1

 

 

 

רקע

1.                   הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית בניגוד לסעיף 7(א)+7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג-1973.

 

על פי עובדות כתב האישום ביום 27.8.13 החזיק הנאשם בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 5.20 גרם נטו וזאת לצריכתו העצמית וללא היתר או רישיון כדין.

 

הסדר הטיעון

 

2.                   ביום 2.1.17 הצדדים הציגו הסדר לפיו הנאשם יודה בכתב האישום, יורשע ויישלח לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר. עוד סוכם שהצדדים יטענו באופן פתוח.

 

תסקיר שירות המבחן

2

3.                   שירות המבחן סקר באריכות את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 26, נשוי, אב לילדה ועובד כשכיר. סיים 12 שנות לימוד באוקראינה. לדברי הנאשם העלייה ארצה לוותה בקשיי התאקלמות שהובילו בין היתר לחיבור לחברה שולית ולהתנהגויות פורצות גבולות אך למרות זאת שירת שירות צבאי מלא בתפקיד נהג. במישור התעסוקתי ציין הנאשם בפני שירות המבחן שמעוניין לשפר את איכות חייו בתחום המקצועי וללמוד הנדסה. לדבריו מספר פעמים ניסה להתקבל לעבודה בחברות ממשלתיות אך ככל הנראה בשל ההרשעה הקודמת לא התקבל.

לנאשם רישום קודם, הרשעה אחת בגין עבירה דומה בזמן שירותו הצבאי. לדבריו בתקופה בה ביצע את העבירה היה נתון במצב כלכלי קשה ולכן בכדי להתמודד עם קשיים אלה החל לצרוך סמים מסוג קנביס. עוד מסר הנאשם כי התרחק מחברים איתם היה מתרועע בעבר. בדיקת השתן שמסר בשירות המבחן, נמצאה ללא שרידי סם.

שירות המבחן לא התרשם מקיומה של בעיית התמכרות המצריכה התערבות ייעודית וסבר שמדובר באדם אחראי, מאורגן, מתפקד באופן חיובי ויציב במישורי חייו השונים. לאור האמור העריך כי הסיכון לביצוע עבירות נוספות הינו נמוך והמליץ על של"צ.

לשאלת אי ההרשעה, סבר שירות המבחן כי מדובר בנאשם שההליכים המשפטיים היו משמעותיים עבורו, הוא מביע חרטה ואינו צורך כיום סמים. בדיקת השתן שמסר נמצאה תקינה והסיכון להישנות העבירה הינו נמוך. לאור הערכת שירות המבחן שהרשעה תפגע בסיכויי שיקומו, שילובו בתחום ההנדסה ועבודה בתחום זה, המליצו שלא להרשיעו בדין.

 

טיעוני הצדדים לעונש

4.                   ב"כ המאשימה טענה לעונש ביום 10.7.17. ציינה כי מדובר בנאשם יליד 1981 שלחובתו הרשעה אחת משנת 2000 מבית דין צבאי על עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית בגינה נדון למאסר בפועל בן 5 חודשים, מאסר על תנאי ופסילה בפועל. באשר לתיק הנדון הפנתה ב"כ המאשימה לערך המוגן בעבירות הסמים, לחובתו של בית המשפט לתרום תרומתו במלחמה בסמים ולאמור בתסקיר שירות המבחן שבו צוין כי לא מדובר בהתנסות חד פעמית או שימוש בסם לתקופה מוגבלת עקב חבירה לקבוצת חברית שולית הצורכת סמים. הפנתה לפסיקה התומכת בטיעוניה. ב"כ המאשימה טענה כי טענת הנאשם כי התבגר לא עולה בקנה אחד עם העובדות שכן הנאשם התבגר ב- 13 שנים מאז העבירה הקודמת ולא השכיל להפסיק להשתמש בסם. ב"כ המאשימה טענה כי מחד שירות המבחן מציין כי רמת הסיכון מביצוע עבירות נוספות בעתיד נמוכה ומאידך שירות המבחן מתרשם שבמצבי לחץ הנאשם מתקשה להפעיל שיקול דעת ולכן לעניין אי ההרשעה התנגדו בתחילה כיוון שרמת הסיכון היא לא כפי ששירות המבחן סבר.

