1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בתאריך 22.11.21 בכתב האישום, המייחס לו שמונה עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל''ז-1977 (להלן: ''החוק'') ושמונה עבירות שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 418 ו־420 לחוק.

 

על-פי עובדות כתב האישום, חברת "הוט מערכות תקשורת בע''מ" היא חברה המספקת שירותי טלוויזיה וטלפוניה. בכדי לאפשר את שירותי הצפייה בטלוויזיה, החברה מבצעת התקנת ממירים בבתי הלקוחות, זאת באמצעות החברה ''תל אביב טלקום''. הנאשם עבד כטכנאי התקנות עבור חברת "הוט" באמצעות חברת "טלקום".

 

בתאריך 21.02.2015 הגיע הנאשם להתקנה בביתו של רוני בראמי. סוכם בין השניים, כי רוני יזמין כמות ממירים גדולה ממה שנדרש עבורו, אותם ייקח הנאשם לעצמו, ובתמורה ישלם הנאשם לרוני 200 ש''ח להזמנה.

בהמשך לכך, בין התאריכים 11.02.2015 - 18.09.2017, פנה רוני לחברת "הוט" תוך התחזות לאנשים אחרים אחר וזאת על מנת להתחבר ולקבל את שירותי החברה מבלי שיצטרך לשלם עבורם.

 

בעקבות מצג השווא, סיפקה חברת "הוט" לרוני את הציוד בהיקף כולל של 52,330 ש''ח.

 

לאחר ביצוע ההזמנות, היה מגיע הנאשם לביתו של רוני, מספק לו חלק מהציוד, מפעיל עבורו את שירותי הטלוויזיה, ונוטל לעצמו את יתרת הציוד.

 

2.      הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המקורי, שלא במסגרת הסדר טיעון, מלבד הסכמת המאשימה כי הנאשם יופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן לעונש. ההגנה ביקשה, כי שירות המבחן יתייחס גם לשאלת ביטול ההרשעה והמאשימה הבהירה, כי תתנגד לביטול ההרשעה וכי עמדתה העונשית - מאסר בפועל.

 

עוד עתר ב"כ הנאשם במעמד זה כי יתאפשר לו בהמשך להציג ראיות ולפיהן היקף המרמה איננו כפי שצוין בכתב האישום. בית המשפט הבהיר לב"כ הנאשם את המגבלה המשפטית שבעתירתו לאור הוראות החוק וב"כ הנאשם הבהיר, כי הוא מודע למצב המשפטי וכי אם הדבר יהיה רלוונטי בהמשך יגיש בקשה מתאימה. הדבר הובהר, שוב, בהחלטה מיום 23.1.22.

 

תסקיר שירות המבחן:

 

3.      בתסקיר מיום 28.05.22 פורטו קורותיו של הנאשם. הנאשם בן 40, נשוי ואב לארבעה ילדים בגילאי 7 חודשים - 16 שנים, מתגורר עם משפחתו בבאר שבע. לדבריו בבעלותו עסק עצמאי בתחום התקשורת שהוא מנהל מזה כארבע שנים.

הנאשם מסר כי גדל במשפחה דתית וחזר בשאלה בהיותו נער, תיאר משפחה נורמטיבית וקשר חיובי עם הוריו. הנאשם שלל מעורבות פלילית מצד משפחתו.

בהתייחס למשפחתו הגרעינית, הנאשם תיאר כי היא מלוכדת וכי יש קשר קרוב עם אשתו וילדיו.

הנאשם השלים 12 שנות לימוד, תיאר כי לא השקיע בלימודים והתעניין בהם, וכי היה דומיננטי מבחינה חברתית. הנאשם שירת בצה''ל שירות מלא, כאשר בתחילת שירותו ריצה מאסר קצר בגין עריקות, בשל אי רצונו לשרת בחיל אליו שובץ.

הנאשם עבד כטכנאי בחברת קבלן שסיפקה שירותים לחברת "הוט", ופוטר מעבודה זו לאחר ביצוע העבירה נשוא דיון זה, אז הקים את עסקו.

