1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד פאדי אסעד ועו"ד אורית לרך

הנאשם הובא וב"כ עו"ד רומח שביט

1.             הנאשם, סנד מתאני יליד 11.12.1997, הורשע על יסוד הודאתו ביום 13.11.2016, בעובדותיהם של שני כתבי אישום מתוקנים.

2

2.             ההליך הפלילי הראשון שהוגש נגד הנאשם היה ת"פ 425/15 (במ/2). במסגרת זו הועמדו לדין שניים - הנאשם, שהיה אז קטין, וגיסו הבגיר (להלן - "הבגיר"). שני הנאשמים הודו לפניי בעובדות כתב אישום מתוקן. דינו של הבגיר נגזר עוד ביום 3.1.2016. משפטו של הנאשם הופרד לאחר ההודאה ועניינו הועבר לבית המשפט לנוער. אלא, שהנאשם נעצר במסגרת הליך פלילי שני - הוא ההליך הנוכחי - ובהמשך הדרך בקשו הצדדים לצרף את שני ההליכים לפניי כך שייגזר על הנאשם עונש אחד.

3.             לפי עובדות כתב האישום המתוקן במ/2, העומד ברקע המעשים הוא ביטול האירוסין של אחותו של אדם בשם ראמי נאסר ואחיו של הבגיר.

ביום 24.7.2015 בשעה 22:05 נהג סארי פדילה (להלן - "המתלונן"), חברו של ראמי נאסר, ועבר בנתיב נסיעתו רכב סובארו בו נהג הבגיר, כשהנאשם יושב לצדו. הבגיר פנה למתלונן ופתח איתו דין ודברים. הוא יצא מרכבו, ניגש למתלונן והכה בפניו באגרוף. המתלונן השיב לבגיר באגרוף משלו, והבגיר המשיך להכותו בעוד המתלונן מתגונן מפניו באגרופים משלו. הבגיר קרא לנאשם ואמר לו להביא את הסכין מהאוטו. הנאשם יצא מרכב הסובארו והתקרב למתלונן. המתלונן הרים רגליו לעבר חלון הנהג והוציאן מהרכב במטרה להתגונן, ואז דקר הנאשם את המתלונן יותר מפעם אחת ברגלו, והמתלונן נדקר בגבו על ידי מי מהנאשמים. הנאשמים התרחקו מהמתלונן. הבגיר הביא מהרכב סכין נוספת וחזר לעבר רכב המתלונן. המתלונן בעט בבגיר, הדף אותו וברח מהרכב. הבגיר נכנס לרכב המתלונן, הנאשם נכנס לרכב הסובארו, והשניים נמלטו מהמקום. נאשם 2 נהג ברכב הסובארו ללא ביטוח וללא רישיון.

כתוצאה ממעשי הנאשמים נגרמו למתלונן פצע דקירה שטחי בגב התחתון, לצרציות שטחיות בשוק שמאל, חשד להמטומה ברגל שמאל, והוא נזקק לתפרים.

הנאשם הורשע בביצוע עבירות של חבלה חמורה בצוותא, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה ללא רישיון.

4.             לפי עובדות כתב האישום המתוקן במ/1, ביום 14.7.2016 החזיק הנאשם במבנה בחצר ביתו בקלנסווה, שלא ברישיון ושלא על פי דין, בתוך תיק ומתחת למיטה, תת מקלע מאולתר "קרלו" כשהוא עטוף בניילון נצמד ובצמוד אליו מחסנית תואמת ריקה ו-34 כדורים בקוטר 9 מ"מ. הנשק הגיע לחזקתו של הנאשם עובר ליום 24.7.2015.

הנאשם הורשע בביצוע עבירה של החזקת נשק, אביזר לנשק ותחמושת.

3

5.             הוגש תסקיר חובה בעניינו של הנאשם. הנאשם הסביר את מעורבותו בתיק האלימות בכך שנקלע יחד עם גיסו לסיטואציה מפחידה והוא מכיר בכך שפעל בצורה אלימה וקשה והיה עליו להימנע מלהתערב. הנאשם את מעורבותו בתיק הנשק הסביר הנאשם בכך שנקלע לסכסוך עם שכניו ואלה הכו ופצעו אותו ואת אביו בשל כך שסוסיו של הנאשם נכנסו לשטחם. שירות המבחן מציין כי הורי הנאשם אמנם מסרו שהנאשם הותקף על ידי שכניו, אך זאת על רקע פלילי ולא בשל הסוסים.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם הוא צעיר לא מגובש ובעל דימוי עצמי נמוך שגדל אמנם במשפחה נורמטיבית אך לא הוצבו לו גבולות ברורים. הנאשם לא סיים את לימודיו ובגיל 15 יצא לעבודה. דרכי חשיבתו בעיתיים והוא התנסה בסמים. כל אלה גורמים מגבירי סיכון במצבו. מנגד קיימים סיכויי שיקום: נטילת האחריות על העבירות והשתתפות הנאשם בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן לנוער. שירות המבחן סבור כי רמת המסוכנות של הנאשם פחתה והיא מצויה כיום ברמה נמוכה, ואם תתבצע עבירת אלימות בעתיד תוצאותיה יהיו אף הן נמוכות.

