ת”פ 51006/11/21 – מדינת ישראל נגד סעיד ג’בארין
ת"פ 51006-11-21 מדינת ישראל נ' ג'בארין(עציר) ואח'
|
|
בפני |
כבוד השופט אלכס אחטר
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד מידד אזרזר |
נגד
|
||
|
הנאשם |
סעיד ג'בארין ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד מואסי ממשרדו של עו"ד עאדל בויארת |
|
|
|
גזר דין - ביחס לנאשם 2 |
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן - החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית וזאת יחד עם אחר - אחיו, עבירה לפי סעיף 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973 + סעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.
על פי עובדות כתב האישום המתוקן בתאריך 15/11/2021 בסמוך לשעה 09:45, בוצע חיפוש משטרתי במתחם המשפחתי של הנאשמים באום אל פאחם. במעמד האמור, בחדר השינה בבית אבי הנאשמים בתוך גומחה בארובה של קמין המוסתרת על ידי תמונה שהייתה תלויה על הארובה, החזיקו הנאשמים סמים מסוכנים מסוג חשיש וקנבוס במשקל 1,556.36 גרם ו- 4.670.48 גרם, בהתאמה, כמפורט להלן: 17 "פלטות" סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 1.556.36 גרם ברוטו, שמונה אריזות ניילון המכילות סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 1,531.44 + 9.8 גרם נטו. חמש אריזות ניילון המכילות סם מסוכן מסוג קנבוס כולל של 795.08 גרם נטו, חמש אריזות ניילון המכילות סם מסוכן מסוג קנבוס כולל של 2,353.76 גרם נטו. עוד החזיקו הנאשמים במתחם - בחדר בקומה התחתונה עם מסך המקושר למצלמות אבטחה שמסביב למתחם משקל דיגיטלי המשמש לשקילת סמים מסוכנים, סכין, דבק, סרגל ושקיות ניילון המיועדים לטיפול בסמים מסוכנים וחלוקתם למנות. במעשיהם כמתואר לעל, החזיקו הנאשמים בסמים המסוכנים המתוארים לעיל, שלא לצריכתם העצמית וללא היתר מאת המנהל.
עניינו של נאשם 1 הסתיים זה מכבר וגזר דינו ניתן בתאריך 23.06.22. מאחר ולגבי הנאשם 2 קיימת חובת הגשת תסקיר, נדחתה ישיבת הטיעונים לעונש למועד מאוחר יותר ועניינו הופנה לשירות המבחן, לצורך קבלת תסקיר בעניינו.
ביום 18/12/22 הוגש מטעם שירות המבחן תסקיר ביחס לנאשם 2, ובצידו המלצה להטלת ענישה קונקרטית ומציבת גבול בדמות מאסר שירוצה בעבודות שירות לצד הטלת ענישה מותנית משמעותית
וזאת לאחר ששירות המבחן התרשם כי הנאשם לא מסוגל בשלב זה לבחון לעומק את התנהגותו והוא ממוקד בתפיסתו שעבודתו ואירוסיו ירחיקו אותו מההשפעה השלילית של משפחתו (אחיו) וממעורבותו העבריינית העתידית.
בהתאם להמלצת שירות המבחן הופנה עניינו לממונה על עבודות השירות וזאת לצורך בדיקת כשירותו לריצוי עונש מאסר בעבודות שירות. ביום 22/1/23 התקבלה מטעם הממונה על עבודות השירות חוות דעת חיובית בעניינו של הנאשם לפיה הוא נמצא כשיר לריצוי עבודות השירות שיבוצעו בעיריית אום אל פאחם.
ביום 6/2/23 נשמעו טיעוני הצדדים לעונש בפני, המאשימה הציגה את תמונות הסמים שנתפסו, הדגישה במסגרת טיעוניה את חומרת העבירה בה הורשע הנאשם, את כמות הסם שנתפסה, והדגישה כי במעשיו אלה פגע הנאשם בערכים המוגנים של בריאות ושלום הציבור ומידת הפגיעה היא בעוצמה גבוהה וזאת נוכח כמות הסם המרובה. המאשימה ציינה כי מתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשע הנאשם נע בין 12-24 חודשי מאסר לצד ענישה מותנית הצופה פני עתיד, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.
לעמדתה, הנאשם הציג בפני שירות המבחן עמדה קורבנית, טשטש את חלקו באירוע, לא לקח אחריות מלאה על מעשיו, ומאחר ומדובר בהמלצה שבית המשפט אינו מחויב לכבדה, עתרה המאשימה להטלת ענישה מאחורי סורג ובריח, ברף האמצעי של המתחם לצד ענישה נלווית נוספת. לנאשם אין הרשעות קודמות.
