1.      נגד הנאשם ורעייתו הוגש כתב אישום המייחס להם מעורבות ביבוא נשק, שנשלח מארה"ב לארץ עבור חברם, רמי גאוהר (להלן: "רמי"). ביום 29.6.22, בתום הליך גישור ממושך, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של עסקה אחרת בנשק לפי סעיף 144 (ב2) בחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). עוד הוסכם על מחיקת כתב האישום כנגד אשת הנאשם.

2.      כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן, לנאשם קרוב משפחה המתגורר בארה"ב המכיר את רמי. עובר ליום 29.7.21, סיכמו רמי וקרוב המשפחה לייבא ארצה אקדח ומחסנית תואמת. על פי הסיכום, קרוב משפחה יטמין את האקדח בחבילה, שתועבר לאחר הגעתה ארצה לידי רמי כנגד תמורה כספית. בהתאם לסיכום, שלח קרוב המשפחה את הנשק בחבילה ועל מנת להסוותו הטמינו בתוך אריזה של כלי דמוי אקדח "איירסופט". החבילה נשלחה לכתובת הוריו של הנאשם באשדוד, שם התגורר הנאשם באותה עת. הנאשם הוכנס בסוד העניינים זמן קצר לפני הגעת החבילה ארצה.

3.      ביום 4.8.21 הגיעה החבילה בדואר אוויר מארה"ב לנמל התעופה בן גוריון, ואותרה ע"י המכס ומשטרת ישראל. המשטרה החליפה חלק מתכולת החבילה כך שבמקום האקדח הוכנס חפץ דמוי אקדח לאריזה. הנאשם, רמי וקרוב המשפחה שלא ידעו על גילוי החבילה ע"י הרשויות בארץ, המשיכו בקידום התכנית והוצאתה לפועל. לאחר הגעתה לארץ, הועברה הודעה לנאשם, וזה שלח את אחותו לשלם את דמי המכס כדי לשחררה. האחות יצרה קשר עם אשת הנאשם, שביקשה ממנה שהחבילה תגיע לכתובת מגוריהם החדשה באשדוד. ביום 17.8.21, בעודו ממתין לקבלת החבילה, יידע הנאשם את רמי, שהחבילה בדרכה לביתו. הנאשם הנחה את רמי למחוק את היסטוריית ההתקשרויות ביניהם ביישומון וואטסאפ, ובהמשך הנחה אותו להשבית את מכשיר הטלפון שלו, וזאת כדי למנוע את גילוי מעשיהם ע"י המשטרה ולשבש ראיות. מיד לאחר הגעת החבילה לביתו, פתח אותה בנוכחות אשתו אך לא הבחין שמדובר באקדח דמה. הנאשם אף נטל את האקדח דמה ודרכו. בהמשך, התקשר לרמי, באמצעות מכשיר הטלפון של אשתו, וביקש ממנו, תוך שימוש במילות קוד, להגיע לביתם כדי שיעביר לו את האקדח. בהתאם לסיכום ביניהם, נסע רמי לביתו של הנאשם, החנה את קטנועו ברחוב סמוך, השאיר את מכשיר הטלפון שלו והלך ברגל לעבר הבית, כשברשותו כ-14,000 ₪ במזומן, שיועדו כתמורה עבור האקדח. כוחות משטרה שהמתינו במקום עצרו את הנאשם, אשתו ורמי.

4.      ההליך כנגד רמי נוהל אף הוא בפניי. במסגרת הסדר דיוני הורשע רמי בניסיון להחזקת נשק, וביום 29.3.23 גזרתי את דינו. בתסקירו בא שירות המבחן בהמלצה להסתפק בענישה שיקומית הכוללת צו של"צ וצו מבחן. במסגרת טיעוני המאשימה לעונש ביקשה זו להתחשב בחומרת מעשיו ולגזור עליו מאסר בן 36 חודשים. בגזר הדין התייחסתי לחלקו המרכזי בפרשה, ולכך שנסיונו לרכוש נשק לא צלח אך בשל פעילות המשטרה לסיכול התכנית. עוד נתתי משקל לכך שבמהלך השנים האחרונות הצליח לייצב את מצבו, נמנע מהסתבכות בפלילים ולא עלתה אינדיקציה שביקש לרכוש נשק לביצוע עבירות פליליות. בהתחשב בנסיבות חייו הקשות, והאמור בתסקירו, מצאתי לגזור עליו מאסר בן 15 חודשים וענישה נלווית.

