1

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד רונן גינגולד

ב"כ הנאשם 1 עו"ד איציק שדה

הנאשם 1 הובא על ידי השב"ס

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

גזר דין

 

1.      במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם והורשע ביום 24.10.17, בכתב אישום מתוקן בעבירות הבאות:

 

אישום ראשון:

2

א.    הונאה בכרטיס חיוב בצוותא - עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב תמש"ו-1986 (להלן: "חוק כרטיסי חיוב")+ סעיף 29 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב.      ניסיון לקבלת דבר במירמה בצוותא, עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין, + סעיף 25 לחוק העונשין + סעיף 29 (א) לחוק העונשין.

ג.       שימוש במסמך מזוייף - עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין.

ד.      זיוף (4 עבירות) - עבירה לפי סעיף 418 רישא לחוק העונשין.

 

אישום שני:

א.    הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב.

ב.      קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין.

ג.       שימוש במסמך מזוייף בכוונה לקבל דבר , עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין.

אישום שלישי:

א.    הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב.

ב.      קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין.

ג.       שימוש במסמך מזוייף בכוונה לקבל דבר, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין.

ד.      ניסיון לקבל דבר במרמה- עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין.

 

אישום רביעי:

א.    הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב.

ב.      שימוש במסמך מזוייף בכוונה לקבל דבר - עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין.

ג.       קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין.

ד.      נסיון לקבל דבר במרמה- עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין.

 

אישום חמישי:

א.    הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב.

ב.      ניסיון לקבל דבר במרמה- עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין.

 

אישום שישי:

א.    הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב.

ב.      קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין.

ג.       נסיון לקבל דבר במרמה- עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין.

 

3

2.      על פי עובדות כתב האישום, במועדים אשר אינם ידועים במדויק למאשימה, עובר לביצוע העבירות המפורטות בכתב האישום, הנאשם, קיבל לידיו, באופן שאינו ידוע למאשימה, כרטיסי חיוב שפרטיהם זויפו (להלן: "כרטיסי החיוב המזויפים"), בדרך בה המספר שהופיע בכרטיסי החיוב אינו תואם את מספרו הצרוב על גבי הפס המגנטי, שהינו מספר קיים של חברות האשראי ושל המתלוננים בארץ ובחו"ל (להלן: "הבעלים" או "המתלוננים"), כפי שיפורט בכתב האישום, וזאת ביודעו שמדובר בכרטיסי חיוב מזויפים.

 

3.      במועדים הרלבנטיים לכתב האישום החזיק הנאשם - 4 תעודות זהות מזויפות אשר זויפו על ידו.

 

 

4.      כעולה מפרט האישום הראשון, עובר ליום 2.11.16, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הטביעו הנאשם ואליהו בן עמר (להלן: "אליהו", להלן ביחד: "הנאשמים"), על גבי אחד מכרטיסי החיוב המזויפים שמסתיים בספרות 9990, את מספר הפס המגנטי של כרטיס אשראי, אשר מסתיים בספרות 9194 השייך למר אבשלום פרג'י וכן את השם רותם לוי (להלן: "כרטיס חיוב מזויף 1"). עובר ליום 25.9.16 החזיק הנאשם בתעודות זהות מזויפות כאמור לעיל, בחנות בגדים "אדואן" (להלן: "העסקה"), בעוד אליהו המתין מחוץ לקניון ברכב (להלן: "הרכב").

 

5.      בהמשך, העסקה נכשלה והנאשם הגיש למוכרת כרטיס חיוב מזויף אחר, אשר מספרו מסתיים בספרות 9373, אשר המספר הצרוב על גבי הפס המגנטי מסתיים בספרות 3788 והמשויך לכרטיס אשראי זר אשר הונפק ביפן (להלן: "כרטיס חיוב מזויף 2"), אשר גם הוא נושא את השם רותם לוי. כמו כן, הנאשם הציג למוכרת את תעודת הזהות המזויפת וניסה לבצע את העסקה.

 

6.      במקביל, קיבלה המוכרת בחנות שיחת טלפון מנציג חברת האשראי אשר מסר לה כי כרטיס חיוב מזויף 2 הינו כרטיס גנוב וביקש ממנה לעכב את הנאשם. או אז, ברח הנאשם מהמקום כשהוא מותיר את כרטיס החיוב המזויף 2 בחנות, נכנס לרכב בו המתין אליהו ובעוד מנסים הם להימלט, נעצרו על ידי שוטרים.

