1

 

 

 

 

 

 

א. כתבי האישום:

 

 

במסגרת ת"פ 28975-12-18 הורשע הנאשם בארבעה אישומים כדלקמן:

 

2

באישום הראשון, בעבירות של גניבה ממעביד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, זיוף בכוונה לקבל דבר, לפי סעיף 418 אמצע לחוק הנ"ל וניסיון לגניבה ממעביד לפי סעיפים 25 + 391 לחוק הנ"ל.

 

בחודש אוגוסט 2018 התקבל הנאשם לעבודה במחלקת הנהלת החשבונות בחברה הממוקמת בנמל התעופה בן-גוריון ומתוקף כך נתנה לו אפשרות להיכנס למערכת המחשוב של החברה.

 

באמצעות הגישה למערכת החברה, ניתן לעדכן את חשבונות הבנק לזיכוי בגין כספים שאותם חייבת החברה לספקים.

 

בחודש אוקטובר 2018 שינה הנאשם במערכת הממוחשבת את פרטי החשבון של ספקי החברה המפורטים בעובדות לחשבון שלו, ע"ש אישה עמה היה לו קשר זוגי.

 

עקב כך, הועברו כספים אשר היו מגיעים לאותם ספקים מחשבון החברה לחשבונו של הנאשם.

 

בדרך זו גנב הנאשם 81,194 ₪ מכספי החברה שהיו מיועדים להעברה לספקיה וניסה לגנוב כ - 350,000 ₪ נוספים.

 

באישום השני, עבירות של גניבה ממעביד, לפי סעיף 391 לחוק הנ"ל וזיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר לפי סעיף 418 אמצע לחוק הנ"ל.

 

ביולי 2018 התקבל הנאשם לעבודה בחברה נוספת בתפקיד חשב שכר.

 

זוהי חברה שאחראית לבצע תשלום שכר לעובדי חברה אחרת.

 

במסגרת עבודתו, קיבל הנאשם גישה למחשבי החברה בה עבד והוא יכול היה לשנות את פרטי החשבונות המוזנים לזיכוי כספי השכר החודשי.

 

הנאשם שינה את פרטי החשבונות של העובדים הזכאים לקבלת השכר, באופן המפורט בעובדות, כך שהזיכוי הכספי יועבר לחשבונו של אביו של הנאשם.

 

בדרך זו גנב הנאשם 46,594 ₪.

 

3

באישום השלישי(מוספר רביעי), עבירות של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא לחוק הנ"ל והתחזות כאדם אחר, לפי סעיף 441 לחוק הנ"ל.

 

בחודש מאי 2018 רכש הנאשם טבעת בשווי של 5,000 ₪ ושילם באמצעות פרטי כרטיס אשראי של אדם אחר.

 

הנאשם קיבל את הטבעת לידיו.

 

לאחר מכן, התקשר הנאשם אל חברת האשראי, הזדהה כבעל החנות ממנה רכש את הטבעת וביקש לבטל את העסקה.

 

בדרך זו קיבל הנאשם במרמה טבעת בשווי של 5,000 ₪.

 

באישום הרביעי(מוספר חמישי), ריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא לחוק הנ"ל וריבוי עבירות של התחזות כאדם אחר, לפי סעיף 441 רישא לחוק הנ"ל.

 

בחודשים מאי - יוני 2018 ביצע הנאשם מספר רכישות של מוצרים ושירותים מבתי עסק, כמפורט בעובדות, תוך תשלום באמצעות מספר כרטיס האשראי של האדם האחר.

 

בדרך זו, הוא קיבל את המוצרים והשירותים.

 

לאחר מכן, התחזה כבעל העסק המוכר את המוצרים והשירותים, התקשר לחברת האשראי וביטל את העסקה.

 

בדרך זו קיבל הנאשם מוצרים ושירותים בשווי של 15,594 ₪.

 

במסגרת ת"פ 33167-09-19, באישום הראשון שנותר, הורשע בעבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר, לפי סעיף 418 לחוק הנ"ל, שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק הנ"ל וקבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא לחוק הנ"ל.

 

בחודש יולי 2018 הוציא בית-המשפט המחוזי נגד הנאשם צו איסור יציאה מן הארץ.

