1

 

 

1.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הודו הנאשמים בעובדות כתב האישום שהוגש נגדם, שאלה עיקריהן:

הנאשמים 1 ו- 2 הכירו זה את זה מכך שעובר לאירועים שיתוארו להלן הנאשם 2 הועסק על ידי הנאשם 1 ואחר, במשך כשנה וחצי, בדירות שונות ברחבי הארץ, בשיווק בתחום הפורקס ובתחומים נוספים. במהלך תקופה זו הנאשם 2 נחשף לשיטות שונות של מרמה באמצעות שימוש במחשבים, טלפונים, דואר אלקטרוני ואמצעים נוספים, ובין היתר לשיטת "הפרזידנט". הנאשם 2 התבקש על ידי אחרים לבצע עבירות מרמה בשיטת "הפרזידנט" וסירב, עד שסמוך לפני האירועים נשוא כתב האישום, הנאשם 1 ביקש ממנו פעם נוספת לבצע עבירות מרמה והוא הסכים.

מעשי המרמה המתוארים בכתב האישום בוצעו על ידי הנאשמים ביחד ולחוד, במידה שונה, במקומות שונים בארץ, ונמשכו על פני כ- 8 חודשים.

 

שיטת המרמה העיקרית בה פעלו הנאשמים, מכונה "הפרזידנט".

2

הנאשמים 2 ו- 3 השתמשו בתוכנת מחשב לקבלת נתונים על חברות בינלאומיות שונות, ובהם שמותיהם הפרטיים של בעלי תפקידים בכירים בחברות אלה. לאחר איסוף הנתונים כאמור, הנאשמים 2 ו-3 יצרו לצרכי המרמה כתובות דוא"ל פיקטיביות, הנחזות להיות אמיתיות, של בעלי תפקידים בכירים בחברות אותן ביקשו לרמות. בנוסף, הם יצרו דמות פיקטיבית בשם עו"ד דניאל ביידר; חברת עורכי דין פיקטיבית; וכתובת דוא"ל פיקטיבית הנחזית להיות כתובתו של עו"ד דניאל ביידר .

 

הנאשמים 2 ו-3 פנו באמצעות כתובות הדוא"ל הפיקטיביות שיצרו כאמור, לאחד מבעלי התפקידים בחברות אותן ביקשו לרמות, התחזו כבעלי תפקידים בכירים בחברות אליהן פנו, וביקשו את שיתוף הפעולה של החברות עם עו"ד דניאל ביידר, לרבות העברת כספי החברה, לצורך טיפול בנושא מסוים הקשור בחברה המרומה.

 

במקרים בהם עקב מצג השווא, נציגי החברות המרומות יצרו קשר טלפוני עם הנאשמים, הנאשמים 2 ו- 3 הזדהו בפניהם כעו"ד דניאל ביידר, וזאת על מנת להניע את נציגי החברות המרומות להעביר כספים לחשבונות שונים הנמצאים בשליטת הנאשמים.

 

הנאשמים 2 ו-3 זייפו מסמכים והשתמשו בחלקם במסגרת ניסיונותיהם לפתוח חשבונות בנק וירטואליים בחברות כמו money-net ו trust-pay.

 

בנוסף, הנאשם 3 ביצע עבירות נוספות בשיטת מרמה אחרת המכונה "פוקימון", במסגרתה נעשה מצג שוא כאילו הפונה הוא נציג חברת "ניאנטיק"- החברה בעלת הזכויות באפליקציית המשחק "פוקימון-גו" - ומוצע לחברות המרומות לרכוש דמויות וירטואליות המתקשרות לאפליקציה. לצורך מעשי המרמה, הנאשם 3 העסיק שתי עובדות והציג להן מצג שווא כאילו מדובר בעיסוק לגיטימי. הנאשם יצר עבור העובדות שמות בדויים, כתובות דוא"ל כוזבות וצייד אותן במסמכים שנחזים להיות מסמכים אמיתיים העוסקים במכירת "פוקימון". על פי הנחיית הנאשם 3, שתי העובדות פנו ל- 17 חברות שונות בחו"ל, הציגו עצמן בכזב בכתב ובעל פה כנציגות חברת ניאנטיק, וניסו לשכנע את נציגי החברות לרכוש את מוצרי הפרסום של פוקימון תמורת סכומים שונים.

 

מעשי המרמה של הנאשמים לא צלחו, אולם בשני מקרים החברות המרומות העבירו מחשבונותיהם סכומי כסף בסדרי גודל של מאות אלפי דולרים, וברגע האחרון הן הצליחו להחזיר לעצמם את הכספים בטרם עברו לנאשמים.

