1

 

 

 

 

כתב אישום ורקע

 

1.      הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום המייחס לו עבירות של ניסיון העסקה שלא כדין, לפי סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 וסעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, והסעת שלושה תושבים זרים או יותר שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

2.      על פי כתב האישום המתוקן, ביום 17.6.21, עובר לשעה 00:19, אסף הנאשם מאום אל פחם, ברכב מסוג טויוטה, חמישה תושבעי יהודה ושומרון, אשר לא החזיקו באותה עת היתר שהיה בתחומי ישראל כדין (להלן: "השוהים הבלתי חוקיים"). הנאשם הסיע את השוהים הבלתי חוקיים, בידיעה שמדובר בשוהים שנמצאים בישראל שלא כדין וללא היתר, במטרה להעסיקם בעבודות בטון בטירת הכרמל. בעת בדיקה שגרתית בכיכר רמות מנשה בשעה 00:19 לערך, עצרו השוטרים את הרכב ובו הנאשם והשוהים הבלתי חוקיים.

3.      ביום 19.6.22, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום המתוקן. הנאשם הופנה לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר בעניינו, אשר הובהר כי לא יחייב את המאשימה, לאחריו יטענו הצדדים באופן חופשי. בהמשך נשלח לקבלת חוו"ד הממונה על עבודות השירות.

 

תסקיר שרות המבחן

 

2

לאור חומרת העבירות ועל רקע עמדותיו הבעייתיות של הנאשם, המליץ שרות המבחן להטיל על הנאשם ענישה הרתעתית בדמות מאסר לריצוי בעבודת שרות, וזאת לצד הטלת מאסר מותנה וקנס.

 

4.      על פי התסקיר מיום 4.12.22, הנאשם בן 45, נשוי ואב לארבעה ילדים בטווח הגילאים 12-20. בני המשפחה מתגוררים יחד במעלה עירון. הנאשם סיים תשע שנות לימוד בבית הספר, ועזב מתוך רצונו להשתלב במעגל העבודה. מתפרנס מעבודה בתחום הבטון. משפחת מוצאו של הנאשם, המונה זוג הורים בעלי בעיות רפואיות ושבעה אחים, מנהלת אורח חיים נורמטיבי.

הנאשם מסר כי הוא מצוי בחובות רבים בהיקף של כשני מיליון ₪ בשל הסתבכות עסקית עם קבלנים, ובנוסף לחובתו חובות נוספים לחברת החשמל, מים וארנונה. לדבריו, הוא מצוי בהסדר חלק מחובותיו (לא הוצגו אישורים).

לחובת הנאשם הרשעה קודמת בגין ביצוע עבירת הסעת תושב זר השוהה שלא כדין מיום 7.1.20. שרות המבחן התרשם כי הנאשם נטה להתייחס לעבירה בצמצום וטען כי הסיע את התושבים באופן מזדמן. לגבי העבירות נשוא תיק זה, הנאשם מסר כי ידע שמדובר בתושבי שטחים אולם לא ידע שאין בידיהם את האישורים הנדרשים. נוסף על כך טען כי על אף שהוא מכיר את נוהלי הבדיקה, לא ביצע בדיקת אישורים מעמיקה, כי שכח. עוד אמר שלא חשב שעשוי להסתבך בגין ביצוע עבירה פלילית. הנאשם טען כי הוא מכבד את גבולות החוק וכי עבירה זו היא חריגה במהלך חייו. שרות המבחן מסר כי לנאשם יכולות תקשורת והבעה מיטביות, הוא ניהל שיח פתוח וענייני. יחד עם זאת, הנאשם נטה לצמצם מאחריותו לביצוע העבירה, והפחית מהסיכון הכרוך בביצועה. נמסר כי הנאשם מתקשה להבין את חומרת העבירה ואת הסיכון שלקח, הבנתו בעניין זה שטחית ומצומצמת, והוא מתמקד בעיקר במחירים שהוא עתיד לשלם ובהליך הפלילי בו הוא נתון. שרות המבחן התרשם כי הנאשם מחזיק בדעות בעייתיות באשר לבדיקת אישורי שהייה, דבר שבא לידי ביטוי בהעדר הרתיעה מסנקציות משפטיות, כפי שמתבטא בביצוע העבירה הנוכחית, עת מתנהל נגדו הליך פלילי בעבירה שהינה זהה. בהמשך לכך, התרשם השרות כי החרטה אותה הביע הנאשם איננה כנה.

לאור כל האמור, חומרת העבירה, עמדותיו הבעייתיות ולקיחת אחריות מצומצמת, המליץ שרות המבחן להטיל על הנאשם ענישה הרתעתית, כמפורט לעיל.

 

טיעוני הצדדים לעונש

5.      ביום 28.12.22 טענו הצדדים לעונש. ב"כ המאשימה הגישה טיעוניה בכתב, ואילו ב"כ הנאשם טען בפניי בעל-פה.

 

3

6.      טיעוני ב"כ המאשימה

ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 5 חודשי מאסר בפועל הניתנים לריצוי בעבודות שרות, ועד 20 חודשי מאסר בפועל בצירוף עונשים נלווים, וביקשה להטיל על הנאשם עונש ברף העליון של המתחם לו טענה, בצירוף פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת, חילוט רכבו של הנאשם (בקשה שצומצמה בהמשך עקב מסקנה כי מדובר ברכב שאינו בבעלות הנאשם), מאסר על-תנאי ארוך ומרתיע, פסילת רישיון נהיגה על תנאי, התחייבות וקנס.

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם, בהסיעו חמישה תושבים זרים שלא היה בידם אישור שהייה כדין בישראל במטרה להעסיקם, פגע בערכים החברתיים של הגנה על שלטון החוק, שלום הציבור, הגנה על בטחון המדינה ועל ריבונותה, ופגיעה בזכותה של המדינה להגן על גבולותיה מפני הנכנסים לשטחה באופן בלתי חוקי.

נטען כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה משמעותית, מאחר ומדובר בעבירות חמורות המסכנות את הציבור, שעה שהמדינה חשופה לפיגועי טרור על ידי שוהים בלתי חוקיים, שאף קיים קושי באיתורם. נוסף על כך, נטען כי הנאשם הקל על השוהים הבלתי חוקיים לא רק בהסעתם אלא גם בכך שתכנן להעסיק אותם בתחומי ישראל.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם הורשע בת"פ 18374-07-20 (מיום 25.1.22) בעבירת הסעת תושב זר שביצע בחודש ינואר 2020, ודינו נגזר בינואר 2022, כלומר בעת ביצוע העבירות הדומות נשואות כתב האישום כאן, היה הנאשם בעיצומו של הליך משפטי דומה, ומכאן נלמד כי הנאשם לא נרתע ולא הבין את הפסול במעשיו. בנוסף צוין, כי לנאשם עבר פלילי תעבורתי מכביד, כאשר לחובתו 45 הרשעות קודמות.

ב"כ המאשימה טענה כי מתסקיר שרות המבחן עולה בבירור שהנאשם נוטה לצמצם מאחריותו לעבירות ומפחית מהסיכון הכרוך בביצוען. נטען כי עמדת הנאשם בעניין בדיקת אישורי שהייה לתושבי חוץ - בעייתית, וכי למרות שידע כי עליו לבדוק אישורי השוהים - לא עשה כן, זאת תוך חוסר הבנה לסיכון הכרוך בדבר ובעת שכבר מתנהל נגדו הליך פלילי דומה. לסיכום, שרות המבחן המליץ על ענישה הרתעתית במטרה לחדד לנאשם את הפסול בהתנהלותו, כמו גם את גבולות החוק לצורך שיפור התנהלותו בעתיד.

ב"כ המאשימה טענה כי לאחר בדיקת הרכב, נמצא כי הוא שייך לחברת השכרה וכי יש עליו שעבוד. היא בקשה כי ככל שתמצא יתרה - היא תועבר למדינה.

