1

 

 

 

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירות של העסקת תושב זר שלא כדין ובהסעת תושב זר השוהה שלא כדין.

 

תמצית עובדות כתב האישום הן כי בתאריך 22/05/2012 בשעות הבוקר, ברחובות, העסיק הנאשם שני תושבי איו"ש, שהינם שוהים בלתי חוקיים, בעבודות בניה ושילם להם 200 ₪ תמורת עבודתם.

בתום יום העבודה, הסיע הנאשם את השוהים ברכבו.

 

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שירות מבחן ממנו עולה כי הנאשם כבן 27, נשוי ומצפה לילד, בעל עסק בתחום השיפוצים.

 

2

בהתייחסותו לעבירה נשוא הדיון הנוכחי, לקח הנאשם אחריות על ביצועה ובחן השלכותיה והסיכונים שלקח. תיאר כי ברקע לעבירה, מדובר באירוע חד פעמי, בו בקשו הפועלים להציג בפניו אישורי עבודה עם גמר עבודתם ושיתפוהו במצבם הכלכלי הקשה. לתפיסתו, שגה כשנעתר לבקשתם. בדיעבד, תיאר כי פעל ללא שיקול דעת והצר על כך שלא דרש אישורי עבודה מראש בטרם העסקתם. שירות המבחן התייחס בהרחבה להתנהלותו מול גורמי סמכות וחוק כשההתרשמות היא כי הנאשם קל דעת בתחום זה. כמו כן, הביע נכונותו לשאת בעונש שיידרש ממנו בשל התנהלותו.

 

בבוא שירות המבחן לגבש המלצה, נבחנו גורמי הסיכון להישנות עבירות נוספות על החוק בצד גורמי הסיכוי לשיקום. בבחינת גורמי הסיכון, מדובר בצעיר, בעל יכולת חלקית להסתגלות למסגרות השונות בחייו, נעדר גורמי תמיכה משמעותיים ממשפחת מוצאו ונוטל על עצמו מגיל צעיר תפקידים הוריים שאינם מתאימים לגילו תוך שהוא נדרש לתפקד בדינאמיקה משפחתית מורכבת ולתמוך כלכלית במשפחתו הגרעינית וכן במשפחת מוצאו. בבחינת גורמי הסיכוי, שירות המבחן התרשם כי מדובר באיש משפחה, המצוי בשלב משמעותי בייצוב חייו, עובד באופן יציב ומנהל זוגיות יציבה, בעל יכולת התבוננות והפנמת גבולות פנימיים, הביע דפוסי חשיבה נורמטיביים ורצונו למלא אחר התפקידים השונים בחייו, תופס עצמו כמי שפניו לדרך חדשה כשברקע מאז ביצוע העבירה הנוכחית לא נפתחו כנגדו תיקי מב"ד נוספים.

 

לאור האמור, סבור שירות המבחן כי שליחתו למאסר בפועל גם לתקופה שניתן לרצותה בעבודות שירות, תחבל בהתייצבות מצבו כמתואר. לפיכך סבור שירות המבחן כי ענישה קונקרטית אשר לא תפגע במקום עבודתו, תאפשר חיבורו לחלקיו המתפקדים מחד ומאידך, תאפשר גם שימור מקום עבודתו המהווה גורם סיכוי מאזן בחייו. לפיכך, שירות המבחן המליץ על הטלת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות.

 

ב"כ המאשימה ציין בפתח דבריו את עברו הפלילי של הנאשם הכולל ארבעה רישומים פליליים מהן שלושה הליכים שהסתיימו ללא הרשעה והליך שהסתיים בהרשעה בעבירות של: הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטר, שיבוש מהלכי משפט, הפרת הוראה חוקית, היזק לרכוש במזיד, הסגת גבול, איומים, שבל"ר ונטישה במקום אחר ונהיגת רכב מנועי ללא רישיון.

 

ב"כ מאשימה טען כי הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם הינם הגנה על בטחון הציבור מפני הסיכון הנובע מחדירתם של שוהים בלתי חוקיים לתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל, שכן מבצעי עבירות אלו, הינם בבחינת חוטאים "ומחטיאים את הרבים".

