ת”פ 42735/09/12 – מדינת ישראל נגד א’ ח’ ק’
בתי המשפט |
||
בית משפט השלום קריית גת |
|
ת"פ 42735-09-12 ת.פ. 27694-08-13 ת.פ. 54276-09-12 ת.פ. 3356-07-12 ת.פ. 58656-05-13 ת.פ. 5692-09-13 14 ינואר 2014 |
בפני: כב' השופטת בכירה רובין לביא |
1
בעניין: |
מדינת ישראל |
|||
|
|
המאשימה |
|
|
נ ג ד |
|
|||
|
א' ח' ק' |
|
|
|
|
|
הנאשם |
|
|
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד - אביעד כ"ץ
הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד - רוני ברוש
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הודה והורשע באישומים כמפורט:
ת.פ. 42735-09-12 כתב האישום תוקן לעבירה של ניסיון גניבה של 10 בקבוקי וודקה .
ת.פ. 27694-08-13, כתב אישום תוקן של עבירה של זיוף שיק וקבלת דבר במרמה.
ת.פ. 5692-09-13, עבירה של ניסיון גניבה והפרת הוראה חוקית, ניסיון לגנוב אלכוהול והפרת הוראה חוקית שאסרה עליו לצאת מהבית.
2
תיק 3356-07-12 תעבורה פתח תקווה, גרימת תאונת דרכים עם נזק כתוצאה מאי שמירת מרחק, נהגיה רשלנית, נהיגה בשכרות.
ת.פ. 54276-09-12 עבירה של החזקת סכין בחנות תכשיטים.
ת.פ. 58656-05-13 שתי עבירות של הפרת הוראה חוקית, יצא מהבית ואיום על אשתו.
העבירות נעברו עת תלוי נגדו מאסר מותנה שהוטל עליו ב- 19.1.11, של 3 חודשים, בגין כל עבירת רכוש, אלימות, כולל איומים והיזק לרכוש בזדון והואיל והודה והורשע ביותר בעבירת רכוש אחת, המאסר המותנה כיום מחויב הפעלה.
נתקבלו תסקירים בעניינו מהם עולה כי הנאשם בן 41, נשוי, חזר בתשובה, הוא מגדיר עצמו היום כשייך לקהילת חב"ד. לו ולאשתו שאף היא חוזרת בתשובה ילד כבן שנה וחצי. הוא אובחן כסובל מסכיזופרניה ומתקיים מקצבת נכות. מהתסקיר עולה כי מתאר הזוגיות שבאה בשידוך כמערכת יחסים אלימה בינו לבין אשתו. המשפחה מטופלת בשירותי הרווחה בשל אותם יחסים ועל רקע העדר כשירות הורית אף הוציאו מחזקתה את התינוק שהועבר למשפחת אומנה. כפי הנראה הוא היה קורבן לאלימות האב מילדות והחל להשתמש בסמים מגיל צעיר, עלה ארצה בגיל 23 מאוקראינה , הוא מוכר למערכת בריאות הנפש מזו תקופה, לא רק בשל הסכיזופרניה, אלא גם בשל הפרעת אישיות גבולית ואנטי סוציאלי, בין היתר, על רקע שימוש בסמים ואלכוהול. הוא אושפז מספר פעמים וטופל על ידי משרד הבריאות מתוקף היותו זכאי לסל שיקום כדי לקדם את שיקומו בקהילה.
3
את מרבית האירועים לדבריו עבר בהיותו שיכור , בעת שרוי בדיכאון. לדבריו, כבר בילדות נהג לגנוב כסף מאביו ומצא כי גניבה מסיבה לו תחושה טובה, ולכן אף גנב שלא נזקק להם לצורך הגניבה עצמה. הוא הביע בושה וחרטה וציין כי מנסה להתמודד עם זה בעזרת תפילות ולימוד תורה ומאמין שהוא יכול להפסיק לגנוב ולכן לא נזקק לדבריו לעזרה חיצונית והתנגד לכל אפשרות טיפולית.