 

כתב האישום מפרט שישה מקרים. לנאשם 3 מיוחסים כל ששת המקרים, לנאשם 2 מיוחסים חמישה מקרים, ולנאשם 1 מיוחסים שני מקרים.

 

במסגרת מעשי המרמה הנאשמים פנו לעשרות רבות של חברות במקומות שונים בעולם.

3

 

2.         על יסוד הודאת כל אחד מהנאשמים בעובדות כתב האישום, כאמור, הנאשמים הורשעו בעבירות הבאות:

 

הנאשם 1- שידול למרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 415 סיפא ו- 30 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין"); קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 415 סיפא ו- 25 לחוק העונשין; מידע כוזב , לפי סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים תשנ"ה-1995; והתחזות לאדם אחר, לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין.

 

הנאשם 2- קשירת קשר לפשע (מספר עבירות), לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (מספר עבירות), לפי סעיפים 415 סיפא ו- 25 לחוק העונשין; מידע כוזב (מספר עבירות), לפי סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים תשנ"ה-1995; והתחזות לאדם אחר (מספר עבירות), לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין.

 

הנאשם 3- קשירת קשר לפשע (מספר עבירות), לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (מספר עבירות), לפי סעיפים 415 סיפא ו- 25 לחוק העונשין; מידע כוזב (מספר עבירות), לפי סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים תשנ"ה-1995; והתחזות לאדם אחר (מספר עבירות), לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין.

 

3.         במסגרת הסדר הטיעון המליצו הצדדים לבית המשפט להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים-

            הנאשם 1- 4 חודשי מאסר שאם הממונה על עבודות ימליץ ניתן יהיה לשאתם בעבודות שירות, קנס בסך 12,000 ₪ ומאסר על תנאי. הוסכם כי ימי מעצרו ינוכו מתקופת המאסר המוצעת.

           

            הנאשם 2- 9 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו ומאסר על תנאי.

 

            הנאשם 3- 9 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו ומאסר על תנאי.

 

 

טענות הצדדים

4

1.         ב"כ המאשימה טען כי ברקע הסדר הטיעון עומד קושי ראייתי הנוגע לחומר חסוי שהוא אינו יכול לפרט את טיבו. ציין, כי המדובר בתיק של ניסיון לקבל דבר במרמה, ובפועל הנאשמים לא הצליחו להפיק רווח ממעשיהם ולא גרמו לנזק כלכלי לחברות המרומות. הנאשמים 2 ו-3 שיתפו פעולה בחקירה, גם אם באופן חלקי, וסייעו ליחידה החוקרת להתמצא בחומר הראיות הרב שנאסף. שלושת הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום בשלב מוקדם וחסכו זמן שיפוטי. העונש המוצע לנאשמים 2 ו-3 כולל תקופת מאסר משמעותית, והימנעות המאשימה לדרוש להטיל עליהם קנסות נובעת ממצבם הכלכלי הקשה. אשר לנאשם 1, העונש המוצע בעניינו משקף את חלקו הקטן יחסית בפרשה ואת העובדה כי הוא הורשע רק בשני אישומים, והוא כולל רכיב של קנס כספי.

 

2.         ב"כ הנאשם 1 הצטרף לדברי ב"כ המאשימה. טען, כי חלקו של הנאשם 1 באישומים בהם הורשע מינורי ביחס לנאשמים 2 ו-3, ולכן העונש המוצע בעניינו שונה. הוסיף, כי הנאשם שהה במעצר. וציין כי הממונה על עבודות השירות חיווה דעתו שהנאשם כשיר לבצע עבודות שירות. ציין שהעונש המוצע לנאשם כולל רכיב כספי וביקש שסכום הקנס ישולם מכספי ההפקדה שהנאשם הפקיד בתיק המעצר. ציין כי הנאשם נשוי, אב לארבעה ילדים קטנים והוא מפרנס יחיד במשפחתו.

 

3.         ב"כ הנאשם 2 תיאר כי הנאשם עלה מארה"ב מתוך מוטיבציה להיות חלק מהמדינה. הוא ניסה את מזלו בכל מיני עבודות מזדמנות. בשל הכישרון שלו בתחום המחשבים הוא הגיע לעבוד אצל הנאשם 1 ומכאן החלה הפרשייה להתגלגל. במעשים היו מעורבים אנשים נוספים, שלא הובאו לדין. שיתוף הפעולה של הנאשם ושל הנאשם 3 עם המשטרה הביא לכך שהוגש כתב אישום דווקא נגדם ולא נגד האחרים. טען, כי הנאשם עבד בחברה שפעילותה באותו זמן היתה חוקית וכך הכיר את הנאשמים האחרים, החברה לא שילמה לו את שכרו והוא נקלע לקשיים כלכליים. טען כי חלקו של הנאשם במרמה הוא טכני ושהעונש המוצע בהסדר הטיעון אינו מקל אתו. הפנה לפסיקה. ציין כי הנאשם עובד במחצבות יחד עם אביה של חברתו, אתה הוא מתכנן להתחתן. והוסיף כי משפחת הנאשם עברה אסונות לא פשוטים בארה"ב בשל פגעי מזג האויר, והנאשם עצמו עבר אירועים רפואיים משמעותיים, כולל אשפוזים.

