1

1.         בטרם שמיעת הראיות בתיק, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו, שאלה הן עיקריהן -

הנאשם וסלמאן אלהואשלה (להלן: "סלמאן") הם חברים וביום 07.03.16 בסביבות השעה 19:00 הם נסעו במונית שירות מבאר-שבע לכיוון נתיבות. במונית נסעו גם א.ס. ילידת 1968 (להלן: "המתלוננת"), ש.ס. בתה של המתלוננת (להלן: "ש.ס."), וד.א. אחות המתלוננת. המתלוננת החזיקה תיק צד ובו שני מכשירי טלפון ניידים, האחד מסוג גלקסי והשני מסוג lg, שני כרטיסי אשראי, תעודת זהות ומסמכים שונים. התיק הונח על ברכי המתלוננת והיא אחזה בו ביד אחת. הנאשם הבחין בכך והחליט לגנוב את התיק. הנאשם או סלמאן ביקשו מהנהג לעצור להם בצד הדרך, סלמאן ירד מהמונית, והנאשם התקדם אחריו ובעת שהגיע לדלת, תפס בידו את תיקה של המתלוננת ומשך אותו בחוזקה מידה. המתלוננת אחזה את התיק בחוזקה ולא שחררה אותו. ש.ס. הבחינה במעשה הנאשם, נחלצה לעזרת המתלוננת ואחזה גם היא בכח בתיק, כדי למנוע מהנאשם להוציא אותו מידי המתלוננת, אך הנאשם הצליח לקחת את התיק ונמלט בריצה מהמקום יחד עם סלמאן.

2.         על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, כאמור, הוא הורשע בעבירה של תקיפה לשם גניבה, לפי סעיף 381(א)(2) לחוק העונשין תשל"ז-1977.

2

3.         במסגרת הסדר הטיעון הצדדים הסכימו להמליץ במשותף לבית המשפט להטיל על הנאשם שישה חודשי מאסר בפועל, שיכול וירוצו בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 5,000 ₪.

4.         בעת ביצוע העבירה היה הנאשם צעיר מגיל 21 ובנסיבות חובה לקבל עליו תסקיר של שירות המבחן.

            שירות המבחן הגיש תסקירים על הנאשם בהם צויינו בין היתר הדברים הבאים-

            הנאשם בן 19, רווק. ללא עבר פלילי. מאורס מזה כשנה. טרם מעצרו עבד באתר דודאים. סיים 12 שנות לימוד עם בגרות חלקית ועם סיום לימודיו לפני כשנה החל לעבוד. לדבריו השקיע את עיקר מאמציו בהשתלבות יציבה וקבועה בעבודה כדי לממש את שאיפותיו, להתבסס כלכלית וחברתית ולסייע בפרנסת משפחתו. צוין כי הנאשם מודה בעובדות כתב האישום המתוקן באופן מלא, תוך הבעת צער וחרטה על מעשיו, וכי הוא התקשה להעמיק בבחינת המניעים והדינמיקה לביצוע העבירה והדגיש כי מעורבותו בפלילים אינה מאפיינת את אורחות חייו ואת בני משפחתו. שיתף כי חש תחושות תסכול ובושה על מעשיו וכי חווית המעצר היתה קשה עבורו, ומסר כי הפיק לקח ולא יחזור על מעשיו. לצד זאת הביע נכונות להשתלב בטיפול. שלל התנסות בסמים ואכוהול.

            שירות המבחן סקר את גורמי הסיכון והסיכוי של הנאשם והתרשם כי העבירה בוצעה באופן לא מתוכנן, מתוך רצון לספק פיתוי רגעי ותוך טשטוש גבולות בין המותר לאסור.

            לאור האמור ובהתחשב ברצונו של הנאשם להשתלב בטיפול, שירות המבחן המליץ לדחות את הדיון על מנת לבחון התאמת הנאשם לטיפול.

            בתסקיר משלים דווח כי בתקופת הדחייה הנאשם השתתף בקבוצת הכנה בשירות המבחן, אך התקשה לשתף פעולה, ייתכן בשל קשיי שפה. עוד דווח כי הנאשם יופנה לפרויקט "אוהל חם" המיועד למגזר הבדואי ומספק מענה לצעירים בסיכון, חסרי מסגרת השתייכות המתקשים להשתלב בחברה בתעסוקה ובלימודים ובמסגרת זו ישולב בשיחות פרטניות ויקבל סיוע וליווי בהכשרות מקצועיות. התבקשה דחייה נוספת.

