1

 

 

 

 

הרקע וכתב האישום המתוקן

 

1.         הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בכתב אישום שתוקן ביום 22.02.2023. נאשמים 1 ו-2 הורשעו בעבירה של נשיאת נשק והובלתו, עבירה בניגוד לסעיף 144(ב) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). הנאשם 3 הורשע בעבירה של סיוע לנשיאת נשק והובלתו, עבירה בניגוד לסעיף 144(ב) בצירוף סעיף 31 לחוק. במסגרת הסדר הטיעון סוכם כי הצדדים יטענו לעונש באופן חופשי, כאשר המאשימה תטען בעניינם של נאשמים 1 ו- 2 לעונש של מאסר בפועל ראוי של 8 שנים ו-10 חודשים, ובעניינו של נאשם מס' 3 לעונש ראוי של 4 שנים ו-5 חודשים. בעניין הכספים שנתפסו בעת מעצרם של הנאשמים, סוכם כי המאשימה תבקש לחלט את הכספים וההגנה תבקש להתייחס אליהן כאל חלק מרכיב הקנס.

 

2

2.         על פי עובדות כתב האישום, הנאשמים הם תושבי מזרח ירושלים, להם קיימת הכרות עם הגב' נרמין טובג'י, שאף היא מתגוררת במזרח ירושלים (להלן: נרמין). הנאשמים ונרמין קשרו קשר לקבל לרשותם כלי נשק ותחמושת. לשם הוצאת הקשר לפועל, ביום 24.1.2022 שכרה נרמין רכב מסוג סובארו מ"ר 2362839 (להלן: הסובארו) ונאשם 2 שכר רכב מסוג קיה מ"ר 14984501 (להלן: הקיה). ביום 25.1.2022 בסמוך לשעה 09:00 נסעו הנאשמים ונרמין מירושלים לכיוון צפון: נרמין נסעה ברכבה מסוג פורד פוקוס מ"ר 4641314 (להלן: הפורד), נאשמים 1 ו-2 נסעו בסובארו ונאשם 3 נסע בקיה. הנאשמים ונרמין אף הצטיידו בטלפונים ניידים מבצעיים לשם הוצאת הקשר לפועל ובזמן הנסיעה צפונה תקשרו ביניהם באמצעותם.

 

בסמוך לשעה 11:30 הגיעו הנאשמים ונרמין לאזור הסמוך לקיבוץ אשדות יעקב, שם נאשמים 1 ו-2 קיבלו לרשותם שק המכיל חמישים ושלושה כלי נשק וכן תחמושת, כמפורט: תת מקלע צ'כי 9 מ"מ עם חמש מחסניות תואמות, ארבעה רובים מסוג 16M וארבע מחסניות תואמות, עשרה רובים מסוג קלצ'ניקוב ועשר מחסניות תואמות, שלושים ושמונה אקדחים בקוטר 9 מ"מ מסוגים שונים ושלושים ושמונה מחסניות תואמות, 1000 כדורים בקוטר 9 מ"מ ו-498 כדורים בקוטר 7.62 מ"מ, המהווים כולם נשק ותחמושת כהגדרת החוק. נאשמים 1 ו-2 הניחו את השק בתא המטען של הפורד, זאת בעוד נאשם 3 ממתין להם בקרבת מקום ומצוי בקשר טלפוני רציף איתם. לאחר מכן החלו הנאשמים ונרמין בנסיעה בכלי הרכב חזרה לכיוון ירושלים כאשר נאשם 3 מוביל אתם ונוסע בקיה, ובסמוך לכך נעצרו בכביש 90 על ידי בלשי משטרת ישראל והנשקים נתפסו על ידי משטרת ישראל.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

3.         בא כוח המאשימה ציינה בפתח טיעוניה, כי למרבה הצער, הפכה תופעת השימוש בנשק חם למכת מדינה, בפרט בחברה הערבית ובמחוז הצפוני. במציאות הנוכחית, חפים מפשע, לרבות פעוטות וקטינים, מוצאים את מותם, כאשר כל חטאם בכך ששיחקו בגני שעשועים או שהו בביתם. הודגש, כי העבריינים מסתובבים ברחובות, בשכונות, ליד בתי הספר, ופוגעים קשות בתחושת המוגנות של האזרח. תחושה זו, מביאה לכדי כרסום באמון שרוחשים האזרחים למערכת השפיטה והתביעה. היא אף גורמת בעקיפין למרוץ חימוש ולאובדן משילות, שעה שתחושת אזרחים רבים היא שקצרה ידם של רשויות החוק מלהושיע.

