1

 

 

כתבי האישום

 

1.     נאשם 1 הורשע על פי הודאתו ב-2 כתבי אישום כדלקמן:

 

א.     בתיק 46822-06-13 הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה על ידי שניים או יותר בניגוד סעיף 382(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977.

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, על רקע ויכוח של אחת הנאשם עם בן זוגה לשעבר, הגיע הנאשם למקום, יחד עם הנאשם הנוסף, ותקפו בצוותא את המתלונן, בכך שהיכו אותו בבעיטות בגופו.

 

2

ב.     בתיק 1046-12-14 הורשע הנאשם בעבירות של הפרעה לעובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו בניגוד לסעיפים 288א ו- 275 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") בהתאמה.

 

על פי עובדות כתב האישום, ביום 18.7.14 בעת ששוטר ופקח רשמו דוח בגין הקמת רעש, ולאחר שהנאשם הוכנס לניידת, הפריע הנאשם לפקח, תוך שהוא ממלא תפקידו, בכך שדחף אותו בשתי ידיו לעבר הדלת הפנימית, דחף את ראשו לכיוון הדלת וניסה לצאת מהניידת תוך שהוא דוחף את השוטר וזאת בכוונה להפריע לו במילוי תפקידו.

 

הסדר הטיעון

 

2.     ביום 12.11.13 הצדדים הציגו הסדר בתיק 46822-06-13 לפיו הנאשם יודה בכתב האישום, יורשע ויישלח לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר. עוד סוכם כי במידה והתסקיר יהיה חיובי ויעלה תעתור המאשימה לשל"צ, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. במידה והתסקיר יהיה שלילי תעתור המאשימה ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית שלעיל. ההגנה תטען פתוח לרבות לאי הרשעה.

 

ביום 13.12.15 הצדדים הציגו הסדר בתיק 1046-12-14 לפיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן, יורשע ועונשו יגזר ביחד עם התיק הנוסף.

 

תסקיר שירות המבחן

 

3.     ביום 28.5.14 הוגש תסקיר ראשון בעניינו של הנאשם בתיק 46822-06-13. שירות המבחן סקר באריכות את הרקע האישי, המשפחתי והעברייני של הנאשם. הנאשם בן 24, רווק, מתגורר בבית הוריו ועובד כשכיר. הנאשם ציין בפני שירות המבחן כי שירת בצבא ובמהלך שירותו, אמו נפטרה ממחלת הסרטן ובהמשך נעדר ללא רשות. בגין היעדרות זו ריצה 26 יום בכלא הצבאי. שירות המבחן ציין כי הדבר לא מופיע ברישומו הפלילי.

באשר לעבירות נשואות כתב האישום מסר הנאשם כי קיבל שיחת טלפון מאחותו שסיפרה לו שבן זוגה לשעבר פגע בה במהלך פגישה שערכו לצורך הסדרת דמי המזונות ביניהם. באותה העת שהה הנאשם עם חברים ולאחר שיחת הטלפון עם אחותו הוא וחברו נסעו לכיוון הבית. במהלך נסיעתם הבחינו במתלונן אשר החל לקלל ולגדף אותו. לדבריו, המתלונן קילל את אמו, שנפטרה ממחלת הסרטן, והוא נפגע מאוד ולכן התנהג באופן אלים.

שירות המבחן העריך כי הנאשם מכיר בחומרת התנהגותו ומכאן שקיים סיכון נמוך להישנות עבירות דומות בעתיד. לאור האמור, ממליץ שירות המבחן על של"צ, קנס ופיצוי.