תסקיר שירות המבחן

5.      בהמשך להסכמת הצדדים הופנה הנאשם לתסקיר. כעולה מהתסקיר, הנאשם בן 33, נשוי ואב לשלושה ילדים, בעליה של חברת כח אדם. הנאשם בן למשפחה נורמטיבית, נעדר עבר פלילי, שירת בצבא כלוחם שריון ושוחרר במהלך השירות לאחר שנפצע בתאונת דרכים. הנאשם נטל אחריות על מעשיו, מייחס את נסיבות ביצוע העבירה לקיום גורמים שוליים בחייו אליהם לא ייחס חשיבות מספקת ולכך שלא השכיל לזהות את הבעייתיות בסיטואציה שבה היה מעורב. שירות המבחן התרשם שהנאשם מביע חרטה כנה ורכש כלים אדפטיביים להתמודדויות מסוג זה בעתיד. הנאשם השתתף בקבוצה ייעודית לעצורי בית, שיתף פעולה ותרם לשיח בקבוצה. עוד העריכו, כי לאורך התהליך חל שינוי ממשי בעמדותיו וכיום מגלה תובנה עמוקה יותר לליקויים בהתנהלותו אשר הובילו להסתבכותו בתיק זה. להערכת שירות המבחן, מדובר בנאשם המנהל אורח חיים תקין בכל מישורי חייו, האירוע חריג בנוף חייו ובמהלך תקופת הפיקוח, שהחל בהליך המעצר, עבר הליך טיפולי משמעותי. עוד התרשמו ששהייתו הממושכת בתנאי פקא"ל והמחירים הרבים שנאלץ הוא ומשפחתו לשלם מהווים גורמים מרתיעים ומפחיתי מסוכנות. לפיכך סבורים שרמת הסיכון הנשקף ממנו להישנות ביצוע עבירות, נמוך, והמליצו להטיל עליו ענישת מאסר בדרך של עבודות שירות כדי שלא לקטוע את הליך שיקומו ולמנוע רגרסיה במצבו, לצד ענישה נלווית. לא הומלץ על צו מבחן.

תמצית הטיעונים לעונש

6.      ב"כ המאשימה, עו"ד רננה משה טויטו, עמדה על חומרת נסיבות מעשיו שלוו בתכנון ותחכום. הנאשם בדק את הנשק ודרך אותו והיווה חולייה מקשרת בין מוכר הנשק לרוכשו. עוד עמדה על כך שביצע סדרת פעולות לקידום עסקת הנשק ולהסתרת ראיות. לטענתה, חלקו היחסי בעבירה משמעותי, וגם אם רכישת הנשק לא הושלמה בשל התערבות המשטרה, הנאשם ביצע עבירה מוגמרת של עסקה אחרת בנשק. המאשימה הפנתה לפסיקה מחמירה בעבירות נשק ועותרת למתחם שנע בין 42-66 חודשי מאסר. אשר לעונשו של רמי, המאשימה לא התעלמה מחלקו המשמעותי ומסבירה את פערי הענישה בכך שהנאשם הורשע בעבירה חמורה משמעותית הקרובה לעבירה של סחר בנשק. אשר לנסיבות הנאשם, התחשבה המאשימה בגילו ונסיבותיו, בעברו הנקי והודאתו ובתסקירו החיובי ומבקשת למקמו בתחתית המתחם. לדבריה, אין מקום לחריגה מהמתחם, המלצת שירות המבחן אינה שיקומית ואינה כוללת את העמדת הנאשם תחת פיקוחם.

