רקע:

1.                  הנאשם הורשע במרץ 2022 במסגרת הסדר טיעון, בהתאם להודאתו בכתב האישום המתוקן בעבירות תקיפת שוטר, לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל''ז-1977, הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק ואיומים לפי סעיף 192 לחוק.

 

על פי כתב האישום המתוקן, בתאריך 11.1.22 במסגרת סיור שגרתי של המשטרה בעיר רהט, הבחינו השוטרים בנהגת המבצעת עבירת תנועה. הנאשם הבחין בשוטרים, יצא מביתו והחל לקלל את השוטרים ולהפריע להם בעבודתם. השוטרים ביקשו מהנאשם לחדול ממעשיו ובתגובה איים הנאשם על השוטר באומרו: "אם עוד פעם תעצור בחורה בשכונה אני אטפל בך ואשלח אנשים למשפחה שלך". הנאשם המשיך לסרב לבקשת השוטרים להתרחק מהמקום, המשיך להסתובב סביב הניידת לצעוק ולהתלהם.

השוטר הודיע לנאשם כי הוא מעוכב אך הנאשם סירב להתלוות אל השוטר, השתולל ותקף את השוטר בכך שאחז בצווארו. הנאשם המשיך להתפרע ולהיאבק בשוטרים במהלך ניסיון ההשתלטות ליו ואגב כך גם נשך את השוטר בזרועו. בתגובה, ריסס שוטר על הנאשם גז פלפל, אך בהמשך הצליח הנאשם לברוח מהשוטרים ונעצר לאחר מכן.

כתוצאה ממעשי הנאשם סבל שוטר מחבלות בפניו ובכתף ונדרש לטיפול רפואי ולקבלת זריקת טטנוס.

 

2.                  בהתאם להסכמה הדיונית שבין הצדדים, המאשימה הגישה תמונות של השוטרים ותעודות רפואיות. וכן נתבקש שירות המבחן להכין תסקיר לעונש בעניינו של הנאשם. בנוסף, בהסכמת הצדדים שוחרר הנאשם ממעצר בפיקוח אלקטרוני בתנאים מגבילים של מעצר בית לילי.

 

תסקיר שירות המבחן:

3.                  בתסקיר מיום 23.6.22 פורטו קורות הנאשם. בין היתר, הנאשם תיאר את הרקע הנורמטיבי של משפחתו ואת כעס המשפחה בגין מעורבותו בעבירה. הנאשם ללא הרשעות קודמות. הנאשם מודה בעבירה ומביע חרטה. הנאשם מפגין תובנה לגבי המחירים שמשלם בגין ההליך הפליל והעונש לו צפוי ומבטא הבנה לגבי הפסול שבהתנהגותו. נמסר, כי הנאשם צעיר, בתהליך של גיבוש זהות, מאופיין לעתים בקושי בשליטה בכעסים ועלול לפעול באופן אגרסיבי ואימפולסיבי במצבי קונפליקט. כן התרשמו מקושי מול גורמי סמכות ובעמדות והתנהגות מגוננת כלפי נשים במשפחתו. שירות המבחן סבור כי קיימים גורמי סיכוי להפחתת מסוכנות הנאשם בעתיד. שירות המבחן המלית על דחיית הדיון לצורך שילוב בהליך טיפולי וכן בחינת אפשרות להליך צדק מאחה מול השוטרים.

4.                  בתסקיר נוסף מיום 2.11.22 נמסר, כי בשל עמדות קורבניות אותן מביע הנאשם בשלב זה הוחלט שאין מקום לבחון אפשרות להליך של צדק מאחה מול המשטרה. הנאשם משתתף במפגשים בקבוצה טיפולית ומשתף פעולה. ההתרשמות היא כי נמצא בשלב ראשוני של ההליך וכי המוטיבציה בשלב זה היא חיצונית בלבד ולתפיסתו נועדה לסייע בהליך הפלילי בלבד. הנאשם לא התייצב לפגישות אליהן זומן בשירות המבחן וכן לא התייצב לבדיקות שתן אליהם הוזמן. נמסר, כי ברקע שימוש רחוק ולא אינטנסיבי בקנבוס ולדברי הנאשם אינו משתמש בסמים. בשל אי בהירות זו, בטרם המלצה, עתר שירות המבחן לדחייה נוספת על מנת לברר את מצבו של הנאשם בתחום נטילת הסמים.

 

בנסיבות אלה, בית המשפט הורה על דחייה קצרה נוספת, תוך הבהרת מצבו המשפטי לנאשם בעניין אי שיתוף פעולה.

 

5.                  ביום 4.12.22 הודיע שירות המבחן, כי הנאשם ממשיך להשתתף בקבוצה הטיפולית וכי מסר בדיקות שתן אשר נמצאו נקיות. שירות המבחן ממליץ על הטלת צו מבחן וצו של"צ.

 

טענות הצדדים לעונש

6.                  ב"כ המאשימה הגישה טיעונה לעונש בכתב בצירוף תמצית פסיקה.

