1

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם, הנני מרשיע את הנאשם 1, בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, התחזות לאדם אחר, עבירה לפי סעיף 441 לחוק העונשין ושימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק הנ"ל.

ניתנה והודעה היום כ"ג אדר ב תשע"ד, 25/03/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

2

מאשר את קבלת המסמך.

התקבל וסומן נ/1.

ניתנה והודעה היום כ"ג אדר ב תשע"ד, 25/03/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין ביחס לנאשם 1

הנאשם 1 הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, התחזות כאדם אחר ושימוש במסמך מזויף.

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש הפנה לשילוב העבירות ולערכים שנפגעו ממעשיו של הנאשם ועתר למתחם ענישה של 4 ל 12 חודשי מאסר בפועל, כי מדובר בשימוש בתעודת זהות המלמדת לשהות בשטחי המדינה לתקופה ממושכת וכן על הקושי לאכוף שימוש זה והכבדה על גורמי הביטחון. אין זו הסתבכותו הראשונה של הנאשם בעבירות דומות וזה נדון בעבר ל - 4 חודשי מאסר בפועל בגין כניסה לישראל שלא כדין יחד עם עבירות נלוות.

ב"כ הנאשם מנגד ציין עובדה כי הנאשם חפץ לסעוד את אמו החולה ולסייע לה ולבני משפחתו. העבירות הינן חלק מתופעה שבחי"ת ולא חלק מעבירה פלילית העומדת בפני עצמה. יש לשקול את עונשו לקולא גם בשים לב לעונשו של שותפו, אשר בעניינו נגזרו 3 חודשי מאסר בפועל.

דיון והכרעה

3

במעשיו האמור לעיל פגע הנאשם בערכים המוגנים של ריבונות המדינה והסברניות שלה לקבוע מי יבוא בשעריה, עבירת הכניסה שלא כדין יוצרת הכבדה על גורמי הבטחון והדברים אמורים ביתר שאת על היקף התופעה. בעבירות אלה יש פוטנציאל לסיכון בטחוני. אפילו הנאשם אינו בעל כוונות לבצע עבירות בטחוניות, כאשר זה ינוצל על ידי אחרים. המדובר במעשה מתוכנן ובצדק נטען כי הצטיידות מראש לא כל שכן תעודת זהות ישראלית מלמדת של לעשות בה שימוש שלא באופן חד-פעמי.

בתי המשפט נדרשו פעמים רבות למתחם העונש ההולם ביחס לכניסה אחת ללא עבירות נלוות. ובשים לב להחלטות בתי המשפט המחוזיים מצאתי לקבוע כי מתחם העונש הוא בין חודש ל - 6 חודשי מאסר בפועל, ואילו בנסיבותיו של תיק זה על רקע השימוש במסמך מזויף, והתחזות לאדם אחר, מצאתי כי מן הראוי שיהא זה מתחם של בין 6 ל - 9 חודשי מאסר.

בקביעת עונשו של הנאשם בגדרי המתחם, יש ליתן הדעת לכך כי אין זו הסתבכותו הראשונה בעבירות דומות ועיון בגזר-הדין שניתן בעניינו מלמד כי במסגרת אותו תיק הנאשם הורשע במסירת ידיעה כוזבת כאשר טען שחטפו את חברתו, דבר שהצריך הזנקת כוחות משטרה רבים. עוד יש ליתן הדעת, על נפיצות העבירה הצורך בהרתעת היחיד והרתעת הרבים. מנגד, הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי וכך גם בסיס לגזירת עונשו בית המשפט לוקח את ההסכמה העונשית ביחס לנאשם האחר. לנאשם קושי כלכלי משמעותי, אולם לדאבון הלב נתון זה מאפיין את רובם המכריע של השוהים הבלתי חוקיים. אתן ביטוי מה להודאה גם בחפיפה מסוימת של המאסר המותנה.

מכל המקובץ לעיל, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        4 חודשי מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו 19.02.2014.

ב.         מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 3 חודשים שנגזר על הנאשם בת.פ. 23533-04-12, חודשיים ממנו יהיו במצטבר לעונש המאסר עליו הוריתי בסעיף א לעיל וחודש בחופף. סך הכל יהא על הנאשם לרצות 6 חודשי מאסר בפועל שיימנו מיום מעצרו.

ג.         5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירות בהן הורשע או עבירות על פי חוק הכניסה לישראל.

ד.         5,000 ₪ התחייבות למשך שנתיים שלא יעבור עבירות לפי חוק הכניסה לישראל. לא תחתם ההתחייבות בתוך 7 ימים יהא על הנאשם לרצות 7 ימי מאסר בגין כך.

זכות ערר בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום כ"ג אדר ב תשע"ד, 25/03/2014 במעמד הנוכחים.

4