7.      ב"כ הנאשם, עו"ד נס בן נתן, ביקש לאמץ את המלצת התסקיר, וסבור שמדובר במקרה ייחודי השונה מתיקי הנשק הרגילים. לטענתו, בניגוד לכל תיקי הנשק, אין מדובר במי שביקש לרכוש נשק או לתווך בעסקת נשק עבור תמורה כספית. הנאשם פעל בקלות דעת וביצע מעשה שטות החריג לאורח חייו. עוד נטען ששילם מחיר כבד על מעשיו, נעצר והיה נתון תקופה ממושכת בתנאים מגבילים, הסתבכותו בתיק הובילה לפגיעה קשה בעסקו ולמשבר ביחסיו עם משפחת רעייתו. לדבריו, הנאשם בעל עסק משגשג המפרנס מספר רב של משפחות. אשר לאירוע, הנאשם ביקש לסייע לחברו לקנות נשק, מודה שפעל בחוסר שיקול דעת ולא נתן דעתו להשלכות מעשיו. עוד קבל על כך שהמאשימה לא פעלה מול דודו ששלח את הנשק. אשר למתחם הענישה סבור שיש לגוזרו מעונשו של רמי שהוא השותף הדומיננטי ורוכש הנשק, ולגזור עליו עונש מתון משמעותית. עוד הפנה לתסקירו החיובי, להליך טיפולי משמעותי שעבר ולפגיעה הקשה בו ובמשפחתו במידה שיישלח למאסר.

8.      בדיון יום 5.2.23, העידו עדי אופי מטעם הנאשם: עו"ד עדי אלבוים סיפר, שהכיר את הנאשם במסגרת התנדבותו בעמותת "בית חם לכל חייל" והדגיש את הרצון של הנאשם ומסירותו להתנדבות ולתרומה לעמותה. עוד סיפר על עבודתם המשותפת בתחום העסקי, לדבריו הנאשם מנהל את עסקו באופן מרשים, בעל ואבא למופת ומעסיק הגון וישר. עו"ד אלבוים הוסיף וסיפר, כי לפני מספר חודשים נחשף לאירוע יוצא דופן שניתן ללמוד ממנו על אופיו המיוחד של הנאשם וטוב לבו, כשהנאשם שבילה בחוף הים הבחין בנערים שטבעו בים, ומבלי לחשוב פעמיים, מיהר לים והצילם, לאחר מכן התברר שאחד הנערים הוא בנה של חוקרת המשטרה שחקרה את תיק. מר בן ציון פרטוק, חבר ילדות של הנאשם סיפר כי הנאשם מתנדב בגמ"ח שמנהל, מסייע בחלוקת מזון לנזקקים ותורם מזמנו ומכספו.

9.      הנאשם בדברו האחרון התנצל על מעשיו, הודה שטעה ועשה מעשה חמור, וכי לאחר טיפול ממושך השתנה ולא יחזור על מעשיו.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

10.  עבירות נשק פוגעות פגיעה קשה וחמורה בערכים החברתיים רבים וביניהם שלום הציבור ובטחונו, שלמות הגוף, חיי אדם ותחושת הביטחון הכללי של האזרחים. חומרתן אינה מתמצה אך בעבירות גופן, אלא בפוטנציאל הנזק הנובע מהן, עבירות הנשק מייצרות איומים וסיכונים משמעותיים לחברה, מהוות בסיס לביצוע פעילות עבריינית, פשיעה לאומנית ופעולות טרור (ע"פ 579/22 מדינת ישראל נ' אגבאריה, פסקה 15 (13.6.2022); ע"פ 1695/22 מדינת ישראל נ' גנאים, פסקה 11 (29.3.2022); ע"פ 309/22 מדינת ישראל נ' ביאדסה, פסקה 6 (10.5.2022)).

