1

הנאשם , כבן 19, הורשע לאחר שמיעת ראיות, בביצוע מעשה מגונה בקטין כבן 10.

הנאשם הורשע בכך שביום 16.10.2013 עת עבד מטעם העירייה בגינה ציבורית ברמת בית שמש, קרא לקטין שעבר בגן בדרכו מבית הספר ולאחר מכן שם את ידו על כתפו של הקטין והושיב אותו על הדשא.

לאחר מכן, סיפר הנאשם לקטין שהוא מתעמל עם אחיו מידי בוקר, כשאחיו יושב עליו. הנאשם נשכב על הדשא וביקש שהקטין ישב עליו. הקטין נעמד, הוריד את תיקו מגבו ואז הושיב הנאשם את הקטין על איבר מינו, כך שרגליו של הקטין ישענו על רגליו ואיבר מינו של הקטין יגע באיבר מינו של הנאשם. לאחר מכן, דחף הקטין את הנאשם, הרים את תיקו ונמלט בריצה לביתו.

יצוין, כי הקטין העיד בפניי והותיר רושם חיובי.

2

התביעה טענה, כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-30 חודשי מאסר בפועל והציגה גזרי דין התומכים בטענתה.

לטענת התביעה, יש למקם את הנאשם מעל השליש התחתון של המתחם.

מאידך, טענה ב"כ הנאשם, כי לא מצאה מקרה דומה בפסיקה והציגה גזרי דין בהם הוטלו עונשים קלים הרבה יותר, כגון מאסרים על תנאי, או מאסרים שרוצו בעבודות שירות.

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה, בנסיבות ביצוע העבירה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

המחוקק קבע, כי העושה מעשה מגונה בקטין צפוי ל-10 שנות מאסר.

ב"כ הנאשם טענה, כי לקטין לא נגרם נזק, וכי מדובר במעשה מגונה "קל", ובנסיבות שאינן חמורות.

בנוסף, ציינה את גילו הצעיר של הנאשם, את העדר הרשעותיו הקודמות ואת העובדה, כי היה מספר ימים במעצר ולאחר מכן שהה במעצר בית מלא ועבודתו הופסקה.

בשים לב לגילו של הנאשם, הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן.

שירות המבחן התרשם מהתנהגות מניפולטיבית של הנאשם וציינה, כי ישנם גורמים המעלים סיכון לביצוע מעשים דומים בעתיד.

בסופו של תסקיר, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

3

הערך המוגן בו פגע הנאשם הינו בכבודו של הקטין ובבעלותו על גופו.

בנסיבות העניין, מתחם העונש ההולם נע בין 4 חודשי מאסר ל-18 חודשי מאסר בפועל.

בשים לב לכך ולאחר ששמעתי את דבריהם של ב"כ המאשימה וב"כ הנאשם ועיינתי בתסקיר שירות המבחן, אני מטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 7 חודשים, בניכוי הימים בהם היה עצור (מיום 11.11.13 עד יום 19.11.13).

כמו כן, אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי למשך 9 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא בעונש זה, אלא אם כן יעבור תוך תקופה של שנתיים מיום שחרורו, על עבירת מין כלשהי, בניגוד לפרק י' סימן ה' לחוק העונשין ויורשע עליה.

כמו כן, אני מחייב את הנאשם לפצות את הקטין בסך של 5,000 ₪.

העתק גזר הדין ישלח לשירות המבחן.

ניתן היום, כ"ה אדר ב תשע"ד, 27 מרץ 2014, במעמד הצדדים.

חתימה