1

 

 

 

 

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות ועבירות נלוות, בהתאם למפורט בכתב האישום המתוקן.

 

בהתאם לכתב האישום המתוקן, ביום 16.7.12 , בכביש המחבר בין אורנית לכיוון כביש 5, הסיע הנאשם ברכבו 20 שב"חים שהינם תושבי אזור שאינם מורשים להיכנס לישראל או לשהות בה כדין. שוטרים שנסעו ברכב משטרתי הבחינו ברכב, הניחו פנס כחול מהבהב מעל הרכב משטרתי, עקפו את הרכב וכרזו לנאשם לעצור בצד, אך הנאשם המשיך בנסיעה מהירה ולא ציית לשוטרים. השוטרים כרזו לנאשם שיעצור כעשר פעמים, אך הנאשם המשיך לנסוע מהר, ועל כן השוטרים נצמדו עם הרכב המשטרתי לרכב בסמוך לצד הנאשם, אשר ירד לשוליים.

 

השוטרים ניסו לעקוף את הרכב על מנת לחסום את נסיעתו והנאשם האיץ מהירותו ונמלט מהשוטרים. בהמשך לכך, לאחר שהנאשם ירד לשוליים כחמש פעמים וכשהשוטרים ניסו לחסום את הרכב, האיץ שוב ונמלט. בסמוך לכפר סיבל הצליחו השוטרים לחסום את הרכב.

 

ביום 30.12.12 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 257 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; עבירה של הסעת שישה או יותר שוהים שלא כדין לפי סעיף 12א (ג) (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952; עבירה של הסעת יותר מ-3 נוסעים מעל המותר לפי סעיף 084 ב לת"ת-1970; ועבירה של חוסר פוליסה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970.

 

הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן בטרם נגזר דינו.

2

 

תסקיר שירות המבחן

מהתסקיר עולה כי הנאשם כבן 20, רווק המתגורר בבית ההורים. סובל ממחלת כליות תורשתית. נמסר כי הנאשם שוהה בתנאי מעצר חלקי ובמסגרת הקלה בתנאים, עובד באטליז. טרם לכך שהה בתנאי מעצר בית מלא.

הנאשם גדל במשפחה בת חמישה ילדים ותיאר את משפחת מוצאו כמשפחה נורמטיבית, ואת הקשר עם אביו תיאר כקשר סמכותי.

סיים 11 שנות לימוד. טרם עזיבת מסגרת הלימודים עבד בעבודות מזדמנות בתחום פירוק עופות. הנאשם מסר כי גילה קשיים להתמיד והיה בעל צרכים להישגיים כלכלים מהירים.

 

לעניין העבירה נשוא כתב האישום, הנאשם הודה בה ולקח אחריות חלקית. מסר כי השאיל את הרכב מחברו, ולא ידע שלרכב אין ביטוח. הנאשם התבקש על ידי חברו לאסוף בדרכו את העובדים אך לא ידע על קיומם של נוסעים בלתי חוקיים.

מסר כי בזמן האירוע חש לחץ ובלבול לנוכח התערבות המשטרה מחד ודרישת הנוסעים כי ימשיך בנסיעה מאידך. 

התרשמות קצינת המבחן הייתה כי הגורמים לעבירה הינם חוסר בשלותו של הנאשם, ילדותיות ובעיה של הצבת גבולות לעצמו, ובמצב זה לא הופעל שיקול דעת מעמיק והנאשם לא בחן את תוצאות מעשיו כנדרש.

קצינת המבחן תארה כי התלבטה במתן המלצתה לנוכח העבירות החמורות המתוארות בכתב האישום כאשר לצד זאת ההתרשמות היתה כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ועצם ההליכים המשפטיים ומעצר הבית מהווים עבורו גורם הרתעה מוחשי. כמו כן מדובר בעבירותיו הראשונות של הנאשם וברצף של עבירות שבוצעו במהלך אירוע אחד.

ההתרשמות היתה כי הנאשם בגילו הצעיר ביצע את העבירות על רקע חוסר בגרות, רמת חשיבה והבנה נמוכה, והעדר שיקול דעת אשר בעקבותיהם נהג בדרך לא נורמטיבית.