 

7.      בנסיבות אלה, החזיקו הנאשמים ברכב, בין היתר, ארנק המכיל תעודות זהות 1 ו - 2, כרטיס חיוב מזויף 2, שלושה כרטיסי חיוב מזויפים נוספים אשר מסתיימים בספרות 3334 (פס מגנטי 9600), 1212 (פס מגנטי (4201) ו - 1111 (פס מגנטי 2201) והשייכים לאנשים שונים ומפתחות אשר מובילים לחדר 314 במלון הולידי אין באשקלון הרשום על שם אליהו (להלן: "החדר במלון").

 

4

8.      בחיפוש שנערך בחדר במלון נמצא כי אליהו החזיק בית היתר, מכשיר קורא שפתיים וכרטיס ניקוי וכן מחשב נייד תוצאת AKAI עליו מותקנת תכנת RSM המשמשים לצורך צריבת כרטיסי אשראי (להלן: "הכלים").

 

9.      פרט האישום השני, עניינו באירוע עובר ליום 25.9.16, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הטביע הנאשם על גבי אחד מכרטיסי החיוב המזויפים, את מספר הפס המגנטי השייך לכרטיס אשראי שמסתיים בספרות 6715, השייך לגברת פלס יוספה וכן את השם מירו אברהם, וזאת בדרך שאינה ידוע למאשימה וביצע 3 עסקאות; עסקה ראשונה בסך 57 ₪ בחנות פיצוים, עסקה שנייה בסך 7,635 ₪ בחנות מחשבים ועסקה שלישית בסך 3,690 ₪ בחנות כלי כתיבה.

 

10.  ביום 25.9.16, מסר הנאשם את הכרטיס המזויף למוכרים בחנויות, הציג תעודת זהות מזויפת 4, הכרטיס עבר והנאשם יצא עם הסחורה מהחנויות המתוארות בסעיף 9 לעיל.

 

11.  פרט האישום השלישי עניינו באירוע עובר ליום 26.9.16, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הטביע הנאשם על גבי אחד מכרטיסי החיוב המזויפים, את מספר הפס המגנטי השייך לכרטיס אשראי 6613, השייך למר ינאי פוליטי וכן את השם מירו אברהם, וזאת בדרך שאינה ידוע למאשימה. הנאשם ביצע באמצעותו 2 עסקאות; עסקה ראשונה ע"ס 3,450 ₪ בחנות סלולר, השנייה ע"ס 2,070 ₪ בחנות תכשיטים.

 

12.  ביום 26.9.16, מסר הנאשם את הכרטיס המזויף וכן את תעודת זהות מזויפת מס' 4 למוכרים בחנויות המתוארות בסעיף 11 לעיל.

 

13.  בהמשך, ניסה הנאשם לבצע עסקה נוספת בכרטיס החיוב המזויף בחנות תכשיטים בסך 4,450 ₪.

 

14.  פרט האישום הרביעי עניינו באירוע שאירע עובר ליום 25.9.16, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הטביע הנאשם על גבי אחד מכרטיסי החיוב המזויפים את מספר הפס המגנטי השייך לכרטיס אשראי שמסתיים בפרות 3411 השייך לגב' רנון כהן סיון, וכן את השם מירו אברהם, וזאת בדרך שאינה ידועה למאשימה, וביצע באמצעותו עסקה בחנות מחשבים ע"ס 3,550 ₪.

 

15.  ביום25.9.16, מסר הנאשם את הכרטיס המזויף למוכר בחנות המחשבים המפורטת לעיל, והציג את תעודת זהות מזויפת מס' 4. הכרטיס עבר והנאשם יצא עם הסחורה מהחנות. בהמשך, ניסה הנאשם לבצע באמצעות הכרטיס המזויף עסקה נוספת בסך 3,998.99 ₪ בדוכן של חברת פלאפון בקניון חולון (להלן: "העסקה"), אולם הכרטיס סורב.

5

 

16.  לאור האמור, ולצורך ביצוע העסקה, מסר הנאשם כרטיס חיוב מזויף נוסף הנושא את השם מירו אברהם, אשר המספר הצרוב על הפס המגנטי שלו שייך לכרטיס אשראי שמסתיים בספרות 2844 השייך למר יהודה וגמן, וכן הציג למוכר תעודת זהות מזויפת מס' 4. הכרטיס עבר והנאשם קיבל לידיו את הסחורה.