שירות המבחן המליץ להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם משום שמאסר ממושך יביא להידרדרותו, והציע להעמידו במבחן למשך שנה.

תמצית טיעוני הצדדים

6.             ב"כ המאשימה, המתמחה שני ביברמן, עמדה בטיעוניה על מעשיו החמורים של הנאשם בשני ההליכים. היא הגישה הצהרת נפגע עבירה (תע/1) ועתרה להשית עליו בגין המעשים המגולמים בכתב האישום המתוקן במ/2 עונש של מספר חודשי מאסר. המאשימה עתרה למתחם עונש הולם שנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר בכל הקשור לתיק הנשק, בקשה להשית על הנאשם עונש באמצע המתחם ועתרה לגזור עליו את העונש בתיק האלימות במצטבר. עוד עתרה המאשימה לרכיבים של מאסר על-תנאי, קנס, פיצוי הולם למתלונן ופסילה בפועל ועל-תנאי.

מהצהרת הנפגע עולה כי המתלונן מרגיש פחד, טראומה ו"עצבים". לדבריו כתוצאה ממעשה התקיפה ישב בבית שלושה חודשים ונקלע לחובות עקב כך.

4

7.             ב"כ הנאשם, עו"ד רומח שביט וזוהר ברזילי, טענו כי בתיק האלימות הוגש במקור תסקיר חיובי מאוד לבית המשפט לנוער שהמליץ על סיום ההליך בדרכי טיפול וללא הרשעה, לאחר שהנאשם עבר הליך שיקום משמעותי בחסות שירות המבחן לנוער. נטען כי הדמות הדומיננטית בתיק האלימות היא הבגיר שהיה גם בעל המניע. באשר לתיק הנשק נטען כי המתחם לו עותרת המאשימה חמור מדי, ודאי ביחס למי שהחזיק בו כתוצאה ממצוקה ופחד. ההגנה בקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן, בעיקר נוכח גילו הצעיר של הנאשם, והגישה פסיקה לעונש.

8.             הנאשם בדברו האחרון לעונש ביקש סליחה מבית המשפט ומהוריו, אמר שקשה לו בבית הסוהר וביקש לחזור הביתה.

דיון

9.             הנאשם הצעיר שלפניי נותן היום את הדין על מעשיו בשני אירועים נפרדים ושונים. על פי מצוות המחוקק עליי לקבוע מתחם עונש הולם נפרד לכל אחד מהם.

10.         בכל הקשור לתיק האלימות נקודת המוצא לדיון היא גזר דינו של השותף הבגיר, ונוכח עקרון האחידות בענישה לא מצאתי לנכון לקבוע מתחם עונש הולם [ראו הדיון בת"פ (כ"ס) 19312-03-13 מדינת ישראל נ' עבדא (29.9.2013)].

בגין מעשיו המפורטים בכתב האישום המתוקן במ/2, הכוללים אישום נוסף שלא יוחס לנאשם לפני ועניינו עבירות תעבורה, הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר, וכן בגין תיק צירוף שאף עניינו מעשה פציעה שביצע הבגיר, נדון הבגיר במסגרת הסדר טיעון "סגור" לעונש עיקרי של 28 חודשי מאסר בפועל, שכללו הפעלת עונש מאסר על-תנאי בן 6 חודשים.

בשים לב לחלקו המשני של הנאשם שלפני באירוע העברייני המתואר בכתב האישום המתוקן במ/1 (הגם שהוא היה זה שדקר את המתלונן ברגלו), לגילו הצעיר מאוד של הנאשם שהיה קטין בעת ביצוע המעשה, לאמור בתסקיר בכל הקשור לסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את המעשה, ולהודאתו בהזדמנות הראשונה, החלטתי לאמץ את עתירתה העונשית של המאשימה בכל הקשור לאישום זה, קרי: אגזור על הקטין עונש עיקרי של מספר חודשי מאסר בפועל, וכן מאסר על-תנאי, פיצוי לנפגע העבירה ופסילה על-תנאי.

