1

 

 

 

 

 

 

א. האישום והסדר הטיעון:

 

 

בהתאם לכתב-האישום, החל מחודש ינואר 2014 החלה קבוצת אנשים לעסוק בפעילות עבריינית שמטרתה הנפקת, הפצת ומסחר בחשבוניות פקטיביות תמורת עמלה.

 

2

הנאשם הצטרף אל הקבוצה בחודש אוקטובר 2015 ועד חודש אוקטובר 2016 פעל להנפקת 234 חשבוניות פיקטיביות ולהפצתן בסכום כולל של מעל 146 מיליון ₪, כאשר סכום המע"מ שקוזז בגינן מעל 21 מיליון ₪.

 

בנוסף, התחזה הנאשם לעו"ד, זייף את חותמותיו כדי לאפשר את רישום החברות ששימשו את הקבוצה במסגרת הפצת החשבוניות.

 

בנוסף, שיבש הנאשם הליכי משפט בכך שנמלט מרשויות אכיפת החוק שבקשו לעצרו לחקירה ומסר לחברו קלסר עם חומר רלוונטי להוכחת העבירות על-מנת שלא יימצא על-ידי הרשויות.

 

בישיבת יום 30.10.17, בעת שהנאשם הורשע לאחר הודאתו, הוספו פרטים נוספים עת הסכימה המאשימה כדלקמן:

"הנאשם ביצע את הפעולות המיוחסות לו באישום הראשון בהתאם להנחיות שקיבל מיעקב שמואל והנאשם לא הפיק רווח כלכלי מביצוע העבירות המיוחסות לו באישום הראשון, למעט משכורת חודשית בסך של כ - 6,000 ₪".

 

הוצג הסדר טיעון, שבמסגרתו הגבילה המאשימה את טיעוניה ל - 6 שנות מאסר בפועל יחד עם רכיבי ענישה נוספים ואילו הנאשם רשאי לטעון באופן חופשי.

 

 

ב. הערכים המוגנים:

 

 

הערכים המוגנים בשורת העבירות בהן פשע הנאשם הם אלו:

 

גרימת הנזק העקיף והישיר לקופה הציבורית ולכלכלת המדינה.

 

הפגיעה בערך השוויון הקיים בנטל המס, שצומח מתוך חובתם של כלל אזרחי המדינה.

 

הפגיעה באמון הציבור במערכת גביית המיסים בכלל ובמנגנון גביית מס ערך מוסף בפרט.

 

הפגיעה בתקינותה של כלכלת השוק, חיי המסחר ועל ההסתמכות הקיימת כי חשבוניות מס ערך מוסף מייצגות עסקאות אמת.

 

3

 

ג. מתחם הענישה הראוי נוכח פסיקה קיימת:

 

 

בית-המשפט הקובע את מתחם הענישה משקלל את הערכים המוגנים הנ"ל, נוכח עקרון ההלימה ותוך התבוננות בפסיקה הרווחת בתחום עבריינות זה, לנסיבותיה תוך השוואה לנסיבות תיק זה.

 

נוכח עובדות כתב-האישום, המתייחס לכלל הפעילות העבריינית של הנאשם בתוך הקבוצה, משך הזמן, מספר החשבוניות שהונפקו, היקפן, הנזק הכספי לקופת המדינה, סכום המע"מ שקוזז, חלקו של הנאשם בפעילות העבריינית, ההסדר שהוצג בין הצדדים, העובדות הנוספות ולאור עקרון ההלימה אני קובע מתחם ענישה שבין 3 ל - 8 שנות מאסר, כמתחם ענישה כולל,

 

אציג מספר פסקי דין המהווים קנה מידה לקביעת מתחם ענישה, וזאת בשינויים המחוייבים למקרנו, כאשר הדגש בפסיקה הדנה בהפצת חשבוניות כוזבות בהיקפים גדולים.