 

 

 

 

17.  פרט האישום החמישי, עניינו באירוע שאירע עובר ליום 23.9.16, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הטביע הנאשם על גבי אחד מכרטיסי החיוב המזויפים את מספר הפס המגנטי השייך לכרטיס אשראי שמסתיים בספרות 3695 שייך לגב' אנה טרכטנברג, וזאת בדרך שאינה ידועה במדויק למאשימה, וניסה לבצע באמצעותו 3 עסקאות, הראשונה, בסך 23.30, השנייה בסך 800 ₪ והשלישית בסך 1,650 ₪. הנאשם מסר את הכרטיס המזויף למוכרים בחנויות ואולם הכרטיס סורב.

 

18.  פרט האישום השישי, עניינו באירוע שאירע עובר ליום 23.9.16, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, הטביע הנאשם על גבי אחד מכרטיסי החיוב המזויפים את מספר הפס המגנטי השייך לכרטיס אשראי שמסתיים בספרות 7591 השייך למר זהר דבידוביץ', וזאת בדרך שאינה ידועה למאשימה, וביצע 3 עסקאות, עסקה ראשונה ע"ס 755.60 ₪, עסקה שנייה ע"ס 2,107 ₪ ועסקה שלישית ע"ס 4,690 ₪. ביום 23.9.16, מסר הנאשם את הכרטיס המזויף למוכרים בחנויות, הכרטיס עבר והנאשם יצא עם הסחורה מהחנות.

 

19.  בהמשך, ניסה הנאשם לבצע באמצעות הכרטיס עוד 5 עסקאות, אך הכרטיס סורב.

 

טיעונים לעונש:

 

ב"כ המאשימה:

 

20.  הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן הכולל שישה אישומים, של עבירות הונאה בכרטיס חיוב, ניסיון לקבל דבר במרמה בצוותא, קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף וזיוף.

 

6

21.  מעובדות כתב האישום המתוקן עולה שבתקופה בין החודשים ספטמבר ונובמבר 2016, הנאשם, יחד עם אליהו, נאשם 2 שנמלט מן הארץ קיבל לידיו כרטיסי חיוב שפרטיהם זוייפו, הטביע על גבי כרטיסי החיוב המזויפים את פרטי כרטיסי האשראי של המתלוננים ועשה בהם שימוש בגובה של עשרות אלפי שקלים - ובסה"כ ביצע עסקאות בסכום של 30,478 ₪.

 

22.  לטענת המאשימה, הנאשם פעל בשיטתיות, בתחכום, תוך תכנון מוקדם.

 

23.  באשר לנסיבות שקשורות לביצוע העבירה, טוענת המאשימה כי הנאשם תכנן והוציא לפועל תכנית עבריינית שלה נדרש ידע רב, תכנון מקדים ושיתוף פעולה עם גורמים נוספים. הנאשם קיבל לידיו כרטיסי אשראי ותוך שימוש בתוכנת מחשב מיוחדת, צרב על ידי כרטיסי החיוב המזויפים את מספרי האשראי של בעלים לגיטימיים, הנאשם הגיע לחנויות ועשה שימוש באותם כרטיסים. בנוסף ועל מנת לאמת את זהותו הציג הנאשם למוכרים בחנויות תעודות זהות מזויפות אשר תאמו לשמות שהוטבעו על גבי כרטיסי האשראי.

 

24.  הנאשם לא נרתע או חשש מביצוע העבירה, בפרק זמן קצר ביצע מספר רב של חיובים בסכומים גבוהים, ואף לא הרתיע אותו העובדה כי במספר מקרים, הכרטיס סורב. מספר הניסיונות שמבצע הנאשם מלמדים על הנזק הפוטנציאלי שבמעשיו, מעבר לנזק שנגרם.

 

25.  המאשימה הוסיפה כי לאחר ביצוע חלק מהעבירות, הנאשם נעצר, נחקר ושוחרר, מעצרו לא הרתיע אותו והוא שב וביצע את העבירות ללא כל מורא.

 

26.  הערכים שנפגעו מביצוע העבירות - הנזק שגרם הנאשם חורג מהנזק הישיר לבעל הכרטיס או לחברת האשראי. המדינה מתמרצת שימוש בכרטיסי אשראי על פני שימוש בכסף מזומן על מנת לצמצם העלמות מס ופגיעה באמון הציבור במגזר העסקי באמצעי תשלום זה גורמת נזק רב ומייקרת את השימוש בכרטיסי האשראי שכן חברות האשראי מפזרות את הנזק על כלל המשתמשים.

