ת"פ 39122/12/17 – מדינת ישראל נגד מצטפא ח'לאילה
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 39122-12-17 מדינת ישראל נ' ח'לאילה(עציר)
|
|
1
בפני |
כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל
|
|
|
ע"י פמ"י פלילי |
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
מצטפא ח'לאילה (עציר)
|
|
|
ע"י ב"כ עו"ד מחמד מחמוד |
הנאשם |
גזר דין |
כתב האישום
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעונש.
מעובדות
כתב האישום עולה, כי ביום 5.12.2017 בשעות הבוקר, התמקם כוח משטרה בעיסאויה לצורך פעילות
יזומה. במהלך הפעילות, הנאשם ביחד עם יזן עביד ומחמד אבו ג'לקה, שהו במרחק של
כ-40-60 מטרים מהשוטרים בשטח מוגבה, ממנו יידו לעברם אבנים וכן יידו גולות באמצעות
רוגטקות. יזן ומחמד פגשו בנאשם בעיסאויה ומחמד אמר ליזן ולנאשם כי "יש צבא
בכפר", הציע להם ללכת לזרוק אבנים לעבר כוח משטרה ויחד התקדמו למקום האירוע.
בהגיעם למקום, יידו הנאשם ויזן אבן אחת כל אחד לעבר השוטרים ממרחק כ-42 מטרים,
וברחו מן המקום. זמן קצר לאחר מכן, שבו הנאשם ויזן למקום האירוע יחד עם מחמד, כאשר
האחרון הסתיר את פניו לפרקים בחולצתו, כך שהיה רעול פנים. מחמד העביר גולות לנאשם
וליזן על מנת שיידו אותן באמצעות רוגטקות לעבר השוטרים. בשלב זה הצטרף אל השלושה
רעול פנים שאינו ידוע מיהו. סמוך לכך, יידה יזן ארבע גולות באמצעות רוגטקה שהייתה
ברשותו לעבר השוטרים, ואילו הנאשם יידה 2 אבנים באמצעות רוגטקה ממרחק כ-58 מטרים
מהשוטרים. בשלב זה הצטרפו שניים נוספים לחבורה, ואחר כך נמלטו כל השישה ממקום
האירוע. בגין כך, הואשם הנאשם בעבירה של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי
סעיף
2
טיעונים לעונש
הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.
מחד, המאשימה טוענת כי יש להטיל על הנאשם עונש שלא יפחת מ-18 חודשי מאסר בשל היותו בגיר באירוע בו היו מעורבים קטינים, בשל היות האירוע אירוע שבו היה שימוש באבנים, גולות ואלו יודו באמצעות רוגטקה ממרחק עשרות מטרים - כלי המגביר את פוטנציאל הנזק מהפגיעה האפשרית, ובשל התייחסות הפסיקה להתנהגות מסוג זה כאל "מכת מדינה".
מאידך, הסניגור טוען כי ניתן להסתפק בעונש של חודשי מאסר ספורים לנוכח גילו הצעיר של הנאשם, הודאתו והעובדה שלא נגרם נזק ברכוש או בנפש.
תסקיר
מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה, כי מדובר בצעיר כבן 20, בן למשפחה המונה זוג הורים ושבעה אחים ואחיות, כשהנאשם הוא הרביעי בסדר. אביו עובד במוסך ואמו עקרת בית. הוא גדל בעיסאויה וסיים 10 שנות לימוד, לאחר שנגרר אחרי חבריו שפעלו באופן דומה. הוא עבד טרם מעצרו בניקיון ובשיפוצים ושלל שימוש בחומרים ממכרים. לנאשם אין הרשעות קודמות. לטענתו ביום האירוע, בוטלה עבודתו ובשל כך הצטרף לחברים, חלקם בעלי רקע פלילי-ביטחוני, כדי להתנסות ולהיות חלק מן ההמון. שירות המבחן התרשם מבחור צעיר ולא מגובש הנוטה לפעול באופן אימפולסיבי כשהוא נעדר ביקורת עצמית לפסול שבהתנהגותו. לצד זאת שואף הנאשם לקיים אורח חיים נורמטיבי מבחינת עבודה ופרנסה ומגלה דאגה למשפחתו, תוך שהוא חושש מהעונש הצפוי לו. שירות המבחן סבר כי קיימת רמת סיכון גבוהה הנשקפת מן הנאשם, ולכן המליץ להטיל עליו עונש מוחשי שיחדד עבורו את המחירים בגין התנהגותו.
קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.
אשר לערך המוגן - העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך של שמירה על שלום גופו ונפשו של אדם, שמירה על ביטחון הפרט וביטחון הציבור, והשמירה על כוחות הביטחון, הפועלים למען כלל הציבור יומם ולילה.
3
נסיבות
הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף
אשר למדיניות הענישה הנוהגת - לרוב מוטלים עונשי מאסר ממשיים שאינם פוחתים מ-5 חודשים. בהקשר זה מפנה לעפ"ג (י-ם) 3148-02-16 מ"י נ' ג'ועבה (מיום 24.2.2016), שם נקבע מתחם שבין 8 ל-20 חודשים בנסיבות של התפרעות חמורה בהר-הבית, תוך שהנאשם שם יידה מספר אבנים בעודו רעול פנים כשבהתפרעות נפגעו שוטרים; עפ"ג (י-ם) 30191-02-15 מ"י נ' אגרוף (31.3.2015), שם נקבע בנסיבות של התפרעות מאסיבית בהר הבית מתחם שבין 7 ל-11 חודשי מאסר ונגזרו בפועל 11 חודשים לאדם בעל עבר פלילי ותנאי (העונש שנגזר לא כלל את המאסר המותנה שהופעל); עפ"ג (י-ם) 21523-08-15 מ"י נ' ענאתי (מיום 14.10.2015), שם נקבע מתחם ענישה של בין 6 ל-15 חודשי מאסר בנסיבות של זריקת שתי אבנים בהתפרעות בעיר העתיקה, והעונש הוחמר ל-6 חודשי מאסר בפועל. אימצתי מתחם זה בתיק שנסיבותיו דומות - ת"פ 17526-04-17 מ"י נ' בדר (מיום 10.9.2017) שם גזרתי על נאשם 10 חודשי מאסר בפועל. ביום 20.3.2018 הטלתי 10 חודשי מאסר על מי שהורשע בידוי שתי אבנים במהלך התפרעות שבה נפצעו שוטרים [ת"פ 59696-12-17 מ"י נ' אבראהים] על בסיס מתחם שבין 6 ל-15 חודשי מאסר. המאשימה שבה והיפנתה לעניין נג'אר [ע"פ 4324/16 נג'אר נ' מ"י (מיום31.7.2016)] - כבר אמרתי שלדעתי, ההפנייה אינה במקומה הואיל ומדובר בתיק שנדון בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה.
מתחם הענישה - בהינתן כל האמור, אני סבור כי מתחם ענישה צריך לעמוד על בין 6 חודשי מאסר ל-18 חודשי מאסר.
נסיבות
שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א ל
המיקום במתחם - לטעמי, במכלול הנסיבות, יש למקם את הנאשם בחלק האמצעי-עליון של המתחם.
4
לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 12 חודשי מאסר בפועל לריצוי מיום מעצרו ;
ב. 6 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם את העבירות בהן הורשע לרבות עבירת התפרעות וזאת בתוך שלוש מיום שחרורו;
ג. קנס בסך 5,000 ₪, אשר ישולם החל מיום 1.2.2019, או שבועיים ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים ב-1 לכל חודש עוקב מתחילת התשלום. לא ישולם תשלום במועד או לא ישולם כלל, יעמוד הקנס לפירעון מיידי.
ד. התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא לעבור את העבירות בהן הורשע ועבירת התפרעות במשך שנתיים מיום שחרורו או חודש מאסר תמורתה אם לא תיחתם. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.
יש לשלוח לשירות המבחן.
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, י' ניסן תשע"ח, 26 מרץ 2018, במעמד הצדדים.
