ת"פ 44163/06/22 – מדינת ישראל נגד עמי ביטון
בית משפט השלום בקריות |
|
ת"פ 44163-06-22 מדינת ישראל נ' ביטון
|
|
בפני |
כב' השופט יוסי טורס , סגן הנשיאה |
|
|
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל |
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
|
|
|
עמי ביטון |
הנאשם |
גזר דין |
כתב האישום וההליכים
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת סיוע להחזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג- 1973 (להלן - פקודת הסמים) + סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן - חוק העונשין). על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 3.8.20 בשעה 14:45 או בסמוך לכך, החזיק הנאשם בביתו סמים מסוכנים מסוג קנבוס וחשיש במשקל כולל של 806 גרם וזאת עבור אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן - התיק העיקרי).
2. הנאשם ביקש לצרף תיק נוסף בו טרם הוגש כתב אישום (פל"א 371731/2022) במסגרתו הודה בכך שהחזיק 1.8 ק"ג של סם מסוג קנבוס ובהתאם הורשע בעבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים (להלן - תיק הצירוף).
3. להשלמת התמונה יצוין שהודאת הנאשם בשני התיקים באה אגב הסדר טיעון בדיון מוקד, במסגרתו תוקן כתב האישום העיקרי וכן הוסכם שהמאשימה תטען לעונש מאסר בעבודות שירות למשך תשעה חודשים וענישה נלווית, בעוד שההגנה תטען באופן חופשי. כן הוסכם על חילוט סך של 6,000 ₪ שנתפסו אצל הנאשם.
טיעוני הצדדים לעונש והראיות
4. ב"כ המאשימה עמד על חומרת עבירות הסמים והדגיש את הערכים המוגנים שנפגעו. ביחס למתחם הענישה עתרה המאשימה לקבוע מתחם נפרד לכל תיק בנימוק שלא מתקיים מבחן הקשר ההדוק וטענה שמתחם הענישה ההולם כל תיק נע בין שישה חודשי מאסר שניתן לשאת בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר בפועל. כן הוגשה פסיקה התומכת לשיטת המאשימה בטיעון זה. ביחס לעונש שיש להטיל על הנאשם נטען שמדובר בנאשם שלחובתו הרשעות קודמות (שהתיישנו אך לא נמחקו) ובהיעדר המלצה טיפולית ביקשה המאשימה לגזור עליו תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופסילה בפועל ועל תנאי. כן התבקש חילוט סך של 6,000 שנתפס בידי הנאשם.
5. ב"כ הנאשם טען כי מתחם הענישה בכל תיק נע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. כן הוגשה פסיקה התומכת לשיטת ההגנה בטיעון זה. ביחס לעונש שיש להטיל על הנאשם צוין כי עברו הפלילי ישן והוא מבקש לשוב ולנהל חיים נורמטיביים. עוד טען הסנגור כי הנאשם עובד כעצמאי בעסקי הסלולר, בנו סובל ממצב רפואי המצריך סיוע רב ולכן הטלת עונש בעבודות שירות עלולה לפגוע בפרנסת המשפחה. בנוסף נטען שכיום מחזיק הנאשם רישיון לצריכת קנבוס ולאור כך זאת עתרה ההגנה להסתפק בענישה צופה פני עתיד ולהימנע מפסילה בפועל וקנס.
6. הנאשם בדברו האחרון הדגיש שהוא מבין ששגה וברצונו לנהל אורח חיים נורמטיבי. כן תאר את המצב המשפחתי והקשיים וציין כי ענישה מוחשית, לרבות פסילת רישיון, עלולה לפגוע בעסק שבבעלותו.
