1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו בפניי, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. הנאשם עבד אצל המתלוננת בעסק הובלות שניהלה, והארועים נשוא כתב האישום אירעו בעקבות ויכוח בנוגע להמשך להעסקתו באותו עסק.

            בעטיו של הויכוח, שבר הנאשם את מראת הצד במשאית השייכת למתלוננת. מספר שעות לאחר מכן שבר מנעול של דלת משאית אחרת של המתלוננת כדי להוציא מתוכה את אופניו, אותם נהג להותיר שם, ובהמשך ניקב צמיג של המשאית.

            בעקבות מעשי הנאשם פעלה המתלוננת להוצאת צו הרחקה כנגד הנאשם לבל יתקרב אליה ואל המשאיות ששימשו אותה לניהול עסקה. צו, כאמור, ניתן ונמסר לנאשם. חרף אותו צו ובזמן שהוא בתוקפו, הפר הנאשם את הוראותיו, הגיע למקום חניית המשאיות לפנות בוקר, שפך חומר בעירה על שתי המשאיות והציתן. האש כובתה על ידי כוחות כיבוי שהוזעקו למקום. בשל מעשיו ניזוקה אחת המשאיות באזור שבין קבינת הנוסעים לארגז ההובלה, ואף הנאשם עצמו נכווה בפלג גופו העליון בשל האש שהצית. המתלוננת בעדותה, בשלב הטיעון לעונש, הציגה קבלות על נזק של כ-14,000 ₪ לתיקון המשאית ועוד 1,500 ₪ לגרירתה למוסך.

            בגין מכלול המעשים הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו שעניינן הצתה, חבלה במזיד לרכב, פריצה לרכב והפרת הוראה חוקית.

2.         הנאשם, בעל עבר פלילי בעבירות מעולם הסמים, והרשעתו האחרונה היתה בשנת 2015. בשל עבירות אלה, ריצה עונש מאסר ממשי, ומתוך האמור בתסקיר שירות המבחן עולה כי הסתבך בעבירות סמים נוספות גם בעת ששהה בחו"ל.

3.         מעשי הנאשם מגבשים פעולה כוחנית ואלימה כלפי מי שהיתה מעסיקתו באותה עת, מעשים שגרמו נזק שלמרבה המזל היה מצומצם בהיקפו. משמוצתת אש, אין לדעת את היקף הנזקים שייגרמו, כך שפוטנציאל הנזק, אלמלא פעולות גורמי הכיבוי, היה גבוה יותר. אופן פעולת הנאשם פגע בקניינה של מעסיקתו. הוא סיכן את שלום הציבור ובטחונו ונמנע מלציית לצו שיפוטי, ובכך הפגין זלזול בחוק וברשויות האכיפה.

4.         הונח בפני תסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי הנאשם מתמודד עם קשיים בתחום הנפשי כבר זמן רב, התקשה בגילוי יציבות בחייו, ואף לא הצליח לדבוק ולהתמיד באפיק טיפולי או תרופתי שהוצע לו בעבר. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה בויסות דחפים ובקושי בשליטה בכעסים. עוד צויין כי הנאשם משליך, לא אחת, על גורמים חיצוניים את האחריות למצבו והוא נוטה להפחית מחומרת מעשיו. על רקע זאת, ונוכח תלות הנאשם בחומרים ממכרים, סבר שירות המבחן כי קיים סיכון גבוה לביצוע עבירות דומות בעתיד, שצפויות להיות ברמת חומרה גבוהה. הומלץ כי הנאשם ישולב בטיפול בתחום האלימות במסגרת כליאתו.

5.         בטיעוניה לעונש עמדה המאשימה על המסוכנות הנשקפת מהעבירות כאן, בפועל ובפוטנציה, ולעמדתה, מתחם העונש ההולם כאן נע בין שלוש ועד חמש שנות מאסר, וראוי בנסיבות, להשקפתה, לקבוע את הענישה באמצעו של המתחם על רקע עברו הפלילי של הנאשם.

6.         ב"כ הנאשם הציע מתחם ענישה הנע בין שנה ועד שלוש שנות מאסר, ועתר כי הענישה תיקבע בתחתית המתחם. צויין כי הנאשם ביצע את המעשים בזיקה ישירה למצבו הנפשי, וכי כעת, כעולה מעדות אמו, המשפחה נרתמת לשיקומו באמצעות הפנייתו לגורמים טיפולים מתאימים.

