|
החלטה
רקע
הנאשם הורשע על פי
הודאתו בכתב אישום המייחס לו עבירות מיום 17.12.14 של העסקת והלנת תושב הרשות
הפלשתינאית , בעסק "פרחי סחלב" במושב שחר, כאשר אין בידו אישור כניסה
או שהיה כדין בישראל. עבירות על סעיפים 12א(א)
ו- 12א(ב)
לחוק הכניסה
לישראל, תשי"ב-1952.
הסדר הטיעון
ביום 29.7.15 הציגו הצדדים הסדר טיעון על פיו הנאשם יודה
בכתב אישום ויורשע בו, ישלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר שיבחן את שאלת ביטול
ההרשעה, כאשר עמדת המאשימה היא למאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה
וקנס, וב"כ הנאשם יעתור לביטול ההרשעה. עוד סוכם כי הצדדים ישובו לדבר לאחר
קבלת תסקיר.
תסקיר שירות המבחן
בתסקיר מיום 29.3.16 ציין שירות המבחן כי הנאשם, בן 44, אדם
נורמטיבי שגדל במשפחה נורמטיבית, שירת שירות צבאי כלוחם בסיירת ובהמשך שירת 18
שנה במילואים, בעל תואר ראשון במנהל עסקים. שירות המבחן ציין כי הנאשם קיבל
אחריות מלאה על ביצוע העבירה, לדבריו ערב השנה האזרחית בשל עומס הזמנות היה צורך
בתגבור מספר העובדים בבית העסק, אחד העובדים הוותיקים הציע להביא את אחיו לתגבור
ומסר כי יש לו אישורי עבודה. הגם שמקפידים לבדוק אישורי עבודה לאורך שנים, לא
נערכה בדיקה לגבי אותו העובד, ורק בעקבות ההליך המשפטי הוברר כי העובד היה ללא
היתרים. שירות המבחן ציין כי לנאשם ולמשפחתו שלוחה של העסק בארה"ב
ואוסטרליה וכי הרשעה עלולה לפגוע ביכולתו לקבל ויזה לארה"ב ובכך לגרום לו
פגיעה בעתידו המקצועי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם פועל מתוך עולם ערכים
נורמטיבי וכי ביצוע העבירה איננו מאפיין את התנהלותו בדרך כלל ואת מהלך חייו.
ההליך המשפטי להערכת שירות המבחן היה משמעותי ביותר והיווה גורם מצמצם סיכון
להתנהגות פורצת חוק נוספת. שירות המבחן המליץ על הטלת ענישה בדמות של"צ
ולאור מאפייניו והנזק שעלול להיגרם לו המליץ על הימנעות מהרשעה.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע
בין 3-9 חודשי מאסר בפועל לכל אחת מהעבירות, לדבריה מדובר בעבירות בעלות
פוטנציאל לסיכון בטחוני. לאור האמור, עתרה המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל,
מאסר מותנה קנס משמעותי והתחייבות. לשיטתה אין בסיס להמלצת שירות המבחן להימנע
מהרשעה בשל העדר הוכחת נזק קונקרטי שיגרם לנאשם כתוצאה מהרשעה.
ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם הפנים את המעשים,
נפגע קשה מההליך המשפטי. ב"כ הנאשם תיאר את החממות של הנאשם ומשפחתו כסנונית
הראשונה ופורצת דרך של גידול סחלבים בישראל. אביו של הנאשם הלך לעולמו כחודשיים
אחרי מועד ביצוע העבירה וכל העסק נפל על כתפי הנאשם. לעסק סניפים רבים בעולם.
ב"כ הנאשם חזר על נסיבות ביצוע העבירה כפי שהוצגו אף לשירות המבחן, על כך
שלרגל העומס לקראת השנה החדשה, הביא אחד העובדים הוותיקים אשר מועסקים כחוק את
אחיו לצורך תגבור, וכי הנאשם סמך על אותו עובד ולא בדק את אישוריו של האח.
