1.      במהלך שמיעת ההוכחות בתיק זה הגיעו הצדדים להסדר טיעון שבמסגרתו הודתה הנאשמת בעובדות שפורטו בכתב אישום מתוקן. בפתיח לכתב האישום המתוקן מצוין כי האירועים נושא כתב האישום התרחשו בעיצומו של עימות אלים בין מדינת ישראל לארגון חמא"ס ומבצע צבאי ישראלי שכונה "שומר החומות". בתקופה זו "הייתה נתונה האוכלוסייה האזרחית בישראל תחת מתקפה של אלפי רקטות. בה בעת התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ על רקע לאומני-גזעני, שכלל תקיפות של כוחות המשטרה והביטחון, וכן כלפי אזרחים יהודים וערבים". כפי שהובהר מן העדויות שנשמעו בפניי וכעולה מכתב האישום, ב-11.5.2021 התקיימה הפגנה חוקית ב"גן השניים" ביפו. כאשר החלו המפגינים בתהלוכה ללא אישור ברחוב יפת לכיוון דרום, חסמו שוטרי משטרת ישראל את דרכם ואז הפכה התהלוכה בלשון כתב האישום "להפגנה והתפרעות אלימה". "במהלך אירוע ההתפרעות לא שעו המפגינים להנחיות השוטרים, סירבו לעזוב את המקום, יידו אבנים לעבר השוטרים והתנהגו באופן הנותן לאנשים שבמקום יסוד סביר לחשוש כי יעשו מעשים שיפרו את השלום או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים להפר את השלום, תוך שבמעשים יש כדי להטיל אימה על הציבור". הנאשמת שנכחה במקום הייתה שותפה ל"התפרעות". במהלך ה"התפרעות" השליכה הנאשמת כיסא לעבר שוטר, אך לא פגעה בו. בגין מעשיה אלה הורשעה הנאשמת בעבירות של התפרעות וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.

2.      במעשיה פגעה הנאשמת פגיעה ממשית בסדר הציבורי, וסיכנה את זכויותיהם של השוטרים לביטחון אישי ולשלמות הגוף.

3.      הסניגור, שטען שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ושל"ץ למאסר בפועל, הפנה בטיעוניו לשורת פסקי דין שמצאתי אותם כלא רלוונטיים לענייננו. מרביתם עסקו באלימות כלפי שוטרים שלא במסגרת "התפרעות" או "התקהלות אסורה", והשניים שעסקו בתקיפת שוטר במהלך הפגנה לא כללו שימוש בחפץ לצורך התקיפה (ת"פ (ירושלים) 58967-03-18 מדינת ישראל נ' חיים הלר (14.6.2021) ות"פ 9520-08-20 (חיפה) מדינת ישראל נ' עמאר חסון (19.9.2022) בשניהם נקבע שמתחם העונש ההולם מתחיל בתקופה של עבודות שירות).

4.      התובע טען שמתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל ל-18 חודשי מאסר בפועל, והפנה בטיעוניו לסדרת פסקי דין. אתייחס לשניים מהם הדומים יותר לענייננו. ברע"פ 4770/18 זיאד הדרה נ' מדינת ישראל (12.7.2018) נדחתה בקשת רשות ערעור במקרה שבו נקבע מתחם שבין 7 ל-18 חודשי מאסר בפועל למי שהשתתף בהתקהלות אסורה והשליך אבן על שוטר. בעפ"ג (תל אביב) 10426-09-21 מוחמד חאיק נ' מדינת ישראל (25.10.2021) נדחה ערעורו של שוהה בלתי חוקי בישראל שבתקופת מבצע "שומר החומות" השליך אבן גדולה לכיוונם של שוטרים שעסקו באכיפת הסדר הציבורי (הורשע בעבירת ניסיון) ונקבע בעניינו מתחם עונש הולם שבין 8 ל-20 חודשי מאסר בפועל.