לאור כל האמור, בקשה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל וענישה נלווית, כמפורט לעיל.

4

 

7.      טיעוני ב"כ הנאשם

ב"כ הנאשם ביקש מבית-המשפט לא למצות את הדין עם הנאשם, לא להפעיל את המאסר על תנאי, לא לפסול את רישיון הנהיגה של הנאשם, לא להטיל עליו קנס ולהסתפק בענישה צופה פני עתיד בלבד.

ב"כ הנאשם טען כי מדובר בנאשם בן 45, נשוי עם ארבעה ילדים, אשר שימש כקבלן בניין והסתבך בחובות כבדים, בגינם נמצא בהליך הסדרה.

נטען כי הנאשם שהה במעצר מיום 17.6.21 עד 20.6.21, לאחר מכן שהה במעצר בית מלא עד ליום 14.7.21, ומאז ועד היום (כשנה ושמונה חודשים) מצוי במעצר בית חלקי, משעה 20:00 עד 5:00. הנאשם מקיים את התנאים במלואם ולא נרשמו לו הפרות. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הורשע בעבירה דומה לאחרונה ונדון שם למאסר על תנאי, וביקש לא להפעילו תוך התחשבות בימי מעצרו כפי שפורטו לעיל.

עוד נטען כי אשת הנאשם עובדת כמחנכת ומרוויחה משכורת צנועה, ולפיכך הנאשם הוא המפרנס היחיד בבית. הסניגור ביקש להסתפק בענישה צופה פני עתיד, ואף להימנע מפסילת רישיון הנהיגה של הנאשם, אשר משמש אותו בעבודתו לפרנסת משפחתו. עוד ביקש ב"כ הנאשם, כי לאור מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם לא יוטל עליו קנס, אלא רק התחייבות.

בעניין חילוט הרכב, נמסר כי הרכב אינו שייך לנאשם אלא לאחיו, אחמד ג'בארין, והוחזר לו זה מכבר.

 

8.      דברי הנאשם

הנאשם מסר שהוא מצטער על כל מה שעשה, ואמר כי בעתיד יבדוק כל פועל שעולה לאוטו. עוד הוא ביקש מבית המשפט כי לא יוטלו עליו עבודות שרות, אך הבטיח לשתף פעולה ככל שיוחלט אחרת.

 

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

הערכים המוגנים הנפגעים

5

9.      חוק הכניסה לישראל מגן על ערכים מרכזיים שעניינם שלום הציבור ובטחונו. עבירות בניגוד להוראותיו של חוק זה טומנות בחובן סיכון פוטנציאלי גבוה לביצוע מעשי טרור ופיגועים. מי שמסייע לשוהים בלתי חוקיים, הבאים למדינה מאזורי עימות, בהסעה או בהעסקה, עלול לתרום, גם אם בעקיפין, לטרור ולאלימות. בנוסף מגן החוק על ערכים נוספים שהינם ריבונותה של המדינה על גבולותיה, וכן ערך הסדר החברתי שבהסדרת כניסתם ושהותם של זרים לתחומי המדינה. סדר זה חיוני לביטחון הציבור וכן ליציבות חברתית וכלכלית.

 

לעניין הערכים הנפגעים ראו דברים שנאמרו ברע"פ 1195/22 זיאד אשחאדאת נ' מדינת ישראל (27.12.22) על ידי כבוד השופט אלרון, במסגרת ערעור שהוגש על ידי נאשם שהורשע בעבירת שהייה בלתי חוקית לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל :

" ביסוד עבירה זו חוסים מספר ערכים מוגנים. בראש ובראשונה, החשש מפני פגיעה בביטחון מדינת ישראל ואזרחיה. בנוסף, ניצבים זכותה של המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה ואף החשש כי שוהים בלתי חוקיים יצטרפו למעגל הפשיעה בישראל. "

 

חומרת עבירות העסקה, הלנה והסעת שב"ח נלמדת מענישה שקבע להן המחוקק, שהנה מאסר בפועל הכפול מזה שנקבע בצד עבירת הכניסה והשהייה הבלתי חוקית. תושבי המדינה, המסיעים והמעסיקים תושבי חוץ, הם הדלק המניע את תופעת הכניסה הבלתי חוקית לישראל.