 

באוקטובר 2018 הגיש ב"כ הנאשם בקשה בשמו להתיר לנאשם לצאת את הארץ, תוך שתמך את בקשתו בתצהיר כוזב של הנאשם, כאילו הנסיעה נדרשת במסגרת עבודתו של הנאשם.

4

 

לבקשה, צירף הנאשם מסמך הנחזה להיות אישור מאת מעבידו, אשר זויף בידי הנאשם וכן תלושי שכר מזויפים, כמפורט בעובדות.

 

בהמשך, לאחר ההתנהלות המפורטת בעובדות, נעתר בית-המשפט המחוזי לבקשה ואישר את יציאתו של הנאשם מן הארץ.

 

בדרך זו, נוכח המסמכים המזויפים, קיבל הנאשם במרמה את החלטת בית-המשפט המחוזי אשר אפשרה לו לצאת את הארץ.

 

 

 

ב. מתחמי ענישה:

 

התכליות העומדות אחר עבירות הגניבה ממעביד, המרמה והזיוף שאותן עבר הנאשם הן השמירה על הקניין, על רכושו של הזולת, על הוודאות שיש לייחס למסמכים כתובים ובנוסף, מניעת הפגיעה באמון השורר בין מעבידים לעובדים.

 

תחילה אבהיר, כי יש לראות בכל אישום ואישום כעומד בפני עצמו לשם קביעת מתחם עצמאי, ואני סבור כי אין לקשור בין האישומים או לראות בכולם עבירת שרשרת "אחת", הקשורה זו לזו, משום שלכל נפגע במקרנו אינטרס רכושי העומד בפני עצמו, העבירות בוצעו בנפרד, במועדים שונים, כלפי נפגעים שונים, בלא קשר מהותי, ענייני, אמיץ זו לזו, ובהעדר אותו קשר הדוק שנקבע בפסיקה שיכול לאפשר קביעת מתחם כולל (ראו: ע"פ 1261/15 מדינת ישראל נגד דלאל (3.9.15): ע"פ 4910/13 בני ג'אבר נגד מדינת ישראל (29.10.14).

 

נוכח עקרון ההלימה, דרכי המרמה, הסכומים שהתקבלו ופסיקה הנוהגת בתחום, אני קובע את מתחמי הענישה הבאים:

 

בת"פ 28975-12-18:

 

באישום הראשון, הדן בגניבת 81,194 ₪ ממעבידו בדרך המתוארת, ובניסיון הגניבה של כ - 350,000 ₪, ובאישום השני, הדן בגניבת 46,594 ₪ בדרכים המתוארות - לכל אישום, מתחם שבין שנת מאסר עד - 30 חודשי מאסר בפועל וכן קנסות בשיעור של אלפי ש"ח בודדים עד 50,000 ₪.

5

 

באישומים השלישי והרביעי, הדנים בקבלת הטבעת בשווי 5,000 ₪ והמוצרים בשווי 15,594 ₪ בדרך שתוארה - לכל אישום, מתחם שבין מספר חודשי מאסר בפועל עד שנת מאסר בפועל וכן קנסות בשיעור של מאות ₪ עד אלפי ש"ח בודדים.

 

בת"פ 33167-09-19 הדן בקבלת החלטת בית-המשפט המחוזי אשר אפשרה לו לצאת מן הארץ בדרך שתוארה, בין מספר חודשי מאסר בפועל עד 24 חודשי מאסר בפועל וקנסות בשיעור של מאות ₪ ספורים.

 

אני קובע את המתחם הכולל של כלל האישומים העומדים לדיון, בין 12 חודשי מאסר בפועל עד 40 חודשי מאסר בפועל.

 

אפנה בעניין זה לפסקי-הדין הבאים, בשינויים המחויבים למקרנו:

 

רע"פ 2638/13 אלי עובדיה נגד מדינת ישראל (28.4.13):

 

נאשם אשר ביצע שורת עבירות גניבה ומרמה במסגרת 12 אישומים, שבמסגרתם גנב כספים וסייע לגנוב כספים מן החברה בה עבד, על-ידי כך שדיווח למערכות החברה אודות עובדים פיקטיביים ובדרך זו גנב מן החברה 637,000 ₪, וכן עבירות מס נוספות, הורשע בעקבות הודאתו, השיב את כל הגזלה לחברה, הציג הליך שיקומי מסוים, בעל עבר פלילי רלוונטי, חלף זמן ניכר מעת ביצוע העבירות, נדון ל - 15 חודשי מאסר והודגש כי השיקול המרכזי לקולה היה שהנאשם השיב את כספי הגניבה והסיר את המחדל לרשות המיסים.