5.      על פסקי הדין שהוזכרו לעיל ניתן להוסיף מספר פסקי דין שהתפרסמו במאגרים המשפטיים. בעפ"ג (חיפה) 33664-10-22 מדינת ישראל נ' מוחמד פרחאת (9.2.2023) נדחה ערעור על מקרה שבו נקבע מתחם עונש הולם שבין שישה חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות ל-24 חודשי מאסר בפועל. הנאשם באותו תיק הורשע בעבירות של התפרעות, ניסיון לתקיפה שוטר בנסיבות מחמירות וניסיון להיזק בזדון בעקבות השתתפותו בהתפרעות אלימה מאד בזמן מבצע "שומר החומות" - ההתפרעות בסמוך לתחנת משטרה כללה הבערת צמיגים ופחי אשפה וחסימת כביש, יידוי אבנים, סלעים, ברזלים ובקבוקי תבערה וירי זיקוקים בכינון ישיר לעבר שוטרים שפעלו במקום. הנאשם יידה אבנים לכיוון השוטרים שהיו במקום ולכיוון תחנת המשטרה והניידות שהיו במקום. בת"פ (מחוזי ירושלים) 40553-07-21 מדינת ישראל נ' בהג'ת מסעוד (28.2.2022) נקבע מתחם עונש הולם שבין 10 ל-25 חודשי מאסר בפועל למי שהשתתף בהתפרעות חמורה בתקופת מבצע "שומר החומות" והשליך במסגרתה כ-10 אבנים לכיוון שוטרים (הורשע בעבירת ניסיון). בת"פ (ירושלים) 30913-05-21 מדינת ישראל נ' מחמוד אלטיטי (17.10.2021) נקבע מתחם עונש הולם שבין 8 ל-20 חודשי מאסר בפועל לפלסטיני שנכנס לישראל ללא היתר והשתתף בהתפרעות בתקופת מבצע "שומר החומות" ויידה ממרחק קצר אבן שפגעה במשקף הפלסטיק של קסדת שוטר. בת"פ (ירושלים) 43256-05-21 מדינת ישראל נ' מוחמד אמין בדר (12.6.2022) נקבע מתחם עונש הולם שבין שישה חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודת שירות ל-20 חודשי מאסר בפועל לנאשם שיידה אבן לעבר שוטרים (הורשע בעבירת ניסיון) כחלק מהשתתפותו בהתפרעות אלימה בתקופת מבצע "שומר החומות". בת"פ (חדרה) 40079-05-21 מדינת ישראל נ' פאדי אבו שנדי (19.5.2022) נקבע מתחם עונש הולם שבין 12 ל-36 חודשי מאסר בפועל למי שהשתתף בהתפרעות אלימה במהלך המבצע ויחד עם מספר אחרים יידה אבנים שפגעו ברגלו של שוטר.

6.      לנוכח האמור לעיל ובהתחשב בכך שהכיסא שזרקה הנאשמת לא פגע בשוטר, בכך שהשלכת כיסא מסוכנת פחות מהשלכת אבן שניתן להקנות לה מהירות גבוהה ומָסָתהּ מרוכזת, ובכך שהנאשמת לא תכננה את המעשה מראש ולא הצטיידה באמצעי תקיפה בעת הגעתה להפגנה, אלא השתמשה בכיסא שהיה מונח במקום והשליכה חפץ פעם אחת בלבד, אני קובע על בסיס מדיניות הענישה הנוהגת שמתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל ל-12 חודשי מאסר בפועל. בניגוד לעמדת המדינה אינני סבור שהעונשים בחלק התחתון של המתחם יכולים להיות מרוצים בכליאה בלבד.

