1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום: החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973. גידול, ייצור הכנה והפקה של סם מסוכן - עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973.

 

2.      הצדדים הגיעו להסדר בדבר הסכמה עונשית, מאסר שריצויו יהיה בדרך של עבודות שירות לצד ענישה הצופה פני עתיד וקנס וכן לאמץ כל ענישה נוספת לרבות צו מבחן, כאשר כל אחד מהצדדים יוכל לטעון באשר למשך תקופת המאסר אותה ירצה הנאשם בעבודות שירות. המאשימה עותרת לתקופה שלא תפחת מתשעה חודשים לצד ענישה נלווית ואילו ב"כ הנאשם טוען כי יש להסתפק בהמלצת שירות המבחן לצו של"צ ולחילופין לנוכח הסכמת הצדדים, על תקופה קצרה של עבודות שירות. הצדדים הסכימו על חילוט הציוד והשמדת המוצגים.

 

3.      יצוין כי ביום 19.7.23, לאחר שטענו הצדדים בפניי, נדחתה בקשת המאשימה להכריז על הנאשם כסוחר סמים מן הטעם כי סעד זה לא הוזכר בכתב האישום, לנוכח מועד העלאת הבקשה, ולנוכח הנימוקים המיוחדים המפורטים בתסקיר שירות המבחן אשר יש בהם להצדיק את דחיית הבקשה להצהיר על הנאשם כסוחר סמים ולהורות על חילוט כספו.

 

כתב האישום

4.      כעולה מעובדות כתב האישום ביום 13.4.22 בסמוך לשעה 14:40, בוצע חיפוש משטרתי כדין בביתו של הנאשם. במהלך החיפוש התגלה כי הנאשם גידל בביתו 32 שתילים של סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 12.75796 ק"ג נטו.

 

כמו כן, נמצא כי הנאשם החזיק במרתף הבית, בתוך 16 אדניות ובשלוש שקיות סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 1.81153 ק"ג נטו וזאת שלא לצריכה עצמית, שלא כדין וללא אישור המנהל.

 

לצורך גידול הסמים, הנאשם השתמש בציוד רב לגידול חקלאי כפי המפורט בכתב האישום. עוד נתפסו במסגרת החיפוש, סכומי כסף כדלקמן: 25,000 ₪ ו- 240$.

 

במעשיו המתוארים לעיל, ביצע הנאשם עבירות כדלקמן:

 

א. גידל, ייצר הפיק והכין סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 12.7 ק"ג נטו, ללא היתר וללא רישיון ושלא לצריכתו העצמית.

 

ב. החזיק סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 1.8 ק"ג נטו, ללא היתר וללא רישיון ושלא לצריכה עצמית.

 

ג. החזיק ברשותו כלים המשמשים להכנת ולגידול סם מסוכן, ללא היתר וללא רישיון, מאת המנהל, שלא לצריכתו העצמית וכן נתפסו אצלו סכומי כסף כפי שפורט לעיל.

 

תסקיר שירות המבחן

 

5.      הנאשם הורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וזאת בהתאם להודאתו מיום 6.9.22. במועד זה הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה עניינו יעבור לשירות המבחן וכלל שיתקבל תסקיר חיובי, יטענו הצדדים לענישה בדמות מאסר שירוצה בעבודות שירות לתקופה שתיקבע על ידי בית המשפט וכן ענישה הצופה פני עתיד וקנס.

 

ביום 16.04.23 הוגש תסקיר לפיו הנאשם שיתף פעולה באופן מלא, הביע חרטה ונטל אחריות על מעשיו. הנאשם תואר כבעל ערכים אישיותיים נורמטיביים, חרף נסיבות חיים מורכבות ומצב נפשי ורגשי לא פשוט. צוין כי ההליך המשפטי הנוכחי מהווה גורם מרתיע עבורו וכי הסיכוי להישנות עבירות דומות פחת על רקע הכרתו במצבו הנפשי ופנייתו לטיפול מותאם, הוצאת רישיון לשימוש בקנבוס והכרתו כנכה במשרד הביטחון.