 

3

          בעניינם של הנאשמים, הודגש, כי אף אם אין מדובר בעבירות אלימות ופגיעה פיזית ישירה בקורבנות, לא ניתן להתעלם מההיקף העצום של העבירה - נשיאה והובלה של 53 כלי נשק מסוגים שונים. מדובר בנסיבה משמעותית שיש להביא בשיקולי גזר הדין. לטעמיה, אלמלא סוכלה התוכנית, הנשק היה מגיע בהכרח לידיהם של גורמים עבריינים והיה מוביל לפגיעות קשות לרבות לרציחות חפים מפשע.

 

          בא כוח המאשימה המשיכה וטענה, כי נוכח עבירות הנשק אשר הפכו למכת מדינה, שגלומה בה סכנה ממשית לשלום הציבור ולביטחונו, יש להטיל עונשים מרתיעים ומשמעותיים המשקפים מסר מרתיע ויש לנהוג בעניין זה כבשעת חירום.

 

            בא כוח המאשימה התייחסה בטיעוניה לנסיבות ביצוע העבירה, תוך שחזרה על עובדות כתב האישום, והדגישה כי לעבירות קדם תכנון מדוקדק - הנאשמים שכרו רכבים ורכשו טלפונים לשם מימוש התוכנית העבריינית; כי חלקם היחסי של הנאשמים 1 ו-2 במהלך העבירה הינו משמעותי; לגבי נאשם 3 נטען כי הגם שיוחסה לו עבירת סיוע, הרי שהוא נטל חלק בלתי מבוטל ואף מהותי בהשלמת העבירה; נטען כי הנזק שעשוי היה להיגרם הינו עצום, נוכח כמות הנשק החריגה שנתפסה. בא כוח המאשימה הפנתה לצבר של פסקי דין המלמדים על מדיניות הענישה ואף לקביעת בית המשפט העליון, לפיה, עונשו של בגיר ללא עבר פלילי אשר נושא אקדח במרחב הציבורי יחל מריצוי 30 חודשי מאסר. לטענתה, ניתן היה להפנות למתחם שכזה ולהכפילו בכמות הנשקים שנתפסו, אך בסופו של יום, עתרה בא כח המאשימה לקבוע שמתחם העונש ההולם נע בין 8-10 שנות מאסר בעניינם של נאשמים 1-2, ובין 4-6 שנות מאסר בעניינו של נאשם 3, לצד הטלת עונשים נלווים.

 

            לעניין הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הזכירה בא כוח המאשימה כי הנאשמים הודו וחסכו בזמן שיפוטי. היא הפנתה לגיליון הרישום הפלילי של נאשמים 2 ו-3 וציינה כי הנאשם 1 נעדר עבר פלילי. יחד עם זאת, נוכח תופעת הנשק הבלתי חוקי שפשטה בציבור ולאור שיקולי הרתעת הרבים, יש להעביר מסר כי העיסוק בנשק יגרור תגובה עונשית הולמת וחמורה. בסיכום כל אלה ביקשה ב"כ המאשימה לגזור על נאשמים 1 ו-2 עונש של 8 שנות מאסר ועשרה חודשים, ועל נאשם 3 עונש של 4 שנות מאסר וחמישה חודשים. עוד ביקשה להטיל עליהם מאסר מותנה ממושך, וקנס משמעותי, אשר יבטא שווים העצום של האמצעים המשחיתים שנתפסו. בנוסף ביקשה המאשימה לחלט את סכומי המזומנים שנתפסו ברשות הנאשמים.

 

4

4.        בא כוחם של נאשמים 1 ו-2 הדגיש בטיעוניו, כי הנאשמים הודו בהזדמנות הראשונה וחסכו זמן שיפוטי יקר. הוא הפנה לתקופת מעצרם הממושכת וטען כי יש להתחשב בגזר הדין בתקופה קשה זו שעברה על הנאשמים.נטען, כי הנאשמים מעולם לא ישבו אחר סורג ובריח, משכך, אין למצות עימם את הדין. הסנגור הדגיש את עובדות כתב האישום תוך שהוא מחדד בין העבירות בהן הורשעו הנאשמים לעבירת ייבוא נשק. לטענתו, כתב האישום אינו מפרט את חלקם של הנאשמים כמבצעים בצוותא, למעט נשיאת הנשק לעבר תא המטען של נרמין. הסנגור טען כי בנסיבות בהם מדובר באירוע עברייני אחד, אין להסכים עם המתחם לו טענה המאשימה, מתחם שרלוונטי לעבירות ייבוא נשק. הסנגור הפנה לשורה של פסקי דין, המצביעים, כך על פי טענתו, על קביעת מתחם נמוך מזה לו טענה המאשימה, אף בנסיבות חמורות יותר. לטענתו, המתחם הראוי נע בין 30-60 חודשי מאסר ובנסיבות הנאשמים יש להטיל על כל אחד מהם 4 שנות מאסר וקנס.