 

הנאשם נעדר הרשעות קודמות. בהתייחס לעבירה הנוכחית, מסר כי במסגרת עבודתו התקין ממירים בבתים שונים, על פי הזמנות פרטיות מחברות הוט. תיאר כי שותפו לעבירה היה מתחזה לדיירים מבניין המגורים שלו, והזמין באופן שקרי ממירים עבורם, כאשר היה לוקח אותם לעצמו. הנאשם מסר כי הגיע להתקין את הממירים כטכנאי, ובחר להעלים עין למרות שהבחין כי הממירים הגיעו לאותו האיש, בטענה שאין זה מתפקידו לדווח על כך או לשאול שאלות. הנאשם ציין כי היכרותו עם האחר מבוססת על קשר טכנאי-לקוח בלבד.

הנאשם תאר כי נקלע לסיטואציה במקריות וכי לא היה ביכולתו לשלוט במצב. התקשה לתאר את פרטי המעשה, ובתחילה טען שלא ביצעה. לאחר מכן הציג את העבירה כמעורפלת, תוך שימוש בגישה קורבנית. שירות המבחן התרשם כי התייחסות הנאשם לעבירה לא אפשרה לבחון את הדפוסים המכשילים בהתנהגותו.

עלה הרושם כי הנאשם בעלת יכולות תפקוד נוכח תעסוקתו הרציפה ועברו הנקי. עם זאת, עלה הרושם כי הנאשם מתקשה לבחון ולהתייחס למצבי משבר שונים בחייו, ומשתמש בהדחקה ובהשטחה בכדי לנתק עצמו בסיטואציה בעייתית עבורו.

נלקחו בחשבון חומרת העבירה, שהינה בעלת אלמנט תכנוני וחשיבתי מקדים, הגישה הפסיבית שביטא באשר למעשה שביצע וההערכה כי ההליך המשפטי לא מהווה עבור הנאשם גורם מרתיע. לצד העובדה כי זוהי מעורבותו הפלילית הראשונה של הנאשם, וההצהרות שביטא בנוגע לרצון לנהל אורח חיים נורמטיבי ותקין.

 

לאור האמור לעיל ובשל אופי העבירה, שירות המבחן ממלית על ענישה מוחשית בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר מותנה ארוך שיהווה התרעה לנאשם.

 

טענות הצדדים

 

4.      המאשימה הגישה טיעוניה לעונש בכתב וכן השלימה טיעונה בעל פה במעמד הדיון. המאשימה עדכנה, כי שותפו של הנאשם לביצוע העבירות, רוני, הורשע ב-12 עבירות של שימוש במסמך מזויף וב-12 עבירות של התחזות לאדם אחר במטרה להונות בהיקף כולל של 64,736 ₪. במסגרת הסדר הטיעון עם המאשימה, שילם רוני פיצוי לחברת "הוט" בסך 20,000 ₪ והוסכם, כי המאשימה תטען לעונש מאסר של שישה חודשים בעבודות שירות ועונשים נלווים וההגנה תהיה חופשית בטיעוניה, אך לא תוכל לטעון לביטול ההרשעה.

 

המאשימה התייחסה לעתירת ההגנה לצרף לטיעון לעונש מסמך שהועבר לעיונה. נטען כי מדובר במסמך שטיבו, מקורו ואמינותו אינם ידועים וכי הוא אינו רלוונטי לעובדות בהן הודה הנאשם. לכן, המאשימה מתנגדת להגשת המסמך, ככל שההגנה תבקש לעשות בו שימוש.

 

המאשימה עמדה בטיעונה על הערכים המוגנים אשר נפגעו ממעשיו של הנאשם, בהם חופש הבחירה של הצד המרומה לעסקה, בקבלת החלטות על התקשרות בעסקאות שונות. נטען, כי העונש ההולם בגין מעשי התחזות ומרמה הינו מאסר בפועל וכך גם מיושם בפסיקה. לעניין זה הפנתה לע''פ 2919/02 אלוני נ' מ''י שם נקבע, כי ככלל עבריינים בתחום זה הם אנשים נורמטיביים, הפועלים מתוך מצוקה כלכלית או סוציאלית להפקת רווחים קלים על חשבון הציבור, וכי יש להטיל עליהם עונשי מאסר מרתיעים.

 

נטען כי במקרה דנן ישנה פגיעה קשה בערכים המוגנים.

באשר לנסיבות ביצוע העבירה נטען, כי זו כללה תכנון מוקדם יחד עם שותפו של הנאשם לעבירה. כן נטען, כי ממעשיו נגרם נזק הכולל בתוכו את הנזק הממוני לחברה וכן הנזק שנגרם לאזרחים אליהם התחזה שותפו של הנאשם, שנפגעו מהשימוש בפרטיהם האישיים.

