בית משפט השלום בבאר שבע

ת"פ 42107-01-17 מדינת ישראל נ' א.מ.(עציר)

27 יולי 2017

לפני כבוד השופט דניאל בן טולילה

המאשימה

מדינת ישראל- תביעות נגב
ע"י ב"כ עו"ד אטיאס

נגד

הנאשם

ט.א.מ. (עציר)

ע"י ב"כ עו"ד אלכס גאוסקין

גזר דין

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בשתי עבירות של חבלה במזיד ברכב, שתי עבירות איומים, עבירה של נהיגה בזמן פסילה וכן עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, לפי סעיף 413ה' לחוק העונשין, סעיף 192 לחוק העונשין, סעיף 67 לפקודת התעבורה, וסעיף 186(א) לחוק העונשין, בהתאמה.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 3.11.16 הורה בית-המשפט במסגרת תת"ע 8076-10-16 כי הנאשם ייפסל מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 24 חודשים.

בתאריך 26.12.16, סמוך לשעה 19:30 בשכונה ..., בית ... בxxxx, איים הנאשם בפגיעה שלא כדין בגופו של אחיו ע.א.מ. באומרו: "אני אהרוג אותך" בכוונה להפחידו. בסמוך לכך, החל הנאשם וקטין שהיה עמו לרוץ לעבר המתלונן, תוך כדי שהנאשם אחז בסכין בידו ומניפה. המתלונן נמלט מהמקום והתקשר למשטרה. במעשיו החזיק הנאשם סכין מחוץ לביתו או חצריו למטרה לא כשרה.

בסמוך למתואר, גרמו הנאשם והקטין נזק במזיד לרכבו של המתלונן בכך ששברו את השמשה הקדמית. בסמוך לכך, גמרו הנאשם והקטין נזק במזיד לרכב של גומעה בכך ששברו את השמשה הקדמית האחרוית וניקרו את גלגליו.

בסמוך לאמור, הגיעו השוטרים דוד אברמוב וביבגני קוטיק למקום, וזיהו את הנאשם עת שנהג ברכב מסוג ניסן בצבע כסף, נסע במהירות ולא שעה לקריאותיהם לעצור הרכב. במעשיו נהג הנאשם ביודעו שוא פסול לנהוג.

עוד מתואר בכתב האישום המתוקן, כי בתאריך 28.12.16 התקשר הנאשם למכשיר הטלפון של ע' ואיים בפגיעה שלא כדין בגופו באומרו: "תגיד לאבא שלך שאני אשם את האקדח בתחת שלך ואירה ואני גם שורף לך את אבא שלך מול העיניים", וזאת בכוונה להפחידו. במסגרת הסדר הטיעון לא הייתה הסכמה לעניין העונש וכל צד היה חופשי בטיעוניו.

טיעוני הצדדים

באת-כוח המאשימה, במסגרת טיעוניה לעונש, הפנתה לערכים המוגנים שבהם פגע הנאשם במעשיו, בכללם: הערך של הגנה על שלמות הגוף, הרכוש, הגנה על חייהם ושלומם של משתמשי הדרך. זו ביקשה ללמד על חומרתן של העבירות, כפי הנלמד מנסיבות ביצוען. בהקשר לכך ציינה את הרקע לביצוען הנוגע לסכסוך רכושי בין הנאשם לאביו לאחר שזה ביקש ממנו לעזוב את הבית, וכן את הפוטנציאל הגלום במעשים לפגיעה בהיקף נרחב, הן בגופו וברכושו של המתלונן והן בציבור הרחב - בהתייחס לנהיגהתו של הנאשם ללא רישיון בזמן פסילה. עוד הפנתה המאשימה לביצוע בצוותא, ולרצף ביצוע העבירות בפרק זמן קצר, ובעת שהיה הנאשם תחת השפעת אלכוהול. בגין כל אלה עתרה למתחם עונש הולם שתחילתו מאסר קצר ותקרתו 24 חודשים.