דיון והכרעה
קביעת מתחם הענישה
7. כפי שצוין לעיל, בין הצדדים קיים הסדר טיעון בטווחים ביחס לרכיב הענישה המרכזי. כידוע, הסכמות עונשיות אינן פוטרות את בית המשפט מהצורך לקבוע מתחם ענישה שכן "אף אם יש הסכמה בין הצדדים לטווח ענישה, שהוא תוצאה של כוח מיקוח הצדדים, על בית המשפט לבחון את מתחם הענישה, המהווה קביעה נורמטיבית בדבר האיזון הראוי שנקבע על ידי המחוקק... ראוי כי יקבע מתחם זה בנפרד מהסכמות אלו, וזאת כדי לאפשר את בחינת הסדר הטיעון לאור העונש ההולם בנסיבות העניין" (ע"פ 6197/20 מדינת ישראל נ' פארוק גולאני (28.11.2021); וראו גם ע"פ 8622/21 שחר הולר נ' מדינת ישראל (15.5.2022)). משכך, נדרשת התייחסות למתחם הענישה ההולם את העבירות, אך אציין כבר עתה כי טווח הענישה המוסכם בין הצדדים מצוי בתוך מתחם הענישה ההולם את העבירות בנסיבות ביצוען והוא סביר על פני הדברים.
8. נקודה נוספת הראויה להתייחסות היא מספר מתחמי הענישה שיש לקבוע. שני הצדדים טענו שיש לקבוע מתחם עונש נפרד לכל אחד מכתבי האישום בהם הודה הנאשם ואני מקבל טיעון זה. הגם שמדובר בעבירות זהות מתחום הסמים, הן אינן מקיימות את מבחן הקשר ההדוק כנדרש בפסיקה. העבירות בוצעו בהפרש זמנים ניכר וההחזקה הייתה בכל אחד מהמקרים למטרות אחרות לחלוטין. לכן יש לקבוע מתחם שונה לכל אירוע, היינו לכל כתב אישום (ראה: ע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' דלאל (3.9.2015); ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014); ע"פ 2519/14 קיעאן נ' מדינת ישראל (29.12.2014); רע"פ 4760/14 קיסלמן נ' מדינת ישראל (7.5.2015); ע"פ 5643/14 אחמד עיסא ואח' נ' מדינת ישראל (23.6.2015)). עם זאת יוטל על הנאשם עונש אחד כולל כפי שיובהר בהמשך.
9. במעשיו פגע הנאשם בערכים המוגנים של בטחון הציבור ושלומו. הסכנות הטמונות בהחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד ידועות ואין צורך להכביר מילים על הנזקים העקיפים והישירים שעלולים להיגרם לחברה ולפרט מעבירות הסמים. הדברים מתעצמים לנוכח כמות הסם הכוללת בה החזיק הנאשם, בשתי הזדמנויות שונות, והגם שמדובר בסם מסוג קנבוס אין להקל ראש בחומרת הדברים (ראו למשל: ע"פ 6299/20 שחר חן נ' מדינת ישראל (4.2.2021); ע"פ 2596/18 כפיר זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.2018)).
10. ביחס לנסיבות הקשורות לביצוע העבירות אציין שמדובר בסם מסוג קנבוס וכי כמות הסם שהחזיק הנאשם משמעותית (בעיקר בתיק המצורף) ולכן הנזק שעשוי היה להיגרם הוא ממשי. עוד אציין שבתיק העיקרי צוין שהחזקת הסמים הייתה עבור אחר (שזהותו אינה ידועה) אם כי לא נמסרו פרטים מעבר לכך, כך שראוי שהנחת המוצא תהיה כי מדובר בסיוע במדרג נמוך יחסית. ביחס לכך שכיום הנאשם מחזיק אישור צריכת קנבוס אציין שבתיק העיקרי אין לדבר רלוונטיות לאור מטרת ההחזקה המוצהרת. בתיק המצורף לא נטען (וממילא שלא הוכח) שההחזקה הייתה לשימוש עצמי (ולו חלקה) ומשכך אין להביא בחשבון עובדה מקלה זו.
