1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ענת גוש חלב ומתמחה רפי עמוס

הנאשם -בעצמו ובא כוחו עו"ד אבדר

גזר דין

כתב האישום

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום בעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 17.6.14 הנאשם שהינו תושב הרשות הפלסטינית, שהה באשדוד מבלי שהיה בידו אישור כניסה ושהייה בישראל על פי דין.

טיעוני הצדדים לעונש

2.     ב"כ המאשימה הגישה את הרשעתו הקודמת של הנאשם במסגרתה תלוי ועומד מאסר מותנה בר הפעלה למשך 3 חודשים, וכן התחייבות על סך 5000 ₪. הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו, טענה כי מידת הפגיעה בערכים היא בינונית, לדבריה מתחם העונש ההולם נע בגין 1-6 חודשי מאסר וענישה נלווית, ועתרה להטיל על הנאשם ענישה ברף העליון של המתחם והפעלת המאסר המותנה וההתחייבות.

2

3.     ב"כ הנאשם עתרה להארכת המאסר המותנה, הפנתה לחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה, לחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות בגינן הוטל התנאי, לנסיבותיו האישיות של הנאשם, להיותו מפרנס יחיד לאשתו ו- 3 ילדיו, תומך כלכלית בהוריו, למצבו הרפואי, למצבה הרפואי של אימו הוגשו תעודות רפואיות. טענה כי הנאשם לא סיכן את בטחון המדינה וכי מאז העבירה קיבל באופן עקבי אישורי כניסה כדין לישראל, כיום עובד ברשות הפלסטינאית ולא נכנס לישראל. הפנתה לכך שהעבירה בוצעה לצרכי פרנסה , טענה כי התנאי שהוטל ארוך ובלתי מידתי, טענה כי הנאשם השתקם. לפיכך ביקשה להסתפק ב- 4 ימי המעצר ולהורות על הארכת התנאי.

4.     הנאשם ציין כי עבר את העבירה כשהיה קטן, כיום נשוי ואב ל- 3 בנות, הבטיח שלא יכנס לישראל ללא אישור. לדבריו מאז העבירה נכנס רק בצורה חוקית. ציין שסובל מכוויות ובעיות רפואיות רבות. לדבריו עובד בחנות ומשתכר 40-50 ₪ ליום. ביקש לפרוס הקנס לתשלומים.

דיון והכרעה

5.     הערך המוגן הוא שמירה על בטחון המדינה והגנה על סמכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה.

6.     מידת הפגיעה בערך המוגן נמוכה בשים לב שהנאשם ביצע את העבירה לצרכי פרנסה וכי אין עבירות נלוות.

7.     נסיבות הקשורות בביצוע העבירה: הנזק הפוטנציאלי מביצוע עבירה של כניסה שלא כדין לישראל יכול להיות רב, כשמטרת הכניסה לישראל היא לצורך ביצוע עבירה ביטחונית או פלילית.. במקרה דנן מטרת הכניסה היא פרנסת משפחה שנמצאת במצוקה כלכלית, כך שפוטנציאל הנזק בנסיבות תיק זה אינו רב, ואף לא נגרם נזק קונקרטי מביצוע העבירה. יתרה מכך מאז ביצוע העבירה ובמשך תקופה של שנה וחצי קיבל הנאשם אישורים כדין להיכנס לישראל לצרכי פרנסה. (אישורים הוצגו לבית המשפט).

8.     מתחם העונש ההולם כפי שנקבע ברע"פ 3677/13 אלהרוש נ. מדינת ישראל נע ממאסר מותנה ועד ל- 5 חודשי מאסר בפועל, וכן הימנעות מקנס ועד לקנס בסך 2000 ₪.

גזירת עונשו של הנאשם:

9.     בבואי לגזור את עונשו של הנאשם, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        זקפתי לזכותו את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות במיוחס לו.

·        לקחתי בחשבון את העובדה שהיה עצור בתיק זה במשך 4 ימים (מיום 17.6.14 ועד ליום 20.6.14).

3

·        לקחתי בחשבון את הרשעתו הקודמות של הנאשם. לנאשם הרשעה קודמת יחידה בגין 2 עבירות דומות. תלויים ועומדים מאסר מותנה בר הפעלה למשך 3 חודשים והתחייבות בת הפעלה בסך 5000 ₪.

