1

 

 

 

כתב אישום ורקע

 

1.         הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירות איומים - לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 וחבלה במזיד ברכב - לפי סעיף 413ה לחוק העונשין.

 

על פי כתב האישום, ביום 26/4/17 סמוך לשעה 12:50, התקשר הנאשם לאביו - המתלונן - וביקש ממנו כסף. מספר דקות לאחר שמסר לו המתלונן כי אין לו כסף, הגיע הנאשם לבית אביו ואיים עליו באומרו כי אם הוא לא יתן לו כסף הוא ישבור את הרכב שלו ויהרוג אותו.

2

בהמשך, לאחר שהנאשם לא קיבל את מבוקשו מהמתלונן, קילל את המתלונן ואמר לו "יא כלב", נטל מהמקום תרמוס קפה ופגע באמצעותו ברכבו של המתלונן מסוג ---- שחנה מתחת לבית. הנאשם חבט, באמצעות התרמוס, בצד השמאלי של שמשת הרכב הקדמית וגרם לסדק בשמשה.

עוד בהמשך, עלה הנאשם לרכב מסוג --- ופגע באמצעותו ברכבו של המתלונן וגרם לו לנזק בערך שאינו ידוע למאשימה.

 

2.         ביום 8/6/17, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו, כתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע, והוסכם כי הצדדים יטענו לעונש באופן פתוח.

עוד באותו יום טענו הצדדים לעונש.

 

 

ראיות לעונש

 

3.         במסגרת הראיות לעונש העיד אביו של הנאשם, המתלונן בתיק, מר ע ס.

המתלונן טען כי הייתה זו הפעם ראשונה בה הנאשם איים עליו. האב הודיע כי סלח לבנו, וכי החזיר אותו לביתו, כך שהוא נמצא תחת השגחתו. עוד הוסיף כי הנאשם נרשם ללימודים מתחיל לעבוד ומתכוון להתחתן בקרוב.

לשאלות הסנגור ענה כי הנאשם הוא אדם רגוע, מנהל קשר מצוין עם שאר בני המשפחה ונשמע לדבריהם.

 

עוד במסגרת הראיות לעונש, הוגש סיכום אשפוז של אשפוזית טמרה (נ/1), אישור רישום לקורס (נ/2) ושני מכתבים ממעסיקים (נ/3).

 

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

4.         טיעוני ב"כ המאשימה

ב"כ המאשימה, עו"ד מאור מזרחי, טען כי מדובר במעשים חמורים של איומי בן כלפי אביו, והוסיף כי לא ניתן להסתפק בענישה הצופה פני עתיד מאחר ולא הוערכה מסוכנותו של הנאשם על ידי שרות המבחן.

ב"כ המאשימה טען כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר על תנאי ושל"צ ועד מאסרים משמעותיים בפועל, וביקש להטיל על הנאשם מאסר קצר לריצוי בדרך של עבודות שרות ומאסר על תנאי, ולהימנע מהטלת קנס ופיצוי לאור עמדת המתלונן בתיק.

3

 

5.         טיעוני ב"כ הנאשם

ב"כ הנאשם, עו"ד אביטל קורקוס, ציינה כי הנאשם נעצר למשך 11 ימים, ובקשה להתחשב בכך.

ב"כ הנאשם טענה שהוויכוח שפרץ בין הנאשם למתלונן היה על רקע מצוקה כלכלית וכי הנאשם ביקש את הכסף לקניית אוכל ולא לרכישת סמים או סיגריות, ובנוסף ציינה כי ברקע המעשים הייתה פרידתו של הנאשם מבת זוגו.

עוד נטען כי מעשיו של הנאשם נבעו מטעות בשיקול דעת, וכי הוא הצטער מיד על מעשיו והתנצל עליהם בפני אביו עוד במועד דיון המעצר הראשון שלו, הביע אכזבה עצמית ותיאר את עצמו ככפוי טובה.

ב"כ הנאשם פירטה כי הנאשם נקלט באשפוזית טמרה ועבר הליך מוצלח של גמילה מסמים.