 

4.     ביום 7.12.15 הוגש תסקיר שני, הנאשם מסר כי הוא עובד שעות רבות ביום ולכן אינו מעוניין לבצע של"צ, כי הדבר יפגע ביכולתו התעסוקתית, לפיכך חזר בו שירות המבחן מהמלצתו לצו של"צ. שירות המבחן מצא נימוקים להמלצה על אי הרשעה והמליץ על מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

 

3

5.     ביום ה- 20.12.16 הוגש תסקיר שלישי אשר התייחס לשני תיקיו של הנאשם. שירות המבחן ציין כי הנאשם התקשה לקחת אחריות לעבירות שביצע בתיק 1046-12-14,ביטא עמדות קרבניות, האשים את גורמי אכיפת החוק בהתערבות לא שוויונית בינו לבין שכניו. לדבריו, גורמי אכיפת החוק נקראו לטפל בשכניו שהקימו רעש אך בחרו להגיע אליו ולדרוש שיכבה את המוסיקה אצלו והחלו ברישום דו"ח לחברו החייל. בשלב זה התגודדו אנשים נוספים והדבר יצא מכלל שליטה. הנאשם הודה בפני שירות המבחן שפעל בתוקפנות ואיים על גורמי אכיפת החוק אולם עדיין מביע עמדתו על עצם רישום הדו"ח שלא היה צריך להירשם. הנאשם חזר על עמדתו שלא יכול לבצע של"צ לאור עבודתו, ושירות המבחן חזר על המלצתו למאסר מותנה, קנס ופיצוי.

 

6.     בתאריכים 4.6.17, 25.6.17 ו- 27.6.17 הוגשו תסקירים נוספים, זאת לאחר שהנאשם הביע נכונות בבית המשפט לבצע של"צ, שירות המבחן ציין כי למרות הצהרותיו, הנאשם לא יצר קשר לצורך בניית תוכנית של"צ, ולא עמד בהבטחותיו המרובות ועל כן שירות המבחן מעריך כי הנאשם יתקשה לעמוד בענישה בדמות של"צ ונמנע מהמלצה שכזו. באשר לאי הרשעתו בדין, מסר שירות המבחן כי הנאשם לא הציג בפניהם נזק קונקרטי ולכן לא באים בהמלצה בעניינו.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

7.     ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם יליד 1990, ללא עבר פלילי, הצביעה על הערכים שנפגעו כתוצאה מהעבירות, על חומרת הנסיבות. ב"כ המאשימה טענה למתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי ושל"צ למאסר קצר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות. הפנתה לאמור בתסקירים, לדבריה הנאשם לא עמד בתנאי ההסדר ולפיכך עתרה לעונש של מאסר בפועל שלא יפחת מ-6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות וזאת ככל שהנאשם ימצא מתאים, וכן לענישה נלווית עליה הוסכם בהסדר.

 

8.     לדברי ב"כ הנאשם, הנאשם היה בקשר כל העת עם שירות המבחן, ואף התיייצב במקום אליו הופנה אך הגורם האחראי היה בחו"ל. ב"כ הנאשם טען כי גובשה תכנית של"צ אך לא היה בידיו להגישה לבית המשפט. ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות חייו של הנאשם כפי שפורטו בתסקירים, לדבריו הנאשם אדם צעיר, נורמטיבי, עובד ומתפקד, מחזיק את ביתו ומסייע לכולם, תרם למדינה במסגרת שירותו הצבאי. ב"כ הנאשם ביקש לאפשר לנאשם לבצע את תכנית השל"צ, לדבריו, הרשעה בדין תגרום לנאשם נזק קונקרטי. כיום הוא עובד כמתקין סככות. ב"כ הנאשם ביקש להימנע מהטלת מאסר.

 

4

9.     הנאשם עצמו ביקש לומר דברים. לדבריו, נפגש עם שירות המבחן 4 פעמים, הפנו אותו לאיש המקצוע בכדי לגבש תכנית של"צ. כשניגש, התברר לו שאותו איש מקצוע שוהה בחו"ל. הנאשם לקח יום חופש והתייצב במקום. הנאשם הביע צער על מעשיו, ציין כי מתכנן להקים משפחה וכרגע עובד כשכיר בסככות.

 

דיון

מתחם העונש ההולם

 

10.            הנאשם נותן את הדין בגין 2 אישומים שונים ממועדים שונים, שאינם קשורים זה לזה, לפיכך מתחם העונש ההולםיקבע לכל אחד מהם בנפרד.

 

11.            הערך המוגן שנפגע בעבירה של תקיפה על ידי שניים או יותר הוא שמירה על גופו של אדם. הערך המוגן שנפגע בעבירות של הפרעה לעובד ציבור והפרעה לשוטר הוא חופש הפעולה של עובד ציבור, במסגרת מילוי תפקידו וכנגזרת לכך פגיעה בסדר הציבורי ובסדרי השלטון.

 

באשר לעבירת התקיפה בצוותא, הרי שהמחוקק קבע בצידה של העבירה כפל עונש, 4 שנות מאסר.

נקבע כי בעבירות אלה יינתנו עונשים מרתיעים ומוחשיים, כך למשל נכתב בע"פ 8991/10 מכבי נ' מדינת ישראל (26.10.11):

"בית משפט זה קבע ושב וקבע, בפסקי דין רבים מספור, כי יש לעקור מן השורש את נגע האלימות שפשה בחברתנו. במלחמה זו מוטל על בתי המשפט תפקיד חשוב ביותר, שעיקרו הוקעת התופעה וגזירת עונשים מחמירים על אלו הבוחרים לנקוט בדרך האלימות."

 

12.            מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירת התקיפה שביצע הנאשם הינה ברף הבינוני. הנאשם והאחר בעטו בגופו של המתלונן. למתלונן לא נגרמו חבלות. מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירת ההפרעה לפקח ולשוטר הינה ברף הנמוך- בינוני והתבטאה בניסיון לצאת מהניידת תוך שימוש באלימות כלפי השוטר, הגם שאלימות ברף התחתון.

 

13.            באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות נתתי דעתי לכך שעבירת התקיפה בוצעה בצוותא, בעקבות ויכוח, כשלדברי הנאשם המתלונן העליבו קודם לכן, העבירה בוצעה ללא תחכום, אין אינדיקציה לתכנון מוקדם, הגם שהנאשם הגיע במיוחד אל המקום בו שהה המתלונן, לא נגרמו חבלות למתלונן. נתתי דעתי לכך שההפרעה לפקח ולשוטר נעשו לאחר שהם הגיעו למקום בשל אירוע הקמת רעש, (אירוע שאינו מיוחס לנאשם), נתתי דעתי לכך שהעבירות בוצעו על רקע אי שביעות רצונו של הנאשם מהטיפול בפרשה ותחושת אפליה, נתתי דעתי לכך שההפרעה היתה כרוכה בשימוש באלימות קלה כלפי עובדי הציבור, לא היה תכנון מוקדם ולא תחכום בביצוע העבירה.

 

5

14.            בחינת מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירה של תקיפה ע"י שניים או יותר מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, החל ממאסר מותנה ועד 18 חודשי מאסר בפועל ראו למשל:

·        רע"פ 2114/13 עבד אל האדי (20.3.13). תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר. הנאשם תקף, יחד עם אחרים, מתדלק בתחנת דלק בעקבות ויכוח עם המתדלק. על הנאשם הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל. הערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.

·        רע"פ 3279/12 גולן נ' מדינת ישראל (29.4.12), תקיפה בצוותא הגורמת חבלה של ממש. הנאשם ואחר ביקשו להיכנס למסעדה וכשהמאבטח מנע מהם את הכניסה, תקפוהו השניים וגרמו לו לחבלות. כמו כן, תקפו עובר אורח אשר ניסה לסייע. הנאשם בעל עבר פלילי. הופעל מאסר על תנאי כך שנידון לסה"כ 8 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

·        רע"פ 4883/12 הררי נ' מדינת ישראל (28.6.12), תקיפה הגורמת חבלה של ממש בצוותא וכן הפרת הוראה חוקית. הנאשם ואחרים ניסו לעצור מונית, משעצר להם המתלונן וסירב לקחת אותם עימו, חסמו הנאשם והאחרים את נתיבו והחלו להכותו, הנאשם אף זרק לעברו אבן שפגעה ברגלו. בעקבות האירוע נגרמו למתלונן חבלות. תחילה נדון הנאשם ל- 6 חודשי עבודות שירות נוכח גילו הצעיר. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו והשית עליו 12 חודשי מאסר. בקשת רשות ערעור בבית משפט העליון נדחתה.