 

בע"פ 8345/15 מאיר אוחנה נגד מדינת ישראל, תק-על 2017(3), 13108 התקבל הערעור על גזר-הדין באופן שעונש המאסר לריצוי בפועל שהושת על המערער הועמד על 7.5 שנים.

 

בהתאם לפסק הדין: "המערער העביר לחו"ל כספים והוציא חשבוניות כוזבות בסך כולל של 148,000,000 דולר (548,100,100 ₪)...קיבל עליה המערער הכנסה מעמלות בסכום כולל של 2,960,000 דולר (10,962,000 ₪), עליה לא דיווח כדין לרשויות המס. המע"מ בגין עמלות אלו עומד על סכום של 473,600 דולר (1,753,920 ₪)".

 

בת"פ 47872-03-15 (מחוזי תל-אביב) מדינת ישראל נגד שלום מאיר (8.9.16) נדון נאשם, אשר הורשע לפי הודאתו, שפעל בתוך קבוצה עבריינית בין דצמבר 2012 עד פברואר 2015, למכירת חשבוניות כוזבות לכל דורש בהיקף של מאות מליוני ₪ תמורת תשלומי עמלה שונים.

 

נמסר כי הנאשם לא הגה את הרעיון, הנאשם נכנס אל תוך קשר פלילי קיים, הוא הפעיל 27 חברות קש, שכיבכול מספקות שירותים, אך בפועל סיפק חשבוניות כוזבות בלבד. הנאשם פעל בהנחיית ראש הקבוצה, והקבוצה הפיצה חשבוניות מס פיקטביות בהיקף של מעל 396 מיליון ש"ח, כאשר סכום המע"מ מעל 59 מיליון.

 

הנאשם היה קשור בהפצת 4,126 חשבוניות מתוך 4,975 החשבוניות שהופצו, בשווי של מעל ל - 270 מיליון עת סכום המע"מ בגינן עומד על מעל 41 מיליון. הנאשם לא נהנה מן הרווחים, קיבל שכר עיתי.

4

 

נקבע מתחם שבין 6 ל - 9 שנות מאסר, נדון ל - 6 שנות מאסר ולרכיבי ענישה נוספים וביניהם קנס בסך 200,000 ש"ח.

 

בת"פ 43665-11-11 (מחוזי תל-אביב) מדינת ישראל נגד אריה שירזי, תק-מח 2015 (4) 27418, נדון נאשם, בעל עבר פלילי, אשר הורשע לאחר הליך של ניהול הוכחות, בין השאר, בהוצאת חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף של למעלה מ - 25 מיליון ₪ ועבירות הלבנת הון בהיקף של 14.5 מיליון ₪.

 

נקבע כי הנאשם היה "בעל הבית של המיזם הפלילי...המנהיג".

 

נקבע מתחם שבין 4 - 8 שנות מאסר, נדון ל 6.5 שנות מאסר בפועל בגין מקבץ זה של עבירות, יחד עם רכיבי ענישה נוספים.

 

בת"פ 47782-03-15 (מחוזי ירושלים) רשות המיסים נגד טחאן (7.9.17) נדון נאשם מספר 5, ל - 4 שנים ותשעה חודשים של מאסר בפועל, יחד עם רכיבי ענשיה נוספים.

 

דובר בנאשם אשר פעל מסוף 2011 עד תחילת 2015 יחד עם אחריםלהפצת ומכירת חשבוניות מס כוזבות "בהיקף של מאות מליוני ₪ תמורת תשלום עמלות", תוך הפעלת עשרות חברות קש, הוצאת מאות אלפי מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס, הונאה בהיקף של 600 מיליון ₪ והלבנת הון בהיקף של 14 מיליון ₪, בדרך שיטתית מתוחכת וברורה.

 

מעמדו של הנאשם היה "ראש צוות".