לשאלת בית המשפט, מדוע לא נבחנו נסיבותיו של הנאשם בתסקיר, ענתה כי לא ראתה בכך צורך נוכח סברתה כי בפני בית המשפט עומדת התמונה המלאה גם ללא תסקיר, על פי הסיכום מהאשפוזית. ב"כ הנאשם הוסיפה כי הנאשם ביקש לסיים את ההליך המשפטי ולצאת לדרך חדשה.

עוד פירטה ב"כ הנאשם, כי הנאשם גילה רצון להשתלב ביחידה להתמכרויות במקום מגוריו וכי הוא מנסה לאתר מסגרת כזו בסביבתו, בסיוע בני משפחתו, בנוסף, הנאשם נרשם ללימודים, חידש את הקשר עם בת זוגו ומעוניין להקים משפחה.

ב"כ הנאשם טענה כי מתחם העונש הוא במנעד רחב החל משל"צ ומאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות.

 

דברי הנאשם

ביקש סליחה מאביו.

 

דיון והכרעה

 

6.         מלאכת גזירת העונש נעשית, על פי הוראות תיקון 113 שבחוק העונשין, בשני שלבים עיקריים. ראשית, יש לקבוע את מתחם הענישה הראוי לעבירה, תוך מתן ביטוי מרכזי לעיקרון ההלימה, בהתחשבות בערכים המוגנים בעבירה ובמידת הפגיעה בערכים אלה, מדיניות הענישה הנוהגת ובהתאם לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. שנית, יש להציב את העונש בתחומי המתחם שנקבע, וזאת על פי נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. בנוסף, יש לבחון את מתקיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מתחומי המתחם שנקבע.

4

 

מתחם העונש ההולם

 

הערכים המוגנים שנפגעו

 

7.         הערך החברתי אשר נפגע בביצוע עבירת האיומים על ידי הנאשם הינו זכותו של כל אדם לשמירה על שלוות נפשו, בטחונו האישי, גופו וכבודו. ומאחר והאיומים הושמעו על ידי הנאשם כלפי אביו, אזי נפגע ערך נוסף של שמירה על שלמות ואחדות התא המשפחתי, וכן ערכים ותיקים ומושרשים של כיבוד אב ואם. בעבירת ההיזק לרכב, נפגע הערך המוגן של שמירה על רכוש הציבור, ובנוסף פוגעת עבירה זו, שבוצעה באלימות, בתחושת הביטחון.

 

לעניין חומרת עבירות האיומים והערכים המוגנים, ראו את הדברים שנאמרו על ידי כבוד השופט גולדברג בע"פ 103/88 משה ליכטמן נ' מדינת ישראל (06.09.86):

 

"...אינטרס החברה הוא להגן על שלוות נפשו של הפרט... מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין. אינטרס חברתי נוסף אף הוא מוגן בעקיפין בעבירה זו, והוא נוגע לחופש הפעולה והבחירה של הפרט... בידוע הוא, שבמקרים רבים מושמעים איומים Per se כמסר מוסווה להתנהגות המצופה מן המאוים. נמצא, כי סעיף 192 מקדים רפואה למכה ומונע מלכתחילה פגיעה עתידית בחירות הפעולה של הזולת".

 

 

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

 

8.         כאמור, הנאשם איים לפגוע בחיי אביו ולרצוח אותו וכן איים לחבל ברכבו של האב. את האיום האחרון אף מימש והוציא לפועל. הנאשם ביצע את העבירה בגפו וחלקו בביצועה משמעותי ובלעדי, כתב האישום לא ציין התגרות כלשהי מצד האב למעט סירובו לתת לנאשם כסף.

הוסבר כי הרקע למעשיו של הנאשם היה מצוקה כלכלית בה שרוי הנאשם ודרישתו לקבל כסף מאביו וסירובו של האב לענות לדרישתו. נטען כי הנאשם נזקק לכסף לקניית אוכל ולא לרכישת סמים או סיגריות, ואולם טענה זו אינה מצויינת בכתב האישום, ולא אוכל לקבלה כלשונה.

5

נסיבות ביצועה של העבירה מצטרפות לעניין שאיננו מוכחש, לפיו לנאשם בעיית סמים שהביאה את משפחתו להפנותו, באמצעות בית המשפט, ישירות לאשפוזית לגמילה מסמים, מיד לאחר שהוגש נגדו כתב האישום.