מי שמעדיף את שיקוליו הכלכליים על פני שמירה על החוק - עוצם עיניו אל מול הסכנה הנגרמת לביטחון הציבור, ומגלה זלזול בוטה בחוק.

בענייננו, מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה משמעותית, כאשר הנאשם הסיע חמישה שוהים בלתי חוקיים, ואף התכוון להעסיקם בתוך גבולות המדינה.

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

10.  מעשי הנאשם היו מתוכננים והונעו מתוך הרצון להפיק רווח כספי, תוך הסעת שוהים בלתי חוקיים באישון לילה בתחומי המדינה במטרה להעסיקם בענף הבנייה.

6

הנאשם מסר שהכיר את החוק הקובע צורך בבדיקת רישיונות ואף ידע כי השוהים הינם תושבי חוץ, אך למרות זאת, לא ביצע בדיקה כמתחייב בחוק. מעשי הנאשם לוו באדישות לסיכון הטמון במעשיו, לביטחון המדינה והציבור. מספרם של השוהים הבלתי חוקיים, חמישה, מהווה נסיבה חמורה. הכוונה להעסיק את החמישה בישוב טירת הכרמל, ללא אישור, מהווה נסיבה חמורה, וסיכון לציבור, גם אם הדבר לא יצא בסוף לפועל, עקב תפיסתו של הנאשם עם הנוסעים על ידי המשטרה.

 

מדיניות הענישה הנוהגת

11.  עיון בפסיקה שניתנה בעבירות הסעה והעסקת שוהים בלתי חוקיים, מעלה כי נגזרה ענישה מגוונת, הנעה בין מאסר על תנאי, במקרים קלים, השונים בנסיבותיהם מאלה שכאן, ועד מאסר בפועל.

 

12.  ב"כ המאשימה הפנתה בין היתר, לפסקי-הדין הבאים:

 

א.                רע"פ 7726/13 נסאסרה נ' מדינת ישראל (8.1.14) - בית-המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש, אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של הסעת ארבעה תושבים זרים, ונגזרו עליו 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, קנס בסך 5,000 ₪ ופסילת רישיון נהיגה.

 

ב.                  רע"פ 756/10 קמאל מרעי נגד מדינת ישראל (31.01.10), המבקש הודה והורשע בעבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי, בכך שיחד עם אדם נוסף העסיקו ארבעה שוהים בלתי חוקיים בעבודת בניין. בית משפט השלום גזר עליו 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי וקנס. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

 

ג.                   ע"פ (מחוזי נצרת) 46910-01-14 ריבחי נסאר נ' מדינת ישראל (11.3.14) - בית המשפט המחוזי הותיר על כנו עונש של 4 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, שהוטל על המערער בגין הרשעתו בהסעת והעסקת שב"ח אחד מספר רב של פעמים. צוין כי הסיכון במקרה זה התממש והשב"ח תקף עוברת אורח בהיותו בתחומי ישראל.

 

7

ד.                  ת"פ 10342-10-15 מדינת ישראל נ' שאכר (29.11.15), הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של הלנת תושב זר לפי סעיף 12 א(א) והעסקת תושב זר שלא כדין לפי סעיף 12 א(ב) לחוק הכניסה לישראל. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין חודשיים ל-12 חודשי מאסר, בצירוף מאסר על-תנאי וקנס, והוטלו חמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 15,000 ש"ח. יצוין כי דובר בנאשם בעל עבר פלילי בעבירות אלימות וסמים, וכי העסקת התושב הזר נמשכה כחודשיים. ערעורו לבית-המשפט המחוזי נדחה (עפ"ג (מחוזי חיפה) 21768-01-16 מיום 18.2.16).