 

27.  מעבר לנזק הכלכלי, מדובר בעבירות שהפיתוי לבצע אותן הינו גדול שכן תמיד בצידן רווח כספי ניכר ומאמץ לא גדול. וניתן לראות זאת, שכן בפרק זמן קצר הנאשם גורף סכום כסף גדול.

 

28.  לטענת המאשימה, המקרה שבפנינו בעצם מבטא תופעה עבריינית מתוחכמת של זיוף כרטיסי חיוב. לא מדובר על המקרים הקלים בנסיבות של מציאת כרטיס אשראי או אפילו גניבתו. כאן מדובר במעשה הרבה יותר מתוחכם, זיוף כרטיסי חיוב מחייב שימוש במכשירים ובידע מיוחד. מעשיו של הנאשם פגעו ברכוש ובבעלות ברכוש, בסדרי החברה ובזכויות היסוד של יחידה.

 

29.  כשעבירות מסוג זה מבוצעות במסגרת תכנית פלילית מתוחכמת של מספר נאשמים כשהמניע הוא בעצם כסף כפשוטו מתחייבת קביעת ענישה מרתיעה ומחמירה שתבוא לידי ביטוי ותשקף את חומרת הפגיעה בכלכלה ולצורך הרתעה מפני עבריינות כלכלית. המאשימה סבורה כי מתחם העונש ההולם בעבירות אלה נע בין שישה חודשי מאסר ועד ל - 24 חודשי מאסר בפועל, לכל עבירה וכן עונשים נלווים.

7

 

30.  לעניין נסיבות שלא קשורות לביצוע העבירה, מדובר בנאשם יליד 1996, ללא עבר פלילי. לקולא יש לציין כי כתב האישום תוקן ויש בו חסכון של זמן שיפוטי, שכן נחסכו העדתם של עשרות עדים. לכן המאשימה עותרת להטיל עליו 36 חודשי מאסר בפועל וכן ענישה נלווית.

 

ב"כ הנאשם:

 

31.  לטענת ב"כ הנאשם, מבלי לגרוע מחומרת חלקו של הנאשם בכתב האישום, הרי שהמאשימה בעצמה מציינת בכתב האישום כי שמי שהחזיק בציוד הזיוף ובמחשב ובתוכנה זה נאשם 2. הנאשם 2 עזב את הארץ ולא חזר, ויש לו תיק זהה שמתנהל בבית משפט השלום בתל אביב.

 

32.  תחילה ביקש הנאשם לנהל את התיק שכן הוא ביקש להוכיח שלאליהו היה את הידע והציוד שהובילו את הנאשם לביצוע העבירות ואולם בסופו של יום הנאשם בחר להודות בביצוע העבירות.

 

33.  מסכת האירועים נמשכה לפרק זמן של חודשיים בלבד, על פני שישה אישומים שחלקם הם ניסיון וחלקם זיוף. הנאשם ביצע שימושים בכרטיס אשראי בסך של 28,000 ₪ ולא כפי שטוענת המאשימה, כאשר יתר הסכום הינו ניסיונות. אף פרט האישום השישי עניינו בניסיון אחד ולא בשלוש ניסיונות, שכן המוכר ניסה להעביר את כרטיס האשראי שלוש פעמים.

 

34.  לטענת ב"כ הנאשם, אין המדובר בעבירה מתחוכמת, הנאשם הלך לחנויות לבצע את הרכישות, כאשר הוא ידע שהוא מצולם, המדובר בנאשם שצריך כסף באופן מיידי ואין המדובר בעסקאות חובקות עולם, מתוך מטרה להשיג כסף.

 

35.  הנאשם, נעדר עבר פלילי, אין לו תיקים פתוחים, במסגרת הליך המעצר הוא שוחרר למעצר בפיקוח אלקטרוני, אין לו משפחה תומכת ברקע, חברים הם שהגיעו לפקח עליו, מאחר שהוא נזקק לטובות של אחרים, הוא ביקש להשתחרר מהאיזוק האלקטרוני ושב למעצר של ממש.

 

36.  שירות המבחן בהליך המעצר תיאר מסכת משפחתית מורכבות וכאובה, כאשר דמויות החיקוי שגדל לצידן ביצעו עבירות פליליות.