11.  מדיניות הפסיקה בעבירות הנשק נוקשה, ומלמדת על החמרה משמעותית ברמת הענישה המושתת על מבצעי עבירות הנשק. מגמה זו אחידה ועיקבית ביחס לכלל עברייני הנשק, אף כשהם נעדרי עבר פלילי, והאירוע הוא בגדר חריג בנוף חייהם הנורמטיבי (ע"פ 5813/21 מוחמד ג'בארין נ' מדינת ישראל, פס' 14(31.5.2022); בע"פ 6011/21 חאלד דסוקי נ' מדנית ישראל (25.11.2021); ע"פ 8320/21 מדינת ישראל נ' מחמד בסילה, פס' 10 (28.12.2021); ע"פ 2283/22 אל נבארי נ' מדינת ישראל (31.7.2022); ע"פ 78/21 פלוני נ' מדינת ישראל (26.7.2022); ע"פ 116/13 וקנין נ' מדינת ישראל, פס' 7 (31.7.2013)).

מגמת החמרה זו קיבלה ביטוי גם בחקיקה, במסגרת תיקון 140 לחוק בו נקבעו עונשי מינימום לעבירות נשק באשר הן, באופן שככלל, העונש שיושת בגין עבירות אלו, לא יפחת מרבע העונש המרבי שנקבע לעבירה. אמנם החוק אינו חל בענייננו אך יש בו כדי לשקף את רוח מדיניות הענישה בעבירות נשק (ע"פ 5813/21 מוחמד ג'בארין נ' מדינת ישראל, פסקה 14(31.5.2022); בע"פ 6011/21 חאלד דסוקי נ' מדינת ישראל (25.11.2021); ע"פ 8320/21 מדינת ישראל נ' מחמד בסילה, פסקה 10 (28.12.2021)) .

12.  נסיבות מעשיו של הנאשם- כידוע, בעבירות הנשק מיוחסת חשיבות רבה לרקע והנסיבות האופפות ביצוען ואף סיווג חומרת העבירה נעשה בהתאם לחומרת נסיבות ביצועה. הנאשם היה מעורב במשלוח נשק מארה"ב לארץ, חלקו התמצה בהעברת הנשק שנשלח בחבילה לכתובתו, לרוכשו. הנאשם לא היה מעורב בשלבים הראשוניים של התכנית העבריינית, זו נרקמה בין קרובו המתגורר בארה"ב לרמי, רוכש הנשק. כעולה מכתב האישום המתוקן, השניים סיכמו ביניהם, כי קרובו של הנאשם יישלח את האקדח ומחסנית תואמת בחבילה לארץ, את הנשק יטמין בתוך קופסת נשק דמה מסוג איירסופט כדי למנוע את גילויו, והחבילה תשלח לכתובת הוריו של הנאשם, בביתם התגוררו, באותה עת, הנאשם ומשפחתו. הנאשם הוכנס בסוד העניינים בשלב מאוחר יחסית, זמן קצר לפני שהחבילה בה הוטמן הנשק הגיעה ליעדה. עוד לא נטען, שהנאשם אמור היה לקבל תמורה עבור חלקו, אלא לשמש החוליה המקשרת בין מוכר הנשק לקונה, חברו רמי.

13.  פעילותו של הנאשם, עם הגעת החבילה לארץ, מעצימה את חומרת מעשיו:

הנאשם, שקיבל הודעה על הגעת החבילה, ביקש מאחותו לשחררה מהמכס ולשולחה לכתובת מגוריו החדשה. טרם הגיעה החבילה לביתו, ביצע מספר פעולות שיבוש והסתרה מול רמי, הנחה אותו למחוק את תכתובת המסרונים ביניהם, ולהגיע לביתו ללא מכשיר הטלפון שלו, שוחח עימו ממכשיר הטלפון של אשתו ופעל בזהירות, בתכנון ובתחכום שלא היו מביישים עברייני נשק מדופלמים. אף בהגיע החבילה לביתו, יכולה היה להותירה סגורה אלא שהוא לא עמד בפיתוי, פתח את החבילה, נטל את האקדח (שלבנתיים הוחלף באקדח דמה, אך הנאשם לא שם לב לכך) ודרך אותו. כל זאת עשה בנוכחות אשתו.