בהתנהגות קיימים סממנים מדאיגים של היעדר שליטה על רקע תלות בלתי מרוסנת לסמים, המניעה את המשתמש בסמים, במקרים טיפוסיים דומים, לפעול באופן בלתי רציונלי, ולפעמים אלים, להשגת מימון לסמים.

לא פעם נופלים בני המעגל הקרוב לצרכן הסמים, בני משפחה, ולעיתים קרובים הורים, קרבן לאלימות ולתובענות על רקע זה.

 

9.         אביו של הנאשם העיד בפני כי ההתנהגות אינה מאפיינת את הנאשם, וכי הייתה זו הפעם הראשונה בה התנהג כך. בנוסף העיד כי סלח לנאשם על מעשיו, החזיר אותו לביתו, וכי המשפחה התגייסה לשיקומו של הנאשם.

ב"כ המאשימה אישר אף הוא כי האב ליווה את בנו החל משלב המעצר ולאורך הדיונים בבית משפט, מחל לו על הנזק שגרם וביקש שיסלחו לבנו ויימנעו מענישתו. מדבריו של האב עלה כי לא נשקפת סכנה לבני המשפחה מהנאשם וכי הוא כעת מציית לבני משפחתו ומשתף פעולה.

נראה לפיכך כי מדובר בפרץ רגשי חד פעמי, אשר לא הותיר נזקים קשים, מלבד הנזק לרכב. דבריו של האב המתלונן לטובת הנאשם נלקחים בחשבון לקולא, והם ממעיטים כעת את ההערכה לגבי חומרת המעשים.

 

 

 

מדיניות הענישה

 

10.       בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים של איומים, בעיקר בתוך המשפחה, הוטלו על נאשמים עונשים מגוונים בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

א.        ת"פ (פתח תקווה) 10504-03-13 מדינת ישראל נגד א' צ' (04.11.13), הנאשם הורשע בביצוע עבירת איומים בשני מקרים כלפי אחותו ואמו. בית המשפט גזר עליו 3 חודשי מאסר בפועל והפעיל עונש מאסר מותנה בן 6 חודשים, כך שסה"כ ירצה הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל.

 

6

ב.         ת"פ (תל אביב) 55419-11-12 מדינת ישראל נגד יחיאל אלאדי (24.06.15), הנאשם הורשע בעבירה של איומים כלפי אחותו כי יפגע בה. אחיותיו של הנאשם ביקשו מהתובע להקל ככל הניתן עם הנאשם למען שלום בית ושלום המשפחה. בית המשפט השית עליו חודש מאסר על תנאי והתחייבות.

 

ג.         ת"פ (תל אביב) 59736-03-15 מדינת ישראל נגד פלוני (01.06.15), הנאשם הורשע בעבירת איומים בכך ששלח מסרון הכולל תוכן מאיים לאמו, ובין השאר, "אני לא אחראי למעשיי". לחובת הנאשם הרשעות קודמות בגין עבירות דומות, לרבות כלפי אמו, ובנוסף תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 6 חודשים. בית המשפט גזר עליו חודש מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר, כך שסה"כ ירצה הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל.

 

ד.         ת"פ (ראשון לציון) 23956-04-14 מדינת ישראל נגד אילן צדיקי (05.01.15), הנאשם הורשע במסגרת כתב אישום מתוקן, בעבירת איומים במספר הזדמנויות כלפי אחיו, אחותו וגיסתו. בית המשפט גזר עליו 4 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר על תנאי בן 5 חודשים במצטבר ובחופף, כך שסה"כ ירצה 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

 

ה.        ת"פ (רמלה) 43750-08-13 מדינת ישראל נגד יהון בקטאו (08.06.15), הנאשם הודה והורשע בעבירות איומים וניסיון לתקיפה כלפי אחותו, הנאשם צירף תיק נוסף בגין עבירת איומים כלפי אחות אחרת. לנאשם שתי הרשעות קודמות: תיק אחד - בגין איומים ותקיפה סתם של בת זוג, ובו מאסר על תנאי חב הפעלה בן ארבעה חודשים. ותיק נוסף - בגין עבירת איומים ובו מאסר על תנאי בר הפעלה בן שלושה חודשים. בית המשפט הפעיל את שני התנאים בחופף, ובנוסף השית על הנאשם חודשיים מאסר בפועל, כך שסה"כ ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי.