בנסיבות אלה, קצינת המבחן התרשמה שיש להימנע מהטלת עונש מאסר על הנאשם, שכן חשיפתו לתנאים הקשים בכותלי הכלא עלולה לפגוע בו קשות.

לאור זאת, הומלץ כי באם יישקל עונש מאסר הרי שיש להטילו לתקופה קצרה ככל הניתן ולאפשר לנאשם לרצותו במסגרת עבודות שרות בשילוב עונש מרתיע של מאסר על תנאי, זאת בהתחשב בכך שמדובר במעורבותו הראשונה של הנאשם בפלילים ולנוכח תפקודו התקין בדרך כלל.

 

הטיעונים לעונש

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המייחס לו בין היתר הסעת 20 שב"חים לשטחי ישראל ללא אישור.

נטען כי לאף אחד מהשב"חים לא היה אישור כניסה לישראל, או לקו התפר.

נטען כי הנאשם פגע בערכים מוגנים, בביטחון ושמירה על גבולות המדינה, עבירות המסכנות חיים.

3

ב"כ המאשימה טענה כי בהתאם לתיקון 13 לחוק הכניסה לישראל הוספו נסיבות מחמירות לעבירת הסעת השוהים שלא כדין והוחמר העונש. על פי התיקון, הסעה של יותר מ-6 נוסעים, או כזו שנעשית במסגרת שירותי הסעות, מהוות נסיבות מחמירות שיובילו להחמרה בענישה.

נטען כי במקרה זה מדובר בעבירות שנעברו בנסיבות מחמירות, שכן הנאשם הסיע 20 שב"חים, וכן בהסעה מתוכננת תמורת תשלום.

בנוסף, מדובר במספר נוסעים מעבר למותר ברישיון הרכב, כאשר הנאשם פועל על מנת למקסם רווחים וזאת על חשבון בטחונם של הנוסעים ואזרחי המדינה.

נטען כי לכל זאת יש להוסיף את המרדף המשטרתי שהתנהל אחר הנאשם, תוך סיכון הנוסעים והמשתמשים האחרים בדרך, לרבות השוטרים ברכב המשטרתי.

ב"כ המאשימה התייחסה לחשיבותם של אישורי הכניסה לישראל, במסגרתם נערכת בדיקה מקיפה על מנת למנוע פגיעה בביטחון המדינה ואזרחיה.

נטען כי במקרה זה קיים צירוף של נסיבות מחמירות המחייבות ענישה ברף הגבוה.

כן נטען כי תושבי השטחים הנכנסים לישראל ללא אישור נשפטים לעונשים של מאסרים בפועל, ויש להתייחס בחומרה יתרה לאלה המסייעים לכניסתם, מעסיקים ומלינים אותם ללא אישורים, ולא יכול להיות ספק שמצבם המשפטי חמור מזה של התושבים עצמם.

ב"כ המאשימה הגישה אסופת פסיקה רלוונטית-

ברע"פ 2742/13 עיסא נ' מד"י הורשע הנאשם בעבירת הסעת 14 תושבים זרים, תמורת תשלום שמתוכם ל- 13 מתוך 14 הנוסעים אשר הסיע היו אישורי שהייה בקו התפר. בית המשפט קבע באותו ענין כי מתחם הענישה הראוי הוא בין מספר חודשי מאסר בפועל ל- 18 חודשים, וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל.

בעפ"ג 27224-03-11 מסאלמה נ' מד"י הורשע הנאשם בעבירה של הסעת עובד זר בנסיבות מחמירות ובמעשה פזיזות ורשלנות, ונגזרו עליו 11 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

בעפ"ג 2593-06-10 מד"י נ' ג'מיל הורשע הנאשם, נעדר עבר פלילי, בהסעת 11 תושבי האזור, אשר שהו בישראל שלא כדין, ונגזרו עליו 5 חודשי מאסר בפועל. מדובר בעבירה מלפני התיקון לחוק.

