בית משפט השלום בנתניה

ת"פ 52829-01-17 מדינת ישראל נ' אחמד

בפני

כבוד השופט עמית פרייז

המבקש/הנאשם

נאצר אחמד
ע"י עו"ד עלא תלאווי

נגד

המאשימה/המשיבה

מדינת ישראל

ע"י שלוחת תביעות נתניה 

החלטה

לפניי בקשה להפרדת אישומים.

ביום 23/1/17 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום (לאחר איתור) הכולל שלושה אישומים.

באישום הראשון יוחסו לנאשם עבירות שב"ח והחזקת נכס החשוד כגנוב. על פי עובדות האישום הראשון, ביום 15/7/14 בשעה 7:40 או בסמוך, שהה הנאשם בגן המעפילים בנתניה שלא כדין. באותן הנסיבות הוא עוכב על ידי שוטרים ועל גופו נתפסו 4 שיקים החשודים כגנובים.

באישום השני יוחסו לנאשם עבירות שב"ח ואיומים. על פי עובדות האישום השני, ביום 9/7/14 שהה הנאשם ברחוב שער העמק בנתניה שלא כדין. בהמשך בטיילת בנתניה איים על פקח עירוני.

על פי עובדות האישום השלישי ביום 24/2/14 בשעה 16:05 לערך שהה הנאשם ברחוב שמואל הנציב בנתניה שלא כדין.

לטענת ב"כ הנאשם לא ניתן היה לצרף את האישומים הנ"ל לכתב אישום אחד.

סעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי, הדן בצירוף אישומים קובע כדלקמן: "מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע."

מנוסח הסעיף עולה כי על מנת לצרף אישומים יש לעמוד באחד מבין שלושה תנאים חלופיים:

1. האישומים מבוססים על אותן עובדות.

2. האישומים מבוססים על עובדות דומות.

3. האישומים מבוססים על סדרת מעשים המהווים פרשה אחת.

בבג"ץ 5283/98 חדר נ' הרכב כב' השופטים י' צמח מ' נאור מ' ארד שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים,אומצה הפרשנות של המלומד י' קדמי לתנאים הנ"ל. נקבע כי אישומים המבוססים על "אותן עובדות" הם אישומים העוסקים "בגזרות שונות של פרשה אחת". המאפיין אישומים המבוססים על "עובדות דומות" הוא "...'דמיון' מבחינת העובדות, להבדיל מדמיון מבחינת טיב המעשה ואופיו". הסוג השלישי מהווה "סדרת מעשים נפרדים - מבחינת הזמן והמקום - אשר קיים ביניהם חוט מקשר, ההופך אותם לפרשה כוללת אחת". המונח "פרשה אחת" הוא מונח גמיש, וגבולות של מה שייחשב ל"פרשה אחת" ייקבעו על פי אופיים וטיבם של המעשים המתוארים בכתב האישום (ת"פ (מחוזי י-ם) 1256/01‏ מדינת ישראל נ' כהן).

לצד כל האמור ייאמר, כי אף אם עניינו של הנאשם עומד באחד מן התנאים לצירוף כמפורט לעיל, יש מקום לבחון האם הצירוף עשוי לגרום לו לעיוות דין (ת"פ (מחוזי ת"א) 25181-07-15 מדינת ישראל נ' לוי).

ב"כ הנאשם טוען כי האישומים אינם מבוססים על אותן עובדות, וכי אין מדובר על עובדות דומות או סדרת מעשים הקשורים זה לזה. לטענתו, מדובר בשלושה אישומים עצמאיים ונפרדים אשר כל אחד מהם בוצע בזמן אחר וקשור למסכת עובדתית אחרת, וכי לא קיימת זהות בין העדים לכל אישום. עוד טוען הוא כי המאשימה צירפה את האישומים מטעמי נוחות בלבד, וכי המאשימה הגישה את כתב האישום משיקולים זרים תוך ניסיון להציג את הנאשם כעבריין רצידיביסט, דבר אשר יפגע בהגנתו.

בניגוד לדעתו של ב"כ הנאשם, נראה כי דווקא קיים קשר בין האישומים. כל האישומים כוללים את עבירת השב"ח, המהווה את "החוט המקשר" בין האישומים . המעשים נושא האישומים התרחשו כולם בעיר נתניה בפרק הזמן שבין פברואר ליולי 2014, כשהמעשים נושא האישום הראשון והשני התרחשו בפער של ימים ספורים זה מזה. לאור האמור לעיל, הרי שהאישומים מהווים לכל הפחות פרשה אחת, ולא היתה כל מניעה לצרפם לכתב אישום אחד.

העובדה כי בשניים מן המקרים הנאשם לכאורה לא הסתפק בעבירת שב"ח אלא ביצע עבירות נוספות אינה מנתקת הקשר האמור בין האישומים. שכן, לא מדובר בעבירות כה חמורות עד שעבירת השב"ח נבלעת בהן. להיפך, המדובר בעבירות שכל אחת מהן הינה בעלת זיקה לעבירת השב"ח, באופן שכל אחת מהן עשויה להעניק לעבירת השב"ח גוון השונה מהרקע שקיים דרך כלל לעבירה זו.

באשר לטיעון בדבר השחרת פני הנאשם והצגתו כעבריין רצידיביסט, הרי שחזקה כי בית המשפט הוא מקצועי, באופן שיכריע את דינו של הנאשם בגין כל אחד מן האישומים בנפרד רק על בסיס הראיות שיובאו בפניו. משכך, טענה זו אינה מתקבלת לרוב, וכפי שנקבע בעניין חדר: "ככלל, ובהיעדר בסיס ממשי לקיום חשש שבירור האישומים במאוחד עלול לפגוע בהגנת הנאשם, אין בית-המשפט שועה לטענה כי בעצם צירופם של אישומים המבוססים על עובדות דומות יש כדי "להשחיר" את פני הנאשם ולפגוע בסיכוייו שגירסתו ביחס לאישום זה או אחר תזכה לאמונו של בית-המשפט".

לאור המפורט לעיל, הבקשה נדחית. הנאשם ישיב לכתב האישום בדיון הקבוע ליום 31/10/17.

המזכירות תעביר עותק מהחלטה לב"כ הצדדים.