 

5.         בא כוח נאשם 3 הפנה לאסופת פסיקה מטעמו, הדגיש אף הוא את עובדות כתב האישום ואת העובדה כי אין מדובר בריבוי עבירות. הוא הפנה להנחיית פרקליט המדינה שסימונה 9.16 בעניין מדיניות ענישה בעבירות נשק ומטעני חבלה. לפי הנחיה זו, ככל וקיים קריטריון של ריבוי כלי נשק, נדרש מתחם הולם חמור יותר, אלא שלא צוין מנגנון חישוב המתחם בנסיבות אלה. הסנגור הקפיד לציין כי כתב האישום המתוקן אינו מפרט מה היקף הסיוע של נאשם 3. לטעמו, חלקו בסיוע הינו נמוך והתמצה ב"פתיחת ציר", מה שמחייב קביעת מתחם ענישה הנמוך ממחצית עונשם של המבצעים העיקריים. עוד לטענתו, בקביעת הקנס אין לאמוד את שווי הנשקים שנתפסו, שכן הנאשמים אינם סוחרי הנשק אלא לכל היותר בגדר מוביליו.

 

לעניין הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הזכיר בא כוח הנאשם כי מרשו הינו אדם צעיר, אב לארבעה קטינים, אין חולק כי מאסרו יפגע פגיעה קשה במשפחתו. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך בזמן שיפוטי יקר ועברו הפלילי מינורי. בסיכום כל אלה ביקש להטיל עליו פחות ממחצית העונש לו עתר בא כוח נאשמים 1 ו-2.

 

דברי הנאשמים

 

5

6.         נאשם 1 ציין כי הוא מתחרט על הטעות שעשה, מקווה לקבל הזדמנות לחזור לחייו, למשפחתו וילדיו. נאשם 2 ציין אף הוא דברי חרטה וצער על מעשיו. הוא ציין כי נישא כחודשיים לפני מעצרו וביקש להקל בעונשו. נאשם 3 הביע צער על מעשיו, ביקש להקל בעונשו על מנת לשוב לחיק משפחתו.

 

דיון והכרעה

 

קביעת מתחם עונש הולם

 

7.     הערכים החברתיים המוגנים בקביעת האיסור בביצוע עבירות מסוג זה בהן הורשעו הנאשמים, הם ערכי ביטחון המדינה, שלום הציבור ובטחונו, הגנה על חיי אדם ועל הסדר הציבורי. חומרת עבירות אלו נעוצה בכך שלצד אותה סכנה לשלום הציבור, החזקת כלי נשק שלא כדין בידי אזרחים, זורה אימה וחרדה בציבור, מערערת את יסודות שלטון החוק וגורמי האכיפה, ומקיימת תשתית לפעילות עבריינית בתחומים שונים. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי במציאות הנוכחית, ראוי ונכון להחמיר את מדיניות הענישה הנוהגת, זאת בין היתר על מנת להרתיע עבריינים פוטנציאליים משימוש בו כאמצעי ליישוב סכסוכים. לעניין זה נאמר:

 

"השימוש בנשק חם ככלי ליישוב סכסוכים הפך לרעה חולה, וכמעשה של יום ביומו גובה חיי אדם ולעיתים אף את חייהם של חפים מפשע אשר כל חטאם היה כי התהלכו באותה עת ברחובה של עיר. בשנים האחרונות אף חלה עליה מתמדת במספר אירועי הירי המדווחים למשטרה... על רקע המציאות אותה אנו חווים למרבה הצער מדי יום, אנו עדים לקריאה ציבורית נרגשת להגברת האכיפה כלפי עבירות נשק - ולהחמרה במדיניות הענישה הנוהגת (ע"פ4406/19 מדינת ישראל נ' יונס סובח ואח' (05.11.2019)).