 

ב"כ המאשימה הפנתה לאסמכתאות מהן ביקש ללמוד על מתחם העונש ההולם:

 

א.    רע''פ 6190/08 צברי נ' מדינת ישראל - הנאשם הוא עורך דין שהורשע בעבירת גניבה בידי מורשה בכך שגנב מלקוחו סכום בסך 15,000 ש''ח. הנאשם נדון ל־12 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן. ערעורי הנאשם לביהמ''ש המחוזי והעליון נדחו.

 

ב.      עפ''ג 44294-01-18 סלים נ' מדינת ישראל - נאשם שהורשע בעבירות זיוף, התחזות ומרמה בהיקף של 545,000 ש''ח בכך שהציג את עצמו כאחר בפני חברת הוט וביצע עסקאות פיקטיביות. הנאשם קיבל לכיסו 54,000 ש''ח. הנאשם נדון ל־11 חודשי מאסר ולתשלום פיצוי בסך 50,000 ש''ח לחברה.

 

נטען על ידי המאשימה, כי מקרה זה חמור מענייננו אך הוא מלמד על הצורך בהטלת עונש מרתיע.

 

ג.       ת''פ 12192-08-15 מדינת ישראל נ' בן דוד - נאשם שהורשע בעבירת גניבה בידי עובד בכך שלקח לכיסו תשלומים במזומן בסכום של 45,560 ש''ח אשר קיבל מלקוחות. הנאשם זייף רישומים המדמים כי לקוחות אחרים חייבים כספים בכדי שלא ירשמו חובות ללקוחות מהם לקח תשלומים. הנאשם נדון ל־5 חודשי עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 2,000 ש''ח. ערעור שהוגש לביהמ''ש המחוזי נדחה.

 

ד.      עפ''ג 52206-02-14 צבאג נ' מדינת ישראל - נאשם שהורשע בגניבה בידי מורשה בהיקף של 6,000 ₪. הנאשם נדון לשישה חודשי מאסר, ולאחר שלא נמצא מתאים לריצוי עבודות שירות עונשו הוקל בערעור לשלושה חודשי מאסר בפועל.

 

נוכח האמור, המאשימה עתרה למתחם ענישה הנע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל־18 חודשי מאסר בפועל.

 

ביחס לנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה, המאשימה הביאה בחשבון כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות ואת העובדה כי הודה בהזדמנות הראשונה בביהמ''ש, ללא הסדר טיעון. עוד נטען כי יש להביא בחשבון כי הנאשם לא ביטא חרטה על מעשיו ולא הציע לפצות את נפגעת העבירה.

 

במעמד הדיון טענה המאשימה ביחס לטענת חלוף הזמן שהעלתה ההגנה, כי אין מקום להתחשבות מיוחדת ברכיב זה במקרה שבפנינו, שבו לא נגרם עיוות דין לנאשם, שכן כתב האישום הוגש בחודש מרץ 2020 ומרית הדחיות בתיק הן תוצאה של התנהלות הנאשם ובא כוחו.

 

המאשימה עתרה למקם את הנאשם מעט מעל תחתית המתחם המבוקש ולהטיל עליו עונש בן 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, זאת לצד פיצוי משמעותי לנפגעת העבירה, מאסר מותנה והתחייבות שלא לבצע את העבירה בה הורשע.

 

5.      ההגנה הגישה טיעוניה לעונש בכתב וכן השלימה טיעונה בעל-פה במעמד הדיון.

 

נטען כי הנאשם הודה בעבירה ובכך חסך זמן שיפוטי יקר. כן נטען כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הביע חרטה ומביע שאיפות לחיות חיים נורמטיביים, רחוקים מעולם העבריינות.

נטען כי הנאשם לא הרוויח רווח כלכלי משמעותי כתוצאה ממעשה העבירה.

נטען כי קיימת הבחנה מובהקת בין שני הנאשמים במקרה זה. הודגש, כי מעשיו של רוני חמורים יותר, הוא הורשע ביותר עבירות, פעל ביתר תחכום, וההיקף גדול יותר.

נטען לחלוף הזמן, הן בהגשת כתב האישום בשיהוי והן לזמן הרב שחלף מאז הגשתו.

 

ההגנה עתרה להגשת מסמך, אשר לדבריה מלמד כי הנזק האמיתי שנגרם לחברת הוט נמוך יותר מזה שנקבע בכתב האישום.