 

עוד צוין כי הליך טיפולי יהווה גורם מייצב ומחזק ויסייע להפחתת הסיכון להישנות התנהגות עבריינית. על כן הומלץ להעמידו לצו מבחן למשך שנה בפיקוח מול גורמי טיפול כשבסופה יוגש תסקיר מסכם.

 

לגבי ענישה שתרוצה בעבודות שירות, עלה חשש בתסקיר כי ענישה מסוג זה עלולה להוות גורם דחק, אשר יכולה להוביל לנסיגה במצבו ותקשה עליו להשקיע את המשאבים הרגשיים בטיפול ובשמירה על תפקוד תעסוקתיים כגורמים התורמים משמעותית ליציבות בחייו.

 

עוד נכתב כי ככל שבית המשפט יטיל צו לשל"צ בהיקף משמעותי של 300 שעות, תגובש תכנית של"צ מתאימה שתוגש לאישור בית המשפט, כאשר במקרה הנדון יש בתכנית כזו כדי להציב לנאשם גבול הרתעתי ברור למעשיו לצד שיקולי שיקומו.

 

6.      ביום 19.7.23 הוגשה חוות דעת לפיה הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות במועצה המקומית זיכרון יעקב החל מיום 12.9.23.

 

טיעוני הצדדים

7.      ביום 19/7/23 נשמעו בפני טיעוני הצדדים לעונש. המאשימה הגישה תמונות (ת/1) החדר בו גודל הסם, השתילים והציוד.

 

המאשימה טענה כי עצם הסטייה ממתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם מצדיקה עונש של 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, עונש אשר לוקח בחשבון את הנסיבות הקונקרטיות של הנאשם ושל העבירות בהן הורשע. המאשימה הפנתה למקרים דומים לשיטתה, אשר גם בהם התחשבו בעובדה כי לנאשמים שם לא היו עבר פלילי או הרשעות קודמות ונקבעו מאסרים בפועל ועל כן ראוי לקבוע מאסר בדרך של עבודות שירות שלא יפחת מתשעה חודשים לצד ענישה נלווית. המאשימה הפנתה לפסיקה מטעמה:

 

רע"פ 666/20 עידן יהושע נ' מדינת ישראל (03.02.20) -נדחתה בקשת ערעור של נאשם שבית המשפט המחוזי דחה אף הוא, והותיר את העונש שקבע בית המשפט השלום של מאסר בפועל ל-12 חודשים לצד ענישה נלווית, לאחר שהורשע בגידול למעלה ממאה שתילי סם והחזיק ב- 1.7 ק"ג סם וציוד רב, כאשר הנאשם סבל מתסמונת אספרגר ו- OCDנעדר עבר פלילי שהחל בטיפול בטרם ההליך הפלילי והוגש בעניינו תסקיר עם המלצה טיפולית.

 

רע"פ 513/21 עידן יהושע נ' מדינת ישראל (04.03.21) - נדחתה בקשת ערעור של נאשם שבית המשפט המחוזי החמיר את עונשו מצו של"צ ל-10 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע בגידול 60 שתילי קנביס במשקל של 10 ק"ג כאשר הנאשם אדם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי שהחל בטיפול בטרם ההליך הפלילי והוגש בעניינו תסקיר עם המלצה טיפולית. נאמר כי בית המשפט המחוזי שם דגש על מדיניות הענישה בעבירת גידול סמים שככלל מצדיקה הטלת עונשי מאסר בפועל ואין בכך עיוות דין.

