1.      נגד הנאשמים הוגש כתב אישום בפברואר 2022 המייחס להם עבירות של איומים, תקיפה סתם על ידי שניים או יותר והיזק לרכוש במזיד אשר בוצעו לכאורה בינואר 2019.

2.      לאחר הדיון הראשון, לבקשת נאשם 1, מונתה הסניגוריה הציבורית לייצגו. כבר במועד הדיון הבא התייצב עו"ד מוטי יוסף, לאחר שהגיש יפוי כוח לתיק בית המשפט, וביקש לשחרר את הסניגוריה הציבורית מייצוג נאשם 1, שכן הלה שכר את שירותיו.

3.      ביום 19.2.23. התקיים דיון בעניינם של הנאשמים. ב"כ נאשם 1 התייצב לדיון אך הנאשם 1 לא התייצב והוצא נגדו צו הבאה. בנסיבות אלה, נדחה הדיון, ומענה מפורט וקיום דיון לפי ס' 144 לחסד"פ נקבעו ליום 26.3.23.

4.      ביום 26.3.23 התייצב נאשם 1 לדיון לבדו, והודיע לבית המשפט כי הייצוג הוחלף. הנאשם 1 מסר כי עו"ד יוסף אינו מייצג אותו ועו"ד ויצמן נכנס בנעליו, עם זאת בשל מחלתו של עו"ד ויצמן נבצר ממנו להתייצב לדיון. בהעדרו של עו"ד יוסף לא היה מנוס מדחיית הדיון. יצויין כי עד היום לא הוגש כל יפוי כוח מטעמו של עו"ד ויצמן.

5.      בהתאם לתקנה 21 לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, נתתי לב"כ הנאשם, עו"ד יוסף, הזדמנות להשמיע את דברו, והוריתי כי עליו להבהיר עד ליום 2.4.23 מדוע שבית המשפט לא ישית על נאשם 1 הוצאות בגין דחיית הדיון.

6.      ביום 29.3.23 הוגשה תגובתו של עו"ד יוסף. עו"ד יוסף מסר כי נאשם 1 הודיע לו כי שכר את שירותיו של עו"ד ויצמן אשר עתיד להתייצב לדיון ועל כן לא מצא לנכון להתייצב לדיון. ובלשונו של עו"ד יוסף: "מה אמור היה הח"מ לעשות?! להגיע לדיון על אף שהודע לו כי עו"ד אחר מייצג את הנאשם והוא זה שיתייצב לדיון?!"

7.      נראה שעל בית המשפט לשוב ולהזכיר מושכלות יסוד. הסמכות לשחרר סניגור מייצוג נתונה בידי בית המשפט, ואין הסניגור יכול להחליט בעניין על פי ראות עיניו. משקיבל עורך דין יפוי כוח מלקוחו לייצגו במשפט פלילי כבר אין הוא חופשי ללא סייג להשתחרר מן הייצוג, שכן מוטלות עליו חובות נוספות ומיוחדות הן כלפי בית המשפט והן כלפי הנאשם.

8.      מי שנטל על עצמו ייצוג של נאשם, לקח על עצמו את האחריות לייצגו עד לסיום המשפט, ואין הוא יכול להסיר מעצמו עולה של אחריות זו אלא ברשות בית המשפט ולאחר שנתקיימו נסיבות המצדיקות את הדבר. סמכות הפיקוח ניתנה לבית המשפט על מנת לוודא כי רק במקום שיש הצדקה עניינית להפסקת הייצוג והגנתו של הנאשם לא תקופח, ישוחרר הסניגור מייצוג.

9.      לא רק שבית המשפט לא שיחרר את עו"ד יוסף מייצוג נאשם 1, אלא שעו"ד יוסף אף לא ביקש לשחררו מייצוג נאשם 1 אלא עשה דין לעצמו, וזאת על אף הוראות סעיף 17(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982.

10.  התנהגותו של נאשם 1 ובא כוחו מביעה חוסר כבוד ואף זלזול כלפי זמנו של בית המשפט, קרי, כספי הציבור. יומנו של בית המשפט עמוס לעייפה. במקום דיון זה, שלשמיעתו הוקצה זמן שיפוטי, ניתן היה לשמוע דיון בתיק אחר המחכה לתורו. התנהגותו של הנאשם גרמה אף לביטול זמנה של המאשימה, הממומנת גם כן מכספי הציבור. בכל אלה גרם הנאשם 1 לבזבוז כספי הציבור ועליו להפנים את עלויות ההליך.

11.  תפקידו של בית המשפט לשמור על המשאבים השייכים לציבור ועליו להכווין התנהלות דיונית ראויה, בין השאר, באמצעות הטלת הוצאות.

12.  בנסיבות המתוארות, אני מטילה על נאשם 1 תשלום הוצאות לאוצר המדינה בסך 1,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין.

13.  בשולי הדברים אעיר, כי בתגובתו של ב"כ הנאשם נכללו הערות המביעות חוסר כבוד כלפי בית המשפט, ומוטב היה שלא נאמרו.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשפ"ג, 18 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.