7.      בתסקיר שירות המבחן מ-23.2.2023 מתוארות נסיבות חייה המטלטלות של הנאשמת, שהן קשות מאד ומורכבות מאד, ולא אפרטן כאן כדי לא לפגוע בפרטיותה. לפי התסקיר, "מגיל צעיר [הנאשמת] עברה חוויות טראומטיות של פגיעה חוזרת ותחושת איום מתמדת על חייה" שבגללן היא מוכרת כיום כסובלת מפוסט-טראומה מורכבת ומטופלת במסגרת "סל שיקום" של המוסד לביטוח לאומי. לפי התסקיר, הנאשמת נעדרת תמיכה וקשרים משפחתיים ואף הייתה מחוסרת דיור במשך תקופה, אך מזה כשנתיים היא משולבת ב"תכנית שיקום" במסגרתה היא זוכה לשירותים של דיור מוגן, ולליווי של עובדת סוציאלית, מתאמת טיפול ומדריכה שיקומית. במקביל, הנאשמת נמצאת במעקב פסיכיאטרי ותרופתי. שירות המבחן התרשם שבשל הקשיים הנפשיים והרגשיים שעמם היא מתמודדת, הנאשמת מתקשה לשמור על רצף תעסוקתי ונסמכת על קצבת ביטוח לאומי וסיוע בדיור.

8.      בנוגע לאירוע נושא כתב האישום שבפניי, הנאשמת טענה בפני קצינת המבחן שלא התכוונה להגיע "לאזורים החמים" של המחאה נגד המבצע הצבאי שהתקיימה באותה עת. לדבריה, בטרם האירוע הייתה בדרכה למסעדה עם חברים, ונתקעה בדרך בשל החסימה שהציבה המשטרה. לטענתה, שוטר הפיל אותה לקרקע. הנאשמת חוותה לדבריה התקף חרדה והשליכה את הכיסא כדי להרחיק את השוטרים ממנה ובשל הטראומה שהיא נושאת הקשורה באלימות ובמגע. לפי התסקיר, מאז ביצוע העבירה מצבה של הנאשמת התדרדר וניכר שההליך המשפטי גורם לה ללחץ וחרדה. שירות המבחן העריך שעקב חוויותיה הטראומטיות והיעדר תמיכה ומסגרת השתייכות, הנאשמת מתקשה לפעול באופן מווּסת כשהיא חוֹוה איום על שלומה הפיזי או הרגשי. בכך יש כדי להגביר את הסיכון להישנות ביצוע עבירה דומה על ידה. מנגד, שירות המבחן מצא שהנאשמת היא "צעירה בעלת כוחות רבים" המפגינה "מערכת ערכים תקינה", ושהאלמנט ההרתעתי שהציב לה ההליך הפלילי הנוכחי, הצלחתה להיעזר בגורמי טיפול והמוטיבציה שלה להמשיך בו מחזקים את סיכוייה להשתקם. על בסיס אלה העריך שירות המבחן שהסיכון שהנאשמת תנקוט שוב באלימות הוא בינוני וגם חומרת האלימות צפויה להיות בינונית.

9.      להערכת שירות המבחן הטלת עונש של מאסר בפועל על הנאשמת תגרום להפסקת ההליך השיקומי שלה, ולהתדרדרות נוספת במצבה הנפשי והתפקודי. לבקשתי הבהירה קצינת המבחן בתסקיר משלים כי הפגיעה בשיקומה של הנאשמת כתוצאה מהטלת עונש מאסר בפועל צפויה בין אם העונש ירוצה בכליאה ובין אם הוא ירוצה בעבודות שירות. לפיכך המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשמת צו מבחן פיקוחי ומאסר על תנאי. לאחר שבתחילה קבע שירות המבחן שהנאשמת אינה מתאימה לבצע שירות לתועלת הציבור, בחן זאת השירות מחדש לפי בקשתי לאחר שהנאשמת הודיעה שהפסיקה להשתמש בסמים. בבדיקה החוזרת שירות המבחן מצא את הנאשמת כמתאימה לבצע של"ץ ובנה לה תוכנית בהיקף של 180 שעות.