 

8.      מנגד, חזר הסניגור על נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, על עברו הצבאי ואישיותו הצבאית (נ/1) ועל פנייתו לעזרה (נ/2) כמו גם להמלצות תסקיר המבחן. הסניגור טען כי הנאשם אב לשלושה קטינים וביקש כי אם בית המשפט לא יקבל את המלצת שירות המבחן כלשונה בתסקיר, יגזור על הנאשם מאסר שירוצו בעבודות שירות לתקופה קצובה וקצרה לצורך שיקומו. הסניגור הפנה לפסיקה מטעמו:

 

ע"פ 28110-10-15 מ"י נ' עידן דוד (17.12.15)- נדחתה בקשת ערעור של המאשימה על קביעת בית המשפט לפיה עונשו של הנאשם יוותר עבודות של"צ מאסר על תנאי וקנס, לאחר שהורשע בגידול 21 שתילי קנביס והחזיק בסם מסוג קנבוס במשקל של 3.6 ק"ג כאשר הנאשם סובל מסוכרת, בעל נסיבות חיים לא פשוטות, מצוקתו הנפשית, היותו נעדר עבר פלילי והוגש בעניינו תסקיר עם המלצה טיפולית והימנעות מהרשעה.

 

ת"פ 10814-01-20 מ"י נ' ד'מ' (19.7.21) - נגזר עונשו של נאשם שהורשע בגידול 44 שתילי קנביס במשקל של 13.86 ק"ג לחמישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פיקוח שירות המבחן, מאסר על תנאי וקנס כאשר הנאשם אדם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי שהחל בטיפול בטרם ההליך הפלילי והוגש בעניינו תסקיר עם המלצה טיפולית.

 

דיון והכרעה

9.      תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשי העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

 

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

 

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

 

10.  בענייננו אכן מדובר בעבירות חמורות אולם אין להתעלם גם מנסיבות עברו הצבאי של הנאשם אשר בגינן הוכר כנכה במשרד הביטחון ונראה כי לנכותו זו (יחד עם נסיבות חיים לא פשוטות) יש זיקה להזדקקותו לרישיון שימוש בקנבוס ולביצוע העבירות, לדאבון הלב. בהתאם לתסקיר המבחן שהוגש מדובר בנאשם בעל ערכים נורמטיביים, אב לשלושה קטינים, זקוק לטיפול עקב אירועי העבר, הביע חרטה ונטל אחריות ואף מטופל, ללא עבר פלילי או הרשעות קודמות.

 

קביעת מתחם העונש ההולם

11.  עבירות הסמים פוגעות בשלומו ובריאותו של הציבור. גידול סם בכמויות גדולות והחזקה שלא לצריכה עצמית תורמות להפצת הסם. בנוסף לשימוש בסם עצמו, ההתמכרות לסמים והצורך במימונם יוצרת מעגלים רחבים של פשיעה בתחום הרכוש ובתחומים נוספים.

 

12.  בתי המשפט עמדו על הצורך בענישה משמעותית בעבירות אלו, המביאה בחשבון בין היתר את כמות הסם ואת חלקו של הנאשם בביצוע העבירות (רע"פ 7906/19 אדרי נ' מדינת ישראל (03.12.19)). להלן תובא סקירת ההלכות שנקבעו:

 

בע"פ 4387/20 מדינת ישראל נ' דרור (8.2.2021) נכתב:

"בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתן של עבירות הסמים והדגיש כי יש צורך בהטלת ענישה ממשית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוען. זאת, בין היתר במטרה למגר את מעבדות הסמים הפועלות במדינה, המתפשטות כאש בשדה קוצים. רמת ענישה זו, כפי שמשתקפת במדיניות הענישה הנוהגת, אף יש בה כדי להביע מסר חד וברור כי ניסיונות להקמת מיזמים מן הסוג כבמקרה דנן, אינן בעלות תוחלת כלכלית".

 

בעפ"ג (מרכז) 72782-12-18 אדרי נ' מדינת ישראל (29.10.19) נאמר:

"אין צורך להכביר מילים אודות החומרה היתרה הטמונה בעבירות מהסוג שביצעו המערערים. תופעת המעבדות לגידול סמים הפכה ל"מכת מדינה" ושומה על בתי המשפט לתת כתף למלחמה בתופעה זו נוכח פוטנציאל הנזק הרב הגלום בה.