14.  מדוע זה סיבך את עצמו הנאשם, אזרח נורמטיבי ושומר חוק, בעסקת נשק שאינו בעל עניין בהשלמתה? לכך לא ניתנה תשובה מניחה את הדעת. לטענת סניגורו, מדובר במעשה מטופש שבוצע ללא שיקול דעת. יכול שחש מחוייבות לקרובו או לחברו רמי וביקש לסייע להם. כך או אחרת, לנאשם היו הזדמנויות רבות להתחרט ולחדול ממעשיו. כך יכול היה לפנות לרמי, עם הגעת החבילה לארץ, ולבקשו לקחתה, ללא מעורבותו. כך יכול היה לקבל את החבילה לביתו, להותירה סגורה וליידע את רמי, מבלי לפותחה, כל שכן לעשות שימוש בנשק. אלא שהנאשם בחר אחרת וביצע סדרת פעולות שקידמו את השלמת עסקת הנשק ולולא פעילות המשטרה, ברי שהנשק היה עובר לידיו של רמי.

15.  לאחר ששקלתי את כלל נסיבות מעשי הנאשם מצאתי כי פגיעתן בערכים המוגנים היא ברף בינוני. בהקשר זה התחשבתי בכך שלא שימש בעסקת הנשק גורם בלעדיו איין, לא יזם את עסקת הנשק, לא היה אמור להרוויח ממנה ואף לא נתן הסכמתו לשליחת הנשק לכתובתו. מנגד, הנאשם פעל לשחרור החבילה ובה הנשק מהמכס ולהעברתו לרמי חברו, כשהוא עושה ככל שניתן כדי להקל על השלמת העסקה והסתרתה. מאחר שהנשק נתפס והנאשם החזיק בנשק דמה בלבד, הנזק שנגרם ממעשיו אינו גבוה.

16.  מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות נשק מצווה להחמיר עם כל מי שמעורב בביצוע עסקאות נשק, העונש הקונקרטי מושפע מנתוני המקרה ונסיבותיו וממידת אשמו של הנאשם. בעבירות של עסקה אחרת בנשק, על נגזרותיה השונות, נקודת המוצא היא השתת מאסר ממשי לתקופות שאינן קצרות. כאן המקום להזכיר כי עבירה של ביצוע עסקה אחרת ניצבת בשורה אחת עם עבירות ייצור הנשק, ייבוא וייצוא של נשק וסחר בו, הוראת סעיף 144 (ב2) לחוק אף מנוסחת באופן שבו כל מעשה שיש עמו, מסירת החזקה בנשק בין בתמורה ובין שלא בתמורה, ייפול ברשתה של עבירה של עסקה אחרת בנשק. לצדה של העבירה נקבע עונש מאסר מרבי בן 15 שנים.

17.                במקרה שבפנינו על נסיבותיו הייחודיות, אינני סבורה, כטענת המאשימה, שנסיבות מעשי הנאשם גובלות בעבירת סחר בנשק. הנאשם אינו בעלי הנשק ולא היה צד לעסקת הסחר, חלקו מזכיר יותר את זה של הבלדר, ללא המניע הכספי אשר בדרך כלל מתלווה אליו. עם זאת, מעשיו הם חוליה בלתי נפרדת מהשרשרת העבריינית, ואין מקום להחריגם ממדיניות הפסיקה בעבירות הנשק המורה על הטלת ענישה הולמת ומרתיעה על כל חוליות השרשרת - החל מיצרני או מבריחי הנשק הבלתי חוקי, דרך הסוחרים בו, ועד לאלו הנוטלים אותו לידם ועושים בו שימוש בלתי חוקי (ע"פ 8045/17 בראנסי נ' מדינת ישראל, 16.8.18).

18.  עיון בפסיקה הנוהגת מעלה, כי ברב המקרים שבהם הורשעו נאשמים בעבירות של עסקה אחרת בנשק, נסיבות מעשיהם היו חמורות משמעותית מנסיבות מעשי הנאשם שבפנינו, כך גם חלקם בעסקה. ברגיל מדובר במוכר או קונה פוטנציאלי או בגורם שתיווך בין הקונה למוכר הפועלים לקידום עסקה בנשק בעבור תמורה כספית:

א.    בע"פ 3793/20 מורייחי נ' מדינת ישראל (23.11.20) נדחה ערעורו של מערער, בעל עבר רלוונטי, שהורשע בעבירה של ניסיון לעסקה אחרת בנשק, ונדון למאסר בן 30 חודשים. כעולה מפסק הדין, המערער היה מעורב בעסקה לביצוע מכירה והעברה של אקדח ומחסנית תואמת מסוחר בשטחי הרשות לאחר, תיווך בין המוכר לסוחר ונכח בפגישה שבה סוכם על מכירת הנשק. המערער הוגדר ע"י בית המשפט כ"רוח החיה" מאחורי עסקת המכר והגורם הדומיננטי בהוצאתה לפועל. עסקת המכר לא הושלמה הודות לפעילות המשטרה. המערער הורשע אמנם בעבירת ניסיון לעסקה אחרת בנשק, אך נקבע כי אין מקום להתחשבות בכך. נקבע בעניינו מתחם שנע בין 18-52 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את ערעורו תוך שהוא מייחס משקל רב לחלקו ולנסיבות מעשיו.

ב.     מקרה נוסף, שנסיבותיו חמורות משמעותית מזה שבפנינו נדון בע"פ 315/20 פתחי אבו טאה נ' מדינת ישראל (7.6.20). במקרה זה הורשע המערער בעבירה אחת של עסקה אחרת בנשק בצוותא. הנאשם היה מעורב בעסקת נשק עם סוכן משטרתי, הוא שהעביר את הנשק מסוג תת מקלע מאולתר לסוכן, התמקח על מחיר הנשק, קיבל את התמורה במזומן לידיו, והעבירה לשותפו. נקבע בעניינו מתחם שנע בין 3-5 שנות מאסר, נוכח גילו הצעיר ועברו הנקי, נגזר עליו עונש מאסר בתחתית המתחם. בית המשפט קבע כי מידת אשמו המשמעותית, וחלקו המרכזי במכירת הנשק לסוכן, מחייבים להחמיר עמו. בית המשפט העליון דחה את ערעורו.

ג.       בע"פ 8207/19 אליהו נ' מדינת ישראל (13.7.20), נדון המערער בגין שתי עבירות סיוע לעסקה אחרת בנשק, תיווך בין סוכן משטרתי לאחר בעסקאות מכירת אקדח ותמ"ק עוזי מאולתר, למאסר בן 18 חודשים. נקבע מתחם ענישה הנע בין 15-30 חודשי מאסר, ערעורו נדחה.

ד.     בע"פ 8959/14 בן סימון נ' מדינת ישראל (24.5.15), הורשע המערער בעבירה אחת של עסקה אחרת בנשק ביחס לשני מטעני חבלה. נקבע מתחם ענישה שנע בין 2.5-6 שנים, נגזרו עליו 42 חודשי מאסר, ערעורו נדחה.

ה.    בת"פ (מח-חי) 25624-03-22 מדינת ישראל נ' יאסין (23.1.23), אף נסיבותיו חמורות יותר, נדון נאשם, תושב האזור, בעבירה של עסקה אחרת בנשק, בכך שביחד עם אחרים קידם עסקה למכירת תת מקלע מאולתר מסוג קרלו, סיכם את פרטי העסקה והעביר את הנשק לקונה. הנשק שימש לפעילות בטחונית. נקבע מתחם שנע בין 30-60 חודשי מאסר. על הנאשם, בעל עבר, נגזרו 36 חודשי מאסר. (ערעור שהגיש, ע"פ 2012/23, עדיין לא נדון).

ו.       בת"פ (מח-י-ם) 56177-03-18 מדינת ישראל נ' עוודאלה ואח' (29.04.19), נדון נאשם (נאשם 3 בגזר הדין) בגין ביצוע עסקה אחרת בנשק, העברת נשק M-16 של אחר, שהוחזק בביתו, לסוכן משטרתי, ללא תמורה. נקבע מתחם שנע בין 15-36 חודשי מאסר, על הנאשם נגזרו 18 חודשי מאסר. (ערעור שהגיש, 3786/19, נמחק).

19.  עוד אפנה לפרשת אבו ג'אבר (ת"פ 59530-02-22), שנדונה לפניי לאחרונה. בפרשה זו הוגש כתב אישום כנגד נאשמים רבים שביצעו עסקאות בנשק באמצעות התכתבויות באפליקציית הוואטסאפ. חלקם נדונו, במסגרת הסדר טיעון, אמנם בעבירות של ניסיון עסקה בנשק, אך רלוונטיים לענייננו: נאשם 3, שנדון בגין שתי עבירות של ניסיון לביצוע עסקת סחר בנשק למאסר בן 22 חודשים, נאשם 4 שנדון בגין עבירות דומות, למאסר בן 21 חודשים, ונאשם 7, למאסר בן 18 חודשים (גזרי דין מיום 15.9.22 ו-20.10.22). נאשמים 10 ו-13 נדונו בגין עבירה אחת של ניסיון לעסקה אחרת בנשק לשנת מאסר.

20.  עיינתי באסופת הפסיקה שהגישה ההגנה, ולא מצאתי כי ניתן להסתמך עליה. בחלקה נדונו נאשמים בעבירות נשק, חלקן חמורות יותר, חלקן פחות, לעבודות שירות (ת"פ (מח-ב"ש 33920-03-20 מדינת ישראל נ' אבו עאמר; ת"פ (מח-י-ם) 11104-07-19 מדינת ישראל נ' עווידה; ת"פ (מח-מרכז) 54150-10-13 מדינת ישראל נ' עיסא ואח' וכיו"ב). כל תיק ונסיבותיו הוא, בחלק מפסקי הדין מדובר בעונש שיקומי, באחרים, הפסיקה אינה מהתקופה האחרונה ולא מתיישבת עם מדיניות הענישה הנוהגת.

גזר דינו של רמי

21.  כזכור, רמי, מזמין הנשק, הורשע, במסגרת הסדר דיוני, בעבירה של ניסיון החזקת נשק, ונדון למאסר בן 15 חודשים. לטענת הסניגור, את עונשו של הנאשם יש לגזור מעונשו של רמי, שמעמדו בהיררכיה גבוה יותר, וחלקו בביצוע עסקת הנשק ומידת אשמו משמעותיים יותר. לדבריו, הרשעתו של רמי, מחולל העבירה, ומי שסיבך את חברו הנאשם, בעבירה קלה יותר, יצרה אנומליה בין רמת הענישה לה עותרת המאשימה בעניינו של הנאשם, לבין זו שלה עתרה בעניינו של רמי, ואינה הולמת את עקרון אחידות הענישה. טענת הסניגור מובנת אך מעוררת קושי. רמי הורשע בעבירה קלה יותר, שהעונש הקבוע לצדה הוא 7 שנות מאסר, ורמת הענישה הנוהגת בה מתונה יותר. נסיבות מעשיו החמורות וחלקו המשמעותי בעסקת הנשק קיבלו ביטוי הולם בגזר דינו. הנאשם, לעומת זאת, הורשע בעבירה של עשיית עסקה אחרת שהעונש הקבוע לצדה הוא 15 שנות מאסר, ורמת הענישה הנהוגה בה מחמירה משמעותית. לנסיבות מעשיו שאינן מן החמורות יינתן משקל בקביעת מתחם עונשו.

אשר לעקרון אחידות הענישה, מקובלת עלי טענת הסניגור, שיש מקום ליתן לשיקול זה משקל וזאת מבין מגוון שיקולי הענישה (ע"פ 1987/15 דורי נ' מדינת ישראל, 17.8.15).

22.  לאחר שבחנתי את נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת אני קובעת מתחם ענישה שנע בין 21-50 חודשי מאסר.

