1

הנאשמים הורשעו בהתאם להודאתם בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952.

עפ"י עובדות כתב האישום, בתאריך 16.7.17 בשעה 14:58 בשד' ירושלים 1 נמצאו הנאשמים שהינם תושבי השטחים, כשהם שוהים בשטחי מדינת ישראל וזאת ללא אישור שהיה כדין.

2

המאשימה ביקשה להחמיר עם הנאשם נוכח חומרת העבירה, מידת הפגיעה בערך המוגן והמצב הביטחוני השורר במדינה. בא כוח המאשימה טען שיש עוצר כניסות למדינה וטען כי רבות נאמר על ערכים שנפגעו אך טען כי יש להרחיב שנפגעה זכות האזרח לשלום וביטחון באופן בסיסי שבלב שכונת מגורים ולא באתר בניה נמצאת לה חבורה של ארבעה נאשמים. בא כוח המאשימה טען לגבי כל אחד מהנאשמים באשר לעברם הפלילי של כל אחד מהם.

לטענת המאשימה, מתחם העונש ההולם נע בין חודש מאסר בפועל לבין תשעה חודשים.

לגבי נאשם 1 - הדגיש בא כוח המאשימה כי לחובתו הרשעה אחת משנת 2008 של חברות בהתאגדות בלתי חוקית בגינה הושת עליו עונש של 12 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי (ת/1).

באשר לנאשם 3 - טען בא כוח המאשימה כי לחובתו הרשעה משנת 2005 בגין הנחת חומרי חבלה בכוונה לגרום מוות וכן חברות בהתאגדות בלתי חוקית ונדון ל - 5 שנות מאסר בפועל( ת/2).

באשר לנאשם 4 - טען בא כוח המאשימה כי יש לו הרשעות קודמות כאשר העבירה האחרונה מאוקטובר 2013 בעבירה דומה וכי על עבירה זו הושת עליו עונש של חודשיים מאסר בפועל וכן שלוש שנים מאסר על תנאי שאינו בר הפעלה בתיק זה. בנוסף, לנאשם הרשעה נוספת בעבירה של קשר לעבור עבירה לפי סעיף 135 לחוק השיפוט הצבאי והושת עליו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל. (ת/3).

בא כוח המאשימה הדגיש את המסוכנות הנשקפת מהנאשמים אשר מתהלכים בלב העיר. זאת ועוד בא כוח המאשימה הגיש פסיקה וטען כי יש לסטות מהמתחם אש נקבע בהלכת אלהרוש והפנה לפסקי דין במקרים בהם הושתו מאסרים חמורים בפועל. בנוסף טען בא כוח המאשימה חרף העובדה שהנאשמים עברו עבירה של שהיה בלתי חוקית אך לא ניתן לומר כי מדובר בכניסה לישראל לצרכי פרנסה וכי על בית המשפט להחמיר עם הנאשמים.

לעומתו טעמו באי כוח הנאשמים על אחד לגבי הנאשמים אותו הוא מייצג.

באת כוח הנאשמים 1 ו - 3 טענה כי על פי חומר החקירה נתפסו הנאשמים באתר בניה ובא כוח המאשימה טען כי מדובר בעובדה מוסכמת. בנוסף, טען הסניגור כי הרישום הפלילי לא מעלה כל הרשעה קודמת. מדובר בנאשמים אשר נכנסו למדינת ישראל לצרכי פרנסה והרקע לכניסתם לישראל הוא כורח המציאות הקשה והעובדה שנסיבותיהם קשות. הסניגור תיאר לגבי הנאשם 1 כי הוא בן 28, מנסה לממן את עצמו בכוחותיו ולסייע בפרנסת בני משפחתו. פניו לחתונה ובכלל זה הוא מנסה לבנות את עצמו ואת חייו.

3

באשר לנאשם 3 טענה באת כוחו כי מדובר באדם נשוי ואב לשני ילדים, ביניהם פעוטה בת שנה וחצי. אימו אמורה לעבור ניתוח ביום ראשון וכי מדובר במפרנס יחיד גם לבני משפחתו מעבר לעובדה שהוא מפרנס את אשתו וילדיו וכי נכנס לארץ על מנת לממן התחייבויות כספיות שהיו לו.

באת כוח הנאשמים טענה כי יש להחיל את הלכת אלהרוש בעניינם של הנאשמים וכי הרשעות קודמות אל שנאשמים צריך להישקל במסגרת מתחם הענישה. בא כוח הנאשם טען כי רבות נטען לגבי המצב הבטחוני והפנה לפסק דינו של כב' השופט ד"ר רון שפירא בעניין פטאפטה. שם דובר על כך שאין הצדקה להחמרת עונשי המאסר של שוהים בלתי חוקיים רק בשל המצב הביטחוני. הסניגור הדגיש כי מדובר בהרשעה ראשונה לטעמו מבחינת הרישום הפלילי וכי יש לתת לכך משקל.

באשר לעברם הביטחוני של הנאשמים טען הסניגור כי אמנם לנאשם 1 יש הרשעה ביטחונית משנת 2008 ולנאשם 3 יש הרשעה ביטחונית משנת 2005 אך מאז אותן הרשעות ביטחוניות לא קרה כלום ולא נפתחו תיקים ביטחוניים בעניינם וביקש כי עונשם של הנאשמים יהיה ברף הנמוך של מתחם הענישה שנקבע בהלכת אלהרוש וביקש להסתפק בעונש שלא יעלה על 14 ימי מאסר בפועל.