לדבריו השוהה הבלתי חוקי הועסק למשך 48 שעות.
לדבריו הנאשם מלח הארץ, איש סיירת, אדם משכמו ומעלה.
הנאשם לקח אחריות על האירוע, למרות שלדברי בא כוחו לכאורה יכול והאחריות היתה של
אביו, אלא שהאב כבר היה מחובר למכשירי חמצן והוא לא רצה לגרום לו עגמת נפש.
ב"כ הנאשם ציין כי אין אינדיקציה לפגיעה
בביטחון המדינה כתוצאה ממעשי הנאשם. השב"ח הגיע למטרות פרנסה ולא למטרות
פליליות או ביטחוניות. ב"כ הנאשם ציין את תרומתו הרבה של הנאשם למדינת
ישראל ולביטחונה במסגרת שירותו הצבאי ושירות המילואים.
ב"כ הנאשם ציין כי הרשעה יכולה לפגוע
בסיכויי הנאשם לקבל ויזה לארה"ב ובכך לחבל בעסקיו, ואף לפגוע בשיתוף הפעולה
עם חו"ל בתחום החקלאות. לדברי ב"כ הנאשם, הנאשם נטול כל עבר מכל סוג,
אדם נקי כפיים. תורם לקהילה בהתנדבות.
ב"כ הנאשם הגיש לבית המשפט מסמך מוועד מושב
שחר בו צוין כי משפחתו של הנאשם ועסק הסחלבים משמש מקור גאווה עצומה למושב, וכי
הנאשם ומשפחתו מהווים דוגמה ואבן שואבת לציונות. הוגש אישור כי הנאשם בעל תואר
בוגר בעסקים מבית הספר למנהל עסקים במסלול האקדמי של המכללה למנהל בתל אביב.
הוגשה תעודת הוקרה שקיבל הנאשם על תרומתו ופועלו רב השנים במסגרת השירות הצבאי.
הוגשו מסמכים המלמדים על קורסים שונים שעשה הנאשם, הוגש מכתב המלצה ממעסיקו לשעבר
ממנו עולה כי הנאשם ביצע תפקידו ביושר בנאמנות ולשביעות רצונו המלאה, הוגש מכתב
של אדם שעבד עם הנאשם לצורך קידום הקמת חוות סחלבים שהתרשם מהנאשם כאדם יצירתי
ואמין.
לאור כל האמור ביקש ב"כ הנאשם לאמץ את
המלצת שירות המבחן ולבטל את הרשעתו של הנאשם.
הנאשם אף הוא ביקש לשאת דברים. הנאשם ציין כי
הוא מתרגש מהמעמד, ציין כי גדל במושב שחר והקים שם את ביתו, עסק עם משפחתו
במשתלה בגידול ומכירת סחלבים. בעל 50 דונם של חממות, בעל חברות בארץ ושותפויות
בחברות בינלאומיות. לדבריו כתב האישום רחוק ממנו ומהערכים עליהם חונך. הוא אינו
מקל ראש בטעות והלקח נלמד. רואה עצמו כאדם חיובי והרשעה תהווה עבורו כתם לכל
החיים. לפיכך ביקש בכל לשון של בקשה להימנע מהרשעתו.
דיון
במקרה דנן, הערך החברתי המוגן שנפגע
כתוצאה מהעבירות של הלנת והעסקת שוהה בלתי חוקי הוא שלום הציבור ובטחונו וזכותה
של מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה.
על חומרת מעשיהם של המסיעים, המלינים והמעסיקים שוהים בישראל
שלא כדין ועל הסיכון הטמון בכך, עמד בית המשפט העליון, לא אחת, תוך שקבע, כי יש
לנקוט כלפיהם במדיניות של ענישה מחמירה, הכוללת לרוב מאסר בפועל מאחורי סורג
ובריח (רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל, רע"פ 8191/06
קריספי נ. מדינת ישראל , רע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מדינת ישראל)
ברע"פ 5861/11 דניאל נ' מדינת ישראל, נקבע:
"העבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי יש בה חומרה מניה
וביה, בראש ובראשונה בהקשר בטחוני ואחריותם של המעסיקים אינה פחותה מזו של
השוהים הבלתי חוקיים. המעסיק ולו יהא זה אדם מן היישוב נותן יד לחשיפה לסיכונים
.."
בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן בנסיבות
תיק זה אינה ברף הגבוה, בשים לב שבפועל לא נגרמה פגיעה קונקרטית בביטחון הציבור.
באשר לנסיבות ביצוע העבירה
לקחתי בחשבון כי העבירה בוצעה ללא תכנון מוקדם וללא כל תחכום, העבירה בוצעה לא
מתוך ידיעה ברורה כי העובד הינו ללא אישורים, אלא מתוך עצימת עיניים, בכך שלא
נבדקו האישורים של העובד הזר, אשר הובא למקום על ידי אחיו, שהינו עובד ותיק
בחממות של הנאשם ובעל אישורים כחוק, בתקופה של עומסי שיא בעסק, לרגל תחילת השנה
האזרחית. לקחתי בחשבון כי משך ההעסקה היה קצר (48 שעות) ולפיכך גם תקופת ההלנה
היתה קצרה.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי
במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסר על תנאי (ובמקרים חריגים אף
הימנעות מהרשעה) וכלה במאסר בפועל לתקופות קצרות, ראו למשל במקרים הבאים:
·
רע"פ
5861/11 דניאל יצחק נ' מדינת ישראל, בית המשפט קמא, לאחר ניהול הוכחות, קבע כי הנאשם העסיק שוהה
בלתי חוקי משך חודשיים, אך נמנע מלהרשיעו והטיל עליו 150 שעות של"צ. בית
המשפט המחוזי קיבל את הערעור, הרשיע הנאשם, אך לא התערב בעונשו. בקשת רשות ערעור
לבית משפט עליון נדחתה.
·
רע"פ
9301/09 מחאג'נה
נ' מדינת ישראל , נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירה של העסקה שלא
כדין של שוהים בלתי חוקיים. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם ממאסר על
תנאי ל- 4 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון הותיר את העונש על כנו.
·
רע"פ
756/10 מרעי
נ' מדינת ישראל, נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי,
ונדון ל- 5 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 10,000 ₪.
·
רע"פ
3140/07 מוסא נ' מדינת ישראל (העסקת הלנת שב"ח - 95 ימי מאסר בפועל,
ערעורים במחוזי ובעליון נדחו).
·
עפ"ג
(מח' נצרת) 31465-05-16 מדינת ישראל נ' יוסף יוסף, בית המשפט קמא קבע כי הנאשם העסיק והסיע 5
שוהים בלתי חוקיים, אך נמנע מלהרשיעו והטיל עליו 200 שעות של"צ. בית המשפט
המחוזי קיבל את הערעור, הרשיע הנאשם, אך לא התערב בעונשו.
·
ע"פ
(ב"ש) 35070-10-12 ביטון נ' מדינת ישראל (הלנת שב"ח -
בימ"ש מחוזי קיבל הערעור וביטל הרשעת הנאשמת);
·
עפ"ג
(מח' מרכז- לוד) 6162-02-10 גרוסמן נ' מדינת ישראל, נדחה ערעורו של נאשם, אשר
הורשע בבית משפט השלום לאחר ניהול הוכחות בהעסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים. בית
משפט השלום גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית המשפט
המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם והותיר את העונש על כנו.
·
עפ"ג
(מח' ת"א) 40153-03-11 מלכה נ' מדינת ישראל , נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע
בביצוע עבירת העסקת תושב זר שלא כדין, ונדון ל- 3 חודשי עבודות שירות.
·
עפ"ג
(מח' נצרת) 31465-05-16 מדינת ישראל נ' יוסף יוסף, בית המשפט קמא קבע כי הנאשם העסיק והסיע 5
שוהים בלתי חוקיים, אך נמנע מלהרשיעו והטיל עליו 200 שעות של"צ. בית המשפט
המחוזי קיבל את הערעור, הרשיע הנאשם, אך לא התערב בעונשו.