 

הפצת החשבוניות הכוזבות הגיעה ל - 4,170 בהיקף של 396 מיליון ₪ בסכום מע"מ של 59 מיליון ₪ (במסגרת ההסדר המאשימה הגבילה עצמה לחמש שנות מאסר ולריכיבים נוספים).

 

בית-המשפט פירט גזרי דין נוספים למקרים דומים, ואת אלו שנתנו במסגרת אותה פרשה (עמוד 8 והלאה) וקבע מתחם שבין 4.5 ל - 6 שנות מאסר בפועל, יחד עם רכיבים נוספים.

 

נאשם 2, אשר היה אחראי להעלמת מס בהיקף 333 מיליון ₪ ולהלבנת הון בהיקך של למעלה מ - 114 מיליון בגזר הדין דלעיל, נדון בתאריך 27.10.16 לשש שנים ועשרה חודשים וכן רכיבי ענישה נוספים.

5

ברע"פ 4789/09 - אלי שמואל נגד מדינת ישראל, תק-על 2009(3), 3900 נדון עניינו של מי אשר "בשנים 2002-2004 הוציא ללקוחות שונים העוסקים בחקלאות באזור עמק בית שאן חשבוניות מס "מנופחות" וחשבוניות מס פיקטיביות, במטרה לאפשר להם להתחמק מתשלום מס בסך 1,626,114 ש"ח.

 

בנוסף, הוא רכש 45 ניירות הנחזים כחשבוניות מס מבלי שעשה עסקאות וניכה את מס התשומות בגינם, במטרה להתחמק מתשלום מס בסך של 1,822,143 ש"ח.

 

בנוסף, בשנים 2002-2004 הכין פנקסי חשבונות כוזבים במטרה לסייע לחקלאים להתחמק מתשלום מס והשמיט הכנסה מתוך דו"ח, במטרה להתחמק מתשלום מס".

 

עונשו - 5 שנות מאסר יחד עם ענישה נוספת.

 

בעפ"ג 44036-01-13 (מרכז) נמני נגד מדינת ישראל (30.4.13) נדון ערעור של נאשם אשר נדון ל - 54 חודשי מאסר בפועל ולרכיבי ענישה נוספים.

 

הנאשם הורשע בכך שבמשך 6 שנים קיזז באמצעות חברות שבשליטתו סכומי מע"מ בהיקף של 11 מיליון ₪. בתיק נוסף ניכה חשבוניות פקטיביות בהיקף של 27.5 מיליון ₪, שהמס בגינן הנו 4.2 מיליון ₪ ובתיק נוסף, 150 חשבוניות בסכום של 54 מיליון שהמס מעל 7 מיליון.

 

נקבע כי מתחם הענישה בין 5 - 7 שנים.

 

בית-המשפט המחוזי הנכבד החמיר בענישה ל - 5.5 שנות מאסר בפועל.

 

בת.פ. 47672-03-16 (מחוזי תל-אביב) מדינת ישראל נגד בשיתי (6.9.16), נדון נאשם מספר 2, ל - 7 שנות מאסר בפועל, יחד עם רכיבים נוספים.

 

דובר בנאשם שמאפריל 2013 - פברואר 2015 פעל יחד עם תשעה אחרים למכירת חשבוניות כוזבות, 4,170 חשבוניות בסכום העולה על 396 מיליון, סכום המע"מ 59 מיליון, הנאשם היה אחראי להפצת 3,637 חשבוניות בסכום של 339 מיליון ש"ח, סכום מע"מ 50 מיליון ₪.

 

בת.פ. 19755-07-12 (באר שבע) מדינת ישראל נגד אוסקר (31.5.16) נדון נאשם אשר היה חלק מפעילות של הוצאת חשבוניות פקטיביות בהיקף של למעלה מ - 500 מיליון ₪, כאשר סכום המע"מ הנובע מהן למעלה מ - 71 מיליון ₪, וכן עבירות של הלבנן הון, במסגרת תוכנית עבריינית, ל - 6 שנות מאסר יחד עם רכיבים נוספים, נקבע מתחם שבין 5 - 10 שנים.