 

ה.                 ת"פ 10379-12-13 מדינת ישראל נ' צפורי (25.11.14), נאשם שהעסיק במשך חמישה ימים קטין תושב זר, אשר בסוף התקופה ביצע פיגוע דקירה בחייל. הוטלו חודשיים מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. ערעור לבית-המשפט המחוזי נדחה, לאחר שהמערער חזר בו מן הערעור (ע"פ (מחוזי נצרת) 14859-01-15 מיום 5.5.15).

 

13.  ב"כ הנאשם הפנה לפסקי-הדין הבאים:

 

א.                עפ"ג (מחוזי מרכז) 14641-11-17 מדינת ישראל נ' בדר (23.4.18) - במסגרת הסדר טיעון שהושג בין התביעה למשיב, בבית משפט השלום ברמלה בת"פ 59600-06-16 , הורשע המשיב על פי הודאתו בעבירה של הסעת תושב זר השוהה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1), לאחר שהסיע שני תושבים האזור במוניתו. בית משפט קמא אימץ המלצת שרות המבחן והורה על ביטול ההרשעה אגב שהטיל עליו 180 שעות עבודה לתועלת הציבור. ערעור המדינה על קולת העונש נדחה.

 

ב.                  ת"פ 13469-08-18 מדינת ישראל נ' אמג'ד ג'בארין (13.7.20) - הנאשם הודה והורשע בעבירת הסעת 11 שוהים בלתי חוקיים בתחומי ישראל, ובתיק שצורף הורשע בעבירת הסעת שלושה שוהים בלתי חוקיים. בקשתו של הנאשם לביטול הרשעה נדחתה. בהתחשב בנסיבות, על הנאשם הוטלו 250 שעות של"צ, מאסר על תנאי, קנס בגובה 1,500 ₪, פסילת רישיון נהיגה למשך 22 חודשים ופסילה על תנאי. יצוין כי בדיון שהתקיים לאחרונה, מיום 15.1.23 , נקבע כי הנאשם לא ביצע את השל"צ שהוטל עליו, ועונשו הומר לחודשיים מאסר לריצוי בעבודות שרות. יתר רכיבי העונש נותרו על כנם.

 

 

8

ג.                   ת"פ 36462-09-20 מדינת ישראל נ' רמזי אבו קטיש (21.9.22) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, בעבירות של הלנת שב"ח לפי סעיף והעסקת שב"ח, לאחר שלמשך שבוע ימים, העסיק שב"ח סמוך לקריית ענבים, אִפשר לו ללון בחדר שיועד לכך, ושילם לו 2,000 ₪ עבור תקופה זו. בית המשפט השית על הנאשם 150 שעות של"צ, מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ש"ח והתחייבות.

 

ד.                  ת"פ 28147-01-21 מדינת ישראל נ' חנש (18.9.22) - הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בביצוע עבירת הסעת 3 שוהות בלתי חוקיות ללא אישורי שהייה בישראל, בתחומי העיר ירושלים. נקבע כי מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי ועד שישה חודשי מאסר. הנאשם צעיר בגילו, נורמטיבי ללא עבר פלילי, עובד לפרנסתו ומטפל בהוריו. בית המשפט גזר על הנאשם 300 של"צ, מאסר על תנאי, שישה חודשי פסילת רישיון נהיגה, קנס בגובה 5,000 ₪ והתחייבות.

 

 

14.  ניתן לעיין, בנוסף, בפסקי-הדין הבאים:

 