 

המאשימה עתרה לקביעת מתחם ענישה של 9-24 חודשי מאסר ועונשים נלווים ועתרה להטיל על הנאשם עונש בתחתית המתחם, תוך דחיית המלצת שירות המבחן במקרה זה.

 

במסגרת הטיעונים בכתב עמדה המאשימה על חומרת העבירות ועל הערכים המוגנים שנפגעו עקב ביצוען.

המאשימה טענה, כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה זה היא גבוהה בשים לב לכך שהנאשם התערב באירוע ותקף את השוטרים ללא כל סיבה, הפגין אלימות חוזרת וגרם לחבלות לשוטר. נטען, כי פוטנציאל הנזק במקרה זה אף גבוה יותר.

 

ביחס לתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינם של הנאשמים, נטען כי ההמלצה אינה תואמת את חומרת המעשה וגם לא את מצבו של הנאשם וכי אין במקרה זה מקום לסטות ממתחם העונש ההולם.

 

7.                  ב"כ הנאשם עתרה לקבל את המלצת שירות המבחן.

נטען, כי מעשי הנאשם אינם ברף הגבוה של עבירת תקיפת השוטרים. נטען, כי הנאשם היה עצור בפיקוח אלקטרוני חמישה חודשים. נטען, כי הנאשם לקח אחריות ומביע חרטה והנאשם שולב בטיפול. נטען, כי מנעד העונש ההולם בעבירות אלה רחב והוצגו אסמכתאות למתחם ענישה נמוך יותר. נטען, כי יש חשיבות להשאיר את הנאשם במעטפת הליך טיפולי.

 

8.                  הנאשם עצמו הביע צער וחרטה על מעורבותו באירוע, מסר שמדובר באירוע חד פעמי והבטיח שלא לחזור על מעשיו.

 

דיון והכרעה:

קביעת מתחם הענישה ההולם:

9.                  מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשמים, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. ביישום עיקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה קונקרטי, בית המשפט יתחשב בשלושת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

10.              רבות נכתב על הערכים החברתיים המוגנים בבסיס העבירות בהן הורשע הנאשם. מעבר לפסול שבעבירות האלימות במרחב הציבורי בכלל, במקרה זה חומרת עבירות האלימות רבה יותר, נוכח הפגיעה בשוטרים. בנוסף, בתקיפת השוטרים פגע הנאשם בערכים מוגנים נוספים הקשורים בשלטון החוק ובשמירה על הסדר הציבורי. תקיפת השוטרים, בעת שהם מבצעים את תפקידם כדין ובאירוע שאינו קשור בנאשם כלל, מלמדים על חומרה גם בהיבט זה.

 

מעשי הנאשם מלמדים על זלזול בשלטון החוק והיעדר מורא מפני גורמי סמכות. המעשים גם מצביעים על ליקוי ערכי אצל הנאשם בשים לב לרקע לביצוע העבירה ולנוסח האיום שהשמיע כלפי השוטרים, ועל אימפולסיביות באופן הפעלת שיקול הדעת.

 

ראו בעניין זה דברי בית המשפט העליון ברע"פ 5579/10 קריה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 02.08.10):

"חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה והעלבה כה קשה של נציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות, על מנת לגדוע אלימות מסוג זה במהירות האפשרית. כאמור אל מול אלימות מילולית שכזו המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית יש לנקוט בענישה מרתיעה. הציבור נותן את מבטחו בעובדי הציבור ונציגי החוק, "וטובת הציבור מחייבת כי יובטח להם שיוכלו למלא את תפקידם ללא מורא וללא פחד ... מתוקפנים ומאיימים. לכן הכרח להטיל ענישה של ממש, גם למען ישמעו וייראו".

11.              בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט לחוק), יש לקחת בחשבון את האלימות שהופעלה כלפי השוטר, אשר אף גרמה לו לחבלות וכן את האיומים שהופנו כלפי השוטרים ואת נוסח האיומים המלמד על אי הכרה בסמכות השוטרים ובתפקידם בשמירה על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור (כאן - באכיפת דיני התעבורה).

 

הנאשם התערב במקרה זה באירוע שהיה אמור להימנע ממנו כליל, שכן אינו קשור בו ואינו נוגע בו. לא זו בלבד, האירוע בו התערב הנאשם היה אירוע של אכיפת חוק שגרתית כדין ובכך הפריע לעבודת השוטרים התקינה. בנוסף לכך, הנאשם התמיד בהתנהגותו האלימה והתוקפנית ולא חדל ממנה גם כאשר היו לא מספר הזדמנויות לעשות כן, וכל זאת מתוך ליקוי נורמטיבי ומחשבה פסולה בגין עצם אכיפת החוק כלפי נשים ופניית השוטרים לנשים. בהתנהגות הנאשם פוטנציאל נפיץ לגרימת נזק חמור הרבה יותר, הן בחבלות לשוטרים והן בסיכון להתקלחות האירוע אשר התרחש במרחב הציבורי.