דיון והכרעה

7.         הנאשם פעל ממניע של נקמה במעסיקתו והסלים מעשיו עד כדי שילוח אש במשאיות שבבעלותה. פעולת הצתה מגלמת סיכון משמעותי, כפי שצויין לעיל, שאין ניתן לאמוד את סופו בזמן ההצתה. כאן לא הובאו ראיות כי האש היתה יכולה לעבור מהמשאיות ולפגוע ברכוש או בנפש נוספים. מכל מקום, הפגיעה הרכושית כאן היתה בעלת פוטנציאל לפגיעה נרחבת יותר אלמלא פעולות הכיבוי שננקטו. מדובר במעשה מתוכנן שכלל הצטיידות בחומר בערה. משהנאשם לא התמיד באפיקי הטיפול שהוצעו לו, ונמנע מנטילת תרופות בשל מצבו, שוב אין לקבוע כי מעשיו לא היוו פרי של בחירה מודעות ורצונית, מתחילה ועד הסוף.

8.         מדיניות הענישה שבה והבהירה כי נוכח הסיכון הגלום במעשה הצתה, מתחייבת בעטייה, בדרך כלל, ענישה מרתיעה. חומרה זו נלמדת גם מכך שהמחוקק ראה לקבוע לצידה של עבירה זו עונש כבד בן 15 שנות מאסר.

            בנסיבות העניין כאן, מתחם הענישה ההולם, בגין מכלול העבירות, עליהן יש להשקיף כארוע אחד לעניין קביעת מתחם הענישה, נע בין עשרים וארבעה חודשי מאסר ממשי לצד עונשי מאסר על תנאי ופיצוי לנפגע העבירה, ועד ארבעים ושמונה חודשי מאסר, כאמור, לצד עונשים נלווים (השוו ע"פ 98/20 כהן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו - 11/6/20).

9.         איני רואה כי מתקיימים תנאים המצדיקים סטייה מהמתחם הענישה כאמור, לקולא או לחומרא. אין בפניי הליך שיקומי מוגמר וסיכויי השיקום כאן, לכל הפחות, מסופקים, וזאת על רקע העדר התמדה מצד הנאשם בעבר.

10.       בקביעת עונשו של הנאשם בתוככי המתחם, נתתי דעתי להודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה בכתב האישום, כפי שיוחס לו, וכן בנסיבות חייו הקשות של הנאשם, כמפורט בתסקיר שהוגש, שלהשקפתי ייקשה שלא לראות בהן קשר לאופן התנהלותו הכוללני בחייו הבוגרים, לרבות בארוע הנדון. מנגד, שקלתי את עברו הפלילי של הנאשם. כאמור.

11.       באיזון הכולל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

            (30) שלושים חודשי מאסר אשר יהוו עונש מאסר ממשי לריצוי בפועל, ומניינם מיום מעצרו בתיק זה - 4/9/22.

            לצד עונש זה ובנוסף, אני גוזר לנאשם (18) שמונה עשר חודשי מאסר, אותם לא יירצה, אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו ישוב ויעבור עבירה שעניינה הצתה.

            עוד אני גוזר לנאשם (4) ארבעה חודשי מאסר, אותם לא יירצה, אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו ישוב ויעבור עבירה שעניינה חבלה במזיד לרכב, פריצה לרכב או הפרת הוראה חוקית.

            אני מורה כי הנאשם יפצה את נפגעת העבירה כאן - נ', בסך של חמישה עשר אלף ₪ (15,000 ₪), סך הנזק שכולל את תיקון המשאית וגרירתה למוסך, וזאת על פי קבלות שהמציאה בעדותה ושאין לי יסוד לפקפק במהימנותן. הפיצוי ישולם עד ליום 1/7/23.

            ב"כ המאשימה יעדכן את הזוכה בזכייתה על פי פסק הדין.

            אני ממליץ כי הנאשם ישובץ בהליכי טיפול המתאימים לו במסגרת ריצוי מאסרו, על פי בקשתו ונוכח המלצת שירות המבחן.

ניתן היום, כ"ג אדר תשפ"ג, 16 מרץ 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה

זכות ערעור הודעה, כחוק.