 

רע"פ 5540/15 גאוי נגד מדינת ישראל 24.8.15):

 

נאשמת, נעדרת עבר פלילי, אשר במשך כשנתיים גנבה ממעסיקה 71 שיקים באופן שיטתי וקנתה באמצעותם מוצרים בשווי של כ - 105,000 ₪, נדונה ל - 8 חודשי מאסר בפועל.

 

רע"פ 3642/06 כהנים נגד מדינת ישראל (9.5.06):

 

נאשם ששמונים פעם זייף אישורים שגרמו לכך שיקבל במרמה 581,000 ₪, השיב מקצת מן הגזילה, נדון ל - 30 חודשי מאסר בפועל.

 

6

עפ"ג (חיפה) 42389-02-17 שחאדה נגד מדינת ישראל (6.4.17):

 

נאשם אשר גנב מבית העסק של מעבידו 17 שיקים ריקים, במשך מספר חודשים זייף שמונה מהם בכך שמילא בהם סכומי כסף, סה"כ 38,300 ₪, צורף תיק נוסף, הורשע בעקבות הודאתו, בעל עבר פלילי רלוונטי, אך מעולם לא ריצה עונש מאסר, תסקיר שלילי, השיב חלק מן הגזילה, נדון ל - 8 חודשי מאסר בפועל.

 

עפ"ג (מרכז) 11782-09-18 רייכמן נגד מדינת ישראל (15.7.08):

 

נאשמת אשר גנבה מחברה בה עבדה כמנהלת חשבונות 300,000 ₪, לאחר שזייפה למעלה משמונים שיקים של החברה והפקידה אותם בחשבונה, נעדרת עבר פלילי, תסקיר חיובי, השיבה כ - 50,000 ₪ מסכום הגזילה, נסיבות אישיות מיוחדות, נדונה ל - 5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

עפ"ג (מרכז) 40196-12-13 וואשדי נגד מדינת ישראל (23.1.14):

 

נאשם שהיה בעליה של חברה לניהול ואחזקת מבנים, שמתוקף תפקידו קיבל לידיו פנקסי שיקים של הבניין, זייף 13 שיקים, רשם סכומי כסף שהגיעו כדי 93,000 ₪ שאותם גנב. בנוסף, צירף שלושה תיקי מרמה נוספים שבמסגרתם רימה דוכני מפעל פיס, סה"כ כ - 60,000 ₪, בעל הרשעה קודמת אחת, נדון ל - 3 שנות מאסר.

 

עפ"ג (מרכז) 14378-12-14 ליכטנשטיין נגד מדינת ישראל (29.4.15):

 

נאשם צעיר, שהורשע בתשעה אישומים שונים, שבמסגרתם פתח חשבונות בנק תוך התחזות לאחר, נטל הלוואות, קיבל מהבנקים במרמה 360,000 ₪, נעדר עבר פלילי, ניסיון שיקומי הנוגע לגמילה מהימורים לא צלח, נדון ל - 28 חודשי מאסר.

 

עפ"ג (חיפה) 47238-07-14 מדינת ישראל נגד איגאסי (2.10.14):

 

נאשם הורשע בריבוי עבירות מרמה ועבירות נוספות, בכך שרכש עשרות כרטיסי אשראי מזויפים, עשה בהם שימוש לפחות 393 רכישות, קיבל במרמה 65,000 ₪ וניסה לקבל במרמה מוצרים בשווי 600,000 ₪, נדון ל - 26 חודשי מאסר בפועל.

 

ת"פ (מחוזי מרכז) 9330-06-15 מדינת ישראל נגד מוקמל (17.3.19):

7

 

נאשם אשר הורשע לאחר סיום הליך של הבאת ראיות ב - 19 עבירות של גניבה בידי מורשה ובעבירות נוספות, בהיותו רואה חשבון של חברה, בשנים 2005-2007, פתח חשבון אליו העביר בדרכים שונות כספים של החברה בשווי של כ - 420,000 ₪, השיב 200,000 ₪ מן הגזילה, נדון ל - 18 חודשי מאסר בפועל.