 

37.  באשר לבדיקת הנזק שנגרם לנפגעי העבירה, הרי שחברות האשראי ובעלי החנויות מבוטחים ומשכך אין פה פגיעה באדם פרטי, לפיכך הנזק אינו גדול.

 

8

38.  הנאשם שהה במעצר בין התאריכים 2.11.16-18.1.17, עת שוחרר למעצר בפיקוח אלקטרוני בין התאריכים 18.1.17 ועד ליום 6.4.17, אז שב למעצר עד ליום 19.7.17, נעצר שוב בפיקוח אלקטרוני בין התאריכים 19.7.17-21.8.17 ומאז הוא במעצר.

 

39.  ב"כ הנאשם סבור כי בשכלול הנתונים לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, סך הכספים שקיבל לידיו ושניסה לקבל לידיו, היעדר עבר פלילי אל מול העובדה כי הנאשם העיקרי, שברח מהארץ, מתחם הענישה נע בין שישה חודשי מאסר ועד ל - 18 חודשי מאסר, כאשר בענייננו, יש לגזור על הנאשם, עונש ברף התחתון וניתן להסתפק בתקופת מעצרו.

 

40.  הנאשם בדברו האחרון הביע את צערו וחרטו על מעשיו, עוד הביע תקוה באשר להמשך עתידו ולעובדה שהינו צעיר בן 25 שטרם הספיק לעשות בחייו דבר.

 

תסקיר שירות המבחן:

 

41.  בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שירות מבחן, ממנו עולה כי הנאשם, כבן 21, טרם מעצרו התגורר בדירה שכורה ולא עבד. מזה כשנה שוהה במעצר בכלא "שקמה".

תסקיר שירות המבחן מתאר את מסכת חייו האישית והמשפחתית המורכבת של הנאשם.

הנאשם סיים 10 שנות לימוד, על רקע מצבה הכלכלי של משפחתו, השתלב בעולם התעסוקה בגיל 13, על מנת לספק את צרכיו השונים ומגיל 17 החל לצבור חובות כספיים גבוהים, לא שירת בצבא נוכח סירובו להתגייס ובגין כך אף ריצה עונש מאסר בבית הכלא הצבאי.

בשל העובדה כי צבר חובות, פנה לשוק האפור, מה שלדבריו החמיר את המצב.

 

42.  הנאשם, נעדר עבר פלילי, טרם מעצרו קיים קשרים חברתיים עם חברה שולית וצרך סמים מסוג גראס באופן מזדמן כפעם בשבוע החל מגיל 18 שנים. עם זאת, שלל כי נוהג על פי דפוסי התנהגות עבריינים ולדבריו, מעורבותו בעבירות נשואות דיון זה התרחשו על רקע תחושת דחק ודאגה בשל מצבו הכלכלי באותם ימים. הנאשם מסר לשירות המבחן כי הנאשם 2, הוא שפנה אליו בהצעה להיות שותף עמו בעבירות, כאשר כל תפקידו היה לקנות את הסחורה. לגרסתו, הוא לא היה מעורב בהליך הזיוף והוא מבין את חומרת מעשיו ומצר על כך.

 

43.  שירות המבחן מציין כי הנאשם בהליך המעצר, גילה קושי לשאת מצבי תסכול אל מול התנאים המגבילים בהם שהה, התנהג באימפולסיביות וחוסר יציבות, דבר שבא לידי ביטוי בין היתר בשל העובדה כי הסגיר את עצמו פעמיים וחזר למעצר.

 

9

44.  עוד עולה כי שירות המבחן התרשם מהנאשם כמי שפעל באופן מניפולטיבי, לא שיתף את שירות המבחן באופן כן במעורבותו האמיתית בעבירה, טשטש ומיסך מידע.

 

45.  שירות המבחן העריך כגורמי סיכון את העובדה כי לנאשם יכולת טובה לתקשורת בינאישית, אשר ככל הנראה מסייעים לו בגיוס אמפתיה, אל מול הרקע המשפחתי המורכב והמשפחה הרב בעייתית. הנאשם לאורך חייו נעדר תמיכה והכוונה וסיגל לעצמו דפוסי התנהגות הישרדותיים אשר הובילו אותו ככל הנראה לביצוע העבירות, לקשרים עם חברה שולית, צריכת סמים.

