1

לפני בקשת הנאשם לדחות את מועד ביצוע גזר הדין, ריצוי 6 חודשי עבודות שירות מיום 9.2.14 ועד ליום 1.12.14 קרי למשך 10 חודשים.

במקרה זה מנמק הנאשם את בקשת הדחיית בשיקולי שיקום. הנאשם מצא עבודה בדמות גיוס לצבא קבע. בשלב זה יציאתו לעבודות שירות עלולה על פי טענותיו לבטל גיוסו זה.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

בגזר הדין אשר ניתן על ידי ביום 8.7.13, נמנעתי מהשתתת מאסר בפועל בשל שיקולי שיקום. בית המשפט המחוזי ברוב דעות, על דעתו החולקת של ראש ההרכב, קיבל עמדה זו. כעת מבקשת הנאשם והמשיך בכך ולדחות את ריצוי העונש המופחת שהוטל עליו בשל אותם שיקולי שיקום.

אין לי אלא לדחות את הבקשה. מדובר בגזר דין אשר ביצועו נדחה כבבר למשך זמן רב כך שדחייה נוספת תאבד עוד את מעט האפקטיביות שנותרה בו.

גזר הדין בערכאה זו ניתן ביום 8.7.13, פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 24.10.13, כך שנמצא שגם כך על התובע להתייצב לריצוי עונשו פרק זמן ארוך מאז מתן גזר הדין. כשפעל התובע לצורך גיוסו לצה"ל ידע כי גזר הדין מרחף מעל ראשו. אין כל מרכיב של הפתעה לעניין זה.

2

לפיכך הבקשה נדחית. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו במועד הקבוע.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ד, 30 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.