1

רקע כללי

1.      הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעובדות כתב האישום המיוחס לו, בעבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה - עבירה לפי סעיף 186(א) בחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.      כמפורט בכתב האישום, בתאריך 1.1.15, בשעה 18:20, או בסמוך לכך, בעמדת בידוק בתחנת רכבת ראש העין, החזיק הנאשם סכין בארנקו, כשאין בידו להוכיח כי החזיקה למטרה כשרה.

תסקיר שירות המבחן

3.      בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר חיובי ביותר. מהתסקיר עולה כי הנאשם בן 24, רווק, בן להורים מוסלמים ילידי הארץ, נולד בגרמניה וסיים 12 שנות לימוד. הנאשם עובד בשנים האחרונות בתחום המסעדנות ולדברי מעבידו הינו עובד רציני, אחראי, אדיב ומקצועי. הנאשם מבקש להתגייס לשורות המשטרה, עבר ראיון ראשוני אלא שהודע לו שהליך גיוסו מעוכב על רקע תיק נשוא דיון זה המתנהל נגדו (צורף מכתב של קב"ט מרחב דן המעיד על כך).

2

4.      שרות המבחן התרשם מנאשם נבון בעל תפיסת עולם נורמטיבית ופרו חברתית, נטול מאפיינים אלימים, קשוב וסבלני, שהתנהלות עוברת חוק זרה לתפיסת עולמו ומנוגדת לתפקודו בדרך כלל. שירות המבחן מעריך שלא החזיק בסכין למטרת פגיעה וממליץ לתת משקל לנתוניו האישיים והיעדר מאפיינים אלימים, על מנת לאפשר לנאשם להתגייס למשטרה, ולבטל הרשעתו לצד צו שרות לתועלת הציבור בהיקף של 80 שעות.

תמצית טיעוני הצדדים

5.      המאשימה, ע"י ב"כ עו"ד מוטי חבה, עמדה על חומרת המעשה ועל החשיבות במיגור תופעת "תת-תרבות הסכין" והמסוכנות הגלומה בכך. המאשימה לא התעלמה מנסיבותיו החיוביות של הנאשם אך סבורה כי אין לבטל הרשעת הנאשם בהנתן טיב המעשה והצורך בהרתעת הרבים. על כן עתרה למאסר על תנאי וקנס.

6.      מנגד ב"כ הנאשם, עו"ד ג'ואד נאטור, ביקש לאמץ המלצת שירות המבחן. ב"כ הנאשם עמד על נסיבות הנאשם, גילו, עברו הנקי ורצונו להתגייס למשטרה. עוד הפנה לפסיקה התומכת בעתירתו.

7.      הנאשם בדברו האחרון ציין כי שכח שהסכין ברשותו והסביר כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום השתמש בה לעבודתו והיה בדרכו חזרה לביתו. עוד הוסיף שחלומו מגיל צעיר להתגייס למשטרה לתפקיד סייר.

דיון והכרעה

8.      הנאשם החזיק בסכין דמוית כרטיס אשראי בארנקו שלא כדין. אין מקום להכביר מילים ביחס לתופעה פסולה זו וחומרתה של העבירה הטמונה בהיתכנות אירוע אלים ומסוכן הן למחזיק הסכין והן לסביבתו, אף מבלי שנעשה בה שימוש בפועל.

דיון בעתירת ההגנה לביטול הרשעת הנאשם

9.      אבחן תחילה עתירת ההגנה לבטל הרשעת הנאשם, ולאמץ המלצת שירות המבחן במלואה. ההגנה, בטיעוניה עתרה לביטול הרשעת הנאשם ממספר טעמים, שהמרכזי ביניהם הוא הפגיעה בעתידו המקצועי והתעסוקתי. דומה שאף שהמאשימה אינה מתעלמת מנסיבותיו החיוביות של הנאשם והפגיעה האפשרית בהליך גיוס הנאשם למשטרה אלא סבורה שחומרת המעשה אינה מאפשרת להיעתר לבקשה זו.

3

10.  כלל נקוט בידינו הוא כי משהוכחה אשמתו של אדם, יש להרשיעו בדין, והימנעות מהרשעה מהווה חריג לכלל זה. חרף הכלל האמור, בית המשפט העליון קבע בשורה של פסקי דין, כי בנסיבות יוצאות דופן בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה, ינקוט בית המשפט בחלופה של הטלת ענישה ללא הרשעה. קביעה זו מבוססת על הכרת המשפט במורכבות החיים האנושיים, בהם עשויים להיווצר מצבים אשר אינם מתאימים להחלת הכלל המחייב הרשעה פלילית בעקבות הוכחת האשמה. מצבים חריגים ויוצאי דופן, בהם עוצמת פגיעתה של ההרשעה בפלילים בנאשם האינדיבידואלי גוברת על שיקול האינטרס הציבורי - חברתי כלכלי, ומאפשרים להימנע מהרשעת הנאשם בדין. (ראה ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל, (31.12.07), ע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' שמש ואח', פ"ד נ (3) 682, ע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(3) 685).