11.         בתיק הנשק עתרה המאשימה למתחם עונש הולם שנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר לריצוי בפועל. עתירה עונשית זו היא נגזרת של הנחיית פרקליט המדינה, שהחליט להחמיר לאחרונה את עתירת מייצגי המדינה בתיקי נשק.

5

הנאשם החזיק בנשק התקפי מאולתר מסוג "קרלו", במחסנית ובכדורים תואמים. זהו מעשה חמור בהחלט, הגם שחלק מתקופת ההחזקה היה כאשר הנאשם היה עדיין קטין. למרות האמור דעתי היא כי אין לקבל את עתירת המדינה למתחם עונש הולם במקרה זה. אמנם נראה כי בתי המשפט שותפים למגמת ההחמרה הקיימת בשנים האחרונות בכל הקשור לתיקי הנשק, אולם קביעת מתחם העונש ההולם היא נגזרת של נסיבות ביצוע העבירה במקרה הקונקרטי, ובכל מקרה את ההחמרה בענישה יש לבצע באופן הדרגתי ובוודאי לא על גבם של כל הנאשמים.

12.         בשים לב לערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירה, לחומרתן הרבה של עבירות הנשק, אשר במידה רבה הפכו למכת מדינה ולמכת אזור, לעובדה כי הנאשם החזיק בנשק התקפי ארוך ולא באקדח, אך מנגד גם ליכולתו המצומצמת של הנאשם להבין את הפסול שבמעשהו או משמעות מעשהו ומידת השליטה הנמוכה שלו על מעשהו, בשל גילו (ראו סעיפים 40ט(א)(6) ו-40ט(א)(7) לחוק העונשין, התשל"ז-1977), אני קובע כי מתחם העונש ההולם בעניינו נע בין 9 ל-18 חודשי מאסר בפועל, וזאת כעונש עיקרי, זאת בדומה לגזר דיני בת"פ 42192-06-15 מדינת ישראל נ' קשוע (2.11.2015) - עליו לא הוגש ערעור מדינה.

13.         למרות התסקיר החיובי לא מצאתי כי במקרה זה ראוי לחרוג ממתחם העונש ההולם לצרכי שיקום. הנאשם החזיק בביתו בנשק התקפי בעת שתיק האלימות נגדו מתנהל. המלצת שירות המבחן בעניינו של הנאשם אינה יכולה להתיישב עם התנהגות חמורה שכזו.

14.         החלטתי לגזור על הנאשם עונש כולל בגין שני התיקים. החלטה זו מיטיבה עמו.

15.         שקלתי את טענות הצדדים כולן. לזכות הנאשם יש לזקוף את העניינים הבאים: הודאתו בהזדמנות הראשונה אשר חסכה בזמן שיפוטי; הליך השיקום שעבר הנאשם טרם נעצר בתיק הנשק; שיתוף הפעולה של הנאשם עם המשטרה; מעצרו הממושך של הנאשם והתקופה בה שהה במעצר בית בתנאי פיקוח אלקטרוני (לפי הדין הקודם ביחס לפיקוח אלקטרוני); הבעת החרטה של הנאשם.

בסיכומו של דבר החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

·        מאסר בפועל בן 15 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 25.7.2015 עד ליום 21.9.2015, ומיום 14.7.2016 ועד היום.

6

·        מאסר על תנאי בן 5 חודשים, והתנאי הוא כי בתקופה בת שלוש שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירה בה הורשע.

·        הנאשם יפצה את נפגע העבירה בת"פ 425/15 סארי פדילה בסך של 5,000 ₪. סכום הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 1.7.2017 ויועבר לנפגע העבירה לפי פרטים שתספק המאשימה במזכירות עוד היום. המאשימה תעדכן את נפגע העבירה כי נפסק פיצוי לזכותו.

·        פסילה על-תנאי בת 6 חודשים והתנאי הוא כי בתקופה בת שלוש שנים מיום שחרורו לא יעבור הנאשם עבירה לפי סעיף 36(ג) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

·        אני מעמיד את הנאשם בהסכמתו במבחן למשך 12 חודשים שמניינם מיום שחרורו ממאסר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, י' אדר תשע"ז, 08 מרץ 2017, במעמד הנוכחים.