6

 

בת.פ. 16449-02-15 (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נגד אשרף חמידיאן (4.4.17) נדון עניינו של נאשם אשר הפיץ חשבוניות כוזבות בהיקף של כ - 46 מיליון ₪, נקבע מתחם 36 - 60 חודשי מאסר, נדון ל - 45 חודשי מאסר יחד עם רכיבי ענישה נוספים.

 

בת"פ (שלום תל-אביב) 7493-03-13 מדינת ישראל נגד מור (12.8.15) נדון נאשם שהפיץ עשרות חשבוניות מס פקטיביות בהיקף של כ - 86 מיליון ₪, כ - 15 מיליון נזקי קיזוז מע"מ ל - 8 שנות מאסר בפועל.

 

בע"פ (מחוזי באר שבע) 9645-02-14 מדינת ישראל נגד בראנס (1.10.14) נדונו נאשמים ל - 5 ו - 6.5 שנות מאסר, בגין הפצה וסחר בחשבוניות פקטיביות בין השנים 2008 - 2011 במאות מליוני ₪.

 

ברע"פ 3043/14 לוגסי נגד מדינת ישראל (16.6.14) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירות לפי סעיף 117(ב).

 

הנאשם הוציא 135 חשבוניות פיקטיביות שהמע"מ עליהן בסך 1,017,636 ₪. הנאשם מבוגר, סובל משיתוק חלקי וממחלות רקע נוספות. נדון ל- 12 חודשי מאסר בפועל וקנס של 40,000 ₪.

 

בע"פ 3077/11 דוד דדוש נגד מדינת ישראל (28.03.12) הנאשם הורשע בבית-המשפט המחוזי בעבירות של הוצאת חשבונית כוזבת, ניכוי מס תשומות שלא כדין, דוחות מע"מ כוזבים, מרמה ערמה ותחבולה.

 

הנאשם ושותפיו הוציאו ורכשו חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של 63 מיליון ₪. סכום המע"מ מתוך סכום זה - עמד על 9.3 מיליון ₪. הנאשם היה בעל 3 הרשעות קודמות לרבות בעבירות מרמה.

 

נדון ל- 36 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי סך 50,000 ₪. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, והפחית את עונשו מטעמי אחידות בענישה ל- 28 חודשי מאסר.

 

ברע"פ 1890/08 יגרמן נגד מדינת ישראל (28.10.08) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בחמש עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מסמך, שנבע מחשבוניות פיקטיביות וכך הנאשם התחמק מתשלום מס בסך 982,948 ₪. נדון ל - 30 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 300,000 ₪.

 

7

בת"פ (י-ם) 1455-04-12 מדינת ישראל נגד חדאד (8.10.15), הורשע הנאשם בעבירות לפי סעיף 117(ב) לחוק המע"מ בכך שניכה בדו"חות התקופתיים מס תשומות בסך 733,197 ₪ באמצעות חשבוניות מס על שם חברות שאיתן כלל לא ביצע עסקה. הנאשם בעל משפחה, ללא עבר פלילי. נידון ל-10 חודשי מאסר בפועל ועונשים נוספים.

 

ברע"פ 5718/05 אוליבר נגד מדינת ישראל (8.8.05) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע ב-40 עבירות זהות של אי ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך, במטרה להתחמק מתשלום מס בהיקף של 900,000 ש"ח. המחדל לא הוסר. הנאשם נידון ל-36 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 50,000 ₪ ו-12 חודשים מע"ת.

 

ברע"פ 5823/09 באשיתי נגד מדינת ישראל (17.8.09) נדחתה בקשת ערעור של הנאשם, בעל החברה, אשר הוציא חשבוניות פיקטיביות על שם החברה ומכר אותן תמורת תשלום עמלה. ערכן הכולל של החשבוניות המזויפות שהנפיק המבקש הינו 18,556,584 ₪ וסכום המע"מ - 2,836,949 ₪. העמלות שקיבל עבור מכירת החשבוניות נאמדה במאות אלפי שקלים. בית-המשפט-המחוזי גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 80,000 ₪.

 

בעפ"ג (מרכז) 30668-04-11 חסון נגד מדינת ישראל (19.7.11) התקבל ערעורו הנאשם אשר הורשע בעבירות לפי חוק המע"מ, ביניהן הוצאת 19 חשבוניות פיקטיביות שהמע"מ עליהן בסך 535,580 ₪. הנאשם נורמטיבי, ללא עבר פלילי. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו והעמיד אותו על 24 חודשי מאסר בפועל חלף 30 חודשי מאסר.

 

בת"פ 27802-05-12 מדינת ישראל נגד לוגסי, שאושר בעפ"ג 30479-12-13 ובהמשך ברע"פ 3043/14, נקבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל- 20 חודשי מאסר בפועל, לנאשם שפעל ותרם להפצת חשבוניות פיקטיביות בסך של כמיליון ₪, הגם שלא היה העבריין המוביל.

 

ברע"פ 372/17 מדינת ישראל נגד חורי (18.1.17): הרשיע בית-המשפט את הנאשם, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך ומסירת דו"ח הכולל ידיעה כוזבת, לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף. המס שנוכה עמד על סכום של 1,274,707 ₪. בית-המשפט קבע כי מתחם הענישה כולל מאסר הנע בין 10 ל-24 חודשים, מאסר על תנאי וקנס משמעותי. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 12 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 60,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

 

8

ברע"פ 5624/15 מדינת ישראל נגד בראונר (15.11.15): בית-משפט השלום הרשיע את הנאשם בעבירות של מסירת ידיעה כוזבת, ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין, שימוש במרמה או תחבולה להתחמק מתשלום מס, קיום פנקסי חשבונות ורישומים כוזבים, ומרמה, לפי סעיף 117(ב) לחוק ערך מס מוסף. המס הנובע מהדוחות עמד על סכום של 454,508 ₪. בית-המשפט קבע כי המתחם בגין שימוש ב-47 חשבוניות מס כוזבות בסכום זה כולל מאסר הנע בין 9 ל-24 חודשים, וקנס שנע בין 30,000 ל-150,000 ₪. בית-משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 9 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 50,000 ₪. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בקשת רשות ערעור נדחתה.

 

בעפ"ג (מרכז) 39990-02-15 מדינת ישראל נגד מודן (12.5.15): בית-המשפט השלום הרשיע את הנאשם בעבירות של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, ועבירות של ניכוי מס תשומות לא כדין, לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף. סכום המס שנוכה עמד על סכום של 343,995 ₪. בית-משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 21 חודשים, מאסר על תנאי, וקנס בסכום של 100,000 ₪. בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה ודחה את ערעור הנאשם והטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים.

 

בעפ"ג (ת"א) 47301-01-14 מדינת ישראל נגד פ.פ.מ. בע"מ ואח' (16.6.14): בית-המשפט השלום הרשיע את הנאשמים בעבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך, הכנת פנקסי חשבונות כוזבים, וכן שימוש ברמה ותחבולה כדי להשתמט ממס, לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף. מדובר היה בקבלת 59 חשבוניות זרות ובניכוי מס תשומות בסכום כולל של כ-1,600,000 ₪. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 75,000 ₪. בית המשפט המחוזי קבע כי לאור הנסיבות הייחודיות של ביצוע העבירות, הכוללות חשבוניות זרות ולא פיקטיביות ועסקאות בשטחים שבהם לא ניתן לקבל חשבוניות, המתחם עומד על מאסר לתקופה שבין 6 ל-24 חודשים. בית-המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם והטיל עליו מאסר לתקופה של 6 חודשים שיבוצע בדרך של עבודות שירות. עם זאת, הקנס בגין העבירות הוכפל לסכום של 150,000 ₪.