א.                רע"פ 2572/16 חננאל סויסה נ' מדינת ישראל (6.4.16) - המבקש הורשע, בהתאם להודאתו, בשתי עבירות של הסעת תושב זר שלא כדין, ובעבירה של סיוע לכניסה לישראל שלא כדין. זאת, לאחר שהסיע ארבעה תושבים זרים ברכבו, מן השטחים לשטחי ישראל. במקרה אחר, הסיע שלושה תושבים זרים בשטחי ישראל. בית-משפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין 5 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לבין 18 חודשים מאסר בפועל, בצירוף קנס הנע בין 1,500 ₪ ל-7,000 ₪ לאישום הראשון. לאישום השני נקבע מתחם עונש הנע בין מספר חודשי מאסר בודדים לריצוי בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, בצירוף לקנס שינוע בין 1,000 ל-4,000 ₪. על המבקש נגזרו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 5 חודשי מאסר על-תנאי, 6 חודשי פסילת רישיון, 6 חודשי פסילה על-תנאי למשך 3 שנים, וקנס בסך 2,500 ₪. ערעורו של המבקש לבית-המשפט המחוזי נדחה. בבקשת רשות הערעור קבע בית-המשפט העליון, בין היתר, כי לא נעלם מעיניו תהליך השיקום של המבקש, אך העונש ראוי ומאוזן, ותקופת הפסילה שנקבעה אינה ארוכה, בפרט ביחס למעשים שהמבקש ביצע.

 

9

ב.                  רע"פ 2844/16 מאיר ביאלה נ' מדינת ישראל (13.4.16) - המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירה של ניסיון הסעה שלא כדין, בגין הסעת שלושה תושבי הרשות הפלסטינית, שאין ברשותם אישורי שהייה כדין במדינת ישראל. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין שני חודשי מאסר לריצוי בפועל או בדרך של עבודות שירות, לבין 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל, לצד מאסר על תנאי ופסילת רישיון נהיגה, וגזר על המבקש 80 ימי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות ו-3 חודשי מאסר על תנאי. ערעוריו של המבקש נדחו בשתי הערכאות, כאשר בית המשפט העליון אף ציין כי "העונש שהושת על המבקש מצוי ברף התחתון של רמת הענישה המקובלת".

 

ג.                   רע"פ 8344/15 עלי מחאמיד נ' מדינת ישראל (8.12.15), המבקש הודה והורשע בעבירת הסעת שוהה בלתי חוקי. בית המשפט גזר עליו 3 חודשי מאסר בפועל והפעלת עונש מאסר מותנה בן 6 חודשים אשר ירוצו בחפיפה של חודש וחצי, כך שסה"כ ירצה המבקש 7.5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי והתחייבות. ערעוריו נדחו.

 

ד.                  עפ"ג 61550-10-20 זועבי נ' מדינת ישראל (1.12.20) - המערער הורשע בהסעת והעסקת עובד זר מהשטחים, ונידון על ידי בית משפט השלום ל-4 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו לאור הנסיבות ומצבו הייחודי של המערער והטיל עליו לבצע 60 של"צ וצו מבחן למשך 12 חודשים.

 

ה.                 ת"פ 10372-06-16 מדינת ישראל נ' מאג'ר בטחיש (17.1.17) - הנאשם הורשע בהסעת ובהעסקת עובד זר השוהה בישראל, נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 3 חודשי מאסר על תנאי, צו של"צ בהיקף של 150 שעות וקנס.

 

ו.                   ת"פ 42469-06-20 מדינת ישראל נ' טחאינה (16.2.22) - הנאשם הורשע בהסעת 3 תושבים זרים ובתיק שצורף הורשע בהסעת תושב זר אחד. מתחם העונש ההולם שנקבע נע בין 3 ועד 12 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. בהתאם לנסיבות, על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, וענישה נלווית.

 

10

ז.                   ת"פ 46964-02-20 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (4.7.21) - הנאשם הורשע בהסעת תושב זר אחד ובהחזקת סמים לצריכה עצמית. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ועד 12 חודשי מאסר בפועל אשר אפשר שירוצה בעבודות שירות וענישה נלווית. על הנאשם נגזרו 7 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועונשים נלווים הכוללים מאסרים על תנאי, קנס בסך 4,000 ₪ ופסילת רישיון נהיגה.