 

נטען כי מתחם העונש אליו עתרה המאשימה גבוה מדי וכי האסמכתאות אליהן הפנתה אינן תומכות במתחם הנטען.

 

נטען, כי מצבה הכלכלי של משפחת הנאשם אינו שפיר וכי הוא מתמודד עם חובות רבים.

נטען, כי יש להסתפק במקרה זה בעונש אל אי-הרשעה, וענישה אפשרית נוספת בצדה.

 

ההגנה הפנתה בעניין זה לעפ''ג 40674-04-13 מדינת ישראל נ' קטש ואח', שם הורשעו הנאשמים בעבירות גניבה בידי עובד ונדונו ל־400 שעות של''צ. ערעור שהוגש מטעם המדינה נדחה.

בית המשפט מציין כבר כעת, ביחס לפסק דין זה, כי עיון בו מלמד ששני הנאשמים עברו הליך שיקום אינטנסיבי, הכולל גם הליך של צדק מאחה עם נפגעי העבירה והעונש הוטל בהתאם להמלצת שירות המבחן משיקולי השיקום הפרטניים. לא ניתן ללמוד מעונש זה על הענישה הנוהגת, או על מתחם העונש ההולם ובפסק הדין עצמו הדבר אף צוין במפורש.

 

ההגנה הפנתה בדיון למספר אסמכתאות נוספות לתמיכה בעתירתה לעונש:

 

א.    ת''פ 55416-12-13 מדינת ישראל נ' לוינסון - נאשם שהורשע על יסוד הודאתו בעבירות שעניינן גניבת כרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והונאה בכרטיס חיוב בכך שגנב את כרטיס החיוב של שותפו לדירה וביצע רכישות בסך 1,440 ש''ח. נקבע מתחם הנע בין מאסר מותנה ל 4 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם נדון למאסר מותנה ולקנס כפסי בסך 1,500 ש''ח.

 

ב.      ת''פ 52796-03-12 מדינת ישראל נ' עשהאל - נאשמת שהורשעה בעבירות גניבה, זיוף בכוונה לקבל דבר, קבלת דבר במרמה ושימוש במסמך מזויף בכך שכאשר עבדה כקוסמטיקאית במספרה פעלה בשיטתיות ולאורך מספר חודשים גנבה צ'קים מלקוחותיה והשתמשה בהם תוך זיוף חתימת המתלוננים ומסירתם לאחרים בעבור חובות שונים שהיו לה. בחלק ניכר מהמקרים הצ'קים נפרעו, בסכום כולל של 42,000 ש"ח. נקבע מתחם הנע בין מאסר על תנאי ועד ל-9 חודשי מאסר בגין כל אחד מהאירועים, בשל הפרעה דו קוטבית ממנה סבלה הנאשמת וקרבה לסייג לאחריות פלילית. הנאשמת, שלא נמצאה מתאימה לעבודות שירות עקב מצבה הנפשי, נדונה לצו של''צ, לצד קנס ופיצויים.

 

ג.       ת''פ 36802-08-11 מדינת ישראל נ' כליף - נאשם שהורשע בכך שזייף 23 שוברי תשלום שנמסרו לידיו והגישם למשרדי הכונס הרשמי בצורה מדומה כאשר עסק במתן שירותי הוצל''פ. היקף המרמה 60,000 ש''ח. נקבע מתחם הנע בין מאסר מותנה בשילוב של"צ, לבין 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. לנאשם הרשעה רלוונטית קודמת. בית המשפט זקף לזכות הנאשם את נטילת האחריות והבעת החרטה. נמסר, כי הנאשם עשה רבות לתיקון הנזק עוד בטרם הגשת כתב האישום. לנאשם נסיבות אישיות חריגות ושירות המבחן המליץ על ענישה שיקומית. בית המשפט החליט להטיל על הנאשם מאסר על תנאי ושל"צ בהיקף נרחב.

 

ד.      ת''פ 35721-03-10 מדינת ישראל נ' רוזליו - נאשמים שהורשעו בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בכך שקיבלו במרמה כספים מבעלי יחידות נופש תוך מעשי הונאה, כאשר מילאו תפקידים שונים בחברה שהוקמה לצורך פעילות זו על ידי אחר. אושר הסדר טיעון הכולל מאסר קצר בעבודות שירות ועונשים נלווים.