באשר לטענת הנאשם כי הרשעה עשויה לפגוע בתעסוקתו ולימודיו, טענה ב"כ המאשימה כי מדובר בהערכה שאין לה כל אחיזה במציאות ועתרה להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה מותנית, קנס והתחייבות.

 

במעמד הדיון ביקשה ב"כ המאשימה דחייה קצרה על מנת לבדוק האם יש שינוי במרשם הפלילי על מנת לשקול שוב את עמדתה לעניין העונש.

 

3

בהודעת ב"כ המאשימה מיום 16.7.17, ולאחר שבוצעה הבדיקה האמורה, הודיעה ב"כ המאשימה כי תסכים להמלצת שירות המבחן בתיק זה באופן חריג ויוצא דופן לנוכח הנסיבות המיוחדות. קרי תסכים לביטול ההרשעה.

 

5.                   ב"כ הנאשם ציינה שלנאשם הרשעה משנת 2000 מבית הדין הצבאי ועברו מאז 17 שנים. ב"כ הנאשם הפנתה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לנזק שגרמה לו ההרשעה הקודמת, לחלוף הזמן, לכך שהנאשם מנהל חיים נורמטיביים, להמלצת שירות המבחן.

לדבריה ביטול ההרשעה חשוב לצורך קידומו של הנאשם במקום עבודתו ולאפשר לו לצאת ללימודי הנדסה באנגליה וכי הוא מעוניין ללמוד ולשקם את חייו. הפנתה לכך שהנאשם מזה 4 שנים נקי מסמים, הבדיקות תקינות ושירות המבחן ציין כי הוא לא התרשם מבעיית התמכרות.

 

דיון

מתחם העונש ההולם

6.                   הערך החברתי אשר נפגע בעבירה של שימוש בסמים לצריכה עצמית הוא הוא הגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב שימוש בסמים

ראו דברי כב' הש' ברלינר בע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל ביחס לשימוש עצמי בסמים מסוג קנאביס וחשיש:

 

"אכן הסם שמדובר בו בתיק הנוכחי הוא קנבוס שמוגדר כ"סם קל". לרוע המזל סמים קלים מהווים לעיתים קרובות את יריית הפתיחה להתמכרות לסמים קשים יותר שלא לדבר על כך שגם בשימוש בהם עצמם טמונה סכנה".

 

7.                   מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הנמוך, בשים לב לסוג הסם (חשיש), לכמותו (5.20 ג'), לכך שנועד לצריכה עצמית.

 

8.                   באשר לנסיבות ביצוע העבירה, נתתי דעתי לכך כי הנאשם החזיק בסם לצריכה עצמית, כאמור סמים קלים.

 

9.                   בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים (מבחינת כמות וסוג הסם) הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד לתקופות מאסר קצרות שיכול וירוצו בעבודות שירות. במקרים רבים אף נמנעו מהרשעה. ראו למשל:

 

·        רע"פ 6138/09פרדזב נ' מדינת ישראל (2.8.09), הנאשם הורשע בביצוע מספר עבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית ונדון ל-8 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעורו נדחה.

4

·        ת"פ (מחוזי-פ"ת) 32746-11-09 מדינת ישראל נ' ביטון ואח'. נאשם 2 , נעדר עבר פלילי, הורשע בהחזקת קנבוס במשקל כ-18 גרם, נדון למאסר החופף את תקופת מעצרו למשך חודשיים ושבוע, וענישה נלווית. עונש דומה הוטל במסגרת אותו תיק על נאשם 3, בעל עבר פלילי ישן.

·        ת"פ (י-ם) 16926-04-16מדינת ישראל נ' כף (3.7.16), הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית במשקל של 20.109 גר'. נגזרו עליו 3 חוד' מע"ת וקנס.

·        ת"פ (ב"ש) 32753-12-13מדינת ישראל נ' בן אבו (22.4.14), הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית מסוג הרואין במשקל 0.1984 גר'. נגזרו עליו במסגרת הסדר התחייבות, והארכת מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד כנגדו.