 

ח.                 ת"פ 55618-10-18 מדינת ישראל נ' אבו אלקיעאן (23.5.19) - הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירה של הסעת שלושה או יותר שוהים שלא כדין, לאחר שנמצא מסיע ברכבו שלושה תושבי הרשות הפלשתינית אשר שהו בישראל שלא כדין. על הנאשם - צעיר בן 24, ללא עבר פלילי, שלו המלצה חיובית מאת שירות המבחן - נגזרו 4 חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 3,500 ₪, צו מבחן למשך שנה, 5 חודשי פסילת רישיון על-תנאי למשך שנתיים, והתחייבות בסך 2,000 ₪, תוך דחיית עתירתו לביטול ההרשעה בדין. מתחם העונש ההולם נקבע כנע בין מאסר על-תנאי ובין מספר חודשי מאסר בפועל.

 

ט.                ת"פ 19746-08-16 מדינת ישראל נ' גבריאלוב (4.3.18) - הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בעבירה של חוק הכניסה לישראל ל אחר שנמצא מסיע ששה תושבים זרים השוהים בישראל שלא כדין, בסמוך למחסום תרקומיא. נקבע מחתם עונש הולם הנע בין 3 ל-12 חודשי מאסר, בצירוף עונשים נלווים. בסטייה משיקולי שיקום ובהמלצת שירות המבחן, החליט בית-המשפט להימנע מהטלת רכיב מאסר אשר לאור מצבו הרפואי של הנאשם היה עליו לרצות מאחורי סורג ובריח. הוטלו 4 חודשי מאסר על-תנאי, 2,500 ₪ קנס, התחייבות בסך 10,000 ₪, 4 חודשי פסילת רישיון בפועל, 6 חודשי פסילת רישיון על-תנאי למשך 3 שנים, וצו של"צ בהיקף של 250 שעות.

 

י.                   ת"פ 41487-11-16 מדינת ישראל נ' מסוודי (7.11.18) - הנאשם הורשע בעבירה על חוק הכניסה לישראל, לאחר שנמצא מסיע, בירושלים, 9 שוהים בלתי חוקיים תמורת סכום כולל של 300 ₪, לכיוון השטחים. נקבע, כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית, בהתחשב בכך שהשוהים הבלתי חוקיים הוסעו משטחי מדינת ישראל, ונקבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על-תנאי לחמישה חודשי מאסר. הוטלו, בהתחשב בהעדר עבר פלילי ובאורח חייו הנורמטיבי של הנאשם, 60 ימי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 3 חודשי מאסר על-תנאי, ו-1,500 ₪ קנס.

 

15.  בהתחשב במכלול המפורט לעיל, בהתחשב בכך שמדובר בהסעת חמישה נוסעים תושבי חוץ, ובניסיון להעסיקם בניגוד לחוק, מצאתי כי מתחם הענישה מחייב מאסר בפועל, ולו בעבודות שרות. אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר בעבודות שרות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, בצירוף קנס כספי ועונשים נלווים.

 

11

גזירת עונשו של הנאשם

16.  הנאשם בן 45, נשוי ואב לארבעה ילדים, מתפרנס מעבודות בתחום הבטון.

הנאשם נטל אחריות והודה במעשים, ובכך תרם לחיסכון בזמן ציבורי יקר.

לנאשם הרשעה אחת קודמת בעבירה של הסעה והעסקה של שוהה לא חוקי בתיק קודם, בה נדון לענישה מקילה של מאסר על תנאי וקנס. גזר הדין בתיק הקודם (ת"פ 18374-07-20) ניתן ביום 25.1.22, בגין עבירה מחודש ינואר שנת 2020. בעת שהנאשם ביצע את העבירה הנוכחית, היה כבר בחזקת נאשם בתיק הקודם, וידע זאת כי קיבל זימון לדיון בבית משפט השלום בתל אביב. חרף אישומו בתיק פלילי, הנאשם ביצע שוב את אותה עבירה בתיק הנוכחי. בנוסף לנאשם 45 הרשעות בגיליון התעבורתי.

הנאשם מסר כי הוא מצוי בחובות של מיליוני שקלים בעקבות הסתבכות עסקיות, ולפיכך מצבה הכלכלי של משפחתו, התלויה בו לפרנסתה, קשה.