בגדרי המתחם ביקשה למקם את עונשו ברף העליון וזאת בשים לב לעברו הפלילי ולעברו התעבורתי, וזאת בהצטרף לכך שזה לא השכיל לנצל הזדמנויות שניתנו לו במסגרת הליכים קודמים, עת שנגזרו עליו עונשים מקלים.

בא-כוח הנאשם מנגד סבור כי אין למצות עם הנאשם את הדין, זאת בשים לב לנסיבות המיוחדות של תיק זה ולמאפייניו של הנאשם. זה ציין כי השתת מאסר ממושך עשויה לפגוע במרקם המשפחתי ועתר בסופם של דברים להסתפק בימי מעצרו של הנאשם לצד הפעלת המאסרים המותנים בחופף.

אשר לרקע לביצוע המעשים, ביקש בא-כוח הנאשם ללמד אודות המתיחות והבעיות הנסובות סביב המקרקעין המשפחתי. כך ציין כי המגרש נשוא הסכסוך המשפחתי שייך לאמו של הנאשם, ובו מתגורר גם המתלונן. אליבא דסנגור, המתלונן מנסה להוציא את הנאשם אשר מתגורר גם הוא באותו מתחם, וזאת באמצעים מתוחכמים, בין היתר בנסיונו לסכסך בין הנאשם לאחותו. הנאשם מתקשה להאמין לדברים שסיפר לו המתלונן על אחותו, נוסע לבאר שבע, משתכר וכשחוזר למתחם, אחיו מאב ואם אחרת מובילים אותו לאזור מרושת מצלמות ומצלמים את האירוע. עוד נטען על-ידי ההגנה כי יש מקום לקבוע כי מעשיו של הנאשם מבוצעים בקרבה לסייג לאחריות פלילית וזאת בשים לב למצבו הקוגניטיבי של הנאשם, לאחר ששתה בקבוק וודקה.

בבחינת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות ביקש בא-כוח הנאשם ללמד כי בין הנאשם לאביו התקיימה סולחה, במסגרתה המתלונן ומשפחתו עזבו מרצונם את המתחם. נוסף לכך, יש לתת את הדעת לכך שהנאשם פיצה את אביו ואת הבעלים של יתר כלי הרכב באופן מלא, בגין הנזקים שגרם. הלה הודה בביצוע העבירת והביע צער וחרטה. המדוברב באדם צעיר, אב לחמישה ילדים ונכה וקטוע אצבעות ביד. במהלך חייו עבר מספר אירועים קשים, לרבות פטירת בתו התינוקת בזמן שהייתה בידיו, עימם נאלץ להתמודד לצד התמודדות עם הסכסוך המשפחתי.

הנאשם בדבריו לעונש הביע צער על התנהגותו וסיפר כי אינו זוכר את התרחשות המקרה. עוד ביקש להוסיף כי אביו ודודו התנכלו לו במספר הזדמנויות. כך גם ציין כי בתקופת מעצרו, הגיעה המשטרה לביתו ובאותה עת הכה האב את אמו של הנאשם ונעצר.

דיון והכרעה:

במעשיו האמורים לעיל פגע הנאשם בערכים המוגנים של ביטחונם, שלוות נפשם וקניינם של המתלוננים. עוד יש במעשיו של הנאשם כדי לפגוע בביטחון המשתמשים בכביש.

בעבירת האיומים מדיניות הענישה משתרעת על פני מנעָד רחב ונעה החל מענישה צופה פני עתיד עובר למספר חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ועד לשנת מאסר ויותר. על דרך הכלל, בתי המשפט נותנים דעתם לתוכן האיומים, האם מדובר באיומים קונקרטיים או ספונטניים, האם נלוו לאיומים עבירות נוספות, מטרת האיומים, נסיבות השמעתם, מיהות המאיים ומיהות המאוים. בהקשר לכך ר' בין היתר רע"פ 1293/08 אלכסנדר קורניק נ' מדינת ישראל, ת"פ 27929-08-12 מדינת ישראל נ' צבי לויט, ת"פ 42579-11-12 מדינת ישראל נ' אבן צבור וכן ת"פ 9816-01-13 מדינת ישראל נ' גרישו גברילוב.