11. מדיניות הענישה: מדיניות הענישה בעבירות סמים הקשורות לשרשרת ההפצה מחמירה ולנסיבות האישיות ניתן, ככלל, משקל מופחת. בעניין זה נקבע לא אחת כי "ההלכה בעניין עבירות סמים קובעת כי נוכח חומרתן הרבה של אותן העבירות יש להתמודד מולן באמצעות ענישה משמעותית ומחמירה ... [ו]כי יש לבכר את שיקולי ההרתעה על השיקולים האישיים בעבירות מסוג זה" (ע"פ 8988/16 אשר בן סימון נ' מדינת ישראל (8.3.2017)). הענישה המחמירה נועדה להרתיע מפני ביצוען, וזאת על מנת להגן על הציבור מפני השפעותיו הקשות של הסם (רע"פ 4512/15 הרוש נ' מדינת ישראל (6.7.2015); ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.2010)).
12. בעניין מדיניות הענישה בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית אפנה לרע"פ 636/21 ברוך לוי נ' מדינת ישראל (16.2.2021), בו נידון נאשם שהורשע בהחזקת חשיש במשקל כולל של כ-760 גרם נטו. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל ועל אף תסקיר חיובי שהמליץ על של"צ נגזרו 4 חודשי מאסר בעבודות שירות; רע"פ 8759/21 אלעד קסלר נ' מדינת ישראל (23.12.2021), בו הנאשם הורשע בהחזקת 229 גרם קנבוס והחזקת סכין והוטלו עליו 30 ימי מאסר בעבודות שירות, צו מבחן ועונשים נלווים; עפ"ג 23393-01-20 יוני אברהם נ' מדינת ישראל (20.5.2020), בו נידון עניינו של נאשם שהחזיק סם מסוג קנבוס במשקל של 1.44 קילוגרם נטו, משקל אלקטרוני ושקיות חלוקה ונקבע שהמתחם נע בין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ל- 20 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. ערכאת הערעור קבעה כי "עונש המאסר שנקבע למערער איננו חורג מהעונשים המוטלים בדרך כלל על החזקת סם בנסיבות דומות, והוא הולם את חומרת מעשה המערער בנסיבותיו ואת מידת אשמו של המערער"; ת"פ 44550-10-20 מדינת ישראל נ' הייסם אלגילאוי (5.12.2022), בו הורשע נאשם בהחזקת 1,493 גרם קנבוס ונידון לארבעה חודשי עבודות שירות ועונשים נלווים. נקבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל; ת"פ 63029-12-20 מדינת ישראל נ' דוד שליף (8.4.2021), בו נידון עניינו של נאשם שהחזיק ברכבו קנבוס במשקל של 1,033.6 גרם נטו וחשיש במשקל כולל של 1,125.5 גרם נטו. לנאשם היה עבר בעבירות סמים והוטלו עליו תשעה חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
13. לאור כל זאת, אני בדעה כי מתחם הענישה ההולם בתיק העיקרי נע בין עונש מאסר קצר שניתן לשאת בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל ואילו בתיק הצירוף נע המתחם בין מספר חודשי מאסר שניתן לשאת בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר.
קביעת עונשו של הנאשם
14. כפי שציינתי לעיל, הסדר הטיעון שבין הצדדים מצוי בגדרי מתחמי הענישה והוא סביר על פני הדברים. כן אציין שההסדר גובש במהלך דיוני מוקד והוא סביר ומאוזן בעיני. השאלה היא אפוא מה העונש ההולם שיש להטיל בגדרי טווח הענישה המוסכם. אקדים ואומר שלא הובאו בפני עובדות מהן ניתן להסיק מסקנות בדבר סיכויי שיקום. עם זאת, התרשמתי מרצון הנאשם לשקם את חייו ונתון מעודד זה יובא בחשבון בעת קביעת העונש.