האינטרס לאפשר פעילות משטרתית שגרתית תקינה במרחב הציבורי הינו אינטרס ציבורי כללי וכן אינטרס של תושבי המקום הנורמטיבי והתנהגות אלימה כלפי גורמי אכיפת החוק ביישוב פוגעת בתדמית הציבורית של הקהילה הנורמטיבית אליה הנאשם משתייך, השואפת לקיים חיים תקינים ושלווים תוך יכולת לסמוך בגורמי אכיפת החוק ולהיעזר בהם, כבכל מקום יישוב נורמטיבי.

 

המציאות שבה פעילות משטרתית שגרתית מחייבת כיום הקצאת כוחות ומשאבים חריגים ונטילת סיכון של ממש על ידי השוטרים המבצעים עבודתם הרגילה היא מציאות שיש להוקיע אותה ושיש להרתיע מפניה ובתי המשפט מחויבים להרתיע את הרבים מפניה, גם לטובתם הכללית של התושבים המקומיים.

 

12.              עיון באסמכתאות אליהן הפנו הצדדים וכן באסמכתאות נוספות מלמד כי מתחם הענישה הקיים בעבירה של תקיפת שוטר רחב במיוחד והוא מושפע בנסיבות ביצוע העבירה, רמת האלימות שהופעלה כלפי השוטרים, לרבות עוצמת הפגיעה בה ואם נגרם נזק, יחד עם נסיבות הרקע לביצוע מעשה האלימות.

 

עיינתי באסמכתאות אליהן הפנו הצדדים ובאמור בהם. ראו גם פסק דינו של מותב זה, לרבות סקירת הפסיקה והדיון הנורמטיבי במסגרת ת"פ 33381-04-20 בעניין אלקרינאווי.

 

במכלול הנסיבות וממכלול האסמכתאות יש לקבוע, כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין 7 חודשי מאסר, הניתנים לריצוי בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר, ועונשים נלווים.

 

קביעת העונש המתאים בגדרי המתחם:

13.              בגזירת העונש המתאים לנאשמים, בגדרי מתחם העונש ההולם, יתחשב בית המשפט בשיקולים כלליים ובשיקולים פרטניים, שאינם קשורים בנסיבות ביצוע העבירה.

 

שירות המבחן ממליץ במקרה זה על ענישה שיקומית, החורגת משמעותית ממתחם העונש ההולם. לא מצאתי כי באיזון בין מכלול שיקולי הענישה הקבועים בחוק ניתן להיענות במקרה זה להמלצת שירות המבחן. אף לא מצאתי, כי שיקולי שיקומו של הנאשם, גם ללא איזון עם השיקולים האחרים, תומכים בהמלצה.

בכל הכבוד, עצם הבעת החרטה ושיתוף הפעולה בקבוצה טיפולית אין די בהם. שירות המבחן עצמו מצא כי הנאשם נמצא בראשית דרכו, מביע עמדות קורבניות, התרשם מוטיבציה חיצונית בלבד ומקיומה של מסוכנות. על כן, מעבר לשיקולי הרתעת הרבים והגמול גם לשיטת שירות המבחן קיימים במקרה זה שיקולים משמעותיים של הרתעת היחיד.

אכן, יש לתת משקל לזכות הנאשם לנטילת האחריות ולהבעת החרטה וכן לחיסכון בזמן השיפוטי ובזמנם של העדים. לולי שיקולים משמעותיים אלה, היה מקום להטיל על הנאשם עונש הכולל ריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח ממש.

 

לקחתי בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם, היעדר הרשעות קודמות והשאיפות הנורמטיביות שהוא מבטא.

 

לקחתי בחשבון את התקופה המשמעותית בה שהה הנאשם במעצר בפיקוח אלקטרוני.

 

כל אלה יכולים להצדיק הטלת עונש בתחתית מתחם הענישה, אך לא מעבר לכך.

 

אציין עוד, כי הנאשם גרם במעשיו נזק של ממש לשוטר. המאשימה אינה נוהגת לעתור לתשלום פיצוי לעובד הציבור אשר נפגע במהלך עבודתו, זאת משיקולי מדיניות שונים וכן משיקולים פרקטיים. לאור זאת, יש מקום לתת במקרה זה ביטוי לנזק שנגרם לשוטרים גם בהטלת רכיב כספי, לקופה הציבורית, בדמות קנס. זאת, אף שלא מדובר בעבירה שבוצעה על רקע כלכלי.

 

סוף דבר:

14.              לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים:

 

א.    8 חודשי  מאסר שירוצו בעבודות שירות.

הנאשם יתייצב לריצוי המאסר בתאריך 2.5.23, ויבצע את עבודות השירות בהתאם להוראות הממונה.

מוסבר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי העבודה, וכי כל הפרה של תנאי עבודות השירות עלולה להביא להפסקה מנהלית של העבודות ולריצוי יתרת התקופה במאסר ממש.

 

ב.     מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים.

המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מהיום, יעבור הנאשם עבירה בה הורשע, או כל עבירה אחרת כלפי שוטר או עובד ציבור.

 

ג.       קנס בסך 5,000  ₪  או 25  ימי מאסר תמורתו.

את הקנס ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

 

 

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

 

ניתן היום, כ"ב אדר תשפ"ג, 15 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.