 

בע"פ 8713/21 דור בן חמו נ' מדינת ישראל (07.06.22) - הורשע הנאשם בבית משפט קמא, על סמך הודאתו, בעבירות של ייצור הכנה והפקת סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים ונטילת חשמל. הנאשם החזיק בבית 153 שתילים במשקל של 52.1 ק"ג נטו. בית המשפט קמא קבע מתחם עונש הולם הנע בין 16 ל-36 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם עונש בן 16 חודשים. בית המשפט העליון קיבל את ערעור ההגנה על חומרת העונש והשית על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, ובתוך כך הדגיש כי ההקלה בעונש מתבססת על הליך השיקום המשמעותי ונסיבותיו האישיות של הנאשם, וכי הוא אינו חולק כלל ועיקר על מדיניות הענישה שנקבעה על ידי בית משפט קמא.

 

בע"פ 6162/21 ניסים אזיזוב נ' מדינת ישראל (09.03.22) הורשע הנאשם בבית משפט קמא, על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ייצור הכנה והפקת סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ונטילת חשמל מים או גז. הנאשם הצטייד במכשירים למדידת לחות, מאוררים, מערכת השקיה, חומרי דישון, מערכת חשמל וגופי תאורה. הנאשם גידל כ-255 שתילי קנבוס במשקל של 70 ק"ג. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 25 ל-50 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשם עונש בן 28 חודשים לצד ענישה נלווית. ערעור שהוגש מטעם ההגנה לבית המשפט העליון על חומרת העונש התקבל, תוך שהודגש כי ברגיל העונש שהושת על הנאשם לא היה מצדיק התערבות ערכאת הערעור. ואולם בית המשפט ציין כי נוכח נסיבות חריגות המתקיימות בעניינו של הנאשם ביניהן העובדה שמגדל את שלושת ילדיו הקטינים לבדו והחשש מהנזק שיגרם להם אם ישלח למאסר, הגמילה שעבר ביוזמתו מסמים והליך שיקום משמעותי, הרי שמדובר במקרה בו יש להקל בעונש, והשית עליו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

 

בע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (27.04.22) הורשע הנאשם, על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון בבית משפט קמא בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת כלים להכנת סם מסוכן וגניבת חשמל. בעת מעצרו של הנאשם נמצאו בדירתו 286 שתילים במשקל 63.23 ק"ג נטו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 18 ל-48 חודשי מאסר בפועל, ותוך שסטה מהמתחם בשל שיקולי שיקום השית עליו עונש בן 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, קנס בסך 10,000 ₪ ועונשים נלווים.

 

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש באופן חלקי, תוך שציין כי מדובר במקרה חריג המחייב החמרת הענישה. לדברי בית המשפט העליון הן מתחם הענישה והן התוצאה הסופית אליה הגיע בית המשפט קמא, הקלו עם הנאשם יתר על המידה באופן המצדיק התערבות. בית המשפט ציין בין היתר כי הרף התחתון של המתחם נמוך ביחס לפסיקה הנוהגת במקרים דומים כמו גם העונש שהושת עליו, והשית עליו 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל. אשר לקנס, קבע כי אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת ודחה את הערעור בנוגע לרכיב זה.

 

ברע"פ 8563/18 שרפוב נ' מדינת ישראל (12.12.18), שם מדובר היה בגידול 18 ק"ג קנאביס על-פני 8 חודשים נקבע מתחם ענישה שבין 10 חודשי מאסר עד 30 חודשי מאסר, והנאשם נדון ל - 10 חודשי מאסר בפועל בהתחשב בנטילת אחריות, היעדר עבר פלילי, נסיבות אישיות והמלצת שירות המבחן.