ככל שהדבר נוגע לעבירות של חבלה במזיד ברכב מדיניות הענישה הנוהגת יכול ותנוע מענישה צופה פני עתיד ועד לעונשי מאסר בני חודשים מספר. הפרמטרים שאותם שוקל בית-המשפט כוללים בין היתר את סוג הנזק והיקפו, המניע בבסיס המעשים (אם נועד לאפשר את גנבת הרכב נעשה מתוך ונדליזם לשמו) וכן יתר הנסיבות האופפות את ביצוע העבירה.

בביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה פגע הנאשם בערכים מוגנים של ביטחון הנוהגים בכביש והולכי הרגל. לא אחת חזרו בתי המשפט והדגישו את חשיבות המלחמה בקטל בדרכים על מנת להגן על חייהם של נהגים והולכי רגל בכבישי הארץ ועל זכויות כלל הציבור לנ ג דרכים בטוחות. נקבע כי על בית המשפט להעלות תרומתו למאבק בתאונות הדרכים, וזאת באמצעות השתת ענישה מחמירה על עברייני התעבורה.

על החומרה בה רואות הערכאות השונות את העבירה של נהיגה בזמן פסילה ר' בין היתר את דברי בית המשפט ברע"פ 1211/12 אברהם ישראלי נגד מדינת ישראל, (פורסם בנבו) (15.02.2012):

במקרה דנן, חשיבותה של ענישה מחמירה אינה מתמצית אך בהרתעת הרבים, אלא גם במניעת סיכון לבאי הדרך [...] ציינתי בעבר, כי "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור. ובמקום אחר נאמר: נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב (רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל, [...]; רע"פ 7019/04 אופיר נ' מדינת ישראל).

במקום אחר, מכנה בית המשפט העליון את עברייני התנועה הסדרתיים "פצצות מתקתקות" של ממש שלא ניתן לדעת מתי הן תתפוצצנה:

עבריין תעבורה סדרתי עלול להיות בגדר 'פצצה מתקתקת' לבאי הדרך, שאין לדעת אימתי תתפוצץ ומה מידת הנזק שיגרם כתוצאה מכך... נהיגה בזמן פסילה אינה סטירת לחי לחוק בלבד, אלא סיכון לכולי עלמא, לנהגים ולהולכי הרגל מסביב, שהרי אם מצא בית המשפט כי פלוני אסור שיחזיק הגה בידו וינהג ברכב, מעיד הדבר על מסוכנותו על הכביש (רע"פ 2221/11 שאול הראל נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו) (24.03.2011)).

סקירת הפסיקה הנוהגת בעבירה של נהיגה בזמן פסילה מגלה כי העונשים המוטלים על הנאשמים נעים על פני קשת רחבה, החלה מעונשים צופי פני עתיד וכלה בעונשי מאסר לתקופות לא מבוטלות, שיכול שיגיעו אף ל-12 חודשים. עוד ניתן ללמוד כי בנסיבות קלות מתחם העונש ההולם מתחיל מעונשים צופי פני עתיד, ובנסיבות מחמירות יש ויתחיל מחצי שנה ואף למעלה מכך.

כך למשל, ברע"פ 8013/13 מסעוד נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו) (18.12.2013), אישר בית המשפט העליון את מתחם העונש הראוי אשר נקבע בבית משפט השלום, ואשר נע בין 7 ל-20 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון אישר גם את עונש המאסר בפועל למשך 12 חודשים אשר הוטל על הנאשם בעל עבר תעבורתי מכביד ואשר הורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח תקף, ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף יותר מ-12 חודשים. לא זו אף זו, אלא שנקבע כי עונש זה אינו חמור, והריהו כורח הנסיבות. עוד ראו רע"פ 1973/13 חסן נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו) (24.03.2013), בו נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה הורשע ונדון ל-45 ימי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופסילה למשך 12 חודשים. כן ר' רע"פ 2666/12 עטאללה נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו) (23.04.2012) ורע"פ 4477/11 נחמן נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו) (16.06.2011).

מידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים הינה נכבדה וזאת ביחס לכל אחת מן העבירות, לא כל שכן ביחס למכלול מעשיו. המדובר באיומים המופנים כלפי שלושה בני משפחה - ע' אחיו, ג' אביו וע' אחיו הנוסף.

הנאשם מפנה איומים שתוכנם הצורני מדבר בעד עצמו, וזאת כאשר כלפי ע' מפנה אמירה שלפיה בכוונתו להורגו. בהמשך של דברים, הנאשם בצוותא חדא עם הקטין אוחז בסכין ומניפה לעבר המתלונן ע', אחיו האחר. מעשיו אלו שמבוצעים בצוותא חדא יש בהם כדי להגדיל המורא כלפי המתלוננים. בית-המשפט עיין בסרטון המתעד מעשים אלו ובהם ניתן להבחין היטב בסכין שבה אוחז הנאשם ומנופף לעבר מקום הימצאו של ע'. הנאשם בן 26 ועל-כן מצופה היה שיימנע מרתימתו של אותו קטין לאותה עשייה עבריינית.

בהמשכם של דברים, וכפי הנראה נוכח כך שהמתלוננים לא יצאו לעברם (בחוכמה, יש לומר), הנאשם מכלה כעסו בכלי הרכב של המתלוננים, וזאת תוך ניפוץ שמשת רכב ה"פולקסוואגן" של ע', וביחס לרכבו של אביו זה מנפץ את השמשה הקדמית ואת השמשה האחורית של הרכב והוא מנקר את גלגליו. המדובר בחבלה במזיד ברכב לשם גרימת נזק ופגיעה מכוּונת ברכושם של המתלוננים. אף מבלי שהובאו ראיות לכך, המדובר בנזק לא מבוטל לכלי הרכב, אשר ספק אם בנסיבות האמורות יזכה לכיסוי ביטוחי כלשהו.

כאמור, השוטרים מוזעקים למקום, ובשלב זה הנאשם נוסע במהירות ולא שועה לקריאות השוטרים. המדובר בנהיגה בזמן פסילה שמידת הפגיעה הגלומה בה נמצאת בחלקו הבינוני-גבוה של המדרג. הדברים אמורים מתוך כך שנהיגה זו נועדה למלט הנאשם מהשוטרים שהגיעו על רקע מעורבותו באיומים ובפגיעה בכלי הרכב. המדובר בנהיגה במהירות בשעת ערב. המדובר בנהיגה אשר נעשתה, אליבא דבא-כוח הנאשם, לאחר שזה שתה בקבוק וודקה. המדובר בנהיגה בטבורה של העיר רהט, אשר כמכלול מעמידה בסיכון גדול יותר את המשתמשים בכביש. יש ליתן הדעת כי הנאשם נוהג ברכב כשלושה שבועות בלבד לאחר שהושתה עליו הפסילה על-ידי כב' סגן הנשיאה, השופט לנדסמן. בכך הוכיח כי מתעלם כמעט לחלוטין מגזר הדין שניתן בעניינו. בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ישנה חשיבות גם לסיבה בגינה נפסל רישיונו של הנאשם שכן אין דומה עניינו של מי שנפסל בשל אי תשלום קנס או עבירות תעבורה במדרג הנמוך לעניינו של מי שנפסל בשל ביצוע עבירות תעבורה חמורות המסכנות את ביטחון המשתמשים בכביש. כפי שיפורט בהמשך, הנאשם שבפניי נפסל מלנהוג בשל ביצוע עבירות של נהיגה בשכרות, משכך הפוטנציאל לפגיעה בביטחון הציבור ממעשיו גבוה אף יותר.