·
עפ"ג
(מח' חיפה) 41137-05-11 מדינת ישראל נ' דניאל יצחק, בית המשפט קמא, לאחר
ניהול הוכחות,
קבע כי הנאשם העסיק שוהה בלתי חוקי משך חודשיים, אך נמנע מלהרשיעו והטיל עליו
150 שעות של"צ. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, הרשיע הנאשם, אך לא התערב
בעונשו.
·
ראו גם
ת"פ (פ"ת) 29602-08-10 מדינת ישראל נ' ליפר, ת"פ
(פ"ת) 23831-08-09 מדינת ישראל נ' נחום, ת"פ (כ"ס)
41179-05-10 מדינת ישראל נ' סולטאני, ת"פ (פ"ת) 27853-08-10 מדינתישראלנ'בדווי, ת"פ(פ"ת)
22206-03-11 מדינתישראלנ'ארזי, ת"פ (אשדוד) 58288-09-11
מדינתישראלנ'פרנקל, ת"פ (רחובות)
24051-08-12 מדינתישראלנ' יואלעדי,. ת"פ(טבריה) 6730-04-16 מדינת ישראל נ' משהור
ג'ראדאת ת"פ (כ"ס) 14556-12-14 מדינת ישראל נ' אמר. ת"פ (אשקלון) 38472-07-16 מדינת ישראל נ' מאזן אבו
תורכי (הלנת 2 שב"חים - 3 חודשי מאסר ויום); ת"פ (נתניה)
18026-11-15 מדינת ישראל נ' ארביב, (הלנת שב"ח - מע"ת);
ת"פ (כ"ס) 29067-07-15 מדינת ישראל נ' מבמ (הלנת שב"ח
והכשלת שוטר- הארכת מע"ת); ת"פ (כ"ס) 14556-12-14 מדינת ישראל
נ' עאדל עאמר (העסקת והלנת 3 שב"חים במשך 5 ימים - מע"ת +של"צ);
ת"פ (י-ם) 8887-11-14 מדינת ישראל נ' מרקה (הלנת 2 שב"חים למשך
מספר ימים - מע"ת); ת"פ (י-ם) 33498-12-12 מדינת ישראל נ' שראונה
(3 אישומים של הלנת שב"ח - מע"ת +של"צ); ת"פ(כ"ס)
46762-10-10 מדינת ישראל נ' חאג' יחיא (הלנת שב"ח והעסקת 2
שב"חים- 3 ח' ע"ש); ת"פ (כ"ס) 46364-02-10 מדינת ישראל
נ'דקה (העסקת והלנת שב"ח- 2 ח' ע"ש); ת"פ (פתח-תקוה)
6690-10-09 - מדינת ישראל נ' אהוס עזונה- (העסקת והלנת שב"ח - 45
ימי מאסר בע"ש); ת"פ (כ"ס) 2476-09 מדינת ישראל נ' שלום
(עסקת והלנת שב"ח- 5 ח' ע"ש); ת"פ(כ"ס) 2204-07 מדינת
ישראל נ' קדרי שיבי (העסקת והלנת שב"ח- מע"ת).
ת"פ (כ"ס) 32436-01-11 מדינתישראלנ' יוסף עטאללה (אי הרשעה),ת"פ (קג"ת) 38175-10-13 מדינת
ישראל נ' דרביצ'ר(אי הרשעה), ת"פ (אשדוד) 15059-08-14 מדינת ישראל
נ' אל רום (אי הרשעה). ת"פ (רחובות) 15571-06-13 מדינת ישראל נ'
מיארה (אי הרשעה)
לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם
לעבירות בנסיבות שלפני נע ממאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר.
ביטול ההרשעה
הכלל הוא כי מי שהוכחה
אשמתו, יש להרשיעו בדין. עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם
קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת
כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם
האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.