·        לקחתי בחשבון את חלוף הזמן: חלפו כשלוש וחצי שנים מביצוע העבירה.

·        לקחתי בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם. הנאשם היה בן 24 במועד ביצוע העבירה - "בגיר צעיר".

·        לקחתי בחשבון את פגיעת העונש בנאשם ובמשפחתו. הנאשם נשוי ואב ל- 3 בנות, מפרנס יחיד, תומך בהוריו.

·        לקחתי בחשבון את מצבו הרפואי של הנאשם. מהמסמכים שהוגשו עולה כי הנאשם סובל מכוויות דרגה 2 ו- 3 בחלקים נרחבים בגופו, סובל כאבי גב, מקבל טיפולים רפואיים, נדרש למנוחה ממושכת לטווח ארוך בשל מצבו הרפואי.

·        לקחתי בחשבון כי מאז ביצוע העבירה ובמשך תקופה של כשנה וחצי אחז ברישיון בר תוקף לעבודה בישראל. לדבריו כיום לא דרוש לו אישור שכן עובד בחנות באזור מגוריו.

·        לקחתי בחשבון את שיקול הרתעת היחיד והרבים בגדרו של המתחם.

10.            לאחר ששקלתי כל אלה, מצאתי הצדקה בזו הפעם לחרוג ממתחם העונש ההולם, באופן שלא יגזר על הנאשם עונש מאסר אלא יחודש המאסר המותנה. הטעמים שפורטו לעיל די בהם כדי להצדיק בנסיבות המיוחדות שלעיל, את חידוש המאסר המותנה.

למקרים דומים, חלקם אף חמורים יותר, בהם הוארך מאסר מותנה ראו: ת"פ (תל אביב) 5215/04 מ"י נ' ראדי; ת"פ (ירושלים) 4824/06 מ"י נ' אדהם; ת"פ (תל אביב 7072/07 מ"י נ' אבו סוירה; ת"פ (כפר סבא) 2408/09 מ"י נ' חאתם; ת"פ (תל אביב) 13114-11-09 מ"י נ' קעדאן; ת"פ (תל אביב) 57779-11-10 מ"י נ' שטארה; ת"פ (אשקלון) 55411-08-15 מ"י נ' אלהוארין; ת"פ (קג"ת) 9594-08-14 מ"י נ' טנינה ואח', ת"פ (פ"ת) 55151-09-14 מ"י נ' יאסין.

הנאשם ביצע את העבירה ממניע כלכלי ולפיכך הענישה שתוטל עליו תהיה מכבידה בהיבט הכלכלי, במיוחד בנסיבותיו על רקע מצוקתו הכלכלית. לטעמי, בנסיבות תיק זה, ענישה כלכלית תוך חידוש המאסר המותנה, יהיה בה את האיזון הראוי שיאפשר לשמור על הלימה בין חומרת העבירה לבין העונש שיוטל בגינה.

גורלו של הנאשם יופקד בידיו בכך שהמאסר המותנה יהפוך לחב הפעלה.

באשר להתחייבות, בשים לב שההתחייבות שהוגשה לבית המשפט אינה חתומה, לא אורה על חילוטה.

11.            לאור כל האמור אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

4

א.  אני מטילה על הנאשם קנס בסך של 1500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס יקוזז מתוך הפקדון שהופקד בתיק מ"ת שקשור לתיק זה.

יתרת הפקדון, לאחר קיזוז סכום הקנס שהוטל, תוחזר לנאשם באמצעות בא כוחו עוה"ד אבדר בכפוף לכך שאין עיקולים על הפיקדון.

ב.   אני מורה על חידוש המאסר המותנה בן 3 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 21139-12-12 בבית משפט השלום בתל אביב , ביום 12.2.14 וזאת לשנתיים מהיום.

5

ג     הנאשם יחתום עוד היום על התחייבות בסך 2000 ₪ להימנע מביצוע עברה על חוק הכניסה לישראל , התשי"ב 1955 וזאת במשך שנתיים מהיום.

זכות ערעור לבימ"ש המחוזי בבאר שבע תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ט"ז כסלו תשע"ח, 04/12/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידידניאלזזון