1

כתב האישום

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות ובעובדות המנויות בכתב האישום כפי שיפורט להלן, וזאת מבלי שהצדדים הגיעו להסדר טיעון לעניין העונש. מדובר בהרשעה בביצוע -4 עבירות של הטרדה באמצעות טלפון, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982; ב-5 עבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין); ב-6 עבירות של הפרעה לשוטר, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, וב-5 עבירות של העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

2

מהחלק הכללי עולה, כי האירועים נוגעים לתחנת משטרת הראל במבשרת ציון (להלן - התחנה). השוטרת עדן חיים (להלן - השוטרת עדן) והשוטרת קורל פרנקו (להלן - השוטרת קורל) משרתות בתחנה כיומנאיות. השוטר אמנון אהרון (להלן - החוקר אמנון) והשוטר עדיאל שלום (להלן - החוקר עדיאל) משמשים חוקרים בתחנה. השוטר שי לוי (להלן - השוטר שי) והשוטר עסאם עואודה (להלן - השוטר עסאם) הם שוטרי סיור בתחנה. דניאל שמול (להלן - המתנדבת) משמשת מתנדבת בתחנה.

מהאישום הראשון עולה, כי בתאריך 3.4.2018 התקשר הנאשם לתחנה ולשיחה ענתה השוטרת עדן. עם המענה לשיחת הנאשם, החל הנאשם לומר לעדן "אני אהרוג אתכם", "אני אפתח לכם את התחת", "אני אירק עליכם דם פיזי, אני אקבור אתכם", "מה שהערבים לא עושים אני אעשה", "מה שעשיתי ליומנאית פעם, הפעם אני אקח אותה כבת ערובה, אקח לה את הנשק ואירה בה", "אני אקח את הציוד ביומן ואדקור אותה".

מהאישום השני עולה, כי בתאריך 27.4.2018 התקשר הנאשם לתחנה. לשיחה ענתה היומנאית עדן. עם המענה לשיחת הנאשם, אמר הנאשם לשוטרת עדן: "אני מת לזיין אתכם, תמסרי ד"ש לחוקר עם הכיפה ולחוקר הג'ינגי ולחוקרת הבת-זונה זרקה לי את הסיגריה על הרצפה, תרשמי את המספר שלך, את נשמעת לי זיון טוב, יא קחבה, יא שרמוטה".

מהאישום השלישי עולה, כי ביום 13.6.2018 התקשר הנאשם לתחנה, ולשיחתנו השיבה השוטרת עדן. הנאשם אמר לשוטרת כך: "אני אזיין אתכם, אשרוף אתכם, אני אקח לך את הנשק". השוטרת עדן שאלה את הנאשם איפה הוא נמצא והנאשם השיב: "בכוס של האמא שלך יא זונה". השוטרת עדן אמרה לנאשם במהלך השיחה מספר פעמים כי הוא מפריע לה לבצע את עבודתה אך הנאשם המשיך בשלו.

מהאישום הרביעי עולה, כי ביום 3.6.2018 נהג הנאשם באופניים חשמליים תוך שהוא מדבר בטלפון הנייד. כח משטרה שהבחין בנאשם ביקש לעצור אותו לבדקה, והנאשם בתגובה אמר לשוטרים שי ועסאם ולמתנדבת: "לך תזדיין יא שוטר בן זונה אפס, יא ערבי מוסלמי בן זונה" וניסה להימלט. השוטר שי הודיע לנאשם שהוא עצור והוציא תרסיס פלפל. הנאשם סירב להזדהות והמשיך לומר: "שם עליכם זין, גם על בית משפט, אתם על הזין שלי" ואמר למתנדבת: "איך את אוהבת את זה? יא שוטרת זונה קחבה", תוך שהוא עושה תנועות מגונות בשתי ידיו.

3

מהאישום החמישי עולה, כי ביום 28.4.2018 התקשר הנאשם לתחנה. לשיחה ענתה השוטרת קורל. עם המענה לשיחת הנאשם, אמר הנאשם לשוטרת קורל: "יהי רצון שיישפך בינינו עוד ג'ריקנים של דם, על טיפת הדם שאני ירקתי אצלכם, על טיפת הדם הזאתי יהי רצון שיישפך בינינו עוד ליטרים של דם יא בני זונות, אני אזיין אתכם, לא אתם תזיינו אותי, תזכרו את זה עם הפוטנציאל להכות אתכם חזק יותר אני בפוטנציאל לתת לכם לבכות בכי עולם לדורות, אני מת לזיין אתכם ואני עוד אזיין אתכם". בשיחה נוספת שיזם הנאשם לתחנה לה השיבה השוטרת קורל, אמר הנאשם: "אני אראה לכם מה זה להרים ידיים, אני אזיין אתכם, אני אתן לכם להקיא דם, אם אני יורק דם אני אתן לכם להשפריץ דם, אני אערבב אתכם עם זק"א, את יודעת מה זה זק"א? אני אתן לזק"א לקודד אתכם, לגרד אתכם עם שפכטל את המוח שלכם מהקירות יא מזדיינים, מישהו ישלם על זה, אני מתאפק לא לזיין אתכם".

מהאישום השישי עולה, כי ביום 29.4.2018 התקשר החוקר אמנון לנאשם על מנת לזמנו לחקירה. בתגובה אמר הנאשם לחוקר: "יא בן שרמוטה תקשיב לי טוב, אני לא מגיע, אתם תגיעו אלי, אני אתבצר בבית ואשפוך לכם את הדם יא בן זונה מניאק, תשלח לי הזמנה לכתובת שלי". הנאשם סירב להגיע לתחנה וסירב למסור את הכתובת שלו וניתק את השיחה.

מהאישום השביעי עולה, כי ביום 1.5.218 התקשר הנאשם למשרד החקירות של התחנה. לשיחה ענה החוקר עדיאל. עם המענה לשיחה אמר הנאשם לחוקר עדיאל, כי בכוונתו להגיע ולפוצץ את התחנה ושהוא לא מתכוון להגיע לחקירה, ואם יבואו לעצור אותו, הוא יפגע ויפוצץ את השוטרים שיגיעו. השוטר עדיאל הודיע לנאשם שיש נגדו צו מעצר. הנאשם המשיך בשלו ואמר שלא מתכוון להגיע.

מהלך הדיון

תיק זה הגיע אלי במסגרת בקשה למעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים.

הנאשם נעצר ביום 13.6.2018 וביום 17.6.2018 הוגש כתב האישום יחד עם בקשה למעצר עד לתום ההליכים.

ביום 24.6.2018 הוריתי על שחרורו של הנאשם בתנאי מעצר בית מלא, וביום 11.7.2018 הוכרע דינו, על-סמך הודאתו, ללא הסדר לעניין העונש, וכן הוקלו תנאי מעצר הבית לתנאים של מעצר בית לילי.

4

יצוין, כי הנאשם יוצג בהליכים אלו על-ידי 4 סניגורים - עו"ד ארז בר-צבי, עו"ד עופר אשכנזי, ועו"ד דותן דניאלי. ביום 23.6.2019 ביקשה הסניגוריה לשחרר אותה מייצוגו של הנאשם לנוכח חילופי הייצוג התכופים וחוסר שיתוף פעולה של הנאשם עם שלוחיו. בסופו של דבר, הנאשם יוצג בשלב הטיעונים לעונש ע"י עורכת הדין לימור זקן.

תסקירי שירות המבחן

מהתסקירים שהוגש בעניינו של הנאשם עולה הוא כבן 34, רווק וסובל מנכות פיזית שבגינה מקבל קצבה מן הביטוח הלאומי. הוא נולד עם מום ברגלו, ועבר ניתוחים רבים במהלך חייו. הנאשם בן למשפחה חד-הורית והקשר עם אביו רופף ולמעשה מנותק מזה כעשרים שנה. שירות המבחן עמד על קורותיו של הנאשם שסיים 12 שנות לימוד תוך שהוא מחליף מסגרות, בין היתר, עקב חוסר התאמה ובעיות התנהגות. לדבריו, מגיל 16 החל להשתמש במריחואנה וחשיש, תחילה על רקע חברתי, וכיום על בסיס יומיומי. לדבריו, השימוש בסמים מקל על כאביו בשל נכותו ובכוונתו להסדיר עניין זה באמצעות הגשת בקשה לקבלת היתר שימוש כחוק. הוא לא גויס לצבא וכיום מתגורר בגפו בדירה שכורה. הוא שומר על קשר קרוב, גם אם מורכב, עם אמו. לאורך השנים עבד בעבודות מזדמנות. לחובתו של הנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות איומים, הפרעה לשוטר, היזק לרכוש והפרת הוראה חוקית ותלוי ועומד נגדו מאסר מותנה חב-הפעלה של חודשיים בת"פ 45946-04-16. הנאשם נטל אחריות למעשים, הסביר אותם בעקבות חיכוכים שהיו לו עם המשטרה ותחושת ההשפלה שלו על-ידי המשטרה על רקע אותם חיכוכים. הנאשם אישר שביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, אך שלל כוונה לממש את האיומים, תוך שהוא מודע לפערי הכוחות בינו לבין המשטרה ולאוזלת ידו בהקשר זה. בדבריו לפני שירות המבחן, הנאשם הביע חרטה על המעשים וסיפר כי חווה את מעצרו בתיק זה כחוויה קשה וכגורם מרתיע. שירות המבחן התייחס לחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בתיק (על כך בהמשך), ועמד על כך, שנמצא כי הנאשם הוא בעל אישיות בלתי בשלה. שירות המבחן עמד, כאמור, על מאפייני אישיותו של הנאשם וסבר, כי המסוכנות הנשקפת ממנו אינה גבוהה לנוכח טיבן של העבירות, המתמצות בדיבורים ולא במעשים. הנאשם לא הביע נכונות לטיפול נפשי או לטיפול בתחום הסמים, ולכן סבר שירות המבחן כי אין מקום להטיל על הנאשם צו טיפולי או צו של"ץ, וסבר כי העונש הראוי לנאשם בנסיבות מעשיו ובנסיבותיו, הוא מאסר על דרך של עבודות שירות. שירות המבחן סבר כי שליחתו של הנאשם למאסר תדרדר אותו. בהמשך, בתסקירו האחרון, המליץ שירות המבחן על הימנעות מהטלת מאסר והסתפקות בענישה מותנית וקנס כספי.

5

חוות דעת פסיכיאטרית

הנאשם נשלח לפסיכיאטר המחוזי לצורך קבלת חוות דעת בדבר מצבו בשעת האירוע ובזמן העמדתו לדין. הפסיכיאטרית, ד"ר אלה ויסבורד סברה, כי הנאשם מאובחן כמי שסובל מהפרעת אישיות בלתי בשלה. בהיעדר רצון של הנאשם לטיפול בסוגיית הסמים, הומלץ על טיפול פסיכולוגי, תוך שהפסיכיאטרית הגיעה לכלל מסקנה, כי הנאשם אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

הממונה מצא כי הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות בהיקף של 6.5 שעות יומיות, וזאת בחברת "המשקם" בתלפיות.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, ב"כ המאשימה עמד על חומרת העבירות שבמהותן איומים כלפי שוטרים באופן חוזר ונשנה. הוא ביקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל ברף האמצעי גבוה תוך הפעלה במצטבר של חודשיים מאסר מותנה התלויים ועומדים נגדו. נטען כי יש להתייחס לכל אישום כאל אירוע נפרד ולצבור את העונשים עבור כל אחד מהאישומים.

מאידך, הסניגורית עתרה כי בית המשפט יאמץ את המלצת שירות המבחן ויסתפק בהטלת ענישה מותנית וצופה פני עתיד, תוך חריגה ממתחם הענישה בשל נסיבותיו הקשות של הנאשם.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

6

אשר לערך המוגן - העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של שלטון החוק והצורך להגן על שלוחי הציבור, השוטרים, שתכלית עבודתם היא שמירת הסדר הציבורי ומתן שירות לאזרח בהקשר זה. פגיעה בשוטרים בשל תפקידם היא בעלת אופי כפול - הן פגיעה אישית מכוח העלבונות המוטחים בהם, הן פגיעה במעמדם ובתפקידם כפי שעמדתי עליו לעיל. מפנה בהקשר זה לדברים ברע"פ 5579/10 קריה נ' מ"י (מיום 02.08.2010) בעמ' 6-7.

בענייננו, הפגיעה בערכים המוגנים ניכרת לנוכח האובססיביות שגילה הנאשם והחזרתיות של מעשיו. כמו כן, הדברים שאמר לשוטרים קשים ומגונים.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: הנאשם פעל מתוך תחושת עלבון בשל עוול שלטעמו גרמה לו המשטרה, ורצה לבוא עמה חשבון, וניתן להניח שסיבה זו, יחד עם מאפייני אישיותו של הנאשם, לרבות אבחונו כבעל אישיות בלתי בשלה, הם שגרמו לתוצאה של הטרדה מאיימת ואובססיבית כלפי צוות השוטרים בתחנת הראל; דבריו של הנאשם כמובא בכתב האישום חריפים, מכוערים וטורדי מנוחה, וחזקה שהזיקו לשוטרים; בפועל, מלבד המילים המאיימות וההטרדות הבלתי פוסקות, לא בוצע כל אקט פיזי בכיוון מימוש האיומים, אך הנאשם גרם להקצאת משאבים יקרים של תחנת המשטרה, שלא לצורך, כדי לטפל בהטרדותיו החוזרות ונשנות, ויש להניח שהסית את התחנה מטיפול באירועים אחרים; הנאשם תואר כאדם לא בשל ע"י הפסיכיאטר המחוזי ושירות המבחן, ונדמה כי טיב המעשים והחזרתיות שבהם על-פני תקופה ובאופן דומה עד מאוד בכל אירוע, מלמד על קושי של הנאשם לווסת את תחושותיו ורגשותיו כלפי הזולת. יש לטעמי בנקודה זו, ללמד עד כמה לא היה מודע הנאשם להשלכות המלאות של מעשיו, ולחזק את מסקנת הפסיכיאטר ביחס לחוסר בשלותו של והקושי שלו להימנע מן המעשים בשל עוצמת הרגשות שחווה.

7

מדיניות הענישה הנוהגת - סקירת הפסיקה ביחס לעבירה של הפרעה לשוטר או הכשלתו מלמדת על הטלת עונשי מאסר חד-ספרתיים לרבות בעבודות שירות. ברע"פ 85/17 הרוש נ' מ"י (מיום 4.1.2017) אושר מתחם ענישה שבין מאסר על-תנאי ל-3 חודשי מאסר ונגזרו על נאשם בנסיבות חמורות יותר לרבות עבירות של תקיפה, 7 חודשי מאסר; ברע"פ 426/18 חג'אזי נ' מ"י (מיום 22.1.2018) נקבע מתחם ענישה של חודשיים עד 7 חודשי מאסר בנסיבות של התחזות, הפרעה לשוטר ושהיה בלתי חוקית, שם נגזר עונש של 28 חודשי מאסר בשל צירוף עבירות נוספות ועבר פלילי.

אשר לעבירות וההטרדה והאיומים בנסיבות של הטרדה מאיימת אובססיבית, נקבע ברע"פ 1940/16 פולק נ' מ"י (מיום 14.3.2016) מתחם ענישה המגיע עד 20 חודשי מאסר, אך יכול לנוע בנסיבות קלות יותר בין מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר.