עוד ציין ב"כ הנאשם כי הפגיעה של הנאשם בערך המוגן הינה בינונית וזאת בשים לב לכך שהנאשם העסיק והסיע את השוהים שלא כדין בעיר השוכנת במרכז הארץ.

3

 

בנוגע לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, טען ב"כ המאשימה כי יש ליתן את הדעת לכך שהנאשם העסיק שני שוהים בלתי חוקיים בעבור 200 ₪ ולאחר מכן הסיעם ברכבו.

 

בנוגע לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, הביא ב"כ המאשימה את נימוקי שירות המבחן ואת הודאתו של הנאשם, אך מנגד ציין לחובתו של הנאשם את עברו הפלילי הנאשם.

 

ב"כ המאשימה טען, תוך שסמך ידו על הפסיקה כי מתחם העונש ההולם בעבירות ממין אלו נע בין שלושה חודשי מאסר לבין שנת מאסר, מאסר על תנאי ,קנס ופסילת רישיון נהיגה. .

 

ב"כ המאשימה הדגיש כי סטייה ממתחם העונש ההולם אפשרית מטעמים של שיקום או מטעם של הגנה על שלום הציבור. במקרה דנא, סבורה המאשימה, כי לא מתקיים אחד הטעמים שבעטיים רשאי בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם וזאת הן לקולא והן לחומרא.

 

ב"כ המאשימה ציין תוך שסמך ידו על הפסיקה , כי המנדט שניתן לשירות המבחן הינו להאיר בפני בתי המשפט שיקול אחד ויחיד מבין שיקולי הענישה והוא שיקול השיקום. בנוסף נקבע בהלכה פסוקה, כי מעמדו של שירות מבחן הינו כגורם ממליץ, כאשר על כתפי בית המשפט ועליו בלבד מוטל התפקיד ולו נתונה הסמכות לאזן בין מכלול שיקולי הענישה השונים וביניהם שיקולים שאינם באים בגדר המנדט שניתן לשירות המבחן.

שירות המבחן רשאי להמליץ לפי מיטב הבנתו, אך יש לזכור מהו תפקידו, מהו המנדט שניתן לו ומה עומד בבסיס שיקוליו וזאת להבדיל מתפקידו של בית המשפט שעל כתפיו מוטלת הסמכות והחובה לאזן בין מכלול שיקולי הענישה כאשר המלצת שירות המבחן מגלמת אך ורק אחד מבין שיקולים אלו.

ב"כ המאשימה סבור כי אימוץ המלצת שירות מבחן מהווה סטייה ממתחם העונש ההולם לקולה ונוכח קביעת המחוקק הרי שלא ניתן להיעתר להמלצה זו.

 

ב"כ המאשימה הדגיש , כי הלכה פסוקה היא, כי בעבירות בהן הורשע הנאשם יש ליתן בכורה לשיקולי ענישה בדמות של גמול והרתעה על פני שיקול השיקום ונסיבותיו של העושה. העבירות בהן הורשע הנאשם אינן מאפשרות זניחת שיקולים אלו והעדפת שיקול השיקום על פניהם.

 

4

לאור האמור לעיל עתר ב"כ המאשימה תוך שסמך ידו על הפסיקה להשית על הנאשם מאסר לתקופה בת שישה חודשים אשר יכול ותרוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי אשר יחול על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, קנס בסך 5,000 ₪ ופסילת רישיון נהיגה על תנאי.

 

ב"כ הנאשם פתח את טיעוניו בכך שהכלל הבסיסי והעקרוני הינו משמודה נאשם בביצוע עבירה שיוחסה לו בכתב האישום, הרי שתולדה ישירה של הודאה זו, הינה הרשעה בדין, אלא אם כן מתקיימות נסיבות יוצאות דופן המצדיקות הימנעות מהרשעה, שעה שאין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה.