שרות המבחן התרשם כי הנאשם נטה לצמצם מאחריותו לביצוע העבירה, הפחית מחומרתה והתמקד בעיקר בהשלכות ובמחירים שהוא עלול לשלם. עוד נמסר, כי בהתחשב בביצועה של אותה עבירה תוך פרק זמן קצר, ולאור היכרותו של הנאשם עם החוק המחייב את בדיקת אישורי השהייה של העובדים, שרות המבחן מוצא כי הנאשם בעל עמדות בעייתיות ולא ממליץ הליך טיפולי כלשהו עבורו. נמסר כי ענישה הרתעתית בדמוי מאסר בעבודות שרות לצד מאסר מותנה וקנס, עשויים לחדד עבור הנאשם את גבולות המותר והאסור.

 

17.  מצאתי כי יש לגזור על הנאשם עונש שאינו בתחתית מתחם הענישה. מסקנות מתסקיר שרות המבחן מביאות למסקנה כי מצד הנאשם סיכון עתידי לבצע עבירות על חוק הכניסה לישראל, ומדובר בנתון מרכזי לחומרא. נתון חמור מרכזי נוסף, הנו ביצועה של עבירה זהה, תוך זמן קצר מאז ביצועה בעבר. לנאשם אין זכאות להקלה השמורה למי שמועד לראשונה.

עבירות העסקת שב"ח נעשות באופן טיפוסי משיקולים כלכליים, ומשכך, לא ניתן להכביר במשקלן של נסיבות אישיות לגבי דוחק כלכלי.

הענישה, ראוי שתהווה כלי מניעתי לנאשם, שיבטיח כי ימנע בעתיד מעבירות זהות.

הנימוקים שהוזכרו מקימים הכרח להטיל קנס, אשר יהיה מתון, בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, ויוטל לצד התחייבות כספית גבוהה באשר לרכיב פסילת הרישיון שהתבקש בטיעוני המאשימה, החלטתי לבוא בעניין זה לטובת הנאשם, המתגורר באזור כפרי, ויהיה מחוייב להתייצב עבודות שרות יומיות, ולהסתפק בהטלת פסילה על-תנאי, אשר תרתיע את הנאשם מפני ביצוע מעשים דומים בעתיד.

 

12

 

סוף דבר

18.  לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:

 

א.    שמונה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות במועצה מקומית כפר קרע, וזאת החל מיום 6.6.23.

הנאשם יועסק חמישה ימים בשבוע, לפי טווח השעות המתאפשר בחוק.

 

הנאשם מוזהר בדבר חובתו לקיים את הוראות הממונה על עבודות השרות והאחראי על מקום העבודה ומובהר לו כי מסגרת עבודות השרות היא מאסר בפועל ולפיכך, הפרה של תנאים אי הגעה לעבודה, הגעה בגילופין או שימוש בסמים וכיוצ"ב הפרעות משמעת עלולה להביא על פי חוק להעברת הריצוי למאסר בפועל בבית הסוהר.

 

 

ב.      4 חודשי מאסר על תנאי, הנאשם יישא עונש זה אם יעבור במהלך תקופה של 3 שנים מהיום עבירה על חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, או חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991.

 

ג.       קנס על סך 2,000 ₪ או 12 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בארבעה תשלומים שווים ורצופים בגובה 500 ₪, תשלום ראשון עד ליום 1.5.23, ובכל 1 לחודשים העוקבים

אי עמידה באחד התשלומים תעמיד את היתרה לפירעון מיידי.

 

ד.      6 חודשי פסילת רישיון על-תנאי, הנאשם יישא עונש זה אם יעבור במהלך תקופה של 3 שנים מהיום עבירה על חוק הכניסה לישראל.

 

ה.     חתימה על התחייבות על סך 10,000 ₪, להימנע במהלך תקופה של שלוש שנים מהיום מלעבור על עבירות לפי חוק הכניסה לישראל.

5129371

54678313

 

זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

 

 

ניתן היום, ה' ניסן תשפ"ג, 27 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.