בע"פ 2083/96 כתב
נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר
שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על
ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה
חמורה בשיקום הנאשם.
יישום המבחנים האמורים
במקרה דנן, מעלה כי ניתן וראוי להורות על ביטול הרשעת הנאשם בדין.
באשר לסוג העבירות הרי
שעסקינן בעבירות מסוג עוון אשר העונש המירבי הקבוע בצידן עומד על שנתיים מאסר.
כפי שניתן
ללמוד מהפסיקה הנוהגת בתי המשפט לא אחת נמנעו מהרשעה בעבירות אלו.
באשר לנסיבות ביצוע
העבירות, כפי שפורט לעיל הנסיבות אינן בעלות חומרה יתירה, עסקינן בעסק שמעסיק על
דרך קבע כ- 30 עובדים, בכל ימות השנה, ועקב העומס לקראת תחילת השנה האזרחית אחד
העובדים הקבועים והוותיקים הביא את אחיו לצורך תגבור, והנאשם לא בדק רישיונותיו.
מדובר בהעסקה והלנה קצרות טווח, שנעשו ללא תכנון ללא תחכום ולא מתוך כוונה לעבור
על החוק, אלא בשל עצימת עיניים.
הרשעה עלולה לפגוע
בעסקיו של הנאשם ברחבי העולם, ביכולתו לקבל ויזה לארה"ב ובתדמיתו.
"במקבילית
הכוחות", בשים לב לנסיבות הקלות באופן יחסי של ביצוע העבירות, בנסיבותיו
האישיות של הנאשם ולאור מעלותיו, נדמה כי ניתן להסתפק בנזק קונקרטי מהרשעה שאינו
ברף הגבוה.
לפיכך, בשל היות הנאשם
אדם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, לאור תרומתו הרבה לחברה ולמדינה, בין היתר במסגרת
שירותו הצבאי ועיסוקו המקצועי, בשל העובדה שלקח אחריות בהזדמנות ראשונה, לאור
דבריו כי הלקח נלמד, לאור העובדה כי ההליך המשפטי היה משמעותי ומרתיע והסיכון
להישנות העבירות נמוך, לאור נסיבותיה הקלות יחסית של ביצוע העבירה, בשים לב
שמידת הפגיעה בפועל בערכים המוגנים מועטה, לאור המלצת שירות המבחן, ולאור כל יתר
השיקולים שפורטו לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי מתקיים בעניינו של הנאשם החריג, אשר
מאפשר הימנעות מהרשעה, תוך מתן אמון בנאשם כי ימשיך וישמור על ניקיון כפיו.
אשר על-כן, אני מורה על
ביטול הכרעת הדין המרשיעה מיום 29.7.15.
ניתנה והודעה היום י"ח שבט תשע"ז, 14/02/2017 במעמד הנוכחים.
#4#>
הכרעת דין
ללא הרשעה
לאור הודאת הנאשם אני קובעת כי
הנאשם ביצע את העבירות מיום 17.12.14 של העסקת והלנת תושב הרשות הפלשתינאית מבלי
שהיה בידו אישור כניסה או שהיה כדין בישראל, אך נמנעת מהרשעתו.
ניתנה והודעה היום י"ח שבט תשע"ז, 14/02/2017 במעמד הנוכחים.
5
גזר דין
(ללא הרשעה)
א.
הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 140 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.
השל"צ יבוצע במסגרת מרכז יום לקשיש נהורה, בתפקידי
אחזקה וגינון, בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.
אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן
וידווח לבית המשפט.
הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה
לבטלו, להרשיעו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הודה, במקום צו
השל"צ.
ב.
הנאשם יחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה על חוק
הכניסה לישראל התשי"ב 1952 וזאת במשך שנה מהיום. ההתחייבות תחתם עוד
היום, אחרת הנאשם יאסר למשך 20 יום.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
ניתנה והודעה היום י"ח שבט תשע"ז, 14/02/2017 במעמד הנוכחים.
|
