ת”פ 41588/01/17 – מדינת ישראל/משרד העבודה והשירותים החברתיים נגד אם.סי.אל. נצר סירני בע”מ,חן ליפין
1
31 אוקטובר 2019
לפני:
כב' השופטת חנה טרכטינגוט - שופטת בכירה
המאשימה: |
מדינת ישראל/משרד העבודה והשירותים החברתיים ע"י ב"כ עו"ד ישראל שניידרמן ואח' |
- |
|
הנאשמים: |
1. אם.סי.אל. נצר סירני בע"מ 2. חן ליפין
ע"י ב"כ עו"ד שלומית גוטרמן-כספי ואח' |
החלטה
1. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום לפיו התקשרה הנאשמת 1 בהסכם לקבלת שירות עם קבלן שירות מבלי שלקבלן השירות היה רשיון כנדרש.
הנאשם 2 נושא משרה בנאשמת 1.
2. הנאשמים הגישו בקשה למתן צו להמצאת מסמכים ומוצגים, ואלה הם:
א. הסכמי התקשרות עם לקוחות הקבלן (סומנו כ- מ.ס. 61-100);
ב. רשימת עובדי הקבלן לשנת 2015 - 2016 (סומנה כ- מ.ס. 112-113);
ג. הסכם התקשרות מול חברת "אפ סייד דאון" (סומן כ- מ.ג. 1-4);
ד. הסכם התקשרות מול חברת "פ.ג.ג. סוכנויות סחר תקשורת" (סומן כ- ס.ז. 1-5);
ה. הסכם התקשרות מול חברת "ארלסנס" (סומן כ- ע.ו. 1-4);
ו. מסמכים נוספים אשר הוצגו בפני מר סרוסי (סומנו כ- ס.ז. 6-11, ס.ז. 15-24, ע.ו. 6-35);
ז. פרוטוקולי חקירתם של לקוחות הקבלן ששמותיהם נמנו ברשימה (סומנו כ- מ.ס. 101).
ח. כתבי האישום שהוגשו כנגד הלקוחות שבנספח א' לעיל, כולם או חלקם.
3.
לטענת הנאשמים חקירתו של מר סרוסי (נושא משרה בקבלן השירות) נמסרה להם
"עירומה" והם רשאים לקבל, כחלק מחומר החקירה, בהתאם לסעיף
כמו כן החקירות וכתבי האישום אשר הוגשו כנגד מזמיני השירות נדרשים לצורך ביסוס הגנתם ל"אכיפה בררנית".
2
4.
המאשימה מתנגדת וטוענת כי חומרים מתיקי חקירה אחרים אינם עונים על התנאי של חומר
"הנוגע לאישום", ולכן אינם חלק מ"חומר חקירה" כעולה מסעיף
מדובר בחומר חקירה מתיקים אחרים, כאשר לכל מזמין שירות יש מערכת עובדתית פרטנית ייחודית עם הקבלן.
החומר המבוקש אינו נוגע אף ל"פריפריה של אישום" ושייך לתיקי חקירה אחרים.
הסכמי ההתקשרות של הקבלן עם גורמים אחרים אינו מהווה חומר חקירה ביחס לתיק ספציפי זה.
ההכרעה -
5. אקדים ואציין כי בקשה דומה הוגשה עוד ביום 9.7.17.
ביום 13.3.18 ניתנה החלטה מפי חברי השופט שגב, לפיה לאור פסיקתו של בית הדין הארצי בפרשת אלירן דואב (עפ"א 16393-12-13, עפ"א 43130-02-14 מדינת ישאל - אלירן דואב 9.9.15, להלן: "פרשת אלירן דואב"), משמדובר בטענת הגנה מן הצדק מסוג אכיפה בררנית אין זה השלב להעלאת הבקשה, והנאשמים רשאים להעלות את טענתם בשלב הראיות.
6. ביום 14.6.18 הוגשה תשובת הנאשמים לכתב האישום, בה הם חזרו על טענתם לאכיפה בררנית, כאשר לטענתם מבין 20 מזמיני השירות מהקבלן הוגש כתב אישום נגדם בלבד.
7.
הנאשמים הגישו את בקשתם בהתאם לסעיף
על
ההבדלים בין סעיף
מסמכים המיועדים לביסוס טענה של אכיפה בררנית יהיו בדרך כלל במסגרת סעיף 108, ובית הדין ידון בבקשה בכפוף להנחת תשתית עובדתית לכאורית להפליה כאמור.
לעומת זאת סעיף 74 מתייחס למקרים בהם ההגנה לא קיבלה את כלל חומר החקירה מידי התביעה לאחר הגשת כתב האישום.