 

ו.         ת"פ (תל אביב) 14004-04-12 מדינת ישראל נגד רחבי (11.07.13), הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירת איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש נגד אביו ואמו בני 80 ו- 78. הנאשם איים על אביו כי ישחט אותו והוסיף ואיים כי גם אם ייאלץ לשבת בכלא ירצח אותו. בנוסף חנק הנאשם את אביו ומשניסתה האם לעצור אותו, נהדפו שניהם אחורה וראשה הוטח בקיר. לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת בגין החזקת סכין. בית המשפט השית עליו מאסר על תנאי, של"צ בהיקף של 200 שעות וצו מבחן של 18 חודשים.

7

 

11.       הצדדים, כל צד בטיעוניו לעונש, הסכימו כי מתחם העונש ההולם מתחיל ממאסר על תנאי, אך היו חלוקים לגבי חלקו העליון של המתחם. בעוד המאשימה טענה כי הגבול העליון של המתחם הוא מאסר בפועל לתקופה משמעותית, ב"כ הנאשם טענה כי גבולו העליון של המתחם הוא מספר חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות.

 

12.       לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים והפגיעה בהם, נסיבות המקרה ומדיניות הענישה, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

 

 

גזירת עונשו של הנאשם

 

13.       בגזירת עונשו של נאשם, בית המשפט רשאי להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין, ובלבד שהעונש שייקבע לא יחרוג ממתחם העונש ההולם שנקבע לעיל.

הנאשם בן 33, בעל הרשעה אחת קודמת בעבירת תקיפה סתם משנת 2011, בגינה הוטל עליו מאסר על תנאי. הנאשם הודה במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי.

הנאשם הביע צער על מעשיו, התחרט ונטל עליהם אחריות, ואולם יותר מקבלת האחריות על ידו, בלטה בעיני דווקא ההירתמות ללא תנאי של בני משפחתו לטובתו, במיוחד אביו המתלונן, שליווה אותו לכל הדיונים עם בני משפחה נוספים.

בהיעדר בדיקה מעמיקה ויסודית של הנסיבות האישיות והמשפחתיות, לא יכולתי להשתחרר מהתחושה, לפיה התמונה שהוצגה בפני בית המשפט לא הייתה מלאה.

לא ניתן לשלול שמא קיימת אצל הנאשם התמכרות בלתי מטופלת דיה לסמים, אשר לא די בתקופת הטיפול באשפוזית כדי למגרה, ובהתאם לא ניתן לאמוד במידה אופטימלית את סיכויי הישנות העבירות מצדו של הנאשם.

יחד עם זאת, עברו הפלילי של הנאשם, כאמור, אינו מכביד כלל, ואין ספק שהוא מוקף בסביבה משפחתית תומכת ומכילה.

מצאתי כי נכון יהיה להטיל על הנאשם ענישה מתונה של מאסר בעבודות שרות, אשר תחייבו לעמוד בדרישתה של מסגרת מחייבת, ובנוסף תהלום את חומרת מעשיו.

לצד עונש עבודות השרות, אטיל גם מאסר מותנה והתחייבות.

 

סוף דבר

 

8

14.       לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:

 

א.        חודשיים מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שרות.

עבודות השרות יבוצעו בבית חב"ד קריית שמונה, בכתובת: הלבנון 19, קריית שמונה החל מיום 24/8/17.

הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

 

הובהר לנאשם כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלו, שימוש בסמים או באלכוהול, היעדרות או התנהגות בלתי תקינה - יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות, וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

 

ב.         3 חודשי מאסר על תנאי, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור במהלך תקופה של 3 שנים מהיום על כל אחת מהעבירות בהן הורשע.

 

ג.         חתימה על התחייבות על סך 2,000 ₪, להימנע במהלך תקופה של 3 שנים מהיום מלעבור על כל אחת מהעבירות בהן הורשע. במידה ולא יחתום כאמור תוך 7 ימים, ייאסר למשך יומיים.

 

 

המזכירות תמציא העתק לממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט המחוזי בנצרת.

 

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ז, 19 יולי 2017, במעמד הנוכחים.