ברע"פ 2114/10 בדראן נ' מד"י הורשע הנאשם בהסעתם של 90 שוהים בלתי חוקיים בשלוש הזדמנויות שונות, ונגזר עליו 22 חודשי מאסר בפועל.

בעפ"ג 23069-05-11 מד"י נ' טחאן הורשע הנאשם בעבירה של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין בישראל, ובעבירה של הסעת נוסעים מעל המותר. בערכאה קמא נדון ל-35 ימי מאסר בפועל, הערעור על קולת העונש התקבל, ובעקבות נסיבות אישיות, ומאחר שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין עם הנאשמים, נגזר עליו מאסר בפועל של 95 ימים.

 

ב"כ המאשימה טענה כי מתחם הענישה ההולם במקרה זה, בו תוקן כתב האישום כך שנמחקו האישומים של מעשה פזיזות ורשלנות ברכב, אך העובדות נותרו ללא שינוי, הינו בין מספר חודשים לריצוי בפועל ל- 24 חודשי מאסר. לכך יש להוסיף קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

נטען כי לנאשם רשיון נהיגה משנת 2010, ולחובתו כבר שתי הרשעות בעבירות תעבורה.

4

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם לא עבר הליך טיפולי או שיקומי ועל כן לא היה צורך של ממש בקבלת תסקיר שה"מ בעניינו וניתן היה להסתפק בדברי הסנגור בטיעונים לעונש.

נטען כי, על אף היותו של הנאשם נעדר עבר פלילי, הסובל מבעיות רפואיות, הדבר לא מנע ממנו מלבצע העבירה.

 

לאור כל האמור לעיל, עתרה ב"כ המאשימה לעונש מאסר בפועל ברף האמצעי של המתחם שהוצג, זאת בהתחשב בשיקולים לחומרא שפורטו לעיל בהרחבה, ובמצבו הרפואי של הנאשם, בגילו, ובהעדר עבר פלילי, כשיקולים לקולא.

 

ב"כ המאשימה הוסיפה לטיעוניה, כי הנאשם היה עצור מיום 16.7.12 עד 2.8.12 וכי הוא פסול לנהיגה עד תום ההליכים.

 

ב"כ הנאשם טען כי הודה וחסך זמן שיפוטי יקר. נטען כי הנאשם שהה במעצר בית כמעט 14 חודשים, שלאחריהם הוקלו התנאים והותר לו לצאת לעבודה בשעות היום.

 

נטען כי, במקרה זה הנאשם לקח אחריות על מעשיו כמו כן נטען כי הנאשם נעדר עבר פלילי ומדובר בהסתבכות ראשונה שלו עם החוק.

 

ב"כ הנאשם טען כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובמצבם הרפואי של בני משפחתו הסובלים מבעיית כליות קשה.

 

נטען כי בהתאם לאמור בתסקיר, הומלץ להימנע מהטלת מאסר בפועל אשר עלול לפגוע בנאשם ולהחמיר את מצבו.

 

נטען כי הפסיקה אליה התייחסה ב"כ המאשימה בעפ"ג 27224-03-11 שונה מענייננו, שכן באותו מקרה דובר בנאשם עם עבר פלילי באותו תחום שנסיבות התיק מסוכנות והתביעה הסכימה ל-11 חודשי מאסר. בימ"ש קמא דחה ההסדר והטיל 15 חודשי מאסר, ובית המשפט המחוזי החזיר את העונש ל-11 חודשיים.

 

כן נטען כי ברע"פ 2114/10 דובר בנאשם שביצע את העבירה הראשונה ושוחרר, אך חזר על מעשיו פעם שנייה ושלישית.

 

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה בתיקי הסעת שב"חים - 

5

בת"פ 3806-04-11 מד"י נ' פראס ראזם, הורשע הנאשם בהסעת 23 שב"חים, ללא עבירות נלוות, ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות וקנס 5,000 ₪. בית המשפט סבר כי עצם הזמנת חוו"ד ממונה יצרה אצל הנאשם הסתמכות על כך שלא ייגזר עליו מאסר בפועל, וכן צויין תסקיר חיובי מאד.

