1

1. בפניי בקשה לגילוי ראיה חסויה שעניינה מועד מסירת המידע בידיעה מודיעינית חסויה שמספרה 10-0255-382 (להלן: "הידיעה המודיעינית").

2. ב"כ המבקש כתב בבקשה כי לבקשתו קיבל פרפרזה של הידיעה המודיעינית ולפיה "תלמיד בית ספר ישורון בשם ישראל פ.ח מחזיק בתיק שלו סכין מתקפלת". לאחר שביקש מהמשיבה לקבל לידיו את מועד מסירת המידע בידיעה המודיעינית, קיבל מזכר לפיו "הידיעה התקבלה פחות מ-24 שעות לפני הטיפול בה".

לטענת ב"כ המבקש, המועד בו התקבלה הידיעה המודיעינית חיוני להגנת המבקש ואי חשיפתו עלולה לפגוע בהגנתו של המבקש, אשר הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו כי ביום 16.6.10 בשעה 13:35 במתחם בית הספר "ישורון" בתל -אביב החזיק על גופו סכין שלא למטרה כשרה, עבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין התשל"ז-1977. החיפוש על גופו של הנאשם בו נתפסה הסכין לא חוקי שכן למשטרה היה זמן סביר להוצאת צו חיפוש, או צו מעצר ולפיכך הראיה שהתקבלה במסגרת החיפוש הלא חוקי פסולה. בנסיבות אלו לטענתו, הצורך בגילוי הראיה להגנת הנאשם עולה על הנזק הציבורי שבאי גילויה.

3. ב"כ המשיבה התנגד לבקשה. לטעמו, מהמזכר שנמסר לב"כ המבקש עולה שמועד מסירת הידיעה הינו פחות מ-24 שעות מעת שבוצע החיפוש. בנוסף, אין מדובר בראיה מזכה והאינטרס הציבורי באי גילוי הראיה גובר על הצורך לגלותה .

2

4. ביום 12/5/14 לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים, שמעתי במעמד ב"כ המשיבה את רכז המודיעין ואת קצין המודיעין של תחנת שכונות, אשר הסבירו את נימוקי התנגדותם לחשיפת המועד בו נמסרה הידיעה המודיעינית וכן מסרו לעיוני את הידיעה המודיעינית. דברי רכז המודיעין וקצין המודיעין נרשמו על ידי בפרוטוקול נפרד וחסוי ושהופקד בכספת בית המשפט וכן הופקדה בכספת בית המשפט הידיעה המודיעינית.

5. דיון והכרעה:

א. סעיף 45 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א -1961 קובע:

"אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על-פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה".

ב. בבש"פ 120/10 פלוני נ' מ"י (24.2.2010) סקר כבוד השופט עמית את ההלכה וכתב :

"בבסיס החיסיון עומד האינטרס הציבורי של בטחון הציבור או בטחון המדינה, אך גם אינטרסים חשובים אלה יינגפו בפני הערך של חקר האמת ועקרון העל של אי הרשעת חפים מפשע, מקום בו הראיה החסויה היא מהותית וחיונית להגנתו של הנאשם" ...

"מכאן, שכאשר הראיה החסויה עלולה להביא להרשעתו של חף מפשע או למנוע ספק סביר שיכול ויעמוד לזכותו, תיטה הכף להעדפת עניינו של הנאשם על פני חיסיון הראיה (ראו: ע"פ 459/95 אבו רמאדן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(3), 775 781 (1996) והאסמכתאות שם). המבחן לחיוניותה של ראיה להגנתו של נאשם הוא אם יש בה "פוטנציאל מזכה", קרי, אם הראייה עשויה לעורר ספק סביר באשמתו (ראו: ע"פ 889/96 מזאריב נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(1) 433, 443 (1997); דנ"פ 1424/01 מדינת ישראל נ' דרוויש חמדאן ([פורסם בנבו], 23.4.2001); ע"פ 5114/97 סלימאני נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 721 (1997)). זאת, בהיקש מהופך ל"פוטנציאל ההרשעה" הנדרש לרף של ראיות לכאורה בהליכי מעצר עד תום ההליכים...

המבחן לחיוניותה של ראיה חסויה להגנתו של נאשם נבחן אפוא בהכרח על רקע חומר הראיות הגלוי...

...השאלה אם חיסוי ראיות מסוימות עלול לפגוע בזכותו של הנאשם למשפט הוגן אינה שאלה תיאורטית והיא נבחנת, בין היתר, על רקע מיקומה של הראיה בשדה המריבה בין הצדדים ולאחר שבקעת המחלוקת נגלתה לעיני בית המשפט" (בש"פ 6392/97 בלביסי נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 176, 181 והאסמכתאות שם).

3

ג. לאחר שעיינתי בידיעה המודיעינית מצאתי כי אין בחשיפת מועד מסירת המידע בידיעה המודיעינית כדי לסייע למבקש בהגנתו ואין בה פוטנציאל מזכה .

ד. לאחר ששקלתי את דבריהם של רכז המודיעין וקצין המודיעין שוכנעתי כי יש בחשיפת מועד מסירת הידיעה המודיעינית כדי לפגוע בעניין ציבורי חשוב.

ה. מאחר ולטעמי אין במועד מסירת הידיעה המודיעינית פוטינציאל מזכה ומאידך יש בגילוי מועד מסירת הידיעה המודיעינית כדי לפגוע באינטרס ציבורי, אני דוחה את הבקשה.

מזכירות ביהמ"ש תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ד, 14 מאי 2014, בהעדר הצדדים.