 

 

 

 

 

 

 

ג. שיקולי ענישה:

 

(1). חומרת העבירות:

 

עבירות הגניבה, הזיוף והמרמה שאותן ביצע הנאשם חמורות.

 

בעקבות מעשי המרמה המתוארים לעיל, גרף הנאשם לכיסו במעשה של גניבה כ - 148,382 ₪, ניסה לגנוב כ - 350,000 ₪, וכן קיבל במרמה את הצו המתיר לו לצאת מן הארץ.

 

העבירות נעברו במשך מספר חודשים - מחודש מאי 2018 עד חודש אוגוסט 2018. זהו פרק זמן נכבד, שבמסגרתו פועל הנאשם בתחום המרמה.

 

חומרה מיוחדת יש לאירוע הפלילי, שבמסגרתו קיבל במרמה מבית-המשפט צו המתיר לו לצאת את הארץ המעיד על תעוזה עבריינית.

 

הנאשם הינו המבצע הבלעדי, אשר עבר את העבירות לאחר תכנון מוקדם - יש להניח שהקדיש להן מחשבה ויש בהן ממד של תחכום. אין מדובר במי אשר מבצע עבירות באבחה אחת, אלא הולך צעד אחר צעד, דבר מוביל לדבר - הכל לשם השגת מטרות המרמה והגניבה.

 

הנאשם מעל באמון מעסקיו עת גנב מהם את כספם ויש להעניק דגש ענישתי מיוחד להפרת אמון זו, שבין עובד למעביד.

8

 

אכן, בעבירות של גניבה ממעביד קיימת חומרה יתירה הנובעת מעצם המעילה באמון המעסיק.

 

ברע"פ 9942/09 מלי טובי נפתלי נגד מדינת ישראל, תק-על 2009(4), 10235 נקבע בעקבות פסיקה רבת שנים של בית-המשפט העליון:

 

"מדובר בעבירות חמורות שהיו מלוות במעילה באימון המעסיק, וככלל נוהגים לגזור בגינן מאסר ממש".

 

 

 

 

(2). עבר פלילי ומאסרים מותנים:

 

לחובת הנאשם עבר פלילי עשיר ממן העניין, הכולל 7 הרשעות קודמות (במ/1), המוביל למסקנה כי מדובר בעבריין מרמה אשר עשה את דרך הזיוף והמרמה לדרך חיים.

 

עברו כולל ריבוי הרשעות בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף בכוונה לקבל דבר, הונאה בכרטיסי חיוב, התחזות כאדם אחר במטרה להונות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, גניבה בידי עובד, קשירת קשר לביצוע פשע ועוד.

 

זהו נאשם, יליד 1983, אשר החל את דרכיו בביצוע מעשי זיוף במרמה עוד בשנת 2006, ומאז מדי שנים ספורות, שב ומבצע עבריינות גניבה, זיוף ומרמה ברצף תדיר.

 

הנאשם ריצה עונשי מאסר בפועל, אשר לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע מעשי עבריינות דומים. כך, למשל, ריצה תקופות מאסר בנות 12 חודשים, 32 חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר, 6 חודשי עבודות שירות. כלומר, זהו נאשם שיוצא ובא את כותלי בית הסוהר כדבר שבשגרה ואינו לומד את לקחו.

 

הנאשם שוחרר ממאסרו האחרון בחודש מרץ 2017 והנה כבר בחודש מאי 2018 שב אל העבריינות.

 

לחובת הנאשם מאסרים מותנים חבי הפעלה בני 6 חודשים ו - 12 חודשים, המסתכמים ב - 18 חודשים.

 

9

המאסר המותנה הראשון נגדר עליו במרץ 2015 ועיון באישום השלישי, שבכתב-האישום מלמד, כי הוא ביצע מעשים דומים למעשים שהוא נותן את הדין בגינם עתה - מסירת נתונים כוזבים כדי להתקבל לעבודה, לאחר מכן שינה את נתוני העובדים של המעביד באופן שגרם להעברת משכורותיהם מן המעביד אליו בשווי של כ - 55,000 ₪. כלומר, הנאשם שב וחזר אל שיטת המרמה בלא כל הרתעה.