 

בעפ"ג (ת"א) 24375-15-12 מדינת ישראל נגד זרזבסקי (16.6.13): בית-המשפט השלום הרשיע את הנאשם בעבירות של העברת נכסים על מנת למנוע תשלום מס, לפי סעיפים 117(א) ו- 117(ב) לחוק מס ערך מוסף. המס הנובע מהדו"חות עמד על סכום של 2.6 מיליון ₪. בית-המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 12 חודשים, מאסר על תנאי, וקנס בסכום של 10,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של הנאשם והטיל עליו מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות.

 

בע"פ(חיפה) 54708-12-12 מדינת ישראל נגד מט (9.5.13): בית-המשפט השלום הרשיע את הנאשם בעבירות של מסירת ידיעה כוזבת, ניכוי מס תשומות ללא מסמך וניהול פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף. מס התשומות עמד על סכום של 2,438,665 ₪. בית-משפט השלום הטיל על הנאשם עונש של מאסר לתקופה של 15 חודשים, מאסר על תנאי, וקנס בסכום של 100,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של הנאשם והטיל עליו מאסר לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות.

 

9

ת"פ (פ"ת) 44536-09-12 מדינת ישראל נ' חמוי (11.3.14): בית המשפט השלום הרשיע את הנאשם בביצוע עבירה של עשיית שימוש במרמה ותחבולה על מנת להתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף. המס הנובע מהדו"חות עמד על סכום של 1,020,000 ₪. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם כולל מאסר הנע בין 6 ל- 24 חודשים וקנס בשיעור 5 - 10 אחוזים מגובה המחדל. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 75,000 ₪.

 

עוד ראו: ע"פ (מח' נצ') 111/09 שמואל נגד מדינת ישראל (26.05.09); ת"פ (מח' מרכז-לוד) 27597-06-11 מדינת ישראל נגד גאון (15.2.15); ת"פ (מח' ת"א) 8385-04-12 מדינת ישראל נגד עבדאללה (3.3.13); ת"פ (מח' ת"א) 32155-07-14 רשות המיסים נגד אהרן (18.10.15); עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 21995-12-15 מדינת ישראל נגד תשובה (28.2.16); ת"פ (מח' מרכז-לוד) 27597-06-11 מדינת ישראל נגד גולן (27.4.14).

 

הצגתי מספר פסק-דין, חלקם בעלי דמיון קרוב לנסיבות של מקרנו, חלקם האחר דן בעבירות מס מתחומים שונים למקרנו, אך בכולם יש לקבל מימד ענישתי ראוי לקביעת המתחם ביחס לנאשם זה, כפי שקבעתי לעיל.

 

 

ד. שיקולים בתוך המתחם:

 

בעניינו של הנאשם אני שוקל את הנתונים הבאים:

 

מחד, העבירות אותן ביצע הנאשם הן מן החמורות שבספר החוקים המיסויי וכפי שהראיתי לעיל, בתי-המשפט רואים עבירות אלה בחומרה יתירה נוכח נזקן העקיף והישיר לקופה הציבורית ופגיעתן הרעה למערכת המיסויית של המדינה.

 

ברע"פ 2638/13 עובדיה נגד מדינת ישראל (28.4.13) נקבע:

 

"כבר נפסק, לא אחת, כי יש להתייחס לעבריינות המס בחומרת יתרה, הן לנוכח פגיעתה הישירה בכיס הציבורי, והן לנוכח פגיעתה העקיפה בכיסו של כל אזרח ואזרח...על יסוד גישה זו, הותוותה בפסיקה מדיניות ענישה, אשר לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס, תוך מתן עדיפות לשיקולי ההרתעה והגמול, ולבכרם על פני נסיבותיו האישיות של העבריין".

 

וכן, ברע"פ 512/04 אבו עבייד נגד מדינת ישראל, פ"ד נח (4), 381 (2004) נקבע כי:

 

10

"בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור".

 

הנאשם פעל את פעילותו העבריינית משך תקופה נכבדה -- כשנה - מאוקטובר 2015 עד אוקטובר 2016.

 

אכן, היה זה דפוס פעילות עבריינית נמשך - אין כאן מעידה חד-פעמית - כל חשבונית פיקטיבית שהוצאה מגבשת, בפני עצמה, את יסודות העבירה והיא נעשתה ביודעין ובמחשבה.

 

היקף החשבוניות הכוזבות שהונפקו והופצו על-ידי הנאשם אדיר - 146 מיליון.

 

סכום המס שקוזז בגין החשבוניות הכוזבות, לאמור נזקה הישיר של המדינה - 21 מיליון.

 

הנאשם לא פעל כאדם בודד, אלא היה חלק מחבורה עבריינית מגובשת, אשר פעלה תוך שיתוף כוחות עברייניים וחלוקת תפקידים.

 

הנאשם לא הסתפק ברישום החשבוניות והפצתן, אלא פעל בדרכים אקטיביות נוספות להגשמת הרעיון העברייני, כגון שנרשם כדירקטור בחברות השונות, ההתחזות כעורך-דין, הכל כמתואר בעובדות.

 

בפעילותו העבריינית של הנאשם הושקעו זמן, תכנון ומחשבה.

 

הקלות הרבה בביצוע עבירות אלה - כל שנדרש - פנקס חשבוניות, כלי כתיבה - וניתן להסב פגיעה כלכלית קשה וחמורה למדינה ולאזרחיה.

 

קיים קושי רב בגילוי וחשיפת מבצעי עבירות, שכאלה באופן המחייב לשם דגש בענישה על השיקול של הרתעת הרבים.

 

אין להקל ראש במעשי השיבוש שאותם ביצע.

 

מאידך, יש להביא לקולא את הודאת הנאשם והחיסכון היקר בזמן שיפוטי. עסקינן בכתב-אישום אחד, כחלק מכתבי-אישום נוספים שהוגשו, המונה מעל 60 עדי תביעה.

 

11

הנאשם הינו הראשון מבני החבורה אשר בחר להודות ולא לנהל משפט.

 

מבלי להקל ראש בפעילותו העבריינית של הנאשם, הוא לא היה ראש הרשת העבריינית, לא הגה את הרעיון העברייני ולא נמנה על היוזמים שלה.

 

הנאשם הצטרף למיזם עברייני קיים, משומן, שכבר פעל את פעולתו תקופה רבה.

 

הנאשם פעל לפי הוראות שקיבל מאחר, ראש הקבוצה, כמפורט בהודעת המאשימה שהוצגה לעיל.

 

הנאשם פעל ביודעין ותוך שיקול דעת, אך הוא לא גילה יוזמה, לא פעל להרחבת המיזם העברייני, לא גייס קושרים אחרים ולא שכלל את הקשר העברייני.

 

מעמדו העברייני של הנאשם, בתוך החבורה, תואר בסעיף 19 לעובדות כמי שנמצא ב"מעגל הקרוב" לראש החבורה, אך הוא ביצע פעולות בהנחייתו של ראש החבורה ושוב אפנה אל הסכמת המאשימה כפי שהובאה בפתיח לגזר-הדין.

 

הרווח הכלכלי הישיר של הנאשם מן הפעילות העבריינית מלמד כאלף עדים על מעמדו בתוך החבורה העבריינית. להבדיל מרווחו הכלכלי של ראש החבורה אשר היה שיעור של עמלה מסכום החשבוניות הפיקטיביות שהופצו, הנאשם נהנה משכר חודשי של כ - 6,000 ₪, שאינו תלוי במספר והיקף החשבוניות שהופצו.