 

ברע"פ 6889/17 פילברג נ' מדינת ישראל (11.09.17) מדובר היה בגידול 19 ק"ג קנאביס, ונקבע מתחם ענישה של 12 עד 36 חודשי מאסר בפועל. בית משפט השלום הביא בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי, הודאתו, ותסקירים חיוביים וגזר עליו, מטעמי שיקום, 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, ואילו בית-המשפט המחוזי החמיר בענישה וגזר על אותו נאשם 9 חודשי מאסר בפועל, ובקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

 

13.לצד זאת קיימת פסיקה שבה נמנעו בתי משפט מלמצות את הדין עם נאשמים בעבירות מסוג זה והסתפקו בהטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, אך זאת כאשר התקיימו נסיבות שהיה בהן כדי להצדיק הימנעות מהטלת עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

 

בעפ"ג (מחוזי חיפה) 45010-01-20 מדינת ישראל נ' סטולרו (12.7.20) סקר בית-המשפט המחוזי את הפסיקה הרלוונטית וציין, שקיים מנעד של ענישה והעונש הקונקרטי תלוי בנסיבותיו של כל מקרה, סוג הסם, כמותו, נסיבות החזקתו, ונסיבותיו של הנאשם כשהעונש נגזר לאחר שקלול של מלוא הנתונים, וקבע:

 

"מסקירת פסיקת בתי המשפט העוסקים בעבירות הסמים, מצאנו - כבכל מקרה - כי הענישה מגוונת ותלויה בנסיבות כל מקרה, זאת בעיקר על פי סוג וכמות הסם, נסיבות אחזקתו, כמו גם נסיבותיו של הנאשם (גיל, מצב אישי, עבר פלילי, שיקום, תסקיר חיובי וכו'), כשבסופו של דבר על בית המשפט לשקלל את מלוא הנתונים ובכל מקרה להגיע לתוצאה על פי הנסיבות הספציפיות. כך, עולה כי בנסיבות דומות של גידול סם מסוג קנבוס בדירה בכמות שבין 4 ועד 19 ק"ג, נקבעו מתחמי ענישה בין 8 ועד 24 חודשי מאסר, כאשר ניתן להסיק כי ריצוי העונש הוא בדרך כלל במאסר בפועל, אלא באותם מקרים בהם הסתפק בית המשפט במאסר בעבודות שירות ברף התחתון של המתחם, או בחריגה ממשית ממתחם הענישה כאשר שוכנע כי הנאשם עבר שיקום ושינוי ממשי" (ההדגשה במקור).

 

בע"פ 4285/17 יצחקי נ' מדינת ישראל (11.06.18) התקבל (בהסכמה) הערעור על חומרת העונש ונקבע כי המערערת תרצה 6 חודשי מאסר בעבודות שירות בגין הרשעתה בעבירה של גידול 100 ק"ג קנבוס יחד עם אחר וזאת, חלף 12 חודשי מאסר שהושתו עליה בבית המשפט המחוזי, תוך חריגה מטעמי שיקום ממתחם העונש ההולם שעמד על 48-24 חודשים.

בת"פ (חי') 65264-01-21 מדינת ישראל נ' חן (05.01.21) נגזרו על בני זוג שהורשעו בגידול כ-70 ק"ג קנבוס, 6 חודשי מאסר (על הגבר) ו-9 חודשי מאסר (על האישה) שניהם בעבודות שירות.

 

בעפ"ג (חיפה) 54910-04-21 מדינת ישראל נ' בן עזרי (19.07.21), התקבל ערעור המדינה על קולת העונש שהוטל על הנאשם - 4 חודשי עבודות שירות לאחר שהורשע בגידול 100 שתילים במשקל 17 ק"ג והחזקת סם במשקל 8 ק"ג. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם ל-9 חודשי עבודות שירות וקבע שיש להימנע משליחת הנאשם אל מאחורי סורג ובריח אך משום שיקולי שיקום, הליך שיקומי שעובר הנאשם ותסקירים חיוביים.