בת"פ 1218/09 מד"י נ' האני גית הורשע הנאשם בהסעת 19 שב"חים, ללא עבירות נלוות, ונגזרו עליו 3 חודשי עבודות שירות. זאת במסגרת הסדר טיעון, עקב חלוף זמן של ארבע שנים מביצוע העבירה, והעדר עבירות נלוות.

בת"פ 15865-01-13 מד"י נ' נוימן דוד הורשע הנאשם בהסעת 6 שב"חים ובעבירה של החזקת סכין, ונגזרו עליו 6 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪. זאת בעיקר על רקע גילו המבוגר יחסית ומצבו הבריאותי כנכה בשיעור 76% שאינו כשיר לעבודות שירות.

בת"פ 49203-12-12 מד"י נ' נאדר סלהב הורשע הנאשם בהסעה של 8 שב"חים, הסעה ללא חגורת בטיחות והסעה של נוסעים מעל המותר, ונגזרו עליו במסגרת הסדר טיעון 3 חודשי מע"ת וקנס 5,000 ₪. זאת לאור גיל מבוגר ומצב בריאותי.

בת"פ 13626-11-12 מד"י נ' מורד אבו שרק הורשע הנאשם שהסיע 3 שב"חים, ונגזרו עליו במסגרת הסדר טיעון 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

 

ב"כ הנאשם טען כי אין למצות את הדין עם הנאשם, בהיותו בחור צעיר, ללא עבר פלילי ובהתחשב בהמלצת שה"מ.

לאור זאת עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שה"מ ולהטיל על הנאשם מאסר בעבודות שרות.

 

דיון

המדובר בעבירה של הסעת שב"ח בנסיבות מחמירות, הן בשל המספר הגדול של השוהים הבלית חוקיים שהוסעו לכיוון פנים המדינה, והן לנוכח העובדה כי מדובר בשירות הסעות בתשלום.

 

מדובר בעבירה המסכנת את בטחון הציבור, ולכך נוספת נסיבה לחומרא בעבירה הנלווית של הסעת נוסעים מעל המותר, המסכנת את בטחון המוסעים, וחומרה נוספת עקב סיכון המשתמשים בדרך ונוסעי הרכב גם יחד, שהתבטאה בנהיגתו הפרועה של הנאשם בעת נסיונו להמלט מהמרדף המשטרתי.

 

מתחם הענישה בגין צבר בעבירות דנן הינו בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

 

6

אני ערה לגילו הצעיר של הנאשם ולתסקיר שניתן בעניינו, המלמד על העדר מעורבות עבריינית ועל חוסר בשלות אישיותית, עקב גילו, שהביא את הנאשם לביצוע העבירות. יחד עם זאת, הצטברות העבירות אינה מאפשרת, לדעתי, גזירת עונש לריצוי בדרך של עבודות שירות, בלי לפגוע יתר על המידה באינטרס הציבורי של גמול הולם על העבירות והרתעת הרבים, לנוכח העובדה שמדובר בתופעה המהווה מכת מדינה ואשר רבים הם הצעירים דוגמת הנאשם שמבצעים עבירה זו ממניעים כלכליים גרידא תוך התעלמות מהנזק הנגרם לבטחון הציבור בכלל ובטחון המשתמשים בדרך בפרט.

 

אני מתחשבת לקולא בתקופת מעצר הבית הממושכת בה שהה הנאשם, בנטילת האחריות ובחסכון הזמן השיפוטי.

 

בנסיבות אלה אגזור על הנאשם עונש בצד הנמוך של המתחם.

 

אני גוזרת על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 16.7.12 עד 2.8.12.

 

8 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של הסעה בנסיבות מחמירות.

6 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של הסעה שלא כדין.

3 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

 

פסילת רשיון הנהיגה למשך 6 חודשים משחרורו.

6 חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים משחרורו, שלא יעבור עבירה של הסעת שב"ח.

 

קנס בסך 5,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו. הקנס יקוזז מההפקדה בתיק.

 

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

 

ניתן היום, ח' שבט תשע"ד, 09 ינואר 2014, במעמד הצדדים.