1

גזר - דין

1.         בתקופה הרלבנטית לכתב האישום שימש הנאשם כפקח הגירה ברשות מינהל האוכלוסין, וכן שימש כרכז מודיעין במרחב ת"א.

2.         הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של איומים, מירמה והפרת אמונים ולקיחת שוחד - עבירות לפי סעיפים 192, 284, 379 ביחד עם סעיפים 382 ו-290 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

3.         בהחלטתי מתאריך 19.3.14 סקרתי את עובדות כתב האישום, פרטי הסדר הטיעון בין הצדדים, תסקיר שרות המבחן, טיעוני ב"כ הצדדים ודברי הנאשם עצמו.

ההחלטה הנ"ל מהווה חלק בלתי נפרד מגזר הדין.

4.         ב"כ המאשימה עתרה ועותרת בבית המשפט להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח כאשר היא מציינת כי במסגרת הסדר הטיעון לא הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה עונשית, אך התביעה הגבילה עצמה במסגרת הסדר הטיעון לעתירה לעונש מאסר לתקופה בת 22 חודשים.

עוד ציינה ב"כ המאשימה בשלב הטיעונים לעונש כי מהגר העבודה ששימש כמקור מודיעיני של הנאשם והורשע בשלוש עבירות מהעבירות בהן הורשע הנאשם נדון לעונש של מאסר ל-24 חודשים לצד מאסר על תנאי בן שנה.

2

5.         אין מחלוקת כי נטילת שוחד והפרת אמונים הינן עבירות חמורות המכרסמות בסדרי ממשל תקינים ומביאים לאובדן אמון של האזרח ברשויות השלטון.

עוברי עבירה מסוג נטילת שוחד והפרת אמונים נענשים בעונשי מאסר מאחורי סורג ובריח למעט במקרים חריגים.

דומני כי המקרה שבפני נופל לגדר אותם מקרים חריגים.

עסקינן בנאשם ששרת בצה"ל כקצין תוך מילוי תפקידים רגישים. הוא אף נבחר כקצין מצטיין והגיע לדרגת רס"ן. הנאשם שרת בצה"ל במשך 7 שנים, ומפקד הגדוד שפיקד עליו בעת שירותו הצבאי מר יהודה שפר העטיר עליו שבחים ותאר אותו כאדם ישר ומסור שהסתבך כנראה בפרשה דנן בעקבות הפעלת שיקול דעת מוטעה.

אלוף משלב תאר אותו במכתבו כקצין אמין הדבק במשימה וכן דיבר בשיבחו מי שמעסיק אותו כיום בעבודה כשהנאשם משוחרר בתנאים מגבילים.

6.         הנאשם שניסה לגונן על מקור מודיעיני שלו, ועקב כך ביצע עבירות פליליות עבורו של איום על נתינים זרים ותקיפה של מי שהמקור המודיעיני טען כי פגע בו, עבר "מדרגה נוספת" ונטל כספים שהלה הציע לו. לא ברור אם היתה זו המצוקה הכלכלית שהכריעה או שהנאשם ראה במקור המודיעיני מעין עמית ממנו הוא יכול לקבל כסף בצר לו, אך ברור לי כי לא מדובר במקרה השוחד הסטנדרטי של עובד ציבור המבקש שוחד או מקבלו מהמציע לו כשהוא נעתר להצעת המשחד ומבצע עבורו "קיצור דרך" בפעולה הקשורה לרשות מקומית ו/או מתן רישיון שהוא לא זכאי לקבלו.

הנאשם חש אמון כלפי מי שמסר לו מידע מודיעיני וחפץ לסייע לו - לאניל - מציע השוחד, ובמצוקתו כאמור, נעתר לפיתוי ונטל ממנו את הכסף.

7.         אין לי ספק כי במקרה רגיל של פקח הגירה הנוטל מעובדי הגירה שוחד ע"מ לספק להם רישיונות או מתעלם מעובדתם - לא הייתי מהססת לשלוח אותו לעונש מאסר לתקופה ארוכה מאחורי סורג ובריח.

ברם, במקרה זה כפי שכבר ציינתי בהחלטתי מתאריך 19.3.14, הנאשם שגה קשות כשראה באניל איש קשר שלו שלא רק מספק לו מקור מידע אלא מוכן לסייע לו כעמית, ואז הסתבך ונטל את הכסף.

אותו אניל גם סובב אותו בכחש כאשר "טפטף" באוזניו שמהגרי עבודה אחרים מבקשים לפגוע בו, והנאשם שביקש להגן עליו איים על האחרים, ואף הסתבך בתקיפת אחד מהם.