 

46.  בסיכומו של תסקיר סבור שירות המבחן כי הנאשם פועל באופן מניפולטיבי ומוסר מידע אשר לתפישתו יכול להשפיע על התרשמותו ולהביא לשיפור במצבו, מבלי לערוך בחינה ביקורתית של דפוסי התנהגות וחשיבה, אשר עומדים ברקע להתנהגותו ובחירותיו. על כן מעריך שירות המבחן סיכון גבוה להישנות התנהגות עוברת חוק ועל כן נמנע מהמלצה טיפולית.

 

דיון:

שיקולי הענישה:

 

47.  כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג' (א) לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שביצע הנאשם, בהתאם לעיקרון המנחה הקבוע בסעיף 40 ב' לחוק העונשין, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בו, גם במדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה:

 

סעיף 40 ג(א) לחוק העונשין קובע:

 

"בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך חברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40 ט'".

 

48.  בענייננו, הגם שהנאשם הורשע במספר עבירות הרי שמדובר, מהותית, בעבירות שבוצעו במהלך אחד של התנהלות עבריינית. בהתאם למבחני "הקשר ההדוק" שעוגנו בפסיקת בית המשפט העליון לפרשנות המונח, המדובר ב"אירוע" אחד (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14, ע"פ 5643/14 עיסא נ' מדינת ישראל (23.6.15) (להלן: "עניין ג'אבר")).

 

10

49.  בעניין ג'אבר התייחס בית המשפט העליון למונח "אירוע" (במובנו בסעיף 40יג לחוק) וציין כי מונח זה רחב מהמונח "מעשה", וכי אירוע אחד יכול שיכלול מספר מעשים. לשיטתה של כב' השופטת ברק-ארז, קביעת תחומי האירוע נעשית לפי מבחן "הקשר ההדוק", אשר לפיו, עבירות שיש ביניהן קשר הדוק ייחשבו אירוע אחד. קשר כזה בין עבירות יימצא כאשר תהיה ביניהן סמיכות זמנים או כאשר הן חלק מאותה תכנית עבריינית. כב' השופט פוגלמן הצטרף לעמדה זו, והוסיף כי המונח אירוע אחד רחב, די בו כדי לכלול גם פעולות עברייניות שבוצעו על פני רצף זמן, כללו מעשים שונים, ביחס לקורבנות שונים ובמקומות שונים - הכל כל עוד הם מהווים מסכת עבריינית אחת. דהיינו, הבחינה הינה תכליתית-פונקציונאלית. לדידו של כב' השופט דנציגר, לצורך ההבחנה בין אירוע אחד למספר אירועים יש להשתמש בשני מבחני עזר; המבחן הצורני עובדתי שבמסגרתו בוחנים האם ניתן להפריד בין פעולות שנעשו ברצף ובסמיכות יחסית של זמן ומקום; והמבחן המהותי-מוסרי שבמסגרתו מתמקדים בנזקים שגרמה התנהגותו של העבריין לנפגעי העבירה ובאינטרס החברתי שנפגע. (וראו גם: ע"פ 4289/14 חנונה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 21.1.2015)).

 

50.  על רקע זה מצאתי כי יש לקבוע מתחם עונש אחד לכל האישומים כאירוע אחד.

 

51.  לא אחת נאמר כי גזירת הדין היא מן הקשות במטלות השיפוטיות. הענישה מושפעת בכללותה משיקולי גמול, מניעה והרתעה. נסיבות ביצוע העבירות, חומרתן, נפיצותן ותדירות ביצוען, השפעתן על כלל החברה וההשלכות היכולות להיגרם מהן, כגון מידת הפגיעה בביטחון הציבור, והפחד שמעשים אלה נוטעים בלבו של אדם מן הישוב. כמו כן, הענישה מושפעת מנסיבותיו האישיות של מבצע העבירות, גילו, עברו הפלילי, שיקולי שיקום ועוד. בכל אחד מהמקרים מוטלת על בית המשפט החובה לערוך את האיזון בין האינטרסים השונים. (ע"פ 4890/01 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נו (1) 594, תיקון 113 לחוק העונשין, תשע"ב 2012).

 

52.  העיקרון המנחה בגזירת העונש, הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירה, בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם המסוים העומד לדין, לבין סוג העונש המוטל עליו ומידתו. בית המשפט רשאי לשקול נסיבות נוספות הקשורות בביצוע העבירה לשם קביעת העונש ההולם.

 

53.  לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, בית המשפט כאמור, נדרש לבחינת הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בהם.

