1

כתב האישום המתוקן

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן , בכך שביום 17.9.2019, נהג הנאשם ברכב ולצידו ישב חברו מ"ב. באותן נסיבות, עצר הנאשם את הרכב ליד המתלונן ושאל אותו האם הוא מכיר את בן חמו וזה השיב בשלילה. או אז דרך הנאשם אקדח דמה הנחזה להיות אקדח אמיתי, למול עיניו של המתלונן ואמר לו לברוח מן המקום. כעבור זמן קצר, נתפס הנאשם, כאשר ברשותו אקדח הדמה מתחת לכסא הנהג. בגין כך, הורשע הנאשם בעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

מהלך הדיון

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה בכתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה עונשית ונשלח לשירות המבחן שהגיש שני תסקירים בעניינו.

תסקיר שירות המבחן

2

מהתסקירים שהוגשו בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם בן 23, רווק, עובד כמנהל חנות פיצוחים ומתגורר בבית הוריו בגבעת זאב. הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות חלקית ולאחר סיום לימודיו התגייס לצה"ל - תחילה בתפקיד לוחם ולאחר פציעה שעבר בכתף, עבר לתפקיד עורפי באותה יחידה. שירות המבחן שילב את הנאשם בקבוצה קצרת טווח בנושא שליטה בכעסים משם נמסר כי הנאשם נכח בכל המפגשים ונמסר כי היה פעיל ומשמעותי בשיח הקבוצתי ויש רושם כי הנאשם מתחיל להבין את המניעים שעמדו בבסיס ביצוע העבירה ולרכוש כלים להתמודד עם כעס. בנוסף, הצדדים החלו תהליך של צדק מאחה במסגרת גישור פוגע-נפגע, שנכון להיום לא הבשיל לידי מפגש, אולם שירות המבחן המליץ לסיים את ההליך הפלילי כבר בשלב זה, כשבמסגרת צו המבחן המומלץ יפעל השירות להשלמת התהליך. הנאשם נעדר הרשעות קודמות, לכן שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעתו, בעיקר בשל גילו הצעיר, והמליץ להטיל עליו 140 שעות של"ץ וכן צו מבחן.

טיעונים לעונש

הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.

מחד, ב"כ המאשימה טענה כי נסיבות העבירה חמורות מאוד, ולכן ובהינתן היעדר הוכחה לנזק קונקרטי, סברה כי יש להותיר את הרשעת הנאשם על כנה. היא עתרה למתחם שמתחיל במאסר קצר בעבודות שירות ועד לשנת מאסר. בסופו של יום, ביקשה להטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות בתחתית המתחם וענישה נלווית.

מאידך, הסניגור עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן תוך הפניה לפסיקה ולמסמכים שונים.

קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מידת אשמו של הנאשם, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

אשר לערך המוגן -"עבירת האיומים נועדה להגן על שלוות נפשו וביטחונו של הפרט, כמו גם על חופש הפעולה והבחירה שלו " [רע"פ 8736/15 בר נ' מ"י (מיום 17.1.2018) (פסקה 22 לפסק דינה של כב' השופט ברק-ארז)]. בעניינו הפגיעה בערך המוגן בינונית-גבוהה.

3

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: הנאשם פעל ללא שיקול דעת, כשהילך אימים על אדם זר ללא כל סיבה נראית לעין. הגם שעשה שימוש באקדח דמה, לקורבן לא הייתה יכולת לדעת זאת בזמן אמת, ולכן מידת הבהלה שנגרמה לקורבן, מן הסתם הייתה עצומה. עצם המעשים בנסיבותיהם, מקימים נזק לא מבוטל, כאשר הנזק הפוטנציאלי מבהלה קיומית, עלול להיות רע ומר. הנאשם אחראי באופן בלעדי למעשיו התמוהים, שהסיבה להם גם לא קיבלה מענה בתסקיר שירות המבחן. אלא שבהמשך שמעתי את הנאשם ואת דבריו לגבי חוסר שיקול דעתו, המסתדר עם גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות.