מתחם הענישה - ראשית יוער, כי אתייחס למכלול האישום כאל אירוע אחד, ואקבע ביחס אליו מתחם יחיד, שכן מתקיים קשר הדוק בין המקרים - המקרים חוזרים על עצמם, הם מופנים כלפי השוטרים והמתנדבים באותה תחנה, טיב האיומים דומה ואף הרקע להם זהה, והם בוצעו על פני פרק זמן רצוף וקצר יחסית. ר' בהקשר זה ע"פ 4910/13 בני ג'אבר נ' מ"י (מיום 29.10.2014) .

שנית, בהינתן מכלול השיקולים, יש מקום לקבוע מתחם ענישה שבין חודשיים מאסר ועד 15 חודשים, תוך אפשרות ביצוע העונש בדרך של עבודות שירות.

8

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: כפי שניתן להבין, הנאשם מעולם לא ריצה עונש מאסר, ובהתחשב בנסיבותיו הנפשיות והפיזיות, אין ספק בלבי כי שליחתו למאסר תהיה הרסנית; הנאשם הוא בן יחיד לאמו ומתקיימים ביניהם יחסים קרובים, כך שהיעדרותו הממושכת מצדה, תגרום נזק הן לה והן לו; הנאשם היה עצור בתיק זה כ-10 ימים ושירות המבחן ציין כי הנאשם חווה את המעצר באופן מטלטל; הנאשם הודה בשלב מוקדם של שמיעת התיק וחסך שמיעת עדים לא מעטים; הנאשם עבר מסכת חיים לא קלה, והוא סובל מנכות פיזית וברקע קיימת גם הפרעה פסיכיאטרית; עברו הפלילי של הנאשם עומד לו לרועץ, שכן תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה שהוא חב הפעלה בנסיבות העניין. שמעתי את טענות הנאשם ובאת כוחו במסגרת הטיעונים לעונש, ולא נמצאה סיבה שבדין להאריך את המאסר המותנה או לסטות ממתחם הענישה. יחד עם זאת, מכלול הנסיבות, מוביל למסקנה כי יש להטיל על הנאשם עונש בחלק התחתון של המתחם.

המיקום במתחם - במכלול הנסיבות, יש להטיל על הנאשם עונש עד למחצית המתחם שקבעתי, תוך שאני נותן משקל לנסיבותיו של הנאשם, למצבו הנפשי ולנסיבותיו הפיזיות.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     חודשיים אשר ירוצו בעבודות שירות, החל מיום 6.9.20, אשר ירוצו ב"המשקם" בתלפיות בירושלים, וזאת על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות. על הנאשם להתייצב ביום זה עד לשעה 08:00 במשרד הממונה על עבודות שירות בבאר שבע לתחילת ריצוי עונשו. מובהר בזה כי הפרת הוראות הממונה ואי עמידה בכללים הנוגעים לריצוי עבודות השירות עלולים להביא להפקעת העבודות ולהמרת העונש בעונש מאסר של ממש;

ב.     4 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם את העבירות בהן הורשע ביחס לשוטרים ו/או עובד ציבור, במשך שנתיים מסיום עבודתו השירות;

ג.       מפעיל עונש מאסר על תנאי של חודשיים שנגזר על הנאשם בתיק התנאי - ת"פ 45976-04-16 (מיום 7.9.2016) וזאת חודש במצטבר וחודש בחופף לעונש שהוטל עליו בתיק הנוכחי. כך שבסה"כ ירצה הנאשם שלושה חודשי מאסר בעבודות שירות כפי שקבעתי בסעיף קטן א' - זאת בניכוי ימי מעצרו בתיק זה ע"פ חישוב שב"ס;

ד.      קנס בסך 1,500 ₪, אשר ישולם עד ליום 2.9.2020. לא ישולם הקנס, ירצה הנאשם מאסר של שבועיים תמורתו. הקנס יקוזז מההפקדה בתיק המעצר, וככל שקיימת יתרה, תוחזר לאמו של הנאשם על אף כל הודעת עיקול ככל שקיימת ביחס לנאשם או אמו.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

יש לשלוח לממונה ולשירות המבחן.

ניתן היום, ו' תמוז תש"פ, 28 יוני 2020, במעמד הצדדים.