 

54.  בענייננו, הורשע הנאשם בין היתר בעבירות של קבלת דבר במרמה, הונאה בכרטיס חיוב, ניסיון לקבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף, זיוף, החזקת ציוד לזיוף כרטיסי חיוב וכיו"ב. חוק כרטיסי חיוב נועד להסדיר את הפעילות המוניטרית המתבצעת באמצעות כרטיסי חיוב, מתוך מטרה לשמש כתחליף אמין של מטבע. הן מגנות על רכוש הפרט והפעילות העסקית התקינה בכרטיסי חיוב.

11

 

55.  השמירה על אמינות כרטיסי החיוב הינה ערך חשוב, שהינו בסיס לכלכלה צרכנית. התפשטות תופעת זיופי כרטיסי החיוב עלולה לפגוע קשות הן באזרחים המשתמשים בכרטיסי החיוב, הן בחברות האשראי והן בבתי העסק. לפיכך, מושקעים משאבים לא מבוטלים לאבטחה ולאכיפה.

 

56.  בענייננו, כן מצאתי כי העבירות בוצעו בתחכום, תוך מסגרת פלילית על ידי שני נאשמים, שאחד נמלט מאימת הדין, נכון אמנם כי לאליהו היה את הציוד, ואולם הנאשם נטל חלק אקטיבי ומשמעותי בפעולות ומסר כרטיסי אשראי מזויפים וכן הציג תעודות זהות מסוימית.

 

57.  כאשר המניע והמטרה הם בצע כסף כפשוטו, מתחייבת ענישה מחמירה ומרתיעה אשר באה לידי ביטוי בהטלת עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח.

 

58.  בעניין זה אני מוצא להפנות לע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, ניתן ביום 12.7.10 וכן לע"פ 399/88 בלאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (4) 705 1990 ולדברים האמורים שם:

 

12

"הנאשם הורשע בעבירות של החזקת ציוד לזיוף כרטיסי חיוב, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות. חוק כרטיסי חיוב נועד להסדיר את הפעילות המוניטרית המתבצעת באמצעות כרטיסי חיוב, והעבירות המנויות בחוק זה באות להגן על כוחו ותוקפו של כרטיס החיוב כתחליף אמין למטבע, והן מגנות על רכוש הפרט ועל הפעילות העסקית התקינה בכרטיסי חיוב. במרוצת השנים הפכו כרטיסי החיוב לאמצעי תשלום מרכזי, והשמירה על אמינותם הינה אפוא ערך חשוב ביותר, שהינו בסיס לכלכלה צרכנית מודרנית. התפשטותה הפוטנציאלית של תופעת זיופי כרטיסי חיוב עלולה לפגוע קשות בלקוחות, בחברות האשראי, ובבתי העסק, בפרט לאור זמינותם והקלות שבה ניתן לבצע שימוש לרעה בהם. על כן - היא מחייבת השקעת משאבים עצומים לאבטחה ולאכיפה, ופגיעה כלכלית זו מגולגלת בסופו של דבר על ציבור הלקוחות והצרכנים, ומכאן הפגיעה בציבור הרחב. כשעבירות מסוג זה מבוצעות במסגרת תוכנית פלילית מתוחכמת המבוצעת על ידי מספר נאשמים בצוותא (כאשר "מאחורי הקלעים" עבריינים נוספים), וכאשר המניע והמטרה הם בצע כסף כפשוטו, מתחייבת קביעת ענישה מחמירה ומרתיעה אשר תבוא לידי ביטוי בהטלת עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח. הענישה המחמירה מתחייבת הן לשיקוף חומרת הפגיעה בכלכלה והן לצורך הרתעה יעילה מפני עבריינות כלכלית. אמנם- כפי שיפורט בהמשך - ניתן למצוא גזרי דין בהם הוטלו עונשים מתונים ומקלים יותר, אך זאת בעיקר בשל שיקולי שיקום מיוחדים או נסיבות מיוחדות אחרות.

 

העבירות על חוק כרטיסי חיוב הן חלק מעבירות המרמה. הערכים החברתיים המוגנים בעבירות המרמה הם חופש הבחירה, ההחלטה והפעולה של המרומה, אשר נשללו ממנו עקב מעשה המרמה, וכן הזכות לקניין ולרכוש. עבירת מרמה בנסיבות מחמירות כורכת עמה נסיבות מיוחדות מבחינת צורת המרמה, השיטה, התכנון, התחכום והיקף מעשי העבירה (ראו למשל: ע"פ 2333/07 תענך נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.7.2010); ע"פ 399/88 בלאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 705 (1990))".