11.  בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997) (להלן: "הלכת כתב") נקבע, כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני תנאים, האחד - סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. השני - על ההרשעה להוות פגיעה חמורה בשיקום הנאשם. עוד התווה כב' השופט לוין קווים מנחים נוספים הקשורים בנסיבות חריגות של הנאשם, כאשר על כפות המאזנים עומד מחד האינטרסים האישיים של הנאשם ומאידך, עומד האינטרס הציבורי. בין השיקולים שמנה, המתייחסים לשיקומו של הנאשם, עומדים השיקולים הבאים: האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם, מידת הפגיעה של העבירה באחרים, הסיכון בהישנות דפוס ההתנהגות מצד הנאשם, יחסו של הנאשם לעבירה, נטילת אחריות והבעת חרטה וכן השפעת ההרשעה על תחומי פעילות הנאשם. מן העבר השני, יש ליתן משקל לשיקולים שבאינטרס הציבור, תוך שימת דגש על טיב העבירה והאפקט הציבורי של ההרשעה.

12.  בפסיקה מאוחרת יותר הדגיש בית המשפט העליון כי מדובר בחריג מצומצם שייעשה בו שימוש "רק במקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרת העבירה" (ראו רע"פ 3589/14 לוזון נ' מדינת ישראל, מיום 10.6.14). ההימנעות מן ההרשעה הופכת לקשה וחריגה יותר ככל שהעבירה חמורה יותר, שכן ניצבת בפנינו השאלה במלוא עוזה - האם יש בשיקולים האישיים של הנאשם כדי לגבור על האינטרסים הציבוריים, ובין היתר על הצורך בהרתעת היחיד והרבים.

4

13.  עוד נקבע כי על הנאשם מוטלת החובה להצביע על כך שהרשעתו תביא לפגיעה קשה וקונקרטית בסיכויי שיקומו ולתמוך טענותיו בתשתית ראייתית מתאימה (רע"פ 8627/12 הנסב נ' מדינת ישראל (31.12.12); רע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל (26.04.14); רע"פ 7224/14 פרנסקי נ' מדינת ישראל (10.11.14).

14.  לאחר ששקלתי, בכובד ראש, נסיבות המקרה שלפניי ושאלת הפגיעה העתידית בנאשם ובעתידו המקצועי והתעסוקתי, מצאתי להיעתר לבקשת ההגנה ולקבוע שעניינו של הנאשם נופל בגדר המקרים החריגים המאפשר ביטול הרשעתו.

להלן טעמיי;

טיב העבירה וחומרתה

15.  עמדתי על החומרה שבמעשי הנאשם והפוטנציאל הנפיץ של החזקת סכין והסכנה ששימוש בה יוביל לשפיכות דמים מיותרת. עם זאת, אינני מקבלת טענת המאשימה, שיש לראות בנסיבות החזקתה, בארנק הנאשם, כנסיבה המחמירה איתו ומלמדת על כוונות פסולות לשימוש בה. הנאשם הסביר שהשתמש בסכין לצרכי עבודה, הסכין נמצאה בבדיקה שערכו מאבטחים בתחנת רכבת בכליו של הנאשם ולא הוצגה לפניי כל אינדקציה לכך שאכן בכוונת הנאשם היה לעשות בה שימוש אלים.

16.  עוד יצוין שמדובר במעשה שבוצע לפני כשנתיים וחצי ומאז לא היה מעורב הנאשם בביצוע עבירות פליליות.

17.  אכן, מגמת הפסיקה בשנים האחרונות הינה להחמיר עם מחזיקי הסכין וכלי התקיפה. בית המשפט העליון עמד בפסיקה עניפה ומגוונת, על הצורך הציבורי במיגור התופעה של החזקת סכין כדבר שבשגרה הגובר על האינטרס האישי של הנאשמים. (ראו: רע"פ 1490/12 יוסף אבו גוש נ' מדינת ישראל (מיום 15.07.2012); רע"פ 4200/12 אחמד אבו זניד נ' מדינת ישראל (מיום 27.06.2012); רע"פ 2609/12 עובדיה חלבי נ' מדינת ישראל (מיום 19.08.12))