8. הפרשנות אשר ניתנה למונח "חומרי חקירה" הינה רחבה:
3
"חומר החקירה" ממין זה יהא "כל ראיה העשויה להיות רלבנטית לשאלות העומדות להכרעה במשפט, במישרין או בעקיפין, בין שהיא תומכת בגרסת התביעה ובין שהיא לכאורה עומדת בסתירה לה, ובין שהיא נראית נייטרלית לגבי השאלות השנויות במחלוקת" [ע"פ (ארצי) 21/07 דוד ישראל - מדינת ישראל - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (9.9.07); בג"צ 1885/91 אלי צוברי - פרקליטות מחוז ת"א, פ"ד מה (3), עמ' 630 בעמ' 633, להלן: עניין צוברי; בש"פ 1355/98 צבי בן ארי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג (2), עמ' 1, להלן: "עניין בן ארי"; בש"פ 9322/99 מסארווה - מדינת ישראל פ"ד נד (1) עמ' 376, בעמ' 381, להלן: "עניין מסראווה"].
מבחן הרלבנטיות מותיר "שוליים רחבים גם למקרים שבהם החומר שבמחלוקת אינו קשור במישרין לאישום או לנאשם, והרלבנטיות שלו לאישום היא גבולית"[בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית-הדין הצבאי לערעורים, פ"ד נז (4) 625, 633, להלן "עניין התובע הצבאי"; בש"פ 10787/06 מוסא אבו שחאדה - מדינת ישראל (17.1.07); עפ"א (ארצי) 21/08 מדינת ישראל - טכנומאן (5.8.08), להלן: "עניין טכנומאן"].
עמד על כך השופט בך, בפסק דינו בבג"ץ 233/85 הוזייל - משטרת ישראל, פ"ד לט (4) 124, 129, להלן: "ענין הוזייל":
"אין
לפרש את המונח "חומר החקירה" שבסעיף
[עפ"א (ארצי) 29798-10-11 מדינת ישראל נ' מרים ויהודית עמית (22.4.13)]
9.
לטעמי, הגם שהבקשה הוגשה לפי סעיף
10. הנאשמים עותרים לקבל את כל המסמכים אשר הוצגו לקבלן מר סרוסי בחקירתו והוא התבקש להתייחס אליהם.
המאשימה המציאה לנאשמים את חקירתו של הקבלן בלבד.
11.
לטעמי חקירתו של הקבלן נכנסת להגדרת חומר חקירה שבסעיף
משכך יש להמציא לנאשמים את כל המסמכים אשר הוצגו לנחקר ושאליו התבקש להתייחס.
4
אין
בעובדה כי החקירה נמצאת בתיק שונה כדי להוציאה מגדר חומרי חקירה לצורך סעיף
מדובר בקבלן אשר הוא מושא ההתקשרות שלא כדין שבבסיס כתב האישום שלפני.
12. אני ערה לכך שהחלטה בבקשה לפי סעיף 74 תיעשה, במידת האפשר, על ידי השופט שלא דן באישום, אלא שבמקרה שלפני, משלא נדרשתי לעיין במסמכים המבוקשים ומשלא הועלתה על ידי המאשימה טענה לפגיעה בצדדים שלישיים אלא רק טענה לחוסר רלבנטיות, לא הועברה ההחלטה לשופט אחר.
13. לפיכך אני מורה למאשימה להעביר לידי הנאשמים את המסמכים המפורטים בסעיפים א' - ו' לבקשה, בהיותם חלק מחקירתו של מר סרוסי אשר הומצאה לידי הנאשמים.
14. מסקנתי שונה בקשר לפרוטוקולים של חקירתם של לקוחות הקבלן, אשר אינם מהווים חלק מחקירתו של מר סרוסי והם רחוקים מגבולות כתב האישום, ועניינם אינו קשור לענייננו, אף שהם מהווים חלק מתיק החקירה של הקבלן.
15.
אשר לבקשה לקבל את כתבי האישום כנגד לקוחות הקבלן, הרי שבקשה זו היא כאמור במסגרת
סעיף
16. המאשימה הודתה בפרוטוקול מיום 30.1.18 כי לא הוגשו כתבי אישום כנגד כל הלקוחות.
די בכך כדי להניח ראשית ראיה לביסוס הטענה לאכיפה בררנית לצורך היענות לבקשה להורות למאשימה על העברת המסמכים לנאשמים.
לא למותר לציין כי מאחר ומדובר בשני לקוחות אין בכדי כדי להוות הכבדה על המאשימה.
17. נוכח מועד הדיון הקרוב, ימסרו המסמכים לנאשמים במהלך יום א' 3.11.19.
ניתנה היום, ב' חשוון תש"פ, (31 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים.