1

הנאשם שלפניי הורשע, על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שימוש ברכב ללא שימוש בעליו לפי סעיף 413ג רישא לחוק העונשין תשל"ז, שימוש ברישיון נהיגה במרמה לפי סעיף 62(9) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 ונהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודה הנ"ל.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בו הודה הנאשם, ביום 12/2/2011, בעת שהנאשם היה פסול מלנהוג, הוא נהג ברכב השייך לאחיו, ללא רשותו, ונטש אותו במקום ממנו נלקח. הנאשם, אשר נתפס באותה עת ידי שוטרים, הציג להם רישיון נהיגה של אדם אחר, והזדהה בפניהם כבעל הרישיון.

עבירה של נהיגה בזמן פסילה הינה עבירה חמורה הטומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל, ולא פחות מכך משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי ביהמ"ש (רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל). הנוהג בזמן פסילה ממשיך לסכן את שלום הציבור לאחר שבעבר כבר הוכיח כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, ומוכיח במעשיו כי לא ניתן להרחיקו מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב (רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן).

יש בעבירה זו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל).

חומרתה של העבירה מצדיקה הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה (ע"פ (י-ם) 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל, ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל).

2

הנאשם לא הסתפק בכך שנהג ברכב על אף שהיה פסול מלנהוג, אלא נטל ללא רשות את מפתחות הרכב של אחיו, ונהג ברכב ללא רשותו, והציג לפני שוטרים רישיון נהיגה שאינו שלו.

בכך הכביד הנאשם על פעילותם של השוטרים, ועלול היה להביא להכשלתם בביצוע תפקידם.

בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הנ"ל, נראה לי כי מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נע בין 2 חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל.

לשם גזירת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם הענישה יש להביא בחשבון, לטובתו, את הודאתו בשלב מוקדם של ההליכים נגדו, גילו הצעיר במועד ביצוע העבירה, עברו הפלילי הנקי, פרק הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה במהלכו לא ביצע הנאשם עבירות נוספות, העובדה שלקח אחריות על מעשיו, והנזק שייגרם לו ולמשפחתו, מטבע הדברים, כתוצאה מהרשעתו ומהעונש שיוטל עליו.

לחובתו של הנאשם עומדים עברו התעבורתי הכבד, הכולל לא פחות מ- 21 הרשעות קודמות אותן צבר הנאשם במשך 6 שנות נהיגה בלבד, והמפורט בתסקיר שירות המבחן בדבר נטייתו להתנהגות אימפולסיבית במצבי לחץ וקשייו לשמור על גבולות המותר והאסור.

בהתחשב במכלול השיקולים הנ"ל נראה לי כי העונש המתאים לנאשם מצוי בחלקו התחתון של מתחם הענישה, במובן זה שהוא יישא את עונש המאסר שיוטל עליו בדרך של עבודות שירות.

אני דן אפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1.         מאסר בפועל למשך 6 חודשים. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

הנאשם יתייצב לפני המפקח על עבודות שירות לצורך קליטה והצבה ביום 28/5/2014 בשעה 10:00, במפקדת מחוז הדרום, יחידת עבודות שירות, ליד כלא באר שבע.

על הנאשם לעדכן את משרד הממונה על עבודות שירות בכל שינוי בכתובת מגוריו.

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, כי תערכנה ביקורות פתע לבדיקת עמידתו בפיקוח וכי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית של העבודות וריצוי העונש במאסר ממש.

3

2.         מאסר למשך 4 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר, אם יעבור איזה מהעבירות בהן הורשע.

3.         לפסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף או נהיגה בזמן פסילה.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, א' אייר תשע"ד, 01 מאי 2014.