1

1.     ביום 15.9.19 הורשע הנאשם, בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן ובמסגרת הסדר טיעון אשר הושג לאחר הליך גישור, בעבירות של זיוף מסמך ושימוש במסמך מזויף.

2.     במסגרת הצגת הסדר הטיעון, הודיעו הצדדים כי הגיעו גם "להסכמה בקשר להליכים שלאחר גזר הדין ובכלל זה הוסכם כי המאשימה לא תביע התנגדות לקיצור תקופת התיישנות ההרשעה שתוגש בעתיד על-ידי ההגנה ובכפוף לתנאים עליהם הסכימו ביניהם הצדדים" (ראו עמוד 24, ש' 28 לגזר הדין). הסכמת הצדדים צוינה בגזר הדין כמפורט לעיל, אולם בהיעדר סמכות של בית משפט בהליך פלילי להתערב בהחלטות נשיא המדינה הקשורות בבקשות חנינה עתידית, נושא זה כלל לא קיבל ביטוי בחלק האופרטיבי שבגזר הדין.

3.     ביום 28.10.21, בחלוף שנתיים מיום גזר הדין, הגיש הנאשם בקשה שהוכתרה על-ידו "בקשה לניהול ההליך נוכח הפרת הסדר הטיעון על-ידי המאשימה", בה ציין בין השאר כי מבקש לבטל הסדר הטיעון, לחזור בו מהודאתו ולנהל ההליך , וזאת כי "נודע לנאשם, כי בניגוד להתחייבות המאשימה במסגרת הסדר הטיעון, משרד המשפטים לא המליץ לנשיא המדינה לקצר את תקופת ההתיישנות של הרשעתו". בהמשך, ביום 1.12.21, הגיש הנאשם בקשה נוספת "לקבוע דיון בבקשת ההגנה לבטל את הסדר הטיעון או להתאימו לנסיבות החדשות שנוצרו".

2

4.     לאחר קבלת תגובתה המפורטת של המאשימה מיום 28.12.21 ותשובת הנאשם לתגובת המאשימה מיום 2.1.22, הגעתי למסקנה כי לבית משפט זה אין סמכות לדון בבקשה זו וכי יש לדחות אותה על הסף, שכן סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, העוסק באפשרות לחזור מהודאה בכל שלב של המשפט, אינו חל כאשר פסק הדין הפך חלוט. בהקשר זה ראוי להפנות לדברי בית המשפט העליון ברע"פ 8820/20 עלי מאחמיד נגד מדינת ישראל (21.3.2021):

"... פשיטא כי אין בלשון החוק כל נקודת אחיזה לאפשרות הגשת בקשה לחזרה מהודיה לאחר שהמשפט הסתיים ופסק הדין הפך חלוט. ההליך המתאים להשגה על פסק דין חלוט הוא הגשת בקשה למשפט חוזר. לפיכך, היה על ערכאות קמא לדחות את הבקשה לחזרה מהודיה על הסף ..." (ההדגשה אינה במקור).

5.     מבלי לגרוע מהאמור, יצוין כי ממילא לא שוכנעתי, על סמך הבקשות והתגובות שהוגשו, כי המאשימה לא עמדה בהתחייבות שהוצגה בעת שהוצג הסדר הטיעון. די להפנות בהקשר זה להחלטה מיום 28.11.21 בבקשת החנינה, בה צוין בין השאר כי "לאור עמדתה של פרקליטות המדינה במסגרת הסדר הטיעון כאמור, אשר יצרה ציפייה מסוימת אצל מרשך, ובהתחשב בהוראות חוק המידע הפלילי, תשע"ט- 2019, במידה ותוגש על-ידי מרשך בקשה נוספת בעוד כששה חודשים, יהיה נכון נשיא המדינה לשוקלה מחדש בהתאם לנסיבותיה כפי שיהיו באותה עת".

6.     בטרם סיום, ראוי לציין, בבחינת מעבר לנדרש, כי עולה מהחלטת נשיא המדינה כי יש נכונות לבחון מחדש הבקשה של הנאשם בחלוף כשישה חודשים מאז ניתנה ההחלטה הקודמת וכי לעמדת הפרקליטות והציפייה של הנאשם ניתן משקל בהקשר זה.

7.     המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

3