מדיניות הענישה הנוהגת - זו מגוונת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. ברע"פ 8253/18 ינאי נ' מ"י (מיום 25.11.2018) אושר מתחם שבין חודשי מאסר ספורים ועד 12 חודשי מאסר בנסיבות חמורות ממקרנו, בו איים נאשם על שופט, על בת זוגו ועל בא-כוחה אגב הליך גירושין. שם הוטלו 6 חודשי עבודות שירות. בעפ"ג (מרכז) 45641-08-18 פלוני נ' מ"י (מיום 18.12.2018) אושר מתחם שבין מאסר על-תנאי למספר חודשי מאסר בנסיבות של איומים על שוטרים. שם נדון הנאשם למאסר ממושך בגין ריבוי עבירות אלימות אחרות ולכן עונשו אינו רלבנטי. מתחם דומה נקבע בנסיבות דומות גם ברע"פ 1305/17 קטאו נ' מ"י (מיום 4.4.2017).

מתחם הענישה - לפיכך קובע כי מתחם הענישה יעמוד על של"ץ משמעותי ומאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר לרבות בעבודות שירות.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: לקולא, הנאשם הודה לפני בית המשפט בהזדמנות הראשונה וחסך בזמן שיפוטי, וקיבל אחריות למעשים. אין לו רישום פלילי ולאורך חייו תפקד באורח נורמטיבי ותרם למדינה בשירות צבאי קרבי אותו ביצע לשביעות רצון מפקדיו (כעולה מהמסמכים שהוגשו). מעבר לכך, שוחחתי עם הנאשם לאחר הטיעונים לעונש, והתרשמתי מעומק נטילת האחריות, ההבנה כי טעה טעות חמורה ורצונו ליישר את ההדורים עם המתלונן - זהו בעיניי השיקול המרכזי המטה את הכף לזכותו של הנאשם.

4

אשר לשאלת ביטול ההרשעה - שני תנאים נדרשים לביטול הרשעה. הראשון טיב העבירה בנסיבותיה המאפשר תוצאה זו מבלי לוותר על שיקולי ענישה אחרים, וקיומו של נזק מוכח מעבר לרגיל. אשר לתנאי הראשון, המעשה אכן חמור וב"כ המאשימה לא הפריזה בתיאור המעשה והשלכותיו על הקורבן. עם זאת, המעשה בנסיבותיו ובנסיבות הנאשם מעיד כי מדובר במעידה חד-פעמית שאינה אופיינת לנאשם. אשר לתנאי השני, בצדק היפנה הסניגור לדברי כב' השופט רובינשטיין ברע"פ 4466/13 פורטל נ' מ"י (מיום 22.5.2014) בפסקה ד', ביחס למשמעות הגיל הצעיר והיות אדם בתחילת דרכו הבוגרת. יש לכך משמעות רבה במיוחד בתקופה הכלכלית בה אנו מצויים, שבה הזדמנויות העבודה והלימודים תחרותיות יותר. בנוסף, אדם כנאשם, שתרם למדינה בשירות צבאי משמעותי אותו ביצע על הצד הטוב ביותר, ראוי למידה של הכרת תודה גם בהקשר זה. לכן, נעתר להמלצת שירות המבחן ומורה על ביטול ההרשעה.

המיקום במתחם - נוכח האמור יש למקם את הנאשם בתחילת המתחם אך לא בתחתיתו.

גזירת הדין

לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     250 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו החל מיום 2.1.2022 במקום שייקבע שירות המבחן ובפיקוחו על-פי תוכנית שתוגש בתוך 30 יום מהיום. הנאשם הוזהר כי אי-קיום צו השל"ץ באופן משביע רצון עלול להביא להפקעת הצו ולדיון מחודש בשאלת ביטול ההרשעה גזר הדין הראוי לרבות הטלת מאסר בפועל;

ב.     פיצוי למתלונן בסך 2,000 ₪. הפיצוי ישולם ב-4 תשלומים החל מיום 2.1.2022, וב-1 לכל חודש רציף ועוקב. אי עמידה בתשלום מי מהתשלומים תביא לפירעון מיידי של הפיצוי ולתוספת הפרשי הצמדה וריבית פיגורים כחוק. מורה על קיזוז הפיצוי מההפקדה שבתיק, על אף כל הודעת עיקול. ככל שתיוותר יתרת חובה, תשולם כפי שקבעתי. ככל שתיוותר יתרת זכות תוחזר לנאשם בכפוף להיעדר כל הוראת עיקול;

ג.       התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת איומים במשך שנה מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס;

ד.      צו מבחן למשך 12 חודשים מהיום. הנאשם הוזהר כי אי קיום הצו כראוי עלול להוביל להפקעתו ולגזירת עונשו מחדש.

יש לשלוח לשירות המבחן.

5

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ח חשוון תשפ"ב, 24 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.