·        ת"פ (ב"ש) 6920-11-13מדינת ישראל נ' חזיזה (24.06.14), הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית מסוג חשיש במשקל של 20.1931 גר'. נידון במסגרת הסדר למבחן והארכת 2 מאסרים מותנים, התחייבות וקנס.

·        ת"פ (עכו) 4864-05-11מדינת ישראל נ' גבריס (18.1.12), הנאשם הורשע בהחזקת 3.99 גרם חשיש לצריכה עצמית. נדון למע"ת. וענישה נלווית.

·        ת"פ (ב"ש) 50810-12-10מדינת ישראל נ' בראונשטיין (5.3.12), נאשם בעל עבר פלילי הורשע בהחזקת 0.3 גרם חשיש. בית המשפט הפעיל מאסר מותנה בן 6 חודשים שהוטל על הנאשם בתיק אחר, וגזר בנוסף מאסר מותנה.

·        ת"פ (עכו) 53325-11-10מדינת ישראל נ' יאסין (6.12.11), הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 27.29 גר' לצריכתו העצמית. הוטל עליו של"צ.

·        ת"פ (ת"א) 24100-09-13 מדינת ישראל נ' קונפורטי (2.4.14), הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 54.14 גר' לצריכתו העצמית. נדון למאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

·        ת"פ (ראשל"צ) 41846-05-13 מדינת ישראל נ' רובין (15.9.14), הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קנבוס בדף נייר במשקל של 0.2 גר', קנבוס בשקית ניילון במשקל של 5.64 גר' וצמח קנבוס במשקל של 50.80 גר' נטו וזאת לצריכתו העצמית. נדון למאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

·        ת"פ (נת') 17184-10-12 מדינת ישראל נ' כהן (16.9.14), הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית והפרעה לשוטר. הנאשם הורשע בתי עבירות של החזקה. במועד אחד החזיק סם מסוג חשיש במשקל של 33.63 גר' ובמועד אחר החזיק חשיש במשקל של 15.86 גר' וזאת לצריכתו העצמית. נדון למאסר על תנאי, קנס וצו מבחן.

5

 

10.               לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבותיה נע מהימנעות ממאסר ועד למאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

 

 

 

ביטול ההרשעה

11.       הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין. עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

12        יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי ניתן בנסיבותיו של הנאשם לוותר על הרשעתו בדין, הן בשל נסיבותיה הקלות של העבירה, הן בשל העבר הנקי, הן בשל לקיחת האחריות, הן בשל הנזק הקונקרטי שהוצג והן בשל האמור בתסקיר שירות המבחן אשר המליץ על ביטול ההרשעה.

כאמור, אף המאשימה, לאחר שבחנה את מכלול הנתונים נתנה הסכמתה לביטול ההרשעה.

 

לאור האמור, ובהסכמת הצדדים, אני מבטלת את הכרעת הדין המרשיעה בעניינו של הנאשם, כפי שניתנה ביום 2.1.17.

 

 

 

ניתנה והודעה היום כ' אלול תשע"ז, 11/09/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

 

 

הכרעת דין ללא הרשעה

6

 

לאור הודאתו במיוחס לו, אני קובעת כי הנאשם ביצע את העבירה של החזקה בסמים לצריכה עצמית בניגוד לסעיף 7(א)+7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג-1973, אך אני נמנעת מהרשעתו.

 

 

ניתנה והודעה היום כ' אלול תשע"ז, 11/09/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

 

גזר דין ללא הרשעה

 

 

לאור קביעתי כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן אני מחייבת אותו כדלקמן:

 

א.     הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 100 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע בבית הספר "מפי מעללים" בקרית גת בתפקיד שיפוצים ואחזקה בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו, להרשיעו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

 

ב.     הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה בה הודה והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

 

ג.       פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג 1973.

 

ככל שיש מוצגים - סמים ואחרים יושמדו, בכפוף לחלוף תקופת הערעור.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי

 

 

 

ניתנה והודעה היום כ' אלול תשע"ז, 11/09/2017 במעמד הנוכחים.