 

הצורך להחמיר בענישה בא לידי ביטוי גם בכך שבחודש דצמבר 2021 קבע המחוקק עונשי מינימום בעבירות נשק, כך שהעונש שיושת בגין עבירות אלו יתחיל מרבע העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו להקל בעונש (סעיף 144(ז) לחוק העונשין; חוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה), התשפ"ב-2021), תיקון החל בענייננו.

 

6

הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות

 

8.         לחומרה יש להדגיש בראש ובראשונה את ההיקף העצום של כלי הנשק שנתפסו - 53 פריטים שונים, היקף חריג המשקף חומרה יתרה. מדובר בצבר של כלי נשק עוצמתיים, חלקם כלי נשק התקפיים, ארסנל של ממש הכולל אקדחים, תת מקלע, רובים ותחמושת רבה, נשקים המסווגים בדרגת חומרה גבוהה. יש ליתן ביטוי גם למימד התכנון שקדם לביצוע המעשים. הנאשמים קשרו קשר מוקדם עם נרמין, נרמין שכרה רכב אחד ונאשם 2 שכר רכב נוסף. הנאשמים נסעו בשני רכבים נפרדים, הצטיידו בטלפונים ניידים מבצעיים לשם והכל על מנת להוציא את התוכנית העבריינית אל הפועל, כאשר הנאשמים 1 ו-2 מעמיסים את שלל הנשקים לרכב, והנאשם 3 ממתין להם בקרבת מקום ומצוי בקשר טלפוני רציף איתם.

 

בהתייחס לנזקים, יצוין כי הנזק הפוטנציאלי מביצוע העבירות הוא עצום, כאשר צבר רב של כלי נשק קטלניים היה מגיע לידיים בלתי מורשות, משמש לגורמים עבריינים לביצוע שלל עבירות לרבות אפשרות של קיפוח חיי אדם, תוך ליבוי נוסף בתבערה הגדולה שפשטה ברחובות בעת הנוכחית. איני מקבל בעניין זה את טענת בא-כוח הנאשם 3, לפיה, ההנחה כי הנשקים היו עשויים להתגלגל לכדי פגיעה בנפש, הינה טענה דמגוגית. נפסק כי חומרתן של העבירות בנשק אינה מסתכמת רק בנזק שאירע בפועל, כי אם בפוטנציאל הנזק הנובע מאותן עבירות לרבות כוחו הטבעי להמית חפים מפשע (ע"פ 116/13 וקנין נ' מדינת ישראל, בפסקה 7 (31.7.2013)).

 

מדיניות הענישה

 

9.         סקירת מדיניות הענישה הנהוגה מלמדת על טווח ענישה רחב התלוי לרוב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. על מנת ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת, אפנה גם לפסיקה אשר עניינה גם בעבירות של ייבוא וסחר בנשק, בנסיבות בהן התיאור העובדתי שבכתב האישום הולם לאירועים מושא גזר דין זה, תוך קביעת מתחם העונש ההולם בשינויים המתחייבים.

 

7

10.       בע"פ 7519/08 טרבין נ' מדינת ישראל (27.04.2009), הורשע נאשם, על פי הודאתו, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, הסתננות ועבירות בנשק (ייבוא, נשיאה והובלה), בין היתר בכך שהוביל 7 רובי קלצ'ניקוב ממצרים כשלכל אחד מהם מחסנית ו-72 כדורים ובאירוע אחר הוביל עוד 5 רובים. בנוסף נעתר הנאשם להצעתו של תושב ישראל, להוביל 15 ק"ג של סם מסוכן מסוג הרואין, כאשר את הסם היו אמורים הנאשם ושותף נוסף להעביר מירדן. הנאשם אף חדר לשטח ישראל שלא כדין, אולם כוונתו לחצות את הגבול עם ירדן סוכלה עקב נוכחותם של כוחות צבא באזור. על הנאשם הושתו 11 שנות מאסר בצירוף עונשים נלווים. ערעור על חומרת העונש נדחה.

 

11.       בת"פ 37871-05-19 מדינת ישראל נ' אבו מוך (21.10.2022) הורשע הנאשם בעבירות בנשק (ייבוא), לאחר שהבריח מגבול ירדן 32 כלי נשק, רובם אקדחים. מתחם העונש נקבע כנע בין 8 ל- 12 שנות מאסר לריצוי בפועל ודינו של הנאשם נגזר ל-10 שנות מאסר.