כאמור, בית-המשפט צפה בסרטון, ועל-פני הדברים אין ללמוד על נאשם הפועל בחוסר שליטה מוחלטת בהשפעת האלכוהול שאותו שתה. לא למיותר לציין כי הנאשם אדם בוגר, איש לא הכריחו לשתות את אותו בקבוק וודקה, וממילא זה לא יכול להסתתר מאחורי שתייה זו משל צימח לו הבקבוק ידיים ורגליים וביצע את אותן עבירות. הימצאות סכין בידו של נאשם כעוס לאחר ששתה כמות גדולה של אלכוהול הינה שילוב מסוכן, שלא אחת הוביל לתוצאות קשות.

יתר על כן, אין המדובר באיומים בעלמא. המדובר באיומים המעוגנים בסכסוך קונקרטי הנוגע לחזקה באותה אדמה שבה מתגוררים גם המתלונן וגם הנאשם. יש בכך כדי לנסוך ממד נוסף של רצינות באותם איומים. האיומים מופנים כלפי המתלוננים בעת שאלו מצויים בביתם, ומשכך מידת הפגיעה שלהם בתחושת ביטחונם ובשלוות נפשם גדולה אף יותר.

זאת ועוד, כיומיים לאחר המפורט בסעיפים 1-9 בכתב האישום התקשר הנאשם למתלונן ושב והשמיע איומים קשים כלפיו וכלפי אביו, וזאת בין היתר תוך השמעת אמירות כמו: "תגיד לאבא שלך שאני אשים את האקדח בתחת שלך ואירה" וכן "אני שורף את אבא שלך מול העיניים". השמעתם של איומים אלו בהפרש הזמנים המתואר מקהה אף יותר את הטענה שלפיה פעל הנאשם בחוסר שליטה ושב וממקמם בהקשר ובקונטקסט ברורים של סכסוך ירושה. גם אם המתלוננים מחושבים יותר במהלכים שלהם כלפי הנאשם ואף דואגים להימצאותן של מצלמות שתתעדנה האירוע, לא מצאתי בכך כקנטור או התנהלות שמפחיתה מחומרת מעשיו של הנאשם. הדברים אמורים גם בשים לב לטענה לפיה אביו של הנאשם נעצר במועד מאוחר יותר בגין הפניית אלימות כלפי בת משפחה אחרת. אין לקשור בין השניים על רקע נסיבותיו של תיק זה.

מכל המקובץ לעיל, הינני לקבוע כי מתחם העונש ההולם בגין מכלול מעשיו של הנאשם נע בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

בקביעת עונשו של הנאשם בגדרי המתחם ולקולא תילקח בחשבון הודאתו, הודאה שיש בה משום הבעת חרטה ונטילת אחריות. כך גם יש בה משום לסייע באיחוי הקרע המשפחתי, דבר אשר בא לידי ביטוי גם בסולחה שנערכה על-פי הנטען כשחלק ממנה כולל עזיבת המתלונן ומשפחתו מרצון את השטח שבמחלוקת. לנאשם נסיבות חיים שאינן פשוטות כלל ועיקר, בכללן דבר חיתונו בגיל 14 והיותו אב לחמישה ילדים כפי הנראה מבלי שיש לו הכלים מתאימים להתמודד עם סיטואציה שכזו. התינוקת של הנאשם נפטרה על פי הנטען בנוכחותו, ועל-פי הדברים הלה סובל מנכות הכוללת קטיעת אצבעות בידיו. הנאשם פיצה את המתלוננים במלוא הסכום.

מנגד ולחומרא יש ליתן הדעת לעברו הפלילי, הכולל חמש הרשעות קודמות במגוון עבירות וזאת חרף גילו הצעיר יחסי:

לנאשם רישום ללא הרשעה משנת 2010 שעניינו תקיפת שוטר והפרת צו סימני מסחר.

בשנת 2011 הורשע הנאשם בשורה של עבירות שעניינן פריצה לרכב, החזקת אמל"ח והפרת הוראה חוקית, ונגזרו עליו 11 חודשים מאסר בפועל.

בשנת 2014 הורשע הנאשם בעבירה של תיווך בעסקי סמים ונגזרו עליו חמישה חודשים מאסר בפועל.