גזירת העונש המתאים לנאשם

23.  הנאשם בן 33, מנהל אורח חיים נורמטיבי, בעל חברת כח אדם, נשוי ואב לשני ילדים. הנאשם שולב בהליכי המעצר בפיקוח שירות מבחן, בקבוצות טיפוליות שונות, שירות המבחן התרשם שאינו בעל דפוסים עבריינים, ביצע את העבירה בעיקר בשל אי ייחוס חשיבות מספקת להתנהלותו מול גורמים שוליים ולהשלכות מעשיו, נתרם מההליך הטיפולי, וניכר כי חל שינוי ממשי בעמדותיו. להערכתם, הנאשם עבר הליך טיפולי משמעותי, רכש כלים להתמודדות עם מצבים משבריים דומים בעתיד והסיכון הנשקף ממנו נמוך. עוד התרשמו שהסתבכותו בתיק והמחירים הכבדים ששילם הוא ומשפחתו בכל מישורי חייו, הרתיעו אותו והפחיתו גם הם ממסוכנותו. עדי האופי שהעידו לטובתו סיפרו על מידותיו הטובות, נכונותו להתנדב ולתרום, ותפקודו למופת כבעל עסק ואיש משפחה.

24.  לאחר שבחנתי את המקרה שלפניי, מצאתי כי אכן מדובר בנאשם חיובי, בעל מידות טובות, שהמעשה בו הורשע חריג בנוף חייו הנורמטיבי, עם זאת לא שוכנעתי מקיומן של נסיבות מיוחדות המאפשרות להטיל עליו ענישה חריגה של מאסר בדרך של עבודות שירות, ואין עניינו נופל בגדר המקרים המתאימים לחריגה ממתחם הענישה מכח סעיף 40ד'(א) לחוק עד כדי הימנעות ממאסר ממש. הנאשם אף לא עבר הליך שיקום חריג והסיכון הנמוך הנשקף ממנו נובע בעיקר מנתוניו הטובים. מקרי השיקום בעבירות נשק הם יחידים ומיוחדים, לרב מדובר במקרי שיקום יוצאי דופן או מקרים "מאד מיוחדים" (ראו ע"פ 6332/22 פדידה נ' מדינת ישראל (16.2.2023)). לכך אוסיף, כי בעבירות הנשק צורך השעה הוא לבכר את האינטרס הציבורי על פני אינטרס הנאשם ואין בנסיבותיו של הנאשם שבפניי כדי להביא לסטייה מכלל זה. עוד אזכיר, כי המלצות שירות המבחן אינן מחייבות את בית המשפט וביכולתו לסטות ממנה מטעמים מוצדקים (ע"פ 2048/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פ' 13)

25.  עם זאת, לא ניתן להתעלם מנסיבותיו, הפגיעה החמורה שעלול לגרום עונש המאסר לעסקו ולמשפחתו ושהייתו תקופה ארוכה בתנאים מגבילים. לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לקולא ולחומרא, ונתתי משקל מסוים לעונשו של רמי, מצאתי ללכת לקראת הנאשם ולחרוג חריגה קלה ממתחם הענישה לקולא, באופן שייגזר על הנאשם עונש מאסר שאינו ממושך המאזן בין כלל שיקולי הענישה בתיק זה.

26.  לאור האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו החל מיום 17.8.21 ועד ליום 14.9.21.

ב.     מאסר על תנאי בן 10 חודשים לבל יעבור הנאשם עבירת נשק מסוג פשע תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ג.       קנס בסך 5,000 ₪ או 30 ימי מאסר. הקנס ישולם בחמישה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 3.10.22.

ד.     הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי מאסרו ביום 15.8.23 עד שעה 10:00 בבימ"ר "הדרים". להבטחת התייצבותו תעמודנה הערבויות בהליך המעצר, צו עיכוב יציאה מהארץ יוותר על כנו. עם תחילת מאסרו, יושבו ההפקדו למפקיד.

הנשק והתחמושת יושמדו.

הטלפון שנתפס יושב לנאשם

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ז אייר תשפ"ג, 08 מאי 2023, במעמד הצדדים.