 

12.       בע"פ 2171-07 ואאל בראנסי נ' מדינת ישראל (31.10.07) הורשע הנאשם בעבירה של הובלת כלי נשק, ועשית עסקה שיש עמה החזקה בנשק, לפי סעיפים 144(ב), 144(ב)2 יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין. הנאשם בסיוע נהג משאית הוביל עבור בצע כסף 22 רובי סער מסוג קלצ'ניקוב ו-22 מחסניות תואמות. בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם 8 שנות מאסר. ערעור על חומרת העונש נדחה. לציין כי נהג המשאית נדון לעונש מאסר בפועל של חמש וחצי שנים.

 

13.       בת"פ 41228-03-18 מדינת ישראל נ' frank פרנק (08.04.2019) הנאשם הורשע בעבירות נשק (ייבוא, נשיאה והובלה). הנאשם עבד כנהג בקונסוליה הכללית של צרפת בירושלים ובמסגרת שהותו בעזה, פגש בשלוש הזדמנויות אדם וקיבל ממנו אקדחים עטופים בחבילה, הכניס את החבילות לתיקו, הניח את התיק בתא המטען של הרכב הקונסולרי והבריחו. הנאשם הצליח להעביר בסך הכל 29 אקדחים. בתמורה לחלקו, קיבל הנאשם סך של 26,000 ₪. בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים לרבות העונש המוסכם וגזר על הנאשם 7 שנות מאסר בפועל תוך שקבע כי "העונש המוסכם בין הצדדים של שבע שנות מאסר, גם אם אינו קל בפני עצמו יש בו כדי להקל עם הנאשם ואף הקלה משמעותית".

 

8

14.       בת"פ 54338-03-21 מדינת ישראל נגד אבו חטאב (10.02.2022) הנאשם הורשע בעבירה של ייבוא נשק ועבירות תעבורה נוספות. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 4 ל- 8 שנות מאסר, בגין יבוא 6 כלי נשק מירדן שכללו 4 אקדחים, רובה צייד ורובה מסוג קלצ'ניקוב, וגזר על הנאשם 6 שנות מאסר בפועל, תוך שהוא מפעיל מאסר מותנה בן 4 חודשים.

 

15.       בת"פ (מרכז) 47586-11-16 מדינת ישראל נ' רמיל ניסנוב (13.03.2018), אליו הפנה הסנגור, הורשע הנאשם בעבירות של נשיאת נשק ותחמושת שלא כדין, וקשירת קשר לביצוע פשע בהתאם להסדר טיעון בו הוסכם כי המדינה תעתור לעונש ראוי של 75 חודשי מאסר. הנאשם נשא והחזיק ב- 579 אקדחים מאולתרים דמוי עט בעלי קוטר של 0.22 אינץ' בלבד, עבור בצע כסף. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 55-85 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 62 חודשי מאסר.

 

16.       בע"פ 309/22 מדינת ישראל נ' חאמד ביאדסה (10.05.2022), הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקה, נשיאה והובלה של נשק. במקרה זה הנאשם קישט את רכבו על מנת להציג מצג שווא כאילו הרכב מיועד להסעת חתן וכלה. במהלך הנסיעה החזיק הנאשם ואחר שהיה עמו ברובה מסוג קלצ'ניקוב, מחסנית תואמת לרובה ובה 29 כדורים, אקדח חצי אוטומטי מסוג Norinko, טעון במחסנית תואמת שמכילה 27 כדורים וכדור נוסף בקנה, ומחסנית נוספת שמכילה 14 כדורים. בית המשפט המחוזי קבע את מתחם הענישה על 54-19 חודשי מאסר וגזר את עונשו ל- 19 חודשי מאסר. בית המשפט העליון קבע כי מדובר בחריגה ממדיניות הענישה והחמיר את עונשו ל- 30 חודשי מאסר.

 

בסיכום אלה, סבורני כי מתחם הענישה ההולם את מעשי הנאשמים 1 ו-2 נע בין 7-9 שנות מאסר, לצד עונשים נלווים כגון מאסר מותנה וקנס. מתחם הענישה לעבירת הסיוע בעניינו של נאשם 3 נע בין 3-5 שנות מאסר.