שירות המבחן התרשמו כי ההתייחסות שלו למעשים היא שטחית, תוך שמציג עמדה קורבנית כפועל יוצא ממחלתו ומיחס המעשים שלא תלוים בו תוך הסרת אחריות, אינו מנסה לבחון לעומק דפוסי התנהגות המכשילים וקיים פער בין התפיסה את הגורם להתנהגות האמורה לבין המיוחס לו. מה עוד שהודה כי בשני המקרים תכנן את הגניבה שכן חפץ באותם פריטים. התרשמו שהוא מציג עמדה זו מתוך מודעות וכוונה לצמצם אחריות ושהמחיר יהיה נמוך יותר. הם התרשמו שהוא מאופיין בדלות רגשית ומילולית וחשיבה אסוציאטיבית , חוסר בשלות ותפקוד לקוי, נעדר גבולות פנימים ומערכת ערכים מגובש ומתקשה לעמוד בפני גבולות חיצונים, פועל באופן אימפולסיבי מבלי להפעיל שיקול דעת ואיננו בוחן התנהגותו והשלכותיה על חייו בעת שמבקש להשיג מבוקש.
לכן, בהתנהגותו יש להעיד על דפוסי התנהגות עבריינים ובמי שאינו מפיק לקח מהליכים משפטים קודמים ולכן ממשיך להתקיים סיכון להתנהגות פורצת גבול בעתיד כאורח חיים, מה עוד אינו מביע מוטיבציה טיפולית שיכול ויהיה בהם לצמצם מסוכנות ולכן נמנעו מהמלצה.
בשל מצבו הנפשי
התביעה הגבילה עצמה לעונש של 4 חודשים, כולל הפעלה של 3 חודשים שהוא עונש קל לכל
הדעות, שהרי העונש הראוי בנסיבות כמתואר, ולאור המצוין בתסקיר, אמור להיות מאסר
שלא יפחת מ- 24 חודשים במידה והיה נגזר דינו בגין כל אירוע בנפרד כמצוין בתיקון
113 ל
4
מדובר ללא ספק במי שימשיך ויעבור עבירות בעתיד ושוב יעלה את מצבו הבריאותי כגורם לכך וכל עוד לא ישולב בהליך טיפולי עמוק, לא יהיה אפשרות לצמצם מסוכנות.
בשל ההסדר נדחה לצורך קבלת חוות דעת ממונה, אך הממונה לא מצאו כשיר להשתלב במסגרת תעסוקתית ולבצע עבודות ולכן, יגזר דיון היום למאסר בכלא.
הסניגור מבקש להסתפק בתקופת התנאי של העובדה שבחר להודות, לצרף כל התיקים, חסך זמן שיפוטי, לקח אחריות, אך מצאתי כי לאור ההסדר המקל לא ניתן ליתן משקל לעובדה שצירף תיקים. הרי בכל מקרה המאסר מותנה היה מחויב הפעלה והתביעה עותרת אך ורק לחודש מאסר בגין כל האישומים המפורטים לעיל.
על פי החוק, ככלל, מאסר מותנה יש להפעיל ולהוסיף מאסר במצטבר, אלא אם נתקיימו נסיבות מיוחדות שיצדיקו החפפה. למותר לציין, כי במקרה זה לא רק שאין נסיבות מיוחדות שתצדקנה החפפה, גם הסדר טיעון של 4 חודשים מקל עמו. מדובר במי שהעבירות נעברו בשל מחלתו ובשל התמכרות. הוא אמור ליטול תרופות ולא ניתן ליטול תרופות וליטול אלכוהול, לא בכדי אינו זוכר מרבית האירועים בהם הודה.
בגין עבירה של נהיגה בשכרות וגרימת תאונה העונש הראוי הוא מאסר וכך גם לגבי עבירה של נשיאת סכין.