 

59.  יצוין, כי אין מקום להשוות מקרה אחד לאחר, שכן לרוב, נסיבותיו של כל מקרה שונות, חלקן כוללות אלימות, חלקן מתייחסות למספר רב של מתלוננים, חלקן לסכומים שונים נמוכים או גבוהים וכיו"ב. יחד עם זאת, אני סבור לאחר שבחנתי את הפסיקה שהציגו הצדדים כי מתחם הענישה במקרה שלפניי נע בין 6 חודשי מאסר בפועל ועד ל - 24 חודשי מאסר בפועל.

 

60.  בעניין הענישה הנוהגת, כאמור לעיל, ניתן ביטוי לפגיעה החמורה באמון העומד בבסיס השימוש בכרטיסי האשראי בעניין זה אני מוצא להפנות בין היתר לע"פ 10786/04 מדינת ישראל נ' שמואל (פורסם בנבו, 27.3.2006); ת"פ (שלום רחובות) 21393-12-11 מדינת ישראל נ' חסן (פורסם בנבו, 23.12.2012); ת"פ (שלום פ"ת) 11797-01-11 מדינת ישראל נ' שטרית (פורסם בנבו, 29.1.2013); ת"פ (שלום ראשל"צ) 36142-12-10 מדינת ישראל נ' סטוייצקו (פורסם בנבו, 5.9.2011). השוו: ע"פ 676/12 מדינת ישראל נ' קיטה (פורסם בנבו, 31.1.2013)), ברע"פ 4760/14 קיסלמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.5.2015).

 

13

61.  בבחינת נסיבות ביצוע העבירה, העבירות בהן הורשע הנאשם מעידות על תחכום רב ותעוזה, ופגיעתו של הנאשם בערכים אלו גדולה. העבירות שביצע הנאשם לפי חוק כרטיסי חיוב ובשילוב עבירת המרמה, מיישמות פגיעה מוחשית ובעוצמה ניכרת בערכים המוגנים של רכוש הפרט ופרטיותו וחיי המסחר התקינים, תוך שקדמה לביצוען הכנה מראש, הצטיידות בציוד טכנולוגי (הגם שעבירה זו אינה מיוחסת לנאשם).

 

62.  הנאשם, בן 21, אין לחובתו הרשעות קודמות. תסקיר שירות המבחן איננו חיובי, אינו כולל המלצה להליך הטיפולי, תוך שהוא מזהה דפוסי פעולה בעייתיים אצל הנאשם, אשר מעמידים אותו בפני סיכון להישנות עבירות בעתיד.

 

63.  בענייננו, לא מצאתי כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי להצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם, תוך ששמתי לנגד עיניי את העובדה כי הנאשם נטל אחריות על ביצוע העבירה ובכך חסך זימונם של עדים רבים, הביע חרטה, גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי ונסיבות חייו.

 

 

64.  בגזירת העונש המתאים לנאשם וכמצוות המחוקק בסעיף 40 י"א לחוק העונשין, יש להתחשב בנסיבותיו האישיות, אשר אינן קשורות בביצוע העבירות, כגון, הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו, נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב, מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם, עברו הפלילי של הנאשם או העדרו.

 

65.  כאמור לעיל, בהיעדר נתונים ממשיים לקולא, לא מצאתי לסטות ממתחם הענישה המקובל.

 

סוף דבר:

 

66.  אשר על כן ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות והבאתי בחשבון את העובדה כי הנאשם הודה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        15 חודשי מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו, דהיינו מיום 21.8.17, מתקופה זו ינוכו ימי מעצרו בין התאריכים 2.11.16-18.1.17 ובין התאריכים 6.4.17-19.7.17.

ב.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו לבל יעבור עבירות רכוש מסוג עוון.

ג.         12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו לבל יעבור עבירות רכוש מסוג פשע.

ד.         על אף שמדובר בעבירות כלכליות לא מצאתי לפסוק קנס ו/או פיצוי וזאת בהתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם.

 

67.  ניתן בזאת צו כללי למוצגים; חילוט, השמדה, השבה לבעלים וזאת על פי החלטת קצין חקירות ממונה.

 

68.  זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

 

69.  המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לשירות המבחן.

 

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ה חשוון תשע"ח, 14/11/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

הוקלדעלידיטליברמי