בא כוח הנאשם 4 טען כי יש להחיל את הלכת אלהרוש בעניינו של הנאשם 4 והצטרפה לדברי חברה בעניין העבירות הביטחוניות לגבי מרשה והדגישה את הנסיבות האישיות של הנאשם.

הצדדים הגישו פסיקה רלבנטית.

דין והכרעה:

אין צורך להכביר מילים בדבר הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה ע"י הנאשם.

זכותה של המדינה, ככל מדינה ריבונית, לפקח על הנכנסים בשעריה, לבקר את הבאים בתחומה ולהתנות את כניסתם בתנאים. כניסה ושהייה שלא כדין לישראל מונעות אפשרות זו. כמו כן טמון בעבירה זו סיכון ביטחוני חרף העובדה כאשר מדובר בשהייה בלתי חוקית לצורכי פרנסה.

מדיניות הענישה הנהוגה שנפסקה ע"י ביהמ"ש העליון ב-רע"פ 3677/13 בעניין אלהרוש קובעת כי מתחם העונש ההולם בעבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל לצורכי פרנסה, כאשר לא נוספו לעבירה זו עבירות נלוות, נע בין מאסר על תנאי לבין 5 חודשי מאסר כאשר מתחם זה כולל בתוכו גם מאסר על תנאי, וקנס הנע בין 0 ₪ ל- 2,000 ₪.

עוד יצוין כי במספר פסקי דין שניתנו ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה, נקבע כי על אף המצב הביטחוני השורר במדינת ישראל באותה עת אין מקום לשנות את מתחם העונש ההולם (ראה עפ"ג

4

46537-10-15 בעניין פטאפטה).

בעניינם של הנאשמים אני קובעת כי אין מקום לסטות ממתחם אלהרוש וזאת נוכח העובדה כי לא נסתרה הטענה כי מדובר בנאשמים שנכנסו לצרכי פרנסה. בא כוח המאשימה מבקש להסיק מעברם של הנאשמים ומהעובדה שהתהלכו יחדיו בלב העיר כי הגיעו לצורך אחר כאשר גם הוא מאשר כי הנאשמים נמצאו באתר בניה.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מעברם של הנאשמים והעובדה שבאמתחתם עבירות ביטחון תוך שריצו עונשי מאסר בעבירות ביטחון חמורות. אמנם לא הורשעו הנאשמים בעבירות של שהיה בלתי חוקית אך די בכך כי הורשעו בעבירות ביטחון כדי לתת לכך משקל לחומרה לעניין העונש ולאבחן בינם לבין נאשם שאין בעברו עבירות כלל או עבירה פלילית אחת.

אשר לעונש המתאים לנאשמים, יש לתת משקל להודאתם בהזדמנות הראשונה, נסיבותיהם האישיות וכי מטרת הכניסה לישראל הייתה למטרת פרנסה. טענתם של הנאשמים כי הגיעו למדינת ישראל לצרכי פרנסה לא נסתרה ואין לי אלא להניח, בשים לב לכך שלכניסתם של הנאשם לישראל לא נלוו עבירות נוספות, כי אכן הנאשמים נכנסו לישראל על מנת להתפרנס.

יחד עם זאת, ועל אף טענת הנאשמים באשר למצבם הכלכלי, יש מקום לתת משקל להרתעת היחיד בתוך מתחם העונש ההולם וזאת באמצעות הטלת קנס כספי, מאחר ומדובר בעבירה שיש לה פן כלכלי. (לעניין זה ראה עפ"ג (חיפה) 46537-10-15 מ"י נגד פטאפטה).

בשים לב למכלול השיקולים שפורטו לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 1 -

1.         מאסר בפועל בן 45 ימים בניכוי ימי מעצרו, מיום 16.7.17 .

2.         מאסר על תנאי בן 3 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה נוספת על חוק הכניסה לישראל.

3.         קנס בסך 800 ₪ או 8 ימי מאסר בפועל תחתיו הקנס ישולם קודם למועד השחרור שאם לא כן תרוצה תקופת המאסר חלף הקנס, או חלקה היחסי אם ישולם חלק מהקנס, במצטבר לעונש שגזרתי.

5

נאשם 3 -

1.         מאסר בפועל בן 45 ימים בניכוי ימי מעצרו, מיום 16.7.17 .

2.         מאסר על תנאי בן 3 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה נוספת על חוק הכניסה לישראל.

3.         קנס בסך 800 ₪ או 8 ימי מאסר בפועל תחתיו הקנס ישולם קודם למועד השחרור שאם לא כן תרוצה תקופת המאסר חלף הקנס, או חלקה היחסי אם ישולם חלק מהקנס, במצטבר לעונש שגזרתי.

נאשם 4 -

1.         מאסר בפועל בן 45 ימים ימים בניכוי ימי מעצרו, מיום 16.7.17 .

2.         מאסר על תנאי בן 3 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה נוספת על חוק הכניסה לישראל.

3.         קנס בסך 800 ₪ או 8 ימי מאסר בפועל תחתיו הקנס ישולם קודם למועד השחרור שאם לא כן תרוצה תקופת המאסר חלף הקנס, או חלקה היחסי אם ישולם חלק מהקנס, במצטבר לעונש שגזרתי.

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.

ניתן היום, ד' אב תשע"ז, 27 יולי 2017, בנוכחות הצדדים.                                                           /