באוניברסיטת חברון. בוגר 15 שנות לימוד. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ותקין, מגלה יציבות במישור המשפחתי התעסוקתי והחברתי. שירות המבחן התרשם כי מדובר באירוע חד פעמי, הנאשם הצטער על המעשה והפיק לקחים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אדם שומר חוק. שירות המבחן המליץ על ענישה חינוכית בדמות של"צ. שירות המבחן סבר כי לעצם ההרשעה לא תהיה השפעה ממשית על חייו ועבודתו ולפיכך נמנע מלהמליץ על ביטול ההרשעה.

טיעוני הצדדים

4.     ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו, טענה כי הפגיעה בערכים משמעותית, טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 1-6 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. המאשימה סבורה שהמלצת שירות המבחן אינה הולמת את חומרת העבירה ועתרה להטיל על הנאשם ענישה בדמות מאסר ברף התחתון של המתחם, שיכול וירוצה בעבודות שירות, פסילה בפועל פסילה על תנאי מאסר מותנה קנס והתחייבות.

 

5.     ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם נורמטיבי, נעדר עבר, שיתף פעולה עם שירות המבחן, לדבריה הרשעה תפגע בנאשם, שכן לומד מחשבים באוניברסיטה, והרשעה עלולה לפגוע בתעסוקתו העתידית. ב"כ הנאשם הפנתה לפסיקה התומכת בטיעוניה.

 

6.     הנאשם הביע צער על מעשיו, טעה שלא שאל את הנוסע אם יש לו אישור. לדבריו לא עשה כן בשביל כסף. עשה טובה. לדברי הנאשם לומד קורס מחשבים, מתכנן לעבוד בחברות סלולריות ולעסוק בתיקון טלפונים ומחשבים.

דיון

7.     במקרה דנן, הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מהעבירה של הסעת שב"ח הם שלום הציבור ובטחונו וזכותה של מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה.

3

 

על חומרת מעשיהם של המסיעים, המלינים והמעסיקים שוהים בישראל שלא כדין ועל הסיכון הטמון בכך, עמד בית המשפט העליון, לא אחת, תוך שקבע, כי יש לנקוט כלפיהם במדיניות של ענישה מחמירה, הכוללת לרוב מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל, רע"פ 8191/06 קריספי נ. מדינת ישראל , רע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מדינת ישראל).

 

8.     בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים בנסיבות תיק זה היא ברף הנמוך, בפועל לא נגרמה פגיעה קונקרטית בביטחון הציבור.

 

9.     באשר לנסיבות ביצוע העבירה לקחתי בחשבון כי הנאשם הסיע שוהה בלתי חוקי יחיד, כי ההסעה נעשתה בתחומי המדינה, באשקלון, ולא באזור קו התפר. אין אינדיקציה להסעה בשכר.

 

10.            בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסר על תנאי (ובמקרים חריגים אף הימנעות מהרשעה) וכלה במאסר בפועל לתקופות קצרות, ראו למשל במקרים הבאים:

·        רע"פ 2844/16 ביאלה נ' מדינת ישראל, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירה של נסיון להסעת 3 שב"חים. בית המשפט קמא גזר עליו 80 ימי מאסר בע"ש, ערעורים בבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

 

·        רע"פ 9038/15 מוחמד סרחאן נ' מדינת ישראל, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירה של שהייה בלתי חוקית והסעת שוהה בלתי חוקי נוסף. (הנאשם ובן משפחה נוסף שהגיעו לבקר את אשתו החולה של הנאשם). בית המשפט קמא גזר עליו 3 חודשי מאסר, ערעורים בבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

 

·        רע"פ 3656/05 מנחם נ' מדינת ישראל, התקבלה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בביצוע עבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי (נסיעה קצרה שלא על רקע עסקי). בית משפט קמא גזר מאסר למשך 40 יום לריצוי בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו וגזר עליו 45 ימי מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והורה כי 45 ימי המאסר ירוצו בעבודות שירות.

4

 

·        עפ"ג (מחוזי מרכז) 42224-05-14סאלח סרסור נ' מדינת ישראל התקבל ערעור של נאשם שהורשע בביצוע עבירה ש להסעת שוהה בלתי חוקי, בית שמפט קמא גזר 8 חודשי מאסר תוך הפעלת 2 מאסרים מותנים בחופף. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, ביטל המאסר והאריך התנאים. למערער ואישתו בעיות רפואיות שנסקרו בתסקיר ובמסמכים רפואיים. מדובר בנאשם בן 77, בעל משפחה, שלא קיבל תמורה מהשב"ח אותו הסיע.

 

ראו גם: ת"פ (ב"ש) 38900-03-13 מדינת ישראל נ' אבוגודה (הסעת שב"ח יחיד- 5חודשי ע"ש); ת"פ (י-ם) 64092-12-12 מדינת ישראל נ' כרישאת (הסעת שב"ח יחיד בתמורה לתשלום - 21 ימי מאסר בע"ש).