 

ב"כ הנאשם טען תוך שסמך ידו על הפסיקה כי שיקולים בעניין הימנעות מהרשעה, אינם יכולים להיות הרמטיים. מדובר בנאשם בעל עבר אשר אינו מכביד, והסבירות שהנאשם יעבור עבירות דומות מאוחר יותר נמוכה.אין המדובר בביצוע עבירה על ידי נאשם המשקף דפוס התנהגות כרונית אלא מדובר בהתנהגות חד פעמית של נאשם אשר לקח אחריות על מעשיו כמו גם הביע חרטה.

 

ב"כ הנאשם סבור כי הרשעה בדין תביא לפגיעה אנושה בדימויו העצמי, לפגיעה אנושה בכל תחומי פעילותו כמו גם תסגור בפניו דלתות רבות ותפגע בהשתלבותו בחיים ובעבודה.

 

ב"כ הנאשם ציין כי מדובר בנאשם נורמטיבי אשר אינו מנהל אורח חיים עברייני כלשהו, הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה חסך זמן שיפוטי יקר וכמו כן, גילה חרטה כנה ואמיתית.

ב"כ הנאשם סבור כי האינטרס הציבורי הינו עתידו של העבריין, תיקון הנאשם ושיקומו כפועל יוצא גם תקנתה של החברה. מבחינת העבריין האינדיבידואלי עומד גם עניינה של החברה בשובו של הבן הסוטה אל חיקה, יש לעשות ככל שניתן לשיקומו באופן שיעלה על דרך התנהגות נורמטיבית וימנע ממנו לחזור לדפוסי התנהגותו העבריינים.

ב"כ הנאשם ציין כי מדובר בנאשם אשר התחיל את דרכו כיום נשוי ומצפה לילד, אשר כל רצונו הוא להירשם כקבלן רשום, והרשה בדין תביא לסתימת הגולל.

מדובר בנאשם שהוא מפרנס יחיד של שתי משפחות, אשר הבין את הפסול במעשיו ופתח בדרך חדשה וכל רצונו הוא לחזור לחברה ולא להפוך נטל עליה.

 

לאור האמור לעיל עתר ב"כ הנאשם תוך שסמך ידו על הפסיקה לאמץ את המלצת תסקיר שירות מבחן ולהימנע מהרשעתו של הנאשם, על מנת שלא ייגרם לו נזק בלתי הפיך בתחום עיסוקו.

 

אמו של הנאשם אף היא פנתה אל בית המשפט וביקשה את התחשבותו בעניינו של בנה, וביקשה כי לא יוטל עליו עונש בשלו יצטרך להפסיק מעבודתו, שכן הוא מפרנס את משפחתו וכן אותה ואת אחיו. מדובר, לדבריה במי שעבר עבירה פעם ראשונה ויש ליתן לו הזדמנות.

5

 

לאחר שלב הטיעונים לעונש, ובמהלך הדיון הנדחה, הודיע ב"כ הנאשם לבית המשפט כי הנה זה עתה מקרוב, ילדה אשת הנאשם בת ואף אביו של הנאשם נפל למשכב וצירף מסמכים רפואיים באשר לכך.

גם לאור נתונים נוספים אלה, עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצות שירות המבחן.

 

 

עיון בגיליון המרשם הפלילי של הנאשם מעלה כי הוא יליד שנת 1987 ולחובתו הרשעה אחת משנת 2007 בעבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר ושלושה הליכים אשר הסתיימו ללא הרשעה בעבירות שונות.

 

עיינתי עיין היטב בתסקיר שירות המבחן וחרף זאת לא מצאתי בו כל המלצה, כפי שנטען, לסיים את ההליך בעניינו של הנאשם ללא הרשעתו בדין. שירות המבחן המליץ שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודת שירות, והמליץ להסתפק בשל"צ, אך לא התייחס כלל ועיקר לאפשרות של ביטול הרשעתו של הנאשם.

יחד עם זאת, אתייחס לטענה זו.

 

על פי הלכת כתב, היא ההלכה המנחה לענין זה, הרי שככלל יש להרשיע אדם בדין משמעשה עבירה שיוחס לו הוכח. רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה להימנע מכך. על מנת שמקרה כלשהו ייכנס לגדרם של מקרים אלה, צריכים להתקיים שני מבחנים שהם מצטברים. המבחן האחד הוא כי אינטרס הציבור לא ייפגע באופן משמעותי בשל אי הרשעתו של הנאשם והמבחן האחר הוא כי עתידו של הנאשם ייפגע באופן משמעותי בשל ההרשעה.

 

בענייננו, עסקינן במי שהעסיק שני פועלים תושבי איו"ש מבלי שהיו להם היתרים כדין ובסופו של יום העבודה אף הסיע אותם.

 

הפגיעה בערכים המוגנים ידועה במקרים מעין אלה והיא הפגיעה בריבונותה של המדינה, כאשר נפגעת זכותה לברור מי ייכנס בשעריה ולבחון האם עברו אלה את המסננת הבטחונית אם לאו. יש בכך כדי לסכן את שלום הציבור ולעיתים אף את בטחונו.

 

עבירות אלה נעשות דרך כלל מתוך טעמים כלכליים ועל מנת להשיג רווחים כלכליים ויש, בהן מנגד, כפי שצויין, כדי לסכן את הציבור.

 

6

מדובר בנאשם שאין זו לו העבירה הראשונה והיחידה המיוחסת לו בחייו ובעברו עבירות קודמות ואף הרשעה קודמת. שלושה הליכים קודמים בעניינו כבר הסתיימו בלא הרשעה, בשל שהתקיימו בבית המשפט לנוער, אולם מסתבר כי הנאשם לא השכיל ללמוד את לקחו מכך.

 

 

יתר על כן, הנאשם אף לא הראה כי עתידו ייפגע באופן קונקרטי וממשי. לא אחת קבעו בתי המשפט כי יש להוכיח פגיעה כזו, על מנת להביא לביטולה של הרשעה ולאחרונה חזר על כך בית המשפט העליון בהלכת ציפורה - ע.פ. 8528/12.

 

על כן - אין עניינו של הנאשם נכנס בגדרם של המקרים בהם יש להורות על ביטולה של ההרשעה והרשעתו תוותר על כנה.

 

מתחם הענישה לעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מספר חודשים של מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות לשנים עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל.

 

 

שקלתי את האינטרסים הציבוריים שנמנו לעיל ואת העובדה כי הנאשם העסיק שני תושבי איו"ש ואף הסיעם, ועם זאת שקלתי לקולא כי מדובר היה ביום אחד בלבד.

 

שקלתי את עברו של הנאשם, אם כי מנגד שקלתי כי הרשעתו האחרונה היא משנת 2007 ומאז ועד לפרשה זו לא הסתבך הנאשם בדבר.

 

כן שקלתי את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם כפי שעלו מדברי בא כוחו, תסקיר שירות המבחן ודברי אמו, כמו גם הנתונים הנוספים שהובאו בפני לאחר הטיעונים לעונש.

ואולם אין באלה כדי להביא לסטיה לקולא ממתחם הענישה הקבוע לעיל. יש בהם כדי להביא להקלה בעונשו של הנאשם במתחם עצמו.

 

לאחר כל אלה, אני גוזרת על הנאשם -

 

שני חודשי מאסר לריצוי בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות באופן שהורה הממונה על עבודת השירות בחוות דעתו מיום 9/3/14.

 

7

כן אני גוזרת על הנאשם חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי לפי חוק הכניסה לישראל.

 

אני מטילה על הנאשם קנס בסך 3500 ₪. הקנס ישולם בשבעה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון בהם ביום 1/6/14 והבאים אחריו בכל ראשון לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.

 

כן אני מורה כי הנאשם ייפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שישה חודשים ואלה יהיו על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה של הסעת תושב זר, לפי חוק הכניסה לישראל.

 

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 1/6/14 בשעה 8.00 ביחידה לעבודת שירות במפקדת מחוז דרום בבאר שבע.

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בכל תנאי עבודות השירות ובביקורות הפתע שייערכו בהן. כל הפרה של תנאי מתנאי עבודות השירות תביא להפסקתן המינהלית ולריצוי העונש בדרך של כליאה ממשית.

 

עותק גזר הדין יועבר אל הממונה על עבודות השירות.

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

ניתן היום, כ"ח ניסן תשע"ד, 28 אפריל 2014, במעמד הצדדים.