 

קביעת העונש בתוך המתחם

 

9

17.     בעניינם של הנאשמים שבפני, לא הועלתה טענה בדבר הצדקה לחרוג מגבולות המתחם. בהינתן המתחם שנקבע, איני סבור כי ניתן לגזור את עונשם בתחתית המתחם, שכן כאשר מדובר בעבירות נשק, באיזון בין שיקולים אישיים כגון גיל צעיר או העדר עבר פלילי, לבין שיקולי הרתעה והגנה על שלום הציבור, יש לתת משקל מוגבר לשיקולי הרתעת הרבים (השוו ע"פ 3332/22 קוואסמי נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (1.12.2022)). מאידך יש לזקוף לזכותם את הודאתם והזמן השיפוטי היקר שנחסך וכן את העובדה כי הנאשמים נמצאים במעצר החל מינואר 2022, הגבלה שבוודאי פגעה אף בבני משפחותיהם באופן ניכר.

 

בגזירת עונשו של כל נאשם בתוך המתחם, על-פי נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, כמצוות סעיף 40יא לחוק העונשין, יש לציין את הנתונים הבאים:

 

אשר לנאשם 1, מדובר באב צעיר שזו היא הרשעתו הראשונה בפלילים, עודיש להתחשב במצבה הרפואי של רעייתו, כפי שהשתקף מהתיעוד הרפואי שהגיש; אשר לנאשם 2, לחובתו הרשעה בעבירה של אי הגשת דו"ח מס ערך מוסף במועד, בגינה נדון למאסר בפועל בדרך של עבודות שירות. הנאשם נישא חודשים אחדים לפני שנעצר ומצוי במצוקה כלכלית כפי שהשתקף מדו"ח דרישת תשלום חובות מע"משהגיש; אשר לנאשם 3, הנאשם הורשע בשנת 2022 בעבירה של ניסיון להסעת תושב זר השוהה שלא כדין, בגינה נדון ל-21 ימי מאסר בפועל. מאידך יש להתחשב בהיותו אב צעיר לארבעה ילדים. בסיכום האמור אני סבור כי יש לקבוע את עונשם של הנאשמים במחצית מתחם הענישה.

 

סיכום

18.       נוכח האמור לעיל אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

 

            נאשם 1:

א.   אני מטיל על הנאשם מאסר בפועל של 8 שנים בניכוי ימי מעצרו החל מיום 25.01.2022;

ב.    אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת נשק מסוג פשע;

ג.     אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת נשק מסוג עוון;

10

ד.    אני מטיל על הנאשם קנס בסך של 80,000 ש"ח או 150 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים שווים ורצופים. תשלום ראשון בעוד 3 חודשים.

 

נאשם 2:

א.   אני מטיל על הנאשם מאסר בפועל של 8 שנים בניכוי ימי מעצרו החל מיום 25.01.2022;

ב.    אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת נשק מסוג פשע;

ג.     אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת נשק מסוג עוון;

ה.    אני מטיל על הנאשם קנס בסך של 80,000 ש"ח או 150 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים שווים ורצופים. תשלום ראשון בעוד 3 חודשים.

 

נאשם 3:

א.   אני מטיל על הנאשם מאסר בפועל של 4 שנים בניכוי ימי מעצרו החל מיום 25.01.2022;

ב.    אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת נשק מסוג פשע;

ג.     אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור כל עבירת נשק מסוג עוון;

ו.     אני מטיל על הנאשם קנס בסך של 40,000 ש"ח או 75 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים שווים ורצופים. תשלום ראשון בעוד 3 חודשים.

 

 

11

חילוט

 

20.     במהלך מעצרם של הנאשמים, נתפסו ברשותם סכומי כסף במזומן. במסגרת הסדר הטיעון סוכם כי המאשימה תבקש לחלט את הכספים, ואילו ההגנה, תבקש לראותם כחלק מרכיב הקנס. נוכח ההנחה כי מלבד ההוצאה הכספית, יש לחילוט כשלעצמו גם משמעות חינוכית (ראה: רע"פ 1161-04 מחמוד חאג' יחיא נ' מדינת ישראל (21.04.2005)), ובנסיבות היקף העבירה שבפני, אני מוצא להורות על חילוט הכספים שנתפסו לטובת אוצר המדינה.

 

 

לידיעת הנאשמים, החוב (הקנס והפיצוי) מועברים למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן  גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

 

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט העליון.

ניתן היום, כ"ב אדר תשפ"ג, 15 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.