3

            בתסקיר משלים נוסף דווח כי הנאשם נמצא מתאים להשתלב במסגרת ולאחר תקופה נוספת דווח כי הוא השתלב בפעילות קבוצתית, עבר סדנאות שונות בתחום התעסוקה, הטיפול והתקשורת. עבר שיעורי תאוריה ותהליך ראיונות במרכז "ריאן", שהינו מרכז הכוון תעסוקתי לאוכלוסיה הבדואית בנגב, והתקבל לקורס שרברבות. במקביל, הנאשם השתלב בשיחות פרטניות עם עובד סוציאלי. דווח כי הנאשם השתתף באופן פעיל וגילה עקביות, יציבות ורצינות, וההתרשמות היא כי הנאשם למד לווסת את רגשותיו ומגלה איפוק וסובלנות לנוכח תסכול.

            שירות המבחן התרשם כי בהשתלבות הנאשם במסגרות השונות כאמור, יש כדי לצמצם את הסיכון להתנהגות עוברת חוק מצדו ולסייע לשיקומו, והומלץ להעמידו בצו מבחן במשך שנה ולהטיל עליו מאסר בעבודות שירות.

5.         לאחר קבלת תסקירי שירות המבחן ועל רקע התהליך הטיפולי שהנאשם עבר ועדיין נמצא בו, הסכימו הצדדים לקבל תסקיר נוסף בו תיבחן האפשרות להטיל על הנאשם צו מבחן לתקופה ממושכת, ביצוע שירות לתועלת הציבור בהיקף רחב, מאסר על תנאי ופיצוי בסך 5,000 ₪.

6.         בתסקיר משלים של שירות המבחן צוין, כי הנאשם התחתן ואשתו בהריון מתקדם. ומזה כשנה הוא עובד בניקיון בחברת "נגב אקולוגיה". שירות המבחן חזר על התרשמותו לפיה הנאשם מגלה מוטיבציה להשתלב בתהליך טיפולי ולהיעזר בגורמי הרווחה, והמליץ להטיל עליו צו מבחן למשך 18 חודשים, 300 שעות שירות לתועלת הציבור, שיבוצעו בבית ספר "אלסלאם" בעיריית רהט, ומאסר על תנאי משמעותי.

7.         המלצת שירות המבחן התקבלה על דעת התביעה, והצדדים ביקשו מבית המשפט להטיל על הנאשם את העונשים שהומלצו על ידי שירות המבחן.

8.         ב"כ התביעה הסבירה, כי לאור התהליך השיקומי הארוך אותו עבר הנאשם ועדיין עובר, העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי והעובדה שהנאשם צפוי להימצא במבחן למשך תקופה משמעותית, הסכימה התביעה לחרוג ממתחם העונש ההולם למקרה בנסיבותיו ולאמץ את המלצת שירות המבחן. הוסיפה, כי הסדר הטיעון מתחשב גם בקשיים ראייתיים מסוימים הנוגעים לזיהוי הנאשם, בעטיים תוקן כתב האישום ועבירת השוד שונתה לעבירה של תקיפה לשם גניבה.

            ב"כ הנאשם הצטרף לדברי ב"כ התביעה והדגיש כי הנאשם עבר תקופת שיקום ממושכת ושמשפחתו נורמטיבית ומעורבת בחייו.

            הנאשם שיתף כי מתכוון להמשיך בתהליך הטיפולי בשירות המבחן והתחייב לעמוד בתכנית שנבנתה לו.

9.         נטילת רכוש הזולת בכח פוגעת באושיות הסדר החברתי, טמונה בה סכנה לפגיעה בגוף ובנפש והיא יוצרת בציבור תחושת חוסר בטחון ופגיעוּת. ממילא, מתבקשת לה תגובה עונשית ההולמת את חומרת המעשה ושיש בה כדי להרתיע.

4

10.       בהתחשב במעשה הנאשם בנסיבותיו, בעבירה בה הורשע הנאשם, בגילו הצעיר של הנאשם, בהודאתו, בנסיבות חייו, בתהליך הטיפולי שהנאשם עבר ועובר, בסיכויי שיקומו, ובשיקולי התביעה בגיבוש עמדתה לעונש, הרי שהעונש המומלץ בהסדר הטיעון סביר ואני מקבלו.

11.       נוכח האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים -

א.        מבחן למשך 18 חודשים.

ב.         300 שעות שירות לתועלת הציבור, בהתאם לתכנית שהוכנה על ידי שירות המבחן.

ג.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירת אלימות שהיא פשע.

ד.         פיצוי למתלוננת, בסך 5,000 ₪.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, י' סיוון תשע"ח, 24 מאי 2018, בנוכחות הצדדים.