מנגד, ב"כ הנאשם עתר במסגרת טיעוניו לאימוץ המלצת שירות המבחן, לדבריו מדובר בנאשם צעיר לגילו, ללא הרשעות קודמות אשר הודה בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי יקר, שהה במעצר מאחורי סורג ובריח מיום 15/11/21 - 30/11/21 לאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים, בהם מעצר בית מלא וזאת עד ליום 20/7/22.
ב"כ הנאשם הפנה במסגרת טיעוניו לפסיקה שתומכת את עמדתו ביחס למתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשע הנאשם, כך גם הדגיש, כי אחיו, השותף לביצוע העבירה, נדון למאסר בפועל למשך 10 חודשים, כאשר בעברו של האח הרשעות קודמות בגין עבירות סמים ונשק, כך שלדבריו יש לאבחן את הנסיבות של אחיו מנסיבותיו של הנאשם עצמו, כך שבסופו של דבר ירצה הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות לתקופה קצרה, לצד ענישה הצופה פני עתיד, ומבלי שתוטל עליו פסילה של רישיון הנהיגה מאחר והעבירה בה הורשע לא בוצעה באמצעות רכב. ב"כ הנאשם הגיש אסופת פסיקה התומכת את טיעוניו.
דיון והכרעה:
תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.
לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.
בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.
הערכים החברתיים המוגנים העומדים בבסיס עבירות הסמים הם הצורך להגן על שלומו הפיזי והנפשי של הציבור ומניעת הנזקים הקשים הנגרמים כתוצאה מן ההתמכרות לשימוש בסמים מסוכנים.
בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.2010) קבע בית המשפט העליון:
"הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים [...] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים..." (ר' גם ע"פ 3623/13 ברון נ' מדינת ישראל (26.11.2014); ע"פ 4597/13 פיצו נ' מדינת ישראל (22.9.2014) ועוד.
וכן בע"פ 8048/19 פיצ'חזדה נ' מדינת ישראל (04.06.20) נאמר על ידי בית המשפט העליון:
"בית משפט זה הדגיש לא אחת את חומרתן של עבירות הסמים, וקבע כי יש צורך בהטלת ענישה מחמירה ומרתיעה על מבצעיהן, אשר תתמוך במאבק למיגורן (ראו למשל ע"פ 8283/17 עבאסי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 12 (10.6.2018)). בפרט, נקבע כי: "אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים. עבירה זו היא תאומתה הסטטוטורית של עבירת הסחר בסמים, אלא שלא ניתן להוכיח לגביה את הסחר עצמו, ונקבע לשתיהן עונש זהה, עונש מירבי של עשרים שנות מאסר וקנס פי עשרים וחמישה מזה הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, העומד כיום על 202,000 ש"ח [...] יידעו המעורבים בסמים שלא לצריכה עצמית, כי יד המשפט תכבד עליהם" (ע"פ 1345/08 איסטרחוב נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה כ"ג (18.5.2009))".
בעבירות סמים קיים מנעד ענישה רחב שנגזר בין היתר מסוג הסם המעורב, מנסיבות ההחזקה בו ומהכמות שלו (ע"פ 8436-20 אמסלם נ' מדינת ישראל (07.06.21)).
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת כי בעניינם של נאשמים אשר הורשעו בעבירות דומות, הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, כמפורט להלן:
ברע"פ 7570/21 אבו סוילם נ' מדינת ישראל (11.11.21) נדחתה בקשת ערעור של נאשם שהורשע בהחזקת סמים שלא לשימוש עצמי מסוג קנביס במשקל של למעלה מ-4 ק"ג. הנאשם, נעדר עבר פלילי ונתמך בהמלצת שירות המבחן לצו של"צ, נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל לאחר שנקבע מתחם עונש הולם שנע בין 8-24 חודשי מאסר. כאמור, ערעורו נדחה.
בעפ"ג 38161-12-16 אלעול נ' מדינת ישראל (18.01.17), נמחק ערעור של נאשם אשר הורשע בביצוע עבירות של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי מסוג קנביס במשקל של 6 ק"ג. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו בבית משפט השלום 14 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
בת"פ 44501-11-16 מדינת ישראל נ' עזאזמה ואח' (08.06.17), הורשע נאשם בהחזקת מעט פחות מ-5 ק"ג סם מסוכן מסוג קנביס, לצד עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. נקבע מתחם עונש הנע בין 10 לבין 24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו 11 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
בת"פ 61469-06-18 מ"י נ' דראר אבו גאבר (11.06.19), הורשע נאשם בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קנביס שלא לצריכה עצמית במשקל של כ-4.5 ק"ג. נקבע מתחם ענישה הנע בין 10-ל-24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו 11 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
בת"פ 14782-06-18 מדינת ישראל נ' אלעול (07.01.20), הורשע הנאשם בהחזקת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 3.8 ק"ג שלא לצריכה עצמית. נקבע מתחם ענישה הנע בין 9 ל-24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, צעיר בן 23 ללא הרשעות קודמות, הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות וענישה נלווית.
ברע"פ 1830/16 סאלם רקיבי נ' מדינת ישראל (11.04.2016) נדחתה בקשת רשות ערעור, שהגיש נאשם על פסק דין שבו נדחה ערעורו על חומרת העונש. הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק ברכב שבו נהג כ-2.3 ק"ג חשיש מחולקים לעטיפות שונות. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בפסיקה שאוזכרה על ידם במסגרת טיעוניהם וכן לאור נסיבותיו של מקרה קונקרטי זה כאשר לפי עובדות כתב האישום המתוקן הסמים שנתפסו חולקו למארזים ולצדם נתפסו גם כלי עזר, אני קובע שמתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשע הנאשם בהליך זה שלפני נע בין 9-24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה הצופה פני עתיד.
באשר לנסיבות שאינן כרוכות בביצוע העבירה, הנאשם הודה, נטל אחריות מלאה על מעשיו, חסך זמן שיפוטי יקר. מדובר בנאשם ללא הרשעות קודמות שמתמודד לראשונה מול הליך פלילי שבצידו בקשה להטלת עונש מאסר. שירות המבחן אשר נפגש עם הנאשם מצא לנכון בסופו של דבר להמליץ על הטלת ענישה קונקרטית של מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות. אומנם עמדת שירות המבחן אינה מחייבת את עמדת בית המשפט, אולם משקלה בהחלט לא מבוטל. עסקינן בנאשם נטול הרשעות קודמות, שעתיד לרצות עונש מאסר וקיים סיכון שמעצר מאחורי סורג ובריח יוביל דווקא להשפעה שלילית על הנאשם כך שהנזק יגבר על התועלת. מנגד, עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות יש בו כדי לאזן בין האינטרס האישי של הנאשם מחד לבין האינטרס הציבורי, כך שהנאשם יחזיר את חובו לחברה, ופוטנציאל הנזק שיכול ויגרם לו במאסרו יקטן.
על כן לאור האמור לעיל אני מוצא לנכון לקבוע שניתן למקם את עונשו של הנאשם בסמוך לרף התחתון של מתחם הענישה שנקבע על ידי לעיל, כך שעונש המאסר ירוצה בעבודות שירות לצד ענישה הצופה פני עתיד וקנס כספי.
אדגיש, כי בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון להורות על פסילת רישיון הנהיגה שכן העבירה בה הורשע הנאשם בהליך זה שלפני, לא הייתה כרוכה בנהיגה, הלכה למעשה.
משכך, ולאור כל האמור לעיל, אני מטיל בזאת על הנאשם את העונשים הבאים:
1. מאסר בפועל למשך 9 חודשים בניכוי ימי מעצרו על פי חישוב שב"ס. עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות בעיריית אום אל פאחם. הנאשם יחל בריצוי עבודות השירות ביום 4/4/23 ובמועד זה יתייצב לא יאוחר מהשעה 10:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות - שלוחת צפון - בית סוהר מגידו.
2. מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה, על כל עבירת סמים מסוג פשע ויורשע בה.
3. קנס בסך 5,000 ₪. סכום הקנס יקוזז מסכום הפיקדון שהופקד בתיק מ"ת 51151-11-21 והיתרה תשולם עד ליום 1/7/23 וזאת באחת מהדרכים הבאות:
· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל " תשלום גביית קנסות".
· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 (ניתן לפנות לנציגים לקבלת מידע במספרים הללו).
· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
בית המשפט מחזיר למאשימה את התמונות של הסמים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.
ניתן בזה צו להשמדת מוצגים שנתפסו פרט לסכום הכסף שחולט.
ניתן היום, כ' אדר תשפ"ג, 13 מרץ 2023, במעמד הצדדים.