·                                                  רע"פ 8566/13טקצנקו נ' מדינת ישראל (1.2.15), תקיפה וחבלה ממשית שבוצעה ע"י שניים או יותר. כמו כן צירף המבקש תיקים נוספים ובהם עבירות של הסגת גבול, היזק בזדון וגניבה. המבקש, יחד עם אחר, הבחין במתלונן, חייל, וללא כל סיבה מוקדמת התנפלו עליו ותקפו אותו באגרופים בראשו ובבעיטות בזמן שהמתלונן מתכופף. למתלונן נגרמו חבלות והוא נזקק לטיפול רפואי. נגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל בגין עבירת התקיפה, מאסר על תנאי ופיצוי. במחוזי נדחה ובעליון נדחה בדעת רוב.

·                                                  רע"פ 7734/12 מגידוב נ' מדינת ישראל (28.10.12), הנאשם הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. הנאשם תקף את המתלונן לאחר שהותקף על ידי אדם אחר. הוא הכה אותו באגרופים ובאמצעות בקבוק בראשו. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן חבלות והוא נזקק לטיפול רפואי. הנאשם נעדר עבר פלילי והביע רצון להשתלב בהליך טיפולי ונידון ל- 11 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

6

·                                                  רע"פ 3622/11 ישראל נ' מדינת ישראל (27.5.11), הנאשמים הורשעו בעבירת תקיפה בצוותא הגורמת חבלה של ממש. הנאשמים אב ובנו הגיעו לתחנת דלק והתעמתו עם המתלונן. המתלונן שביקש להימנע מהעימות עזב את המקום בנסיעה. הנאשמים נסעו אחריו, חסמו את דרכו, התנפלו עליו והיכו אותו. הנאשמים נעדרי עבר פלילי וחלפו כ-5 שנים ממועד ביצוע העבירה. הנאשמים נדונו ל- 3 חודשי עבודות שירות וענישה נלווית. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

(ראוי לציין כי בפסיקה שלעיל נגרמו למתלוננים חבלות של ממש, בעוד בתיק שעליו נותן הנאשם את הדין לא נגרמה למתלונן חבלה, כך שמתחם הענישה אף נמוך יותר).

 

15.            בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה של הפרעה לשוטר/לעובד ציבור מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד למאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

ראו למשל :

 

·        רע"פ 2039/15גריב נ' משטרת ישראל (2.4.15), יוחסו למבקש 8 אישומים בעבירות הבאות: 2 עבירות הפרעה לשוטר, 2 עבירות איומים, העלבת עובד ציבור, תקיפה שוטר, התנהגות פרועה במקום ציבורי ו-5 עבירות של הפרת הוראה חוקית. על המבקש נגזרו 3 חוד' מאסר בפועל, מאסרים מותנים והתחייבות. המבקש זוכה במחוזי מעבירה אחת של הפרעה לשוטר באישום הראשון. כל יתר גזר הדין נותר על כנו. ערעור בעליון נדחה.

·        ע"פ (מרכז) 24457-03-15גוטרמן נ' מדינת ישראל (30.8.15), המערערים הורשעו, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של הפרעה לשוטר ומערער 1 הורשע גם באיומים והעלבת עובד ציבור. על מערערים הוטלו של"צ ומאסר על תנאי. הערעורים על הכרעת הדין נדחו. בית המשפט המחוזי קיבלת את ערעורו של נאשם 2 על העונש וביטל את הרשעתו.

·        ע"פ (חיפה) 28726-12-14לוקובסקי נ' מדינת ישראל (19.2.15), איומים והפרעה לשוטר. נגזרו על המערער 60 ימי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. ערעור במחוזי נדחה.

·        ת"פ (רמלה) 52753-06-12מדינת ישראל נ' באיו (10.09.15). הפרעה לשוטר. בית המשפט חידש מאסר על תנאי והטיל צו מבחן.

·        ת"פ (ת"א) 59557-12-15מדינת ישראל נ' כהן (25.9.16). הפרעה לעובד ציבור והפרעה לשוטר. נגזרו 3 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי.

·        ת"פ (כ"ס) 7419-01-16מדינת ישראל נ' טיכונוב (18.07.16). הפרעה לעובד ציבור. נגזרו 3 חודשי מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

·        ת"פ (ראשל"צ) 43613-08-15מדינת ישראל נ' ויצמן (20.10.15). עבירה של הפרעה לעובד ציבור. נגזר בהתאם להסדר מאסר בפועל למשך 11 יום בניכוי 11 ימי מעצרו חודשיים מאסר על תנאי וקנס.

7

·        ת"פ (ק"ג) 24264-03-14מדינת ישראל נ' חג'ג' (23.07.15). הפרעה לעובד ציבור. נגזר מאסר על תנאי.

16.            לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בתיק 46822-06-13 נע ממאסר מותנה ועד ל- 18 חודשי מאסר בפועל. מתחם העונש ההולם בתיק 1046-12-14 נע ממאסר מותנה ועד למאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

17.            בעניינו של הנאשם אין הצדקה לחרוג לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם.

 

ביטול הרשעה

18.            הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין. עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

 

בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

 

19.            יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי לא ניתן להימנע מהרשעת הנאשם בדין.

 

הנאשם לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי יגרם לו נזק קונקרטי כתוצאה מהרשעתו בדין, קל וחומר כשהנאשם נותן את הדין בגין שני אישומים שונים.

טענה ערטילאית כי הרשעה עלולה לפגוע בעתיד בפרנסתו אין בה די.

הגם שהנאשם היה "בגיר צעיר" בעת ביצוע העבירות, אינו פטור מלהוכיח נזק קונקרטי.

הנאשם לא עבר כל הליך שיקומי. שירות המבחן עצמו לא ממליץ על ביטול ההרשעה.

 

לאור האמור, הרשעת הנאשם תישאר בעינה.

 

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

 

20.            בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        לקחתי בחשבון את העובדה כי הנאשם נותן את הדין בגין 2 אישומים.

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר להודות ולקחת אחריות על מעשיו.

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את היותו נעדר הרשעות קודמות.

·        לקחתי בחשבון כי חלפו למעלה מ- 4 שנים ממועד ביצוע העבירות.

·        לקחתי בחשבון את האמור בתסקיר שירות המבחן ואת המלצתו העונשית של שירות המבחן.

8

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שעולות מתסקיר שירות המבחן ומטיעוני ההגנה.

·        לקחתי בחשבון את שיקולי הרתעת היחיד בגדרו של המתחם.

·        לקחתי בחשבון את טיעוני הצדדים לעונש, ואת הצהרת ב"כ הנאשם כי הנאשם מעוניין בביצוע ענישה בדמות של"צ.

·        לקחתי בחשבון את ההסדר העונשי שהוצג.

 

21.            לאחר שלקחתי בחשבון כל אלה, ומאחר שהתסקיר חיובי במובנים רבים, והסיכון להישנות עבירות נמוך, מצאתי לנכון לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון שהוצג במסגרת ההסדר. למרות הערכת שירות המבחן כי הנאשם יתקשה בביצוע השל"צ, מצאתי לנכון לחייבו גם ברכיב ענישה זה.

 

22.            באשר לרכיב המאסר המותנה, מצאתי להתערב במידה מסויימת ברכיב התנאי שהוסכם.