בשנת 2016 הורשע הנאשם בשתי עבירות של ניסיון תקיפת שוטר וניסיון הפרעה לשוטר, והושתו עליו עונשים צופי פני עתיד שהוארכו על-ידי בית-המשפט המחוזי במסגרת ת"פ 31261-07-16. הנאשם למעשה מבצע את המיוחס לו שלושה שבועות בלבד לאחר מתן החלטה זו של בית-המשפט המחוזי אשר במובנים רבים הינה לפנים משורת הדין ומאמצת הסדר טיעון שנכרת בין הצדדים

מעבר לכך, מדובר בעבריין תעבורה רציבידיסט אשר חרף כך שהוציא את רישיונו אך בשנת 2009 צבר לחובתו 25 הרשעות תעבורה (!!) במגוון עבירות לרבות עבירות מהירות, עבירות רישוי, אי ציות לתמרורים ועוד. ביתר שאת מדובר במי שהורשע בשנת 2016 במסגרת ת"ת 16551-06-15 בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים אילו במסגרת ת"ת 8076-10-16 הורשע בעבירה של סירוב בדיקת שכרות.

צא ולמד כי עונשי מאסר, לרבות עונשי מאסר צופי פני עתיד, פסילות ממושכות וענישה נלוות לא היה בהם כדי למנוע מן הנאשם לשוב ולחטוא פעם נוספת בעבירות פליליות.

בתיק זה לא התבקש תסקיר, ומשכך לא נפרשו מלוא הנתונים הצריכים לעניין, בדגש על מידת הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בעתיד, מידת הזדקקותו של הנאשם להליך טיפולי, לרבות מידת יכולתו להירתם להליך שכזה. דברים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח האמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בעניינו של הנאשם וממנה עולה כי זה צורך סמים ואלכוהול. בין כך ובין כך, ברי כי אין לדבר על הליכי שיקום שבגינם יש לחרוג מטה ממתחם העונש ההולם, כאשר מנגד קיימים גורמי סיכון אשר נותרים ללא מענה ומחייבים מתן משקל נוסף בגדרי המתחם, במסגרת שיקולי הרתעת היחיד ושיקולי מניעה.

בשים לב למצבו הסוציו-אקונומי של הנאשם, בשים לב לסולחה שנערכה, בשים לב לעובדה כי זה פיצה את המתלוננים, ולפנים משורת הדין, אימנע מהשתתו של פיצוי כספי או קנס.

סוף דבר, מכל המקובץ לעיל, הינני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        14 חודשים מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו 11.1.17

ב.         מורה על הפעלת מאסר מותנה בן שלושה חודשים מת"פ 16551-06-15 שהוארך במסגרת ת"פ 31261-07-16, כך שחודש וחצי ממנו יהיה במצטבר לעונש המאסר האמור בסעיף א לעיל וחודש וחצי בחופף. סך-הכול יהיה על הנאשם לרצות 15.5 חודשים בפועל שיימנו מיום מעצרו 11.1.17.

ג.         חמישה חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות איומים או נהיגה בזמן פסילה או החזקת סכין למטרה לא כשרה או עבירות רכוש מסוג עוון או עבירות אלימות מסוג עוון או פשע;

ד.         עשרה חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות רכוש מסוג פשע;

ה. 6 חודשים פסילה על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רישיון נהיגה.

ו.         12 חודשים פסילה בפועל מלהחזיק או מלהוציא רישיון נהיגה.

ז.         מורה על הפעלת פסילה מותנית בת ארבעה חודשים מתיק תת"ע 8073-10-16 בחופף לפסילה האמורה בסעיף ה' לעיל. סך-הכול הנאשם יהיה פסול מלהחזיק או מלהוציא רישיון נהיגה למשך 12 חודשים. פסילה זו תחול מיום שחרורו ממאסר, ותהיה במצטבר לכל עונש פסילה אחר.

ניתן צו כללי למוצגים ליחידה החוקרת: להשמיד, לחלט, להשיב לבעלים לפי שיקול דעת היחידה חוקרת.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.3#>

ניתנה והודעה היום ד' אב תשע"ז, 27/07/2017 במעמד הנוכחים.