 

 

נטען, כי החברה נפגעת העבירה פיטרה את הנאשם בתגובה למקרה ולא עתרה לטעון מעבר לכך בבית המשפט, עובדה המלמדת על אדישותה לתוצאות ההליך ואף לאי הרשעתו של הנאשם.

נטען כי הנאשם אב ל־4 ילדים, ניהל חיים נורמטיביים עד לאירוע העבירה וזוהי מעורבותו הראשונה בפלילים. נטען כי לנאשם עבר תעסוקתי חיובי ורציף, כי מצבו הכלכלי אינו שפיר וכי עומד בפני הליך חדל''פ נוכח ריבוי חובות.

ההגנה מסתייגת מהמלצת שירות המבחן ועתרה לדחותה. נטען כי ההמלצה אינה סבירה ביחס לאמור בתסקיר כולו.

 

6.      הנאשם בדבריו לבית המשפט מסר כי הוא מצטער על מה שעשה וכי היה במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון. הנאשם מסר כי לא ביצע עבירה פלילית מעולם וכי לא הייתה לו מחשבה לעשות כן. הנאשם ציין כי הוא אב לתינוק ועל כן מבקש מבית המשפט הקלה בעונשו.

7.      לבית המשפט הוגש גם כתב האישום בו הורשע השותף רוני וכן גזר הדין מיום 1.1.23 במסגרתו הוטלו על רוני שישה חודשי מאסר ריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 20,000 ₪.

 

קביעת מתחם העונש ההולם:

 

8.      מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. ביישום עיקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה קונקרטי, בית המשפט יתחשב בשלושת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

הערך החברתי שנפגע במקרה זה הוא זכות הקניין של חברת "הוט" וכן נפגעה זכותם לפרטיות, לכבוד ולשגרת יום תקינה של האזרחים שנעשה שימוש בזהותם לצרכי המרמה. מעשי המרמה פגעו גם בסדר הציבורי הכלכלי ובצורך בשמירה על חיי מסחר תקינים.

 

בעניין זה נקבע ברע"פ 8778/18 צלאח שאויש נ' מדינת ישראל: "עבירות המרמה והזיוף פוגעות ביחסי האמון הבסיסיים בחברה הנחוצים לשם שגשוגה, ונדרשת החמרה בענישה בשל ביצוע עבירות אלו"

 

 

בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט לחוק) יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

הנאשם היה שותף למעשי מרמה שיטתיים, מתוך תכנון מוקדם ופגיעה בשורת אזרחים שנעשה שימוש בזהותם במרמה. הנאשם ביצע את המעשים מתוך מניע כלכלי והפיק רווח כלכלי כתוצאה ממעשים אלה.

חלקו של הנאשם בביצוע העבירות לעומת חלקו של שותפו קטן יותר, וזאת אף על פי כתב האישום בו הורשע הנאשם בפניי, שהוא כתב האישום המקורי. עולה ממנו, כי את מעשה המרמה עצמו הישיר מול החברה ביצע רוני, והוא גם זה שביצע את ההתחזות לאחרים ובכך פגע ישירות באזרחים. עם זאת, חלקו של הנאשם שבפניי אינו זניח, הוא ביצע את ההיבטים הטכניים בביצוע העבירות, בלעדיהם לא ניתן היה להרוויח כתוצאה מהמעשים וכן נטל לידיו את שאריות הציוד. כמו כן הנאשם שבפניי, בשונה משותפו, מעל בביצוע העבירות גם באמון שניתן בו על ידי מעסיקו והפר את חובת הנאמנות שלו כנותן שירות לחברה, נפגעת העבירה.

 

בהתייחסות לכתב האישום בו הורשע רוני, במסגרת הסדר טיעון, הפער בין השניים משמעותי אף יותר גם בהיקף העבירות.

לקחתי בחשבון לעניין נסיבות העבירה גם את פרק הזמן הארוך במסגרתו בוצעה המרמה המשותפת.

 

9.      בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת, כי במקרים דומים של עבירות מרמה הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, המשתנה בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה, בהן היקף העבירות, מידת התחכום, אופי הנפגעים, משך הביצוע ועוד.