5

18.  לצד זאת, קיימים מקרים שבהם הוכח שילוב בין נסיבות מיוחדות של עושה ומעשה, שבהם סבר בית המשפט אחרת. כך ברע"פ 3446/10 סאלח עבד אלחלים נ' מדינת ישראל (6.4.11) דן בית המשפט בעניינו של נאשם צעיר, נטול עבר פלילי שהערכאה הדיונית מצאה שלא להרשיעו ואילו ערכאת הערעור סברה אחרת והורתה על הרשעתו. בית המשפט העליון מצא, באופן חריג ביותר, לקבל את בקשת רשות הערעור ולבטל הרשעת הנאשם לאחר ששוכנע שמדובר בנאשם צעיר ונורמטיבי, שהשתלב במסלול לימודים ונמצא בראשית דרכו בחיים, "ועל כן נזקה של ההרשעה עלול להיות רב". עוד קבע שנוכח נסיבות העושה והמעשה, רשאי היה בית המשפט השלום לחרוג מן הכלל לפיו מי שהוכחה אשמתו- יורשע בדין.

עוד ראו: עפ"ג (מחוזי מרכז) 28996-03-11 מדינת ישראל נ' גמזו (26.6.11) - התקבל ערעור נאשם שנדון בעבירה דומה למאסר על תנאי והתחייבות, בוטלה הרשעתו ונגזר עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות; עפ"ג (מחוזי מרכז) 16955-10-09 מדינת ישראל נ' מלכה (13.1.10) - נדחה ערעור המדינה פסק הדין של בימ"ש קמא שנמנע מהרשעת הנאשם והטיל עליו צו שרות לתועלת הציבור. הועלה היקף עבודות השל"צ ל-300 שעות; ת"פ (קריית גת) 3005-10-13 מדינת ישראל נ' צור (6.6.16); ת"פ  1493/08( שלום חדרה) בעניינו של ג'בארין שם הוכח נזק קונקרטי; ת"פ 3354/08 (בימ"ש פ"ת) בעניינו של שוהאנה וכך גם ת"פ 8761/08  (בימ"ש י-ם) מדינת ישראל נגד בייתוני.

פגיעה מוחשית בשיקומו של הנאשם

19.  הנאשם שלפניי כבן 24, ביצע העבירה שהיה בן 21 ומשתייך לקבוצת "הבגירים-צעירים". הנאשם נטול עבר פלילי, מנהל אורח חיים יצרני, תקין ושומר חוק.

20.  המלצת שירות המבחן בעניינו של הנאשם מרשימה. שירות המבחן עמד על התנהלותו החיובית בכל מישורי חייו, על כך שגדל בבית שהנחיל לו ערכים פרו חברתיים ושומרי חוק, על שיתוף הפעולה המלא שלו ועל כך שהמעשה המיוחס לו חריג ביותר בנוף חייו ואינו מעיד על מאפיינים אלימים כלשהם.

21.  הנאשם, בחור צעיר, בן למשפחה מוסלמית, פועל מזה זמן להגשמת חלום חייו - להתגייס לשורות המשטרה ולשמש כסייר. מכתב הקב"ט שהוצג לעיוני מלמד אכן שהרשעתו בדין תעמוד לו לרועץ ותהווה בפניו מכשול וחסם להגשמת חלומו. מכל האמור לעיל, נסיבות הנאשם, גילו, הצגת נזק קונקרטי לעתידו, באתי לכדי מסקנה כי הוכחה בעניינו של הנאשם הצטברות של נסיבות ייחודיות וחריגות, אשר יש בכוחן להטות את הכף לטובת ביטול הרשעתו ולא נותר לי אלא לאחל לנאשם הצלחה רבה בהמשך דרכו.

6

22.  עם זאת, אורה על ביצוע עבודות של"צ בהיקף נרחב של 400 שעות חלף המלצת שירות המבחן לשל"צ בהיקף מצומצם של 80 שעות.

סוף דבר

על יסוד כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א.    מבטלת הרשעת הנאשם בדין. הליך זה הסתיים ללא הרשעה הנאשם.

ב.     מטילה צו של"צ בהיקף של 400 שעות. הנאשם יבצע את עבודות השל"צ במרכז קהילתי "נווה עופר" תוך שנה מהמועד שייקבע ע"י שירות המבחן.

ג.       הנאשם מוזהר כי אם לא ישתף פעולה עם שירות המבחן ולא יבצע עבודות השל"צ כנדרש, ניתן להפקיע הצו ולגזור עונשו מחדש.

ד.     הנאשם יחתום על התחייבות בסך 2,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירת החזקת סכין, לא יחתום ייאסר למשך 7 ימים.

הסכין - תושמד.

5129371זכות ערעור כדין לבית המשפט המחוזי מרכז תוך 45 יום.

54678313

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ז, 06 ספטמבר 2017, במעמד הצדדים.