 

המאסר המותנה השני נגזר עליו באוקטובר 2016 ועיון בכתב-האישום מלמד, כי הנאשם הציג מסמכים מזויפים וקיבל תוספת להלוואות בשיעור של כ - 200,000 ₪.

 

אכן, תמונת המצב המתקבלת היא שזהו עבריין מרמה חזרתי, אשר שב ופוגע בציבור בדרכי זיוף ומרמה שונות שיש לדון אותו בכף החומרה.

 

הציבור, אשר עובד לפרנסתו, מרוויח את לחמו בזיעת אפיו, בהחלט זכאי להגנה ממעשי הנאשם, אשר שב ובוחר בדרך הקלה של גריפת הון במעשי גניבה, זיוף ומרמה.

 

(3). שיקולי חומרה נוספים:

 

לא הוצגה בעניינו של הנאשם תוכנית שיקומית מוכחת, ארוכה טווח.

 

בצדק הפנתה ב"כ המאשימה לדברים שנרשמו בעניינו של הנאשם במסגרת גזר-הדין נשוא אחת מהרשעותיו הקודמות משנת 2014, אשר הובילו להטלת עונש מקל (ת"פ 11618-05-12 (במ/4) בפסקה 17:

 

"...הונחה בפניי חוות דעת הגורמים המשקמים המצביעים על השפעת ריצוי המאסר על הנאשם, ובה צוין, כי המאסר הרתיע את הנאשם והביא לשינוי בעמדותיו. חוות הדעת משקפת הפקת לקחים, מציינת כנות כוונתו להשתקם ומתארת את השפעתו המרתיעה של המאסר על הנאשם. בחוות הדעת צוין כי הנאשם דיווח: "הדבר הנורא ביותר בחיים היה הכלא" והבודק התרשם כי לנאשם אין דפוסים עברייניים בולטים, וכי "עונש המאסר מהווה טלטלה מבחינתו ומשמש לכן כאלמנט מרתיע". מדברי הנאשם עולה כי הנאשם עבר חודשי שיקום ממשוכים נושאי פרי...".

 

הנה כי כן, לא מיניה ולא מקצתיה במבחן הזמן, אלא להיפך - הנאשם הכזיב, מכזיב, שב לסורו ביתר שאת ונראה כי גנב את דעתם של "הגורמים המשקמים" דלעיל.

 

10

שמעתי את הבעת הצער של הנאשם (עמוד 13 שורה 1) האזנתי לרצונו לנהל חיים נורמטיביים ולעלות על דרך שיקומית.

 

ואולם, זהו רצון שאותו יש לקבל בזהירות רבה נוכח התנהלותו מן העבר.

 

למרבה הצער, אלו הם צער ורצון לשיקום זהים לאלו שהביע בפניי במסגרת ת"פ 41441-07-14 ממרץ 2015 - עמוד 20 שורה 4 לבמ/3, שהנה התבררו כחלולים ביותר היוצאים מן השפה אל החוץ.

 

 

 

 

 

(4). שיקולים לקולה:

 

הנאשם הודה, לא ניהל משפט, חסך זמן ציבורי ניכר (כ - 55 עדים).

 

נמסר, כי הנאשם השיב את כספי הגזילה נשוא האישום הראשון (81,194 ₪) (עמוד 6 שורה 15 לטיעוני המאשימה). זהו סכום השבה ניכר ומשמעותי ואפנה בעניין זה גם למסמך במ/9.

 

בנוסף, ביחס לאישום השני, הצדדים הגיעו להסכמות לפיהן הכסף שנתפס ברשות הנאשם יועבר במלואו לפיצוי החברה באישום השני (עמוד 3 שורה 11).

 

אמנם נמסר, כי הנאשם לא השיב את הכספים לחברות האשראי (עמוד 6 שורה 28), אך שמתי לנגד עיניי בזהירות הראויה את כוונתו הלכאורית של הנאשם להסדיר את החוב מול חברת האשראי כעולה מתכתובת במ/11.

