1

נוכחים:

ב"כ המאשימה -עו"ד אינאס סמוחה

הנאשם -נוכח

הסניגור -עו"ד אסי בוחבוט, ס.ציבורי

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה מלפני למעלה משמונה שנים, עבירה אשר בוצעה כשבע שנים לפני הגשת כתב האישום. המדובר בהחזקת סם מסוכן מסוג הירואין במשקל של כמעט 4.9 גר' נטו המהווה עבירת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)(ג) ריישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג- 1973.

2.         הנאשם נשלח לתסקיר שירות המבחן אשר עקב אחריו במשך תקופה של מס' חודשים והגיש תסקירו. במסגרת התסקיר, מציין שירות המבחן שינוי משמעותי שעשה הנאשם בחייו בכך שעבר עם בת זוגו לעיר מרוחקת ממקום מגוריו הקודם במטרה להתנתק מהעולם העברייני בו חי. הנאשם מנהל אורח חיים כמעט נורמטיבי. הנאשם עובד בעבודה מסודרת, חי עם בת זוג.

3.         יחד עם זאת, כפי שהתגלה בבדיקות סם וכן בדבריו של הנאשם לשירות המבחן, הנאשם צורך באופן מזדמן או קבוע, סם קל יותר מסוג חשיש אשר לטענתו משמש אותו להתמודדות עם מצבו הרפואי.

2

4.         מסכימה אני עם המאשימה כי העונש ההולם בעבירה מן הסוג בה הודה הנאשם, הינו מאסר בפועל ואף מאחורי סורג ובריח וזאת בהתחשב בכמות ובסוג הסם. אין צורך להכביר מילים בדבר הפגיעה של עבירות הסם במרקם החברתי ובשלום הציבור ודי לעיין בעברו הפלילי העשיר של הנאשם הכולל עבירות רכוש, סמים ואלימות.

5.         בהתאם להוראות סעיף 40ד לחוק העונשין, על ביהמ"ש לשקול לצד שיקולי העלימה שיקולי שיקום. עיון בת/1, עברו הפלילי של הנאשם מלמד כי מאז שנת 2006 לא הורשע הנאשם בכל עבירה שהיא. קיימת התאמה בין שנה זו לשנה בה בוצעה העבירה נשוא תיק זה. לוח זמנים זה הולם גם את השינוי המשמעותי שעשה הנאשם בחייו. דומה בעיני וטוב בעיני שישים לבו לכך הנאשם כי אכן ביצע הליך שיקום משמעותי בחייו אך הליך זה לא הסתיים. העובדה כי הנאשם לא הורשע בכל עבירה משנת 2006, עובד בצורה מסודרת, הינה הישג משמעותי שהשיג בחייו. לעניין זה דומה בעיני כי נכון לומר כי צדיקים גמורים אינם עומדים במקום בו עומדים חוזרים בתשובה. במעמד של חזרה בתשובה הינו גדול הרבה יותר מהמאמץ להיוולד לתוך חברה נומרטיבית ולהתמיד. לא ניתן להתעלם מכך כי הנאשם לא השלים את המהלך, הנאשם לא התנתק לחלוטין מעולם הסם ועוד לא הפנים את הצורך בניהול חיים נורמטיביים המכבדים את כלל הוראות החוק. כמו כן, אין להתעלם מהתרשמות שירות המבחן כי הנאשם עוד לא השכיל לעשות שימוש בגורמים טיפוליים עוזרים ועל כן, החשש למעידה חוזרת קיים.

6.         באשר לנסיבות הקשורות לסיבות העבירה, כפי שהזכרתי יש להתחשב במועד ביצוע העבירה תוך שים לב למועד בה הובא לדין. לא הוצגו בפניי ראיות של המאשימה לטיעוניה כי בשל התנהגות הנאשם, לא הצליחה המאשימה לאתרו. לעניין זה, מעבר דירה אין בו כדי להטיל את האחריות על הנאשם, אלא זו זכותו של כל אזרח.

7.         לעניין נסיבות הקשורות בנאשם עצמו, דומה בעיני כי הרחבתי לעיל.

8.         באיזון בין מועד ביצוע העבירה, בידיעה כי השתת מאסר ולו גם אם ירוצה בעבודות שירות, יהיה בו כדי להפחית מן ההישגים שהשיג הנאשם מאז ביצוע עבירה זו, ולהפילו חזרה, מוצאת אני כי עונש מרתיע יהיה בו לא רק כדי להוות הלימה למצבו היום, אלא אולי אף כדי לסייע לו להמשיך בכיוון בו בחר.

9.         לפיכך, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

3

א.        מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זאת עבירה על פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע , ויורשע עליה בדין.

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זאת עבירה על פקודת הסמים המסוכנים מסוג עוון , ויורשע עליה בדין.

ג.         חתימה על התחייבות כספית בסך 5,000 ש"ח, שלא יעבור על עבירה על פקודת הסמים המסוכנים ויורשע עליה בדין תוך שנתיים מהיום. אם לא יחתום היום על התחייבות, יש לאסור אותו למשך 10 יום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום י"ב תמוז תשע"ד, 10/07/2014 במעמד הנוכחים.