ראו מקרים בהם בתי המשפט נמנעו מהרשעה: ע"פ (י-ם) 2738/08 מדינת ישראל נ' יוסף; (הסעת שב"ח); ת"פ (פ"ת) 31399-09-15 מדינת ישראל נ' קינן (הסעת שב"ח יחיד); ת"פ (אשקלון) 18284-07-15 מדינת ישראל נ' בגדסריאן (הסעת שב"ח יחיד); ת"פ(רמלה) 16068-07-15 מדינת ישראל נ' אחמד שוויקי (הסעת 2 שב"חים); ת"פ (ב"ש) 19080-09-14 מדינת ישראל נ' אבו אלקיעאן (הסעת 2 שב"חים); ת"פ (קג"ת) 15756-08-14 מדינת ישראל נ' שוורצמן (הסעת 2 שב"חים); ת"פ (י-ם) 56474-01-13 מדינת ישראל נ' נירוך (הסעת שב"ח); ת"פ (עכו) 49228-07-12 מדינת ישראל נ' מוחמד ריא (הסעה והעסקת שב"ח יחיד); ת"פ (כ"ס) 32436-01-11 מדינת ישראל נ' עטאללה (הסעה וסיוע להעסקה); ת"פ (פ"ת) 14453-12-09 מדינת ישראל נ' קלינר (הסעת שב"ח); ת"פ (כ"ס) 2019/09 מדינת ישראל נ' רצאבי (הסעת שב"ח יחיד).

11.                               לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות המפורטות, נע ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר.

ביטול הרשעה

12.            הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין. עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

 

5

בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

 

13.            יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי לא ניתן להורות על ביטול הרשעת הנאשם בדין.

 

הגם שנסיבות ביצוע העבירה שבפני הן ברף הקל, והגם שהנאשם נעדר הרשעות קודמות וככלל מנהל אורח חיים נורמטיבי, לא הוכח כי הרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקומו או תגרום לו נזק קונקרטי בעוצמה כזו המצדיקה ביטול ההרשעה.

 

נטל ההוכחה רובץ לפתחו של הנאשם.

הנאשם לא הרים את הנטל.

 

הנאשם לא הוכיח כי הרשעתו תפגע בעיסוקו הנוכחי, ואף לא באפשרויות התעסוקה העתידיות שלו בתחום המחשוב אותו לומד.

 

יודגש, אין מדובר בבגיר צעיר, שמצוי בראשית דרכו התעסוקתית, אלא בנאשם שהינו בן 44 שנים.

 

עיינתי בפסקי הדין אליהם הפנתה ב"כ הנאשם, בכולם עסקינן היה בבגירים צעירים או בנאשמים אשר הוכיחו קיומו של נזק קונקרטי משמעותי שיגרם כתוצאה מהרשעה.

בכולם שירות המבחן המליץ על ביטול ההרשעה.

במקרה שבפני כאמור, גם שירות המבחן לא מצא נימוקים המצדיקים ביטול ההרשעה.

 

כמעט בכל מקרה הרשעה עלולה לגרום נזק כזה או אחר למורשע, אין די בכך בכדי להצדיק בכל מקרה ומקרה הימנעות מהרשעה. יש צורך להוכיח שעוצמת הפגיעה כתוצאה מהרשעה פלילית תיצור פער בלתי נסבל בין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי החברתי הכללי. פער כזה לא קיים במקרה שבפניי.

 

14.            לאור האמור, הרשעתו של הנאשם תישאר בעינה.

 

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

15.            במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולה.

6

 

16.            בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        את היותו נעדר עבר פלילי.

·        את נטילת האחריות על מעשיו.

·        את פגיעת העונש בנאשם, לרבות האפשרות שכתוצאה מהרשעתו תוגבל במידה מסויימת יכולת הפרנסה העתידית שלו.

·        את האמור בתסקיר שירות המבחן ואת המלצתו העונשית של שירות המבחן.

·        את שיקול הרתעת היחיד והרביםבגדרו של המתחם.

 

17.            לאחר ששקלתי מכלול השיקולים, ראיתי לנכון לאמץ את המלצתו העונשית של שירות המבחן ולגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם בכל הנוגע לרכיב המאסר.

 

18.            אשר על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.     3חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום עבירה על חוק הכניסה לישראל התשי"ב -1952.

 

ב.     פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב 1952.

 

ג.       הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות על חוק הכניסה לישראל והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

 

ד.      הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 80 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע בעיריית רהט בבית ספר אלסלאם בתפקיד עוזר לאב הבית, בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

7

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.

 

ניתן היום, כ"ד אייר תשע"ח, 09 מאי 2018, בנוכחות הצדדים.