 

            הנאשם הביע צער על מעשיו.

 

5

4.         ב"כ הנאשם 3 הדגיש את ההיקף העצום של חומר החקירה בתיק ואת החיסכון בזמן שיפוטי שהושג עם הודאת הנאשמים. ציין כי הנאשמים שיתפו פעולה עם המשטרה בצורה מיוחדת וכי בסופו של יום מעשי המרמה לא הניבו להם תועלת. עוד ציין כי הנאשם בן 51, ללא עבר פלילי. סובל מבעיות לב. הוא מגדל לבדו את בתו בת ה-14 ויאלץ למצוא לה סידור מתאים בזמן מאסרו. אחיו היחיד נפטר והוא סועד את אמו בת ה- 84. הוא מתקשה למצוא עבודה ומצבו הכלכלי קשה. עתר לקבל את הסדר הטיעון ולהותיר לנאשם די זמן למצוא סידור לבתו ולאמו.

           

            הנאשם הביע צער על מעשיו.

 

 

 

 

דיון והכרעה

 

1.         הנאשמים ביצעו סדרה ארוכה מאוד של מעשי מרמה כלפי מספר רב של חברות שונות ברחבי העולם. מעשיהם היו מתוכננים. הם אספו מידע על החברות אותן ביקשו לרמות, בנו מערכת שלמה של כלים ועזרים פיקטיביים, וניסו להוציא במרמה סכומי עתק מהחברות אליהן פנו. מעשי הנאשמים נמשכו על פני כשמונה חודשים.

 

2.         בתנאי המסחר, ההתקשרות, וכלי התשלום הקיימים, במסגרתם פעולות נעשות באופן מקוון, מבלי שהצדדים רואים או פוגשים זה את זה, קל יחסית לרמות. אמנם, מושקעים מאמצים רבים מאוד בהבטחת תהליכים מקוונים, אולם, בסופו של דבר המסחר המודרני מושתת במידה רבה על אמון בין המעורבים בו. אדם המזמין ברשת מוצר מסוים ומשלם עליו מראש, צריך לסמוך על כך שהספק אכן יספק לו את המוצר שהזמין. בשלב זה אין דרך קלה לביצוע פעולות הדדיות של תשלום ומסירה, בו זמנית. כך גם מי שמקבל דואר אלקטרוני מגוף מסוים אתו הוא נמצא בקשר, מניח שהדואר אכן הגיע מאותו מקור והוא איננו בודק בכל פעם את אותנטיות הפניה.

 

3.         הערכים החברתיים שנפגעו ממעשי הנאשמים הם בין היתר, שמירת הקניין ותקינות חיי המסחר, ומידת הפגיעה בהם כאן הינה משמעותית.

 

4.         העונש המוטל בעבירות מרמה מושפע מהנסיבות הקונקרטיות של המעשים , טיב המעשה, היקפו, משכו, מיהות הנפגע, זהות הנאשם ועוד, ואולם ניתן לומר כי מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מרמה הינה של החמרה.

 

בע"פ 6675/95, אבי שילוח נ' מדינת ישראל (פורסם ב"נבו"), נאמרו הדברים הבאים -

6

"שיטת המרמה בה פעל והדומות לה הורסות כל חלקה טובה ביחסי המסחר ההוגן והתקין. היא גורמת הפסדים כספיים לקורבנות, ולעתים מביאה להם אף להתמוטטות או לנזקים בלתי הפיכים, בנוסף לעוגמת הנפש. זאת מארה, שעל בית המשפט לנסות ולהקטין נפיצותה, על ידי עונשים מחמירים".

 

            ובע"פ 6474/03 יוסף מלכה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח (3) 721-

"..כאשר עסקינן בעברייני מס, עבירות כלכליות, עבירות מרמה וכדומה, שבהן העבריין מקווה להפיק רווח כספי רב, חשוב להטיל לצד הקנס גם עונש של מאסר בפועל למען ידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר. אם חשב לתומו שהסיכוי להפיק טובת הנאה כספית ניכרת מצדיק נטילת סיכון, שהרי גם אם יועמד לדין ויוטל עליו קנס, הוא צפוי גם לכך כי תישלל חירותו וגם יפסיד את הרווח המדומה, פרי הבאושים של המעשה העברייני. על כן ראוי ונכון היה להטיל על המערערים עונש מאסר בפועל משמעותי וכן קנס כפי שאכן עשה בית המשפט המחוזי.."