 

בעניין חרטתם של נאשמים שפשעו בעבירות מרמה ומעילה, נקבע בע"פ 395/75 מיכאל צור נגד מדינת ישראל, פד ל(2), 589 (06/04/1976), כדלקמן:

 

11

"לגבי חובלים ומזיקים, גנבים וגזלנים, מועלים ורמאים למיניהם, חשובה החרטה שבמעשה מן החרטה שבלב ובדיבור. כבר לימדונו קדמונינו שהמתוודה על חטא ואינו חוזר בו לשלם את הגזל, כמותו כטובל ושרץ בידו (תענית, ט"ז, א' ורש"י שם, ד"ה ואינו חוזר בו) ; אבל מי שעושה להשבת הגזילה, וידויו וידוי וחרטתו חרטה. ושוב : אפילו הניעו את העבריין מניעים תועלתיים ואנוכיים גרידא, אין בהם כדי לגרוע מערכה של החזרת הגזילה כעילה להמתקת דינו. עיקר תכליתם של דיני העונשין הוא להשליט את החוק ; משהופר החוק במעשה גזילה, ראשית השלטתו היא בהשבת הגזילה. נוטה אני לומר שדיני הנפשות הולכים אחר דיני הממונות, כמו שהיושר הולך אחר הדין. משבאו דיני הממונות על סיפוקם, שוב דיני הנפשות אינם תבענים ואינם תאוותניים כולי האי; לא באו על סיפוקם, יקומו דיני העונשין ויעשו את שלהם לגדור הפרצות ולחזק בדק החוק. פשיטא שמדיניות בתי-המשפט בפלילים צריכה להיות, לעודד נאשמים שיתקנו את המעוות שעיוותו במעשה עבירתם : ואין עידוד אלא בידיעה שמה שיתקנו יותר, ימתיק עליהם בית-המשפט את דינם יותר, וכך אמנם מנהג נהוג בבתי-המשפט שלנו מימים ימימה, שאין לך עילה להקלת העונש, טובה ויעילה ומרשימה מעילת השבת הגזילה או שיפוי הניזוק. וכן להיפך : עילה טובה וסבירה להחמרת העונש היא שהגזלן לא השיב מאומה, בין שבזבז את הגזילה ובין שהוא אוגר אותה לכשישוחרר. אין אני יכול להעלות על דמיוני אף מקרה אחד אשר אף בנסיבותיו המיוחדות לא יתחשב בית-המשפט בהחזרת הגזילה או בתיקון הנזק כעילה להמתקת הדין ומקום שלא הוחזר או תוקן הכל, יתחשב בית- המשפט במקצת (תרתי משמע). ובפרט אין אני גורס, כאילו אין להביא החזרת הגזילה בחשבון הנסיבות המקלות, כל עוד לא הוכיח הנאשם שהחזיר את אשר החזיר מתוך התשובה השלמה ולא מתוך מניעים או שיקולים תועלתיים : אדרבא, יפעל לתועלת עצמו - ובלבד שיחזיר את הגזילה ; יידע נא מראש שאם יחזיר, יוקל ענשו - ובלבד שיחזיר. ואפילו עשה חשבונו הקר שבין כה וכה ישימו ידם על הגזילה, ומוטב שיחזירנה ויקצור שכר ההחזרה - העיקר שיחזיר, ולא ימר על עיניה הפקוחות של המשטרה."

 

אכן, מהלכו זה של הנאשם, אשר יצא מתחום המלל אל תחום המעש, הינו בעל השפעה לקולה, ואף אם עשה כן כדי להמתיק את עונשו.

 

אין חולק שיש בכך עילה משמעותית להקלה בעונש.

 

שמתי לנגד עיני את עדותו של עד האופי שסיפר כי הנאשם תרם למשפחתו "חבילות עם כסף מזומן" (עמוד 8 שורה 30), דרך צד שלישי שסייע בהעברה.

 

שמתי לנגד עיניי בקביעת גובה הקנס את מצבו הכלכלי הנטען של הנאשם, כעולה ממסמכים במ/10, במ/12, במ/13, הנוגעים, בין השאר, לשיקולים בדבר גובה הקנס.

