1

1.       המבקש, באמצעות בא כוחו, מבקש לקבוע שתקופת הפסילה מלהחזיק ו/או מלקבל רישיון נהיגה שהוטלה עליו במסגרת גזר-הדין תימנה מיום שחרורו ממאסר, חרף העובדה שלא הפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט.

2.       לטענת המבקש הוא לא ידע שעליו להפקיד את רישיונו עם שחרורו ממאסר ולכן לא עשה כן. לבקשתו יש לראות את תקופת הפסילה שהטיל עליו ביהמ"ש כאילו רוצתה במלואה, ולהורות למזכירות בית המשפט להנפיק לו אישור כי סיים את תקופת הפסילה.

3.       לתימוכין בבקשתו, הגיש המבקש תצהיר עליו חתם בתאריך 10.2.17, בו ציין גם כי ידוע לו שאסור לו לנהוג מיום חתימתו על התצהיר.

4.       ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, וטען כי עם שחרורו ממאסר היה על המבקש להפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט, ומשלא עשה כן טרם החלה תקופת הפסילה.

2

5.       אין מחלוקת, כי הנאשם הורשע בתיק דנן עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג - 1973 . במסגרת גזר-הדין, הוטל על הנאשם, בין היתר, לרצות מאסר בפועל למשך 3 חודשים, ופסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 5 חודשים מיום שחרורו מהמאסר.

6.       פקודת התעבורה ותקנותיה מכילות הסדר בעניין מועד כניסתה לתוקף של פסילת רישיון נהיגה ומורה על ביצוע פעולות המתחייבות מן הפסילה.

סעיף 42 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה") קובע את חישוב תקופת הפסילה בלשון זו:

א.        פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לפי פקודה זו, תחל ביום מתן גזר-הדין אם לא הורה ביהמ"ש הוראה אחרת.

ב.                     ...

ג.         בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במניין -

1)         התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון לרשות שנקבעה לכך בתקנות ובדרך שנקבעה.

2)         תקופה שבה נשא בעל הרישיון עונש מאסר על העבירה שבגללה נפסל כאמור"

            סעיף 61 משלים את סעיף 42 לפקודת התעבורה, וקובע כדלקמן:

            "61.     חובה להמציא רישיון נהיגה-

א)        הורשע בעל רישיון נהיגה על עבירות תעבורה או על עבירה לפי דין אחר הנובעת מנהיגת רכב, או שנפסל מהחזיק רישיון... חייב הוא להמציא את הרישיון לרשות הנקובה בתקנות תוך התקופה שנקבעה בה".

תקנה 556 לתקנות התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה") משלימה את פקודת התעבורה, ולשונה:

3

"א.      נפסל בעל רישיון נהיגה ע"י בית משפט מהחזיק ברישיונו, ימציא בעל הרישיון את רישיון הנהיגה שלו לאותו בית משפט שהורה על פסילתו מיד לאחר שהודע לו על הפסילה; אם שוכנע בית המשפט שהרישיון אינו בידי בעלו אותה שעה ימציאו בעל הרישיון תוך התקופה שקבע ביהמ"ש, לאחר שניתנה ערבות להמצאת הרישיון ובתנאים שקבע ביהמ"ש.

ב.         מזכיר ביהמ"ש שהומצא לו רשיון נהיגה שבעליו נפסל מלהחזיק בו, יודיע לרשות הרישוי פרטים על הפסילה, או על עונש המאסר שהוטל, ואת מספר התיק של ביהמ"ש"

תקנה 557(ב) לתקנות התעבורה מורה על הגשת תצהיר למזכיר ביהמ"ש בו הורשע בעל רישיון הנהיגה או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי העניין, על מנת להוכיח שאין בידי מי שנפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה עותק של הרישיון, ואז "יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה הצהרה לרשות שהטילה אותה".

בע"פ [נצרת] 682/98 משה בירן נ' מדינת ישראל (30.12.1998), דחה ביהמ"ש המחוזי את טענת המערער, לפיה הוא לא ידע שעליו להפקיד את רישיונו במזכירות ביהמ"ש לתעבורה, וכי נמנע מנהיגה במשך תקופת הפסילה שהוטלה עליו. ביהמ"ש קבע:

"מירוץ פסילת רישיון הנהיגה יחל רק לאחר שהמבקש יפקיד רישיונו".

המערער הגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון וחזר וטען שלא היה מודע לחובת הפקדת רישיון הנהיגה במזכירות ביהמ"ש, וכן טען כי לא נהג במשך תקופה הפסילה, ועל כן יש לראות בו כמי שריצה כבר את עונש הפסילה.

כב' השופטת ד. בייניש דחתה בקשת הערעור (ראו, כאמור: רע"פ 169/99 משה בירן נ' מדינת ישראל [11.01.1999])

בב"ש [מחוזי ירושלים] 9315/07 תאופיק אבו טאיה נ' מדינת ישראל תק-מח 2007, קבע כב' השופט רביד כי:

"אין באי-ידיעת המבקש, כטענתו, הוראות פקודת התעבורה והתקנות שהותקנו מכוחה כדי לפטור מבקש מן החובה לפעול בהתאם להסדר הקבוע בהן על-מנת שיחול מניין תקופת הפסילה מלהחזיק רישיון נהיגה".

7.       בענייננו, טוען המבקש כאמור, שהוא לא ידע שעליו להפקיד את רישיונו במזכירות בית

4

המשפט. כאמור, לעניין הפקדת רישיון נהיגה או תצהיר חלף רישיון, הותוו דרכי פעולה

ברורות בחוק, בתקנות ובפסיקה.

אשר על כן, אין מקום לחרוג מהוראות פקודת התעבורה ותקנות התעבורה ודין הבקשה להידחות.

תקופת הפסילה בה לא הופקד רישיון הנהיגה או תצהיר חלף רישיון זה - לא תימנה במניין ימי הפסילה.

על המבקש להפקיד את רישיונו ולהימנע מהחזקת וקבלת רישיון נהיגה למשך 5 חודשים, כפי שנקבע במסגרת גזר הדין בתיק זה.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ז, 07 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.