 

בית המשפט העליון לא אחת אמר את דברו בעניין מאסרים מותנים לתקופה ממושכת. ראו למשל דברי כב' הש' בייניש (כתוארה אז) ברע"פ 5798/00 ריזי נ' מדינת ישראל:

 

"במסגרת שיקול-הדעת המסור לו בבואו לגזור עונש מאסר על-תנאי על בית-המשפט להנחות עצמו כי ראוי להימנע מהטלת מאסר מותנה שתוצאתו תהיה קשה עד כדי היותה בלתי מידתית הן ביחס לעבירה הראשונה והן ביחס לעבירה הנוספת. מצב כזה עלול להיווצר כאשר אדם שנכשל בעבירה נוספת קלה יחסית, יצטרך לשאת בעונש מאסר חמור שהוטל עליו בגין הרשעה קודמת. יש לזכור כי למאסר על-תנאי תכלית כפולה: האחת, לתת הזדמנות נוספת לעבריין לתקן את דרכיו ולא למצות עמו את מלוא העונש במאסר בפועל עקב כישלונו העברייני. התכלית הנוספת היא ההרתעה, שנועדה להניא אדם שעבר עבירה מלשוב ולעבור עבירה נוספת. נוכח המגבלות שהטיל המחוקק על שיקול-הדעת בהפעלת התנאי, ראוי שבית-המשפט המטיל את התנאי ינהג בזהירות בקביעתו. בכל שיטת משפט נאורה קיימת חובה להתאים את העונש ואת מידת חומרתו לעבירה אשר בגינה הוטל; חובה זו מוכרת גם בשיטתנו בהיותה מעקרונות היסוד של השיטה, והיא המנחה את שיקול-הדעת השיפוטי בגזירת הדין מאז ומתמיד. בהתאם לכך, השמירה על יחס הולם בין העבירה לבין העונש רלוונטית לשיקול-הדעת שעל בית-המשפט להפעיל בנוגע לטיבן של עבירות התנאי, לאורכה של תקופת התנאי וכן לאורכה של תקופת המאסר המותנה. דרישת המידתיות מחייבת את התאמתה של תקופת המאסר המותנה לאורך תקופת המאסר בפועל המוטלת על הנאשם תוך התאמת עונש המאסר הכולל לעבירות שבהן הורשע. במסגרת קביעת עבירות התנאי ואורך תקופת המאסר המותנה על בית-המשפט לשקול גם את האפשרות שעבירה נוספת קלה יחסית עשויה להפעיל את המאסר על-תנאי ולחייב את בית-המשפט בעת ההרשעה הנוספת להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך בפועל. כל אלה יישקלו ביחס לענישה בגין העבירה הראשונה, הן כאשר מוטל עונש פרטני והן כאשר מוטל עונש כולל".

 

ראו בעניין זה גם י בע"פ 229/78 סעדיה נ' מדינת ישראל, בע"פ 608/07 פלוני נ' מ"י, רע"פ 7319/08 יוסף מחאג'נה נ' מדינת ישראל.

 

 

9

23.            לפיכך, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 100 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה. השל"צ יבוצע על פי תכנית שתוגש ע"י שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן. שירות המבחן יגיש את התכנית תוך 60 יום מהיום.

 

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

 

 

ב.         הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הורשע והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

 

 

ג.         גוזרת על הנאשם 8 חודשי מאסר וזאת על תנאי ובל יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירות אלימות מסוג פשע.

 

 

ד.         גוזרת על הנאשם 4 חודשי מאסר וזאת על תנאי לבל יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירות אלימות עוול לרבות איומים וכן עבירות של הפרעה לשוטר או לעובד ציבור במילוי תפקידם.

 

 

ה.        קנס בסך 750 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-7 תשלומים חודשיים שווים ורצופים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.3.18.

 

 

ו.         פיצוי 2000 למתלונן עדן כהן , ע"ת 1 בתיק 46822-06-13, הפיצוי ישולם ב-5 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.11.17.

 

כל תשלום יזקף ראשית לכל על חשבון הפיצוי.

 

זכות ערעור כחוק.

 

 

 

ניתנה והודעה היום ט"ו אלול תשע"ז, 06/09/2017 במעמד הנוכחים.