3

תסקיר שרות המבחן בעניינו של הנאשם הינו חיובי ביותר כפי שגם הביעו העדים בעניינו, ועל כן לאור הודאתו שיתרה הצורך לזמן למתן עדות את מהגרי העבודה, הבעת החרטה המלאה שלו, נסיבותיו האישיות של של מי שביקש להסתפח לעם היהודי התגייר ושרת שרות נאמן בצה"ל - כל אלה יש להביא לזכותו בבוא יום הדין.

8.         הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה

בתיקון 113 מינואר 2012 הוסף לחוק העונשין הפרק הדן בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה.

על פי הוראת סעיף 40ג' לחוק "בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם, בהתאם לעקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה...".

בעניננו הוצגה לבית המשפט עמדתה של התביעה העותרת לעונש מאסר לתקופה בת 22 חודשים, ולעומתה עותר ב"כ הנאשם לענישה של מאסר לריצוי בעבודות שירות כאשר על פי הסדר הטיעון נשמרה להגנה הזכות לטעון לעונש באופן חופשי.

9.         על פי עקרון ההלימה, אני קובעת כי לאור ההלכה הפסוקה, העונש בגין עבירת השוחד והפרת האמונים נע בין ששה חודשים לשלוש שנים.

כבר ציינתי את הערכים המוגנים שנפגעו בענין ביצוע העבירות; פגיעה בסדרי הממשל ואובדן האמון ברשויות השלטון. במקרה דנן קיים קשר ענייני בין העבירות, ומשכך אתייחס לעבירות כעבירות המהוות אירוע אחד.

בתיקון 113 נקבע (סעיף 40ג' (ב)) כי בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום, ואזי לקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, ולהורות על נקיטת אמצעי שיקומי לרבות העמדתו במבחן.

10.       מתסקיר שרות המבחן עולה כי לאחר שקצינת המבחן דנה בבעיות הזהות והבלבול שחש הנאשם ביחסי לזהותו עד שכאמור עבר את אותו הליך גיור וניתק מעט ממשפחת אביו, הוא ציינה באופן מפורש כי זיהתה "גורמים המגבירים סיכוי לשיקום", ולאור יכולותיו התפקודיות והקוגניטיביות הגבוהות, העדר עבר פלילי, סביבה נורמטיבית, לקיחת אחריות על מעשיו ורצונו להעמיק כוונתו באמצעות הליך טיפולי יש מקום לדעתה להמשיך בתהליך הטיפולי שהחל בשרות המבחן ו"לאור הכרותנו הממושכת עימו אנו סבורים כי נוכל להפיק תועלת שיש בה להפחית סיכון להישנות עבירות".

אשר על כן המליצה קצינת המבחן כי יוטל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים במסגרתו ישתלב הנאשם בטיפול במסגרת שרות המבחן.

11.       לאחר ששקלתי טיעוני ב"כ הצדדים ואיזנתי בין הנסיבות לקולא והנסיבות לחומרה, אני מטילה על הנאשם את העונשים כדלקמן:

4

א.        ששה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בכפר נחמן ברעננה בימים א-ה' 8.5 שעות עבודה יומיות.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות בתאריך 24.4.14 שעה 08:00 במפקדת מחוז מרכז יחידת עבודות השירות, ויהיה נתון לפיקוחו של רב כלאי פרץ אני - המפקח על עבודות השירות.

ב.         אני מעמידה את הנאשם בפיקוח שרות המבחן למשך 18 חודשים מהיום במהלכם יעבור תהליך טיפולי שהומלץ ע"י קצינת המבחן.

ג.         15 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה לפי סעיף 192, 284, או 290 לחוק העונשין התשל"ז-1977 או כל עבירת אלימות מסוג פשע.

ד.         פיצוי למתלוננים שבאישום השני והשלישי - כל אחד בסך 1000 ₪, וביחד סך של 2000 ₪.

            הפיצוי כבר הופקד על ידי הנאשם ביום 19.1.14, ומתוכו סך 1000 ₪ המיועדים למתלונן רונלד דיסוזה נושא דרכון מס' 1500846 מרח' וולפסון 61 ת"א - יועברו לבקשתו לחשבון הבנק של פיטר רפאל חשבון מס' 504357 בבנק הפועלים סניף 604.

סך 1000 ₪ המיועדים לדולפי דיסוזה נושא דרכון מס' 4256376 מרח' מטלון 77 דירה 10 ת"א יימסרו לו באמצעות פרקליטות מחוז ת"א, ועו"ד רום תטפל בכך.

ה.        קנס בסך 15000 ₪ או חמשה חודשי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב - 15 תשלומים חודשיים שווים החל מתאריך 1.11.14.

לא ישולם אחד התשלומים במועד יעמוד מלוא סכום הקנס לפרעון מיידי.

5

הודע לנאשם על זכותו לערער תוך 45 יום מהיום לבית המשפט העליון.