1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד יעל גבריאלי

הנאשם וב"כ עו"ד ליפשיץ

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

1.         הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירות של הונאה בכרטיס חיוב, לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986, ועבירה של גניבת כרטיס חיוב, לפי סעיף 16 לאותו חוק. בהתאם לעובדות, בחודש מאי 2012, גנב הנאשם כרטיס אשראי מחברתו ועשה בו שימוש בתשע הזדמנויות באותו החודש, עת משך כספים מכספומט בסכומים של כ- 400 ₪ ובסך כולל של 3,517 ₪, ותוך שימוש בקוד הסודי שדלה מהחברה בעורמה.

תסקירי שירות המבחן

2.         לבקשת ההגנה, הופנה הנאשם לשירות המבחן לבחינת עניינו. מתסקיר שירות המבחן מיום 29.10.13 עולה כי הנאשם, כבן 21, חייל בשירות סדיר העובד במקביל מזה כשנה בחברת ניקיון. באשר לעבירות נשוא כתב האישום, נטל הנאשם אחריות על מעשיו והסביר כי הרקע נעוץ בחובות שצבר, אולם ההתרשמות היא כי אינו מודע להתנהגותו הבעייתית ולפגיעת מעשיו במתלוננת. בשל גילו של הנאשם, היעדר זהות עצמית מגובשת והיעדר גבולות פנימיים, העריך השירות כי קיימת נזקקות טיפולית. למרות ספקות באשר ליכולותיו של הנאשם להשתלב ולהתמיד בטיפול, המליץ השירות, לאור מוטיבציה ראשונית שהביע הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית לנערים עוברי חוק, על דחיית הדיון בשלושה חודשים במהלכם, תיבחן השתלבותו בטיפול המוצע.

2

3.         מתסקיר משלים מיום 23.1.14 עולה כי הנאשם הגיע למפגשים בשירות במטרה לבחון השתלבותו בטיפול. שירות המבחן התרשם כי הנאשם ממשיך להפחית מחומרת מעשיו, נוטל אחריות פורמאלית בלבד ואינו מסוגל לראות את הבעייתיות במעשיו והשלכותיהם על אחרים. בתום האבחון, התרשם השירות כי הנאשם הוא בעל עמדות נוקשות, נעדר מוטיבציה לשינוי אורחות חייו וחסר יכולת להכיר בעובדה כי הוא מצוי בהליך התדרדרות. לאור האמור, נמנע השירות מהמלצה טיפולית והדגיש את ההערכה לפיה בדבר קיומו של סיכון להישנות התנהגות עבריינית. לפיכך, המלצת שהשירות היא להטלת עונש מוחשי בדמות מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות לצד פיצוי למתלוננת.

            טיעוני הצדדים

4.         באת כוח המאשימה הדגישה את חומרת העבירות וריבוין, וביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר, אף בתקופה שיכול ותרוצה בדרך של עבודות שירות. במסגרת טיעוניה, עתרה התובעת לתיקון כתב האישום על דרך הוספת עתירה למאסר, וזאת לאור המלצת שירות המבחן.

5.         באת כוח הנאשם ביקשה להתחשב בהודית הנאשם, בגילו הצעיר ובנסיבותיו האישיות, לרבות מצבה הבריאותי של אמו (נ/1). עוד נטען, כי יש לקחת בחשבון כי מדובר בחייל, שניתן לו אישור עבודה, כך שיש להתחשב בו גם בנוגע לרכיב זה.

            דיון והכרעה

6.         בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, יש לקבוע, בטרם קביעת העונש המתאים, את מתחם הענישה, וזאת בהתאם לעקרון ההלימה, ותוך התחשבות במדיניות הענישה הנהוגה, במידת הפגיעה בערך החברתי, שעניינו הגנה על רכוש הציבור ופרטיותו, ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לרבות סכום הכסף שמשך הנאשם ומספר המשיכות. בהינתן הדברים האמורים, הגעתי למסקנה, כי הרף התחתון של המתחם הוא מאסר מותנה והרף העליון שלו הוא מאסר שמשכו שמונה חודשים. בקביעת המתחם, הבאתי בחשבון את העובדה שהנאשם היה בן 20 בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו (באשר להשלכה הגיל על קביעת המתחם ראה ע"פ 2357/13 בעניין רוש).

7.         בהינתן המתחם האמור, יש לגזור את עונשו של הנאשם תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות וביניהן נטילת האחריות, את גילו הצעיר, היותו נעדר עבר פלילי והנסיבות עליהן עמד השירות במסגרת התסקיר (ראה גם נ/1 בקשר למצבה הבריאותי של האם). בהינתן המכלול האמור, הגעתי למסקנה כי יש לגזור את עונשו של הנאשם בהתאם לרף התחתון של המתחם. יוער, כי לא נעלמה מעיני המלצת שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש מוחשי בדרך של עבודות שירות, אלא שלא מצאתי, בהתחשב בנתונים שפורטו, כי יש מקום לעשות כן. עם זאת, יש מקום להטיל על הנאשם גם ענישה מוחשית בדמות קנס.

3

8.         אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        מאסר למשך 6 חודשים, ואולם הנאשם לא ישא עונש זה אלא אם תוך שלוש שנים יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירה אחרת לפי חוק כרטיסי חיוב או כל עבירת מרמה אחרת מסוג פשע.

ב.         קנס בסך 800 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בארבעה תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.4.14 ובהמשך בכל 1 לחודש שלאחריו.

ג.         פיצוי למתלוננת על סך 4,000 ₪, שיופקד בקופת בית המשפט בארבעה תשלומים, שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.4.14 ובהמשך בכל 1 לחודש שלאחריו. לבקשת התובעת, יש להעביר את הפיצוי למתלוננת באמצעות אמה, הגב' הילה חורש, ת"ז 057478158, טלפון: 050-6791289, מרח' הרצל 23, בת ים.

9.         המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם על פי החלטת קצין משטרה.

זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.