 

5.                     טיב מעשי הנאשמים, התכנון שקדם למעשים, ריבוי המעשים, סכומי הכסף העצומים שהנאשמים ביקשו לקבל במרמה, התקופה הארוכה של פעילותם העבריינית המשותפת, צובעים את מעשי הנאשמים בצבעים עזים של חומרה.

 

6.                     חומרת מעשי הנאשמים בנסיבותיהם ומידת אשמם של הנאשמים, מצדיקות בהחלט עונש מאסר לתקופה הרבה יותר ארוכה מזו המוצעת בהסדר הטיעון. גם שיקולי הרתעת הנאשמים והכלל תומכים בהטלת תקופת מאסר משמעותית יותר מזו המוצעת בהסדר הטיעון.

 

7.                     למרות נתוני החומרה האמורים, החלטתי לקבל את המלצת הצדדים על פי הסדר הטיעון -

 

7

א.        "הסדר טיעון - באשר הוא - אינו רק שיקול אחד ככל יתר השיקולים העומדים בפני בית^-המשפט הגוזר את העונש. הסדר טיעון, כשהוא לעצמו, הוא שיקול מרכזי בגזירת הדין הן מטעמים של אינטרס הציבור הן כדי למלא אחר ציפיות הנאשם המוותר בהודאתו על זכותו לניהול ההליך הפלילי עד תומו. האינטרס הציבורי במובנו הרחב מחייב את בתי^-המשפט לעודד קיומם של הסדרי טיעון. קיום הסדרי טיעון מאפשר פריסה רחבה יותר של אכיפת החוק, ובכך יש כוח מרתיע כשלעצמו, העשוי לאזן את אפקט ההקלה בעונש במקרה הקונקרטי. ...ככלל, בית^-המשפט יראה לקיים את הסדר הטיעון בשל הטעמים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם של הסדרי הטיעון". - ע"פ 1958/98‏ פלוני נ' מדינת ישראל, פ''ד נז(1) 577

ב.         הרקע להסדר הטיעון נעוץ בקושי ראייתי. במצב דברים שכזה יש להעמיד את התביעה בחזקתה שנתנה משקל ראוי לקושי הראייתי שניצב בפניה ולהשפעתו על סיכויי הוכחת העובדות שנטענו בכתב האישום. בסופו של דבר, באין הרשעה אין גם עונש, ובמצבים מסוימים התביעה נאלצת להקל בעונשו של נאשם כדי להבטיח שהוא יורשע ויוענש, גם אם בצורה קלה מזו הראויה לו.

ג.         הנאשמים 2 ו-3 שיתפו פעולה בחקירה המשטרתית ותרמו להשגת ראיות שאיפשרו את הגשת כתב האישום.

ד.         בסופו של דבר החברות השונות לא ניזוקו והנאשמים לא הפיקו רווחים ממעשיהם.

ה.        הודאת הנאשמים באה במסגרת הסדר טיעון הכולל המלצה לעניין העונש, מתוך ציפיה סבירה שההסדר יכובד.

ו.         היקף חומר החקירה וטיבו, היו דורשים זמן שיפוט ומשאבים רבים אחרים לשמיעת המשפט כסדרו. הודאת הנאשמים חסכה אותם.

ז.         העונשים המוצעים בהסדר הטיעון שומרים על יחס פנימי מתאים בין הנאשמים השונים.

ח.        הנאשמים 2 ו- 3 יידונו למאסר בפועל, ויש בכך כדי לתרום להרתעה.

 

8.         נוכח כל האמור, אני דן את הנאשמים לעונשים הבאים:

הנאשם 1

א.        4 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. הנאשם ישא את המאסר בעבודת שירות. על הנאשם להתייצב ביום 18.03.18 עד השעה 09:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז של שב"ס, ברמלה, להתחלת עבודת השירות שלו.

ב.         12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום השחרור מהמאסר, שלא יעבור עבירת מרמה שהיא פשע.

ג.         קנס בסך 12,000₪ או 45 ימי מאסר תחתיו.

 

הנאשם 2

א.        9 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

ב.         12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום השחרור מהמאסר, שלא יעבור עבירת מרמה שהיא פשע.

8

 

הנאשם 3

א.        9 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

ב.         12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום השחרור מהמאסר, שלא יעבור עבירת מרמה שהיא פשע.

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

 

ניתן היום, י' אדר תשע"ח, 25 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.