ת”פ 35980/11/17 – מחמד אל צאנע נגד רשות המיסים,היחידה המשפטית מחוז מרכז-מע”מ פלילי
בית משפט השלום באשדוד |
|
|
|
ת"פ 35980-11-17 רשות המיסים,היחידה המשפטית מחוז מרכז-מע"מ פלילי נ' אל צאנע
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
|
מספר בקשה:12 |
||
לפני |
כבוד השופט יהודה ליבליין
|
||
המבקש (הנאשם) ע"י ב"כ עו"ד א' וויסבאום - מטעם הסניגוריה הציבורית |
מחמד אל צאנע
|
||
נגד
|
|||
המשיבה (המאשימה) ע"י ב"כ עו"ד כ' קדור |
רשות המיסים,היחידה המשפטית מחוז מרכז-מע"מ פלילי
|
||
|
|||
החלטה
|
בפני בקשת הנאשם, להורות על פסילת ההודאה שמסר ביום 20.10.2015, וזאת מהטעם שבתחילת חקירתו, אף שצויינה בפניו האפשרות כי הוא רשאי להיוועץ בעו"ד, הרי שלא צויינה בפניו האפשרות לקבלת ייעוץ בעניין זה על ידי סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית, וזאת חרף העובדה, ולפיה הנאשם ציין בפני החוקר כי מצבו הכלכלי קשה.
לטענת הנאשם, נקבע בפסיקת בית המשפט העליון, שאי מסירת הודעה בדבר האפשרות להיוועץ עם סניגור מן הסניגוריה הציבורית, איננה ממלאת אחר החובה להודיע לחשוד בדבר זכותן להיוועץ עם עו"ד טרם חקירתו, ולכן מהווה פגיעה בזכויות הנאשם. בעניין זה הפנה ב"כ הנאשם לע"פ 8974/07 הונצ'יאו לין נ' מדינת ישראל (26.7.2010) (להלן- "פרשת לין").
לטענת הנאשם, בשים לב לכך שאיננו יודע קרוא וכתוב בשפה העברית, ואף יכולת הקריאה שלו בשפה הערבית היא מוגבלת, היה מקום שהחוקר יקפיד שבעתיים על יידוע הנאשם בדבר האפשרות לקבלת סיוע מן הסניגוריה הציבורית.
2
לגישת הנאשם ובא כוחו, בנסיבות שבהן לא הובהרה לנאשם זכותו זו, ובנסיבות שבהן הוא איננו יודע קרוא וכתוב בשפה העברית, ומתקשה בקריאה בשפה הערבית, אזי נפל פגם מהותי בחקירה, באופן שמחייב את פסילת ההודאה.
לגישת המאשימה החוקר הבהיר לנאשם מספר פעמים במהלך החקירה, כי זכותו להיוועץ בעו"ד, וכי אמנם היה מקום להבהיר לו כי בהקשר זה הוא זכאי לייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית, אך פגם זה נחלש בשים לב לכך שמספר פעמים בתחילת החקירה הוצע לנאשם לשקול לקבל ייעוץ.
לגישת המאשימה, בפרשת לין הנ"ל, השאיר בית המשפט העליון, ללא הכרעה, את השאלה באם הפגם שבהפרת החובה להודיע בדבר האפשרות לקבל ייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית, מהווה פגם היורד לשורשו של עניין, וכי בנסיבות המקרה אין מקום להורות על פסילת ההודאה.
לאחר עיון בטענות הצדדים, החלטתי לדחות את ההכרעה בסוגיה זו עד לסיום שמיעת הראיות.
עיון בפסק הדין בפרשת לין מעלה, כי אמנם כב' השופט א' רובינשטיין, בפסק דינו, עמד על כך שהפרת החובה ליידע בדבר האפשרות לקבלת ייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית כמוה כהפרה של החובה להודיע על הזכות להיוועץ בעו"ד, אך בסופו של יום, בבואו להכריע, קבע כי שאלה זו נותרה בצריך עיון, עוד בע"פ 5121/98, טור' יששככרוב נ' התובע הצבאי, פ"ד סא(1) 461 ____. היות שכך, קבע כב' השופט רובנשטיין לאחר שעיין במכלול הראיות כי גם בעניינו של לין, אין מקום לדון בסוגייה המהווה הרחבה של ההלכה שנקבעה בפרשת יששככרוב וזאת לנוכח מכלול הראיות שהונחו בפני בית המשפט.
בפרשת יששכרוב, שבה קבע בית המשפט העליון לראשונה את הדוקטרינה בדבר פסילות ראייה שנאספה שלא כדין, נקבעו שני מבחנים מצטברים לפסילת הראייה. הראשון, כי הראייה הושגה שלא כדין, וקיימת זיקה בין האמצעי הפסול לבין השגת הראייה. והתנאי השני, לפיו קבלת הראייה פוגעת באופן מהותי בזכותו של הנאשם להליך הוגן.
בענייננו בכל הקשור למבחן הראשון יש לומר, כי היות ובית המשפט העליון טרם הכריע באם הפרת חובת היידוע בדבר האפשרות לקבל ייעוץ על ידי הסניגוריה הציבורית טרם חקירה, מהווה אמצעי פסול, אזי לא ניתן לראות את ההודעה שנגבתה מן הנאשם כראייה שהושגה שלא כדין, בשים לב לכך שהחובה העיקרית בדבר עצם הזכות לקבל ייעוץ התמלאה במקרה דנן, ואין על כך חולק.
3
לכך יש להוסיף, כי המבחן הראשון דורש קיומו של קשר סיבתי בין האמצעי הפסול ובענייננו הפרת החובה למסור מידע בדבר האפשרות לקבל ייעוץ מן הסניגוריה הציבורית, לבין תוכן ההודאה של הנאשם. עניין זה יכול להתברר רק לאחר שמיעת מכלול העדויות.
בכל הקשור למבחן השני, גם פה יש לומר, שיש לבחון את מכלול הראיות, שרק אז ניתן יהיה לעמוד על עוצמת הפגיעה בזכויות הנאשם בשל הפרת החובה.
לאור כל האמור לעיל, אינני מכריע בעת הזו בדבר קבילות ההודאה שמסר הנאשם ביום 20.10.2015, אלא עניין זה יתברר רק לאחר שמיעת מכלול הראיות.
לפיכך, אני קובע דיון למענה
ולפי סעיף
המזכירות תודיע לצדדים.
הנאשם מוזהר בחובת התייצבות.
ניתנה היום, ז' שבט תש"פ, 02 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.
|
יהודה ליבליין, שופט |