1

בתיק זה נשמעו הטיעונים לעונש לאחר קבלת תסקיר אחרון שבו הביע שירות המבחן עמדתו, לפיה בשלה העת לסיים את ההליך ולאמץ אפיק שיקומי.

לא אוכל לאמץ את מסקנת שירות המבחן, אף שברורים לי הקשיים שבהתמשכותו של הליך טיפול ומעקב:

1.      הדרך אותה עושה הנאשם עוד לא הושלמה, אף לא קרוב לכך, והסיכון לטווחים הבינוני והארוך טרם פג, כעולה מהתסקיר האחרון שהוגש;

2.      יש להביא בחשבון את מאפייניה של המתלוננת, שנפרסו בהרחבה בתסקיר ראשון מחודש מארס 2014 ולא זכו להתייחסות כלל בתסקיר שני מחודש אוגוסט 2014. מאפיינים אלו, השלובים כמובן במאפייני הקשר המורכב בין בני הזוג, מגדילים את החשש להתחדשות ההתנהגות הפוגענית מצד הנאשם, מבלי שהמתלוננת תשכיל לעצור התנהגות זו, להתגונן או להימלט במועד;

3.      העדר ההתייחסות למאפייני המתלוננת, מעלה גם שאלה לגבי מידת היכולת להסתמך על דיווחיה האופטימיים, ודומה שעל השירות להעמיק בדיקתו בעניין זה ככל שניתן;

אני מוצא אפוא את מסקנת השירות מוקדמת מדי מחד גיסא, אך כזו המצדיקה המשך טיפול ומעקב (ולא גזירת הדין) מאידך גיסא.

המועד שנקבע לשימוע גזר הדין יבוטל אפוא, וחלף זאת ייקבע מועד לקבלת תסקיר סופי ולהשלמת טיעונים לעונש ליום 9.2.15 שעה 08:30.

2

עותק ההחלטה יועבר לב"כ הצדדים ולשירות המבחן, שיגיש התסקיר הסופי למועד.

באשר לתנאי השחרור, המגבילים את חירותו של הנאשם (למעשה, ההרחקה מהמתלוננת):

ברורה עמדתו של שירות המבחן, ונראה כי השבת הנאשם ומשפחתו לתנאי חיים 'רגילים' תסייע בטיפול ובמעקב. המאשימה מתבקשת אפוא להגיש עמדתה לעניין ביטול תנאי השחרור תוך שבעה ימים מהיום (לתיק הת"פ), והחלטה תינתן על הכתב.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ד, 10 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.