 

אחרים - שגם עימם ראוי היה שהמאשימה תפעל למצות את הדין באורח מהיר - היו אלה שגרפו את הכספים נשוא החשבוניות שקוזזו והם אלו שקיבלו לכיסם רווחים כספיים ממשיים.

 

אכן, אין להקל ראש בנזק שנגרם מידי הנאשם למדינה (21 מיליון ₪), אך סכום כספי זה לא התגלגל לכיסו, אלא דווקא לכיסם של אלו אשר רכשו מראש הקבוצה את החשבוניות הכוזבות, וקיזזו אותן במסגרת מס התשומות.

 

איני סבור כי עניינו של מי אשר מפיץ חשבוניות כוזבות, חמור יותר מעניינו של מי שמקבל אותן לידיו, מציג אותן וזוכה לגרוף את הרווח הכספי אשר נובע מקיזוזם.

 

הנאשם צפוי להעיד בפרשה ולמסור עדות אמת.

 

האחרים בפרשה טרם סיימו את ההליך הפלילי ואין בפניי קנה מידה השוואתי לצורך אחידות עונשים.

 

12

השיבוש שאותו ביצע הנאשם מצוי ברמה הנמוכה ומכל מקום הוא כיפר עליו בעצם הודיתו במשטרה והעובדה שעתיד למסור עדות אמת מטעם המאשימה נגד יתרת הנאשמים.

 

הנאשם נעדר עבר פלילי וזהו מאסרו הראשון - אין מדובר במי שמורגל בשהייה בתוך כותלי הכלא.

 

מצבו הרפואי של הנאשם אינו טוב באופן המכביד על תקופת מאסרו הראשונית. ואולם, ברע"פ 10699/07 חיים קובן נגד מדינת ישראל, תק-על 2008(1), 399 נקבע: "כבר נאמר לא אחת על-ידי בית-משפט זה, כי עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה, ומכאן שיש מקום ליתן לכך משקל בענישה מן הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית-המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה, לא ייתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית".

 

שקלול הנתונים שפורט לעיל מלמד, כי יש לקבוע את עונשו של הנאשם בתוך המתחם בצורה מידתית, כאשר אני משווה בעיקר לנגד עיני, בשינויים המחוייבים לקולא, את גזרי-הדין במסגרת ת"פ 47762-03-15 בשיתי (6 שנים ועשרה חודשים), ת"פ 47872-03-15 שלום מאיר (6 שנים), ת"פ 47762-03-15 טחאן (4 שנים ותשעה חודשים), כרף ענישתי עליון ואת עניין טחאן כמדד טוב לגזירת עונשו של הנאשם העומד בפניי.

 

על כן, נוכח חומרת מעשיו של הנאשם, ההיקף האדיר של החשבוניות הפיקטיביות שהפיץ, הנזק הרב לקופת המדינה, נוכח חלקו ומעמדו בתוך החבורה, הודיתו, העובדות שהוסכמו על-ידי המאשימה, העובדה כי יעיד כנגד האחרים, מחלתו והעדר עבר פלילי, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א. מאסר בפועל של 50 חודשים החל מיום מעצרו ה - 30.4.17.

 

ב. מאסר על-תנאי בן 9 חודשים, שאותו לא ירצה הנאשם אלא אם כן יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה בה הורשע מסוג פשע.

 

ג. מאסר על-תנאי בן 4 חודשים, שאותו לא ירצה הנאשם אלא אם כן יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה בה הורשע מסוג עוון.

 

ד. הנאשם ישלם קנס בסך 100,000 ש"ח או 12 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-עשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם עד ליום 1.3.18 והתשלומים הבאים בכל ראשון בחודש, בחודשים שלאחר מכן. אם לא יבוצע תשלום במועדו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מיידי.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום מהיום.

 

התיק סגור.