15. לצורך קביעת עונשו של הנאשם הבאתי בחשבון את הודאתו ואת רצונו, כאמור, לנהל אורח חיים נורמטיבי. כן ראיתי בהודאה זו כביטוי של חרטה וקבלת אחריות ואפנה בעניין זה לדברים שנשא הנאשם בשלב הטיעונים לעונש שביטאו רצון ברור בשינוי. הבאתי עוד בחשבון את נסיבותיו המשפחתיות ואת מצבו הרפואי של בנו. נתתי דעתי גם לפגיעה שתגרם לנאשם (ודומה שאף לבני משפחתו) בשל תקופת מאסר ארוכה שתוטל עליו, אף אם מדובר בעבודות שירות. נטען כי הנאשם הוא המפרנס היחיד במשפחה, אשתו מטפלת בבנם וקיים סיכוי לא מבוטל לפגיעה בפרנסת המשפחה בשל עונש מחמיר. עם זאת, יש להביא בחשבון שהנאשם הוא בעל עסק עצמאי ודומה שיצליח להפגין גמישות שתאפשר לו לשאת בעונשו בצד ניהול העסק. לחומרה הבאתי בחשבון את עברו הפלילי, אם כי מדובר בעבירות ישנות אשר התיישנו.
16. בהביאי בחשבון כל אלו, דעתי היא שהעונש הראוי הוא מאסר בעבודות שירות וכי לא ניתן להסתפק בעונש מותנה כעתירת ההגנה. עונש מותנה אינו מבטא נכונה את תכליות הענישה והוא אף מצריך חריגה מהמתחם ולא סברתי שקיימת לכך הצדקה. עם זאת, העונש הכולל שיוטל על הנאשם יביא בחשבון את מכלול השיקולים לקולה שפורטו לעיל (סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין). כאן המקום לציין שחלקו העליון של הטווח המוסכם בין הצדדים (עונש בן 9 חודשי מאסר בעבודות שירות) אינו ניתן בעת הזו ליישום, שכן הוראת השעה שמכוחה מוסמך בית המשפט להטיל עונש מאסר בן 9 חודשים בעבודות שירות פקעה וטרם חודשה (חוק העונשין, תיקון מס' 133 - הוראת שעה, התשע"ח - 2018; חוק העונשין, תיקון מס' 133 - הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א - 2021). משכך, בהתאם למצב המשפטי היום מוסמך בית המשפט להטיל עונש בעבודות שירות רק לתקופה של 6 חודשים לכל היותר. הצדדים לא התייחסו לנושא זה ובכל מקרה סברתי שעמדתה העונשית של המאשימה מבטאת ענישה מחמירה מידי בנסיבות העניין, כך שאין צורך להרחיב בנושא.
17. סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 5 חודשי מאסר בפועל. הנאשם יישא בעונש זה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה החל מיום 15.5.2023. ביום זה יתייצב הנאשם במשרדי הממונה במתחם כלא מגידו. מובהר לנאשם שעליו לבצע את העבודות לשביעות רצון הממונה וכי אם לא יעשה כן ניתן יהיה להפקיע את העבודות מנהלית והוא יאלץ לשאת ביתרת התקופה בבית מאסר.
ב. מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך שנתיים כל עבירה על פקודת הסמים שהיא פשע.
ג. קנס בסך 4,000 ₪. הקנס ישולם ב-8 תשלומים שווים ורצופים כאשר הראשון בהם ביום 1.7.2023 ובכל 1 לחודש שלאחריו. אי עמידה באחד התשלומים במועד תעמיד את יתרת הסכום לפירעון מידי.
ד. בהתאם להסכמת הצדדים אני מורה על חילוט סך של 6,000 ₪ שנתפסו בידי הנאשם. ככל שקיימת יתרה, היא תושב לנאשם.
הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
מוצגים- סמים- להשמיד.
יתר הרכוש שנתפס אצל הנאשם יש להשיב לו בהסכמת המאשימה
ניתן היום, כ"ב ניסן תשפ"ג, 13 אפריל 2023, במעמד הצדדים.