המסוכנות הנשקפת ממי שנושא סכין, סובל מבעיות נפשיות ושותה לשוכרה, מובן מאליו. נהיגה בשכרות מהווה עבירה של סיכון ממשי לחיי אדם.
5
יצוין, כי לחובתו לא רק הרשעות בתחום הפלילי, אלא גם בתחום התעבורה. מגיליון הרשעות עולה שרישיון נהיגה הוצא בשנת 99' ובעברו הרשעה קודמת בנהיגה חסרת זהירות בגינה נפסל. בהמשך נהג בפסילה ונדון לפסילה ולמאסר מותנה. לאחר מכן עבר עבירות מסוג ברירות משפט שקנסות שונים בצידן. אין ספק שמדובר במי שבנהיגתו יש סיכון חיי אדם.
אולם, לאור כל האמור, בשל פסיקת בית משפט עליון ככלל, יש לכבד הסדרי טיעון, כל עוד השיקולים שנשקלו הם ראויים ואינם חורגים משיקול דעת סביר. למרות שהעונש חריג מאוד, ברור לבית המשפט מדוע התביעה מצאה לנכון להגביל עצמה ולהימנע מלעתור למאסר ארוך לאדם שסובל מבעיות נפשיות. לאחר שבית המשפט שמע היום את אשתו של הנאשם שהיתה אמורה להיות עד תביעה בתיק האיומים, ניתן להבין שקיים גם קושי ראייתי.
לטעמו של בית משפט, השיקול ראוי, אך התוצאה אינה ראויה, אך בלית ברירה, הסדר הטיעון יכובד ברף העליון.
בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו/ה האישיות של הנאשמ/ת ועברו/ה, אני דנה את הנאשמ/ת לעונשים הבאים:
1. מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים.
2. הנני מורה על הפעלת עונש של מאסר מותנה למשך 3 חודשים כפי שנפסק על
תנאי בבית משפט קרית גת ביום 19.1.11 בתיק מס' 366/09 לריצוי באופן חופף.
6
3. אני מטילה על הנאשמ/ת 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנה/ים והתנאי הוא שלא ת/יעבור עבירה של נשיאת סכין ונהיגה בשכרות ונהיגה בפסילה.
4. אני מטילה על הנאשמ/ת 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנה/ים והתנאי הוא שלא ת/יעבור עבירה של הפרת הוראה חוקית ואיומים.
5. אני מטילה על הנאשמ/ת 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנה/ים והתנאי הוא שלא ת/יעבור כל עבירה עבירת רכוש.
6. הנאשמ/ת ת/יחתום על התחייבות בסך 7500 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע במשך 3 שנה/ים מהיום.
אם לא ת/יחתום על ההתחייבות, ת/יאסר למשך 90 ימים.
7. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 36 חודשים. הואיל והוא בלתי מורשה עליו להפקיד אישור על כך במזכירות בית המשפט. הפסילה תחל ותחושב מיום שחרורו ממאסר ובתנאי שימציא אישור כמפורט. אם לא ימציא אישור, יהיה פסול, אך לא תחושב תקופת הפסילה.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"ד, 14/01/2014 במעמד הנוכחים.
7
|
רובין לביא, שופטת בכירה |
הצו
הסכין תושמד.
ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"ד, 14/01/2014 במעמד הנוכחים.
8
|
רובין לביא, שופטת בכירה |
הסניגור
הנאשם ערוך להאסר כבר עתה ודווח על כך לנחשון, אבקש להורות שהמאסר יהיה במב"ן.
החלטה
מדובר במי שאובחן כסובל מסכיזופרניה פרנואידית ואף נתקבלה חוות דעת פסיכיאטרית ממנה עולה שאושפז 13 אישפוזים משנת 2002, אחרון שוחרר ב- 12.12.12. מדובר במי שנוטל תרופות אנטי פסיכוטיות באופן קבוע, ולכן מן הראוי שיאסר במסגרת מב"ן.
ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"ד, 14/01/2014 במעמד הנוכחים.
|
רובין לביא, שופטת בכירה |