1

1.         נגד הנאשם והחברה שבבעלותו הוגש כתב אישום. לבקשת המאשימה נמחק כתב האישום נגד החברה בשל היותה בהליכי פירוק. עתה טוען הנאשם כי מאחר שהחברה היא שביצעה, לכאורה, את העבירות מושא כתב האישום, ומאחר שהאישומים נגד החברה ונגדו כרוכים ותלויים זה בזה, היה על המאשימה למחוק אף את כתב האישום נגדו. מדובר בפגם בכתב האישום (סעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב- 1982). מוסיף הנאשם כי היה על המאשימה למחוק את האישום אף מטעמים של הגנה מן הצדק.

2.         המאשימה טוענת מנגד כי טענת הגנה מן הצדק תתקבל רק כאשר מדובר בהתנהגות בלתי סבירה שאינה מתקבלת על הדעת, המערערת את תחושת הצדק הטבעי. לא זה המצב בענייננו. מחיקת החברה מכתב האישום אינה פוגעת בהגנת הנאשם, והאישומים נגדו עומדים בפני עצמם. לפיכך, יש להותיר את כתב האישום על כנו.

3.         בדיון שהתקיים ביום 3.7.14 נרשמו גם טענות הצדדים המפורטות לעיל. ב"כ הנאשם ביקש לברר מהן הנחיות המאשימה בכל הנוגע למחיקת או המשך הליך נגד חברה בפירוק. ביום 24.7.14 הודיעה המאשימה כי כל מקרה נבדק לגופו ונשקלים שיקולים שונים: השלב שבו נמצאת החברה, מצב קופת הנושים, תועלת המשך קיום ההליך וכד'.

2

4.         העבירות שבגינן הוגש כתב האישום נגד החברה בענייננו הינן: אי תשלום שכר מינימום - עבירה לפי סעיפים 2(א) ו-14 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז- 1987, אי ניהול פנקס חופשה - עבירה לפי סעיפים 28 ו-26(ב) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, ואי מסירת תלוש שכר - עבירות לפי סעיפים 24(א) ו-25ב(א)(1) לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958. כתב האישום נגד הנאשם הינו בגין אחריות מנהל - עבירות על סעיפים 14, 2 ו-15 לחוק שכר מינימום, ואחריות נושא משרה בתאגיד, עבירה על סעיפים 24(א), 25(א)(1) ו-26(ג) לחוק הגנת השכר.

5.         פגם בכתב האישום

סעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי ניתן לבטל כתב אישום בשל פגם או פסול המצוי בו. הרציונאל העומד בבסיס סעיף זה הוא כי אי עמידת המאשימה בחובתה לפרט את העובדות והוראות החוק במלואן עלולה לקפח את הגנת הנאשם (ראו: י' קדמי סדר הדין בפלילים חלק שני כרך א' (מהדורה 2009), ע' 1279). עם זאת, כאשר כתב האישום ברור, גם אם נפל בו פגם, וכל עוד אין בפגם כדי לקפח את הגנת הנאשם - יימנע בית המשפט מביטול כתב האישום (תפ (מחוזי י-ם) 49584/01/13 מדינת ישראל נגד אורבונד תעשיות גבס ומוצריו בע"מ, ניתן ביום 3.10.13). מן האמור לעיל עולה כי טענה זו אינה מתקבלת כדבר שבשגרה.

6.         יתר על כן, ככלל טענה זו מתייחס לפגמים בהצגת העובדות בכתב האישום, העלולה להטעות את הנאשם, ולגרום לו לנקוט בקן הגנה בלתי יעיל, או לפגמים שהינן פורמליים בעיקרם, הנוגעים להוראות החיקוק. פגם בכתב האישום עלול להיגרם גם בשל כך שכתב האישום לא הוגש על ידי מי שהוסמך לכך כחוק. טענה נגד עצם הגשת כתב האישום או אי מחיקתו, וזו הטענה הנטענת בענייננו, הינה למעשה הרחבה של טענה בדבר פגם בהליך, ולמעשה יש להעלותה במסגרת טענה בדבר הגנה מן הצדק, ובכך נדון להלן (יעקב קדמי סדר הדין בפלילים, חלק שני, מהדורה מעודכנת תשס"ט-2009, ע' 1278-1293).

3

7.         הנאשם טוען כי יש חשש שיקופח בהגנתו שכן נגישותו לחברה בפירוק מוגבלת, ועלולה להיפגע זכותו להליך הוגן. נבהיר העבירות מושא כתב האישום נעברו ביום 24.2.2010, היינו לפני שניתן צו הפירוק, מה גם שהיעדר נגישות למסמכים של חברה בפירוק פועלת הן כלפי הנאשם והן כלפי המאשימה. יתר על כן, אם זקוק הנאשם למסמכים מסוימים יוכל לקבלם גם באמצעות צווים של בית הדין.

8.         מוסיף הנאשם הינה כי העבירות שבהן הואשם מותנות בהוכחה כי החברה אכן עברה את העברות שיוחסו לה בכתב האישום - אי תשלום שכר מינימום ואי מסירת תלוש שכר לעובד. משנמחקה החברה לא ניתן לעשות כן, ולפיכך לא ניתן להוכיח כי הנאשם עבר את העבירות המיוחסות לו, שכן אלה אינן אלא נדבך נוסף על גבי העבירות שביצעה החברה.

            טענה זו אינה במהותה טענה מקדמית, והיא נוגעת למעשה לשלב של ניהול ההליך. אכן, ההתנהגות מושא העבירות שבהן הואשם הנאשם הינן אי נקיטת אמצעים לשמירת החוק.

וזו לשונו של סעיף 15 לחוק שכר מינימום:

            "נעברה עבירה בידי תאגיד, יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או פקיד באותו תאגיד ואחראי לעניין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירתו של חוק זה" (ההדגשה הוספה- ד.פ.).

            וסעיף 26 חוק הגנת השכר קובע כי:

"ב) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 25ב בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.

(ג) נעברה עבירה לפי סעיף 25ב בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

(ד) בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה".

4

            משמע שכתב האישום מתייחס לכך שהנאשם לא עשה את המוטל עליו כדי למנוע מן החברה את ביצוע העבירות. ואולם אין זה מן הנמנע כי המאשימה תוכיח כי עבירות אלה נעברו על ידי החברה, ואין מקום למחוק את כתב האישום כבר בשלב זה של ההליך.

7.         אוסיף עוד כי כתב האישום לא נמחק בשל טעמים עלומים כלשהם או בשל שיקולים זרים. כתב האישום נמחק משום שמדובר בחברה בפירוק, שמטבע הדברים ספק אם ניתן יהיה לממש את העונשים שיוטלו עליה אם תורשע. ניהול ההליכים נגדה יגרום לבזבוז זמן יקר הן של בית הדין והן של הצדדים.

            זאת ועוד. אף כי הנאשם והחברה אינם היינו הך, והנאשם הינו בגדר אישיות משפטית נפרדת, הרי בהיותו אורגן של החברה, עליו מוטלת, לכאורה, החובה לשלם שכר מינימום וליתן בידי העובד תלוש שכר. לפיכך הגשמת הפן ההרתעתי של העבירה דווקא מחייב את המשך ניהול ההליך נגדו, ולא בכדי מחייב החוק אף את נושאי המשרה להקפיד על קיומן של הוראות החוק, ואינו מותיר את האחריות לכך בידי החברה בלבד.

            לפיכך נדחית הטענה כי יש למחוק את כתב האישום בשל פגם או פסול שנפלו בו.

8.         הגנה מן הצדק

סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי:

"לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן-

...

(10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית."

הלכה פסוקה היא כי טענה של הגנה מן הצדק תתקבל במקרים חריגים וקיצוניים, ולא כדבר שבשגרה. מדובר באותם מקרים מיוחדים שבהם עצם קיומו של ההליך הפלילי כרוך בעיוות דין ובפגיעה בתחושת הצדק עד כי מוצדק לבטל את כתב האישום מבלי לדון בו לגופו (עפ (ארצי) 25249-05-10 מדינת ישראל נ' עלי עלייאן, ניתן ביום 07.03.2011).

5

לא כך בענייננו. לא שוכנעתי כי עצם מחיקת כתב האישום נגד החברה והותרת האישום נגד הנאשם, נושא משרה בחברה, אכן פוגעת בתחושת הצדק הטבעי או מצביעה על עיוות דין. כפי שהובהר לעיל יש טעמים כבדי משקל המצדיקים את מחיקת כתב האישום נגד החברה, והותרתו נגד הנאשם.

לפיכך, הבקשה למחיקת ההליך מהטעם של הגנה מן הצדק נדחית.

            התיק נקבע להקראה ביום 4.11.2014 בשעה 14/ף00.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ד, 17 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.