 

14.על כן ולאור כל האמור לעיל, בהתחשב בשיקולים האמורים ובנסיבות המקרה דנא, אני קובע כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירות בהן הורשע הנאשם, הינו בין 7 חודשי מאסר ועד 24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

 

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

 

15.על שיקולי ענישה, עמד בהרחבה כב' בית המשפט העליון בע"פ 11699/05 סרפו נ' מ"י (23/6/08):

"מלאכת גזירת הדין קשה ומורכבת היא. היא מצריכה עריכת איזון עדין ורגיש בין שיקולי הענישה השונים, ובין נתוניו של הנאשם הקונקרטי והנסיבות שבהן נעברה העבירה, לבין שיקולי מדיניות מגוונים והצורך בהתוויית מדיניות עונשית ברורה שיש בה כדי לקדם ערכים חברתיים. מטבע הדברים, זהו אינו מדע מדויק, שהרי אין מקרה אחד זהה למשנהו, אין נאשם דומה לחברו וגם אם ניתן לעיתים להצביע על דמיון או קרבת-מה בין נסיבותיו של מקרה פלוני למקרה אלמוני, הרי שתמיד יימצא ייחוד ושוני בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ובאופן שבו ראוי ליישם את השיקולים השונים על עניינו של אותו נאשם העומד בפני בית המשפט. בסופו של יום, וזאת אין לשכוח, גזירת העונש נעשית למידותיו של הנאשם הספציפי. עמד על הדברים בבהירות רבה, כדרכו, השופט (כתוארו אז) א' ברק בפרשה קודמת:

 

"ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת" - אם תרצה פשרה - של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון. מלאכת "שקלול" זו אינה מלאכה מדעית, אך היא אף אינה מלאכה שרירותית. היא ענין שבשיקול דעת, הנעשה על הרקע הכללי והאינדיבידואלי, במסגרת המדיניות העונשית הכללית כפי שהיא מתבצעת על-ידי בתי-המשפט" (ע"פ 212/79 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2) 421, 434 (1979))....".

 

16.בענייננו הנאשם הורשע בעבירות של גידול ייצור והחזקת סם שלא לצריכה עצמית ולא הוכרז כסוחר סמים. הנאשם אוחז ברישיון שימוש בקנבוס לצריכה עצמית ומהראיות עולה כי השימוש בסם הקנבוס הנו בזיקה ישירה לנסיבותיו האישיות ולשירותו הצבאי. נסיבותיו המיוחדות של הנאשם מתוארות בתסקיר המבחן אשר מפאת צנעת הפרט לא אחזור עליהן אולם יש בהן כדי לקבל את הסכמת הצדדים בנוגע לענישה, מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות לצד ענישה נלווית.

 

עוד אציין כי הנאשם על פי דברי בא כוחו הודה מיד במשטרה לקח אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי יקר. לנוכח האמור, אמקם את הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

 

17.משנאמר כל זאת, ולאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים אשר צוינו לעיל, תוך עריכת איזון בין רכיבי הענישה השונים, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.      7 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות מיום 12/09/23 כפי האמור בחוות דעת יחידת ברקאי - עבודות שירות מיום 19.7.23,במועצה המקומית זיכרון יעקב הנאשם יתייצב לביצוע עבודות השירות עד ולא יאוחר מהשעה 10:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות לצורך קליטתו.

 

2.      אני מעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך 12 חודשים. שירות המבחן יגבש עבור הנאשם תוכנית שיקומית מתאימה.

 

3.      10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה, על עבירות בהן הורשע בתיק זה או על כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע ויורשע בה על פי פקודת הסמים המסוכנים.

 

4.      קנס בסך 15,000 ₪. סכום הקנס יקוזז מסכום הכספים שנתפסו בביתו של הנאשם והיתרה בהעדר החלטה אחרת לסתור תוחזר לנאשם.

 

ניתן בזאת צו להשמדת הסמים וכן צו לחילוט התפוסים.

מורה בזאת על חילוט הציוד שנתפס בביתו של הנאשם.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.

 

 

ניתן היום, י"ג אב תשפ"ג, 31 יולי 2023, בהעדר הצדדים.