בנוסף לאסמכתאות אליהן הפנו הצדדים, ראו גם דוגמאות נוספות מהפסיקה:

 

א.    ת"פ 35675-08-20 מדינת ישראל נ' סוכר - נאשם שהורשע בעבירות גניבה, קבלת דבר במרמה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף בכך שגנב פנקסי שיקים מעובדת שלו בגן אותו ניהל, זייף חתימתה ומסרם תוך מצג שווא. הנאשם קיבל לכיסו במרמה סכום כולל של כ-30,000 ש''ח. נקבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. הנאשם נדון ל-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת.

 

ב.      ת"פ 49996-11-19 מדינת ישראל נ' גורביץ - נאשמת שהורשעה בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בכך שבין היתר כאשר ניהלה פעוטון, הפקידה במרמה המחאות של לקוחה, אביה של אחת מילדות הפעוטון, למרות שלא הייתה זכאית לכך. על יסוד מצג כוזב זה שיצרה קיבלה במרמה 24,000 ש''ח. נקבע מתחם הנע בין 4 ל-12 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה קנס ופיצוי. הנאשמת נדונה ל-4 חודשי מאסר לצד מאסר מותנה וקנס.

 

 

מצאתי, כי האסמכתאות אליהן הפנתה המאשימה כוללות מקרים חמורים יותר, באופן המלמד כי מתחם העונש ההולם במקרה זה צריך להיות נמוך יותר. גם מן האסמכתאות אליהן הפנתה ההגנה קשה להקיש באופן מלא לענייננו, שכן מדובר במקרים ישנים, או כאלה בהם הוטלו עונשים מתוך שיקולי שיקום.

 

בהינתן כל המפורט לעיל אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר קצר שניתן לריצוי בעבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים.

 

העתירה לביטול ההרשעה:

10.  עתירת ההגנה לביטול ההרשעה במקרה זה נטענה כלאחר יד, ללא ביסוס המבחנים הקבועים בפסיקה וגם שירות המבחן לא המליץ על כך. יודגש, כי די בעובדה שעל פי הערכת שירות המבחן הנאשם לא הורתע באופן מספק מן ההליך שהתנהל נגדו, על מנת לקבוע כי ביטול ההרשעה אינו מתאים, שכן אינו יכול לכלול עונש מאסר צופה פני עתיד. אך גם מעבר לנימוק זה, אין בפניי כל אינדיקציה המאפשרת לקבוע, כי הותרת ההרשעה על כנה תפגע קשות בשיקום הנאשם או תגרום לו נזק מוכח ומשמעותי, מעבר לנזק האינהרנטי הצפוי לכל אדם כתוצאה מהרשעתו בפלילים.

די בכך להביא לביטול הבקשה.

 

קביעת העונש המתאים בגדרי המתחם

 

11.  בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יתחשב בית המשפט בשיקולים כלליים ובשיקולים פרטניים, שאינם קשורים בנסיבות ביצוע העבירה. במקרה שבפניי מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות:

 

הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום, שלא במסגרת הסדר טיעון, נטל אחריות והביע חרטה על מעשיו.

עם זאת, לא ניתן לזקוף לזכות הנאשם שיקולי שיקום כלשהם ושירות המבחן התרשם ממי שלא הפיק תועלת או הרתעה מעצם ניהול ההליך הפלילי נגדו והתייחס גם ליחסו של הנאשם למסכת הראיות.

הנאשם ללא הסתבכות קודמת בפלילים, וגם לא לאחר ביצוע העבירות בתיק זה.

הנאשם הפגין התנהלות תעסוקתית תקינה עד להסתבכות זו וכן לאחריה, מביע שאיפות נורמטיביות ופועל להשגתן.

כתב האישום הוגש בחלוף זמן ניכר מאז ביצוע העבירות ועובדה זו יש לשקול לזכות הנאשם. את חלוף הזמן מאז הגשת כתב האישום ועד היום לא ניתן לשקול לזכותו, וכל המעיין בתיק יבין מדוע.

 

סוף דבר:

 

12.  לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל וכן לקחתי בחשבון את העונש שהוטל על רוני, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    3 חודשי  מאסר, שירוצו בעבודות שירות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו בתאריך 19.4.23 ויבצע את עבודות השירות בהתאם להוראות הממונה.

 

ב.      מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים.

המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של שלוש שנים מהיום, יעבור הנאשם עבירת מרמה.

 

ג.       קנס בסך 5,000  ₪  או 25  ימי מאסר תמורתו.

את הקנס ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

 

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.

 

זכות ערעור כחוק.

 26/02/2023