10.  התובע עתר להטיל על הנאשמת עונש הנמצא "ברף העליון של השליש התחתון" של מתחם העונש ההולם שהציג - 7 חודשים מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. התובע התייחס בהקשר זה לדרגת הסיכון הנשקפת מן הנאשמת לפי הערכת שירות המבחן, לעובדה שהורשעה בעבירות בכרטיסי חיוב במקביל לניהולו של תיק זה, ולכך שבעת שטען לעונש השתמשה בסמים בניגוד לחוק. מעבר לכך ציין התובע שנסיבות הרקע של השלכת הכיסא (בשעת עימות צבאי) מחייבות החמרה בעונשה של הנאשמת משיקולי הרתעת הרבים והרתעת היחיד.

11.  הסניגור סבר שהעונש ההולם לנאשמת הוא של שירות לתועלת הציבור. הסניגור הדגיש בהקשר זה את נסיבותיה האישיות הקשות של הנאשמת, את נטילת האחריות בדרך של הודאה בעובדות כתב האישום, את הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה ואת העובדה שהנאשמת הייתה במעצר בית מלא או חלקי במשך תקופה ארוכה מאד.

12.  בדברה האחרון התנצלה הנאשמת על השלכת הכיסא, שקרתה לדבריה כיוון שהייתה בהתקף חרדה. הנאשמת ציינה כי מאז ביצוע העבירה חלפו שנתיים, והיא כעת "במקום אחר". הנאשמת אמרה שהפסיקה להשתמש בקנביס, וציינה שהיא בקשר רציף עם העובדות הסוציאליות המסייעות לה.

13.  אלמלא האמור בתסקיר שירות המבחן אודות הנזק הצפוי לשיקומה של הנאשמת ולמצבה הנפשי, אם ייגזר עליה עונש של מאסר בפועל, הייתי גוזר עליה עונש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות הנמצא בקצה התחתון של מתחם העונש ההולם. זאת, לנוכח נסיבותיה האישיות הקשות מאד של הנאשמת, חרטתה על מעשיה, והשתלבותה בתוכנית שיקום אינטנסיבית, ועל אף הנסיבות המחמירות שאליהן התייחס התובע בטיעוניו.

14.  לאחר שבחנתי את כלל הנסיבות, אני מוצא כי האמור בתסקירי שירות המבחן אודות נסיבותיה האישיות הקשות מאד של הנאשמת, שיקומה, והנזק הצפוי לשיקומה ולמצבה הנפשי אם ייגזר עליה עונש של מאסר בפועל (בין אם ירוצה בכליאה ובין אם ירוצה בעבודות שירות) מצדיק סטייה ממתחם העונש ההולם בהתאם להוראות סעיף 40ד לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

15.  לפיכך, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.    180 שעות שירות לתועלת הציבור לפי תוכנית שבנתה קצינת המבחן. מובהר לנאשמת שהפרת צו השל"ץ עשויה להביא להטלת עונש אחר תחתיו. לבקשת ב"כ המדינה יתחיל ריצוי העונש לא לפני 6.9.2023, וזאת על מנת לאפשר למדינה לשקול אם לערער על גזר הדין.

ב.     4 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים שלא תשוב ותעבור עבירת אלימות.

16.  מוצא בזאת צו מבחן בעניינה של הנאשמת למשך 12 חודשים. מובהר לנאשמת שהפרת צו המבחן עלולה להביא להפקעתו ולהטלת עונש תחתיו.

17.  לנוכח נסיבותיה האישיות של הנאשמת, שפורטו בגזר דין זה באופן חלקי וכוללות בעיות מתחום הנפש, אני אוסר לפרסם כל פרט שיאפשר את זיהויה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

אם נותר פיקדון על שם הנאשמת בתיק זה או בתיק מעצר הקשור אליו, תחזירו המזכירות לנאשמת.

המזכירות תשלח העתק גזר דין זה לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.

ניתן היום, 13 ביולי 2023, בנוכחות הצדדים.