 

עוד קראתי את מכתבה המרגש של בתו של הנאשם לאביה, המצפה בכיליון עיניים לשובו הביתה, מלאת געגוע לאביה (במ/8). ואולם, למרבה הצער, עוברי העבירות - פגיעתם רעה בציבור הנפגע מהם ובבני משפחתם כאחד.

 

12

ד. מסקנה:

 

שקלתי ומדדתי בכובד ראש את כלל השיקולים דלעיל, ומסקנתי היא כי יש לגזור את עונשו של הנאשם בכף של חומרה, אך באופן מדתי, בתוך המתחם הכולל.

 

טיב מעשי המרמה, הגניבה, התכנון, היקף הכספים, שנגנבו ושהתקבלו במרמה, ואלו שניסו לקבל, יחד עם עברו הפלילי הרלוונטי מחייבים ענישה מחמירה.

 

אך נוכח הנתונים המרכזיים העומדים לזכותו של הנאשם, שהם השבת מרבית הגזילה, ההודאה והחיסכון בזמן הציבורי יש לקבוע ענישה מדתית יותר.

 

אזכיר, כי בחודש מרץ 2015 נדון הנאשם, בין שאר, ל - 32 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלות מאסרים מותנים בחפיפה) בגין שורת עבירות מרמה בעלות גוון והיקף דומים.

 

לפיכך האינטרס העונשי של גמול והרתעת הנאשם חייב להיות כזה שיהא בהלימה וביחס ישר ל"התקדמותו" העבריינית. רק בדרך זו יועבר לנאשם מסר גמולי כללי: הנאשם מוסיף לקופת השרצים התלויה על גבו ובית-המשפט מוסיף לו שנות מאסר מנגד.

 

בעניין שיעור הקנס: המניע העברייני בעבירות אלה, שהינו בצע הכסף, מחייב הטלת קנס משמעותי, בעל משקל.

 

ואכן, בע"פ 3587/12 אסתר דדון נגד מדינת ישראל, תק-על 2013(1), 10991 נקבע:

 

"ככלל, בית משפט זה עמד על כך שבעבירות "כלכליות" המבוצעות עבור בצע כסף יש לרכיב הקנס תפקיד חשוב בהיבט ההרתעתי, וזאת בנפרד מרכיב הפיצוי הכספי ובנפרד מעונש המאסר בפועל".

 

ה. תוצאה:

 

על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א. 26 חודשי מאסר בפועל.

 

ב. אני מורה על הפעלת עונשי המאסר המותנים הבאים:

13

 

בן 6 החודשים מת"פ 4658-06-15 שלום תל-אביב-יפו (במ/2).

 

בן 12 החודשים מת"פ 41441-07-14 שלום ראשון לציון (במ/3).

 

סה"כ: 18 חודשים, שיופעלו בחופף ובמצטבר לעונש המאסר בפועל.

 

ג. סה"כ ירצה הנאשם 35 חודשי מאסר בפועל, שימנו מיום מעצרו - 27.11.18.

 

ד. 12 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו כל עבירה שיש בה יסוד של נטילת רכושו של הזולת שלא כדין, יסוד של זיוף או יסוד של מרמה.

 

ה. קנס בסך 20,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו, אשר ישולם בעשרה תשלומים חודשים שווים, הראשון בתאריך 1.3.20 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן.

 

הכספים ניתנים לקיזוז כנגד כספים שנתפסו ברשות הנאשם או בחשבונותיו, לאחר שישולמו, תחילה, כספי הפיצוי שנפסקו להלן.

 

ו. כמוסכם בהסדר, פיצוי בסך 46,594 ₪, אשר ישולמו למתלוננים נשוא האישום השני - חברת אינטלקט בע"מ, כל זאת מתוך הכספים שנתפסו ברשות הנאשם או בחשבונותיו, אם קיימים כספים, ואם לאו ישולמו עד ליום 1.3.20.

 

ז. פיצוי בסך 10,000 ₪, אשר ישולם לחברת לאומי כארד בע"מ, כל זאת מתוך הכספים שנתפסו ברשות הנאשם או בחשבונותיו, אם קיימים כספים, ואם לאו ישולמו עד ליום 1.3.20.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.

 

צו כללי למוצגים.

 

התיקים סגורים.

 

ניתן היום, כ"א